האם אפשר לתבוע חברת הובלה ?

פסק דין התובעת התעתדה להעביר את תכולת ביתה משלומית שבצפון לראשון לציון. לצורך ביצוע ההובלה הזמינה את שירותיו של הנתבע, בעל עסק לשירותי הובלה. נערכה בין הצדדים הצעת מחיר לפיה עלות ההובלה, שיועדה להתבצע ביום 18.7.07, תהא 1,700 ₪, כאשר בהצעה פורטה תכולת הבית שיש להעביר. התובעת שילמה מקדמה בסך 100 ₪. במועד לא ידוע, קודם למועד שיועד לביצוע ההובלה, הודיעה התובעת לנתבע כי עליה לדחות את ההעברה. לטענת התובעת היא בקשה לדחות את ההובלה ליום 2.8.07 (יום ה' בשבוע) והמזכירה של הנתבע אשרה את שינוי המועד. ביום 2.8.07 שיועד לביצוע ההעברה לא הופיע הנתבע לביצועה ומשיצרה התובעת קשר עימו טען כי לבקשתה ההובלה נדחתה ליום 3.8.07 ולפיכך אינו ערוך לביצוע ההובלה באותו היום. הנתבע הציע לתובעת כי יגיע עם משאית לביצוע ההובלה אולם זאת בתנאי שיש באפשרותה לארגן אנשים שיסייעו בהעמסה מאחר ואין באפשרותו לבוא עם סבלים. התובעת סרבה להצעה זו בשל חוסר אפשרותה לארגן אנשים שיבצעו את ההעמסה, ונאלצה לשכור את שירותיו של מוביל אחר, לו שילמה את הסך של 2,800 ₪ כפי שעולה מקבלה שצורפה לכתב התביעה. התובעת הסבירה את ההפרש במחיר, לעומת זה שהוסכם עם הנתבע, בכך שהזמנת ההובלה בוצעה בדחיפות וכן כי נדרשו שתי הובלות. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת אך ורק בשאלה לאיזה מועד נדחתה ההובלה. בענין זה העידה התובעת אשר טענה כי הודיעה על דחיית המועד ליום 2.8.07, וכן הובא לעדות בנה החייל, אשר העיד כי יום לפני המועד שיועד להובלה פגש באקראי את הנתבע בנהריה והזכיר לו כי למחרת הוא מיועד לבוא לבצע את ההובלה בבית אמו. לטענת בנה של התובעת הנתבע אישר לו כי אכן זכור לו כי הוא מיועד לבוא למחרת לבית אמו בשלומית. מנגד, הנתבע טוען כי מועד ההובלה נדחה ליום 3.8.07 אולם הודה כי לא נערך על ידו כל רישום אודות דחייה זו. הנתבע אמנם טען במהלך הדיון כי הוא מנהל יומן ובו הוא רושם את ההובלות המיועדות, אולם יומן כזה לא הוצג בפני במהלך הדיון. באשר לשיחה הנטענת עם בנה של התובעת, הנתבע אכן אישר כי פגש את בנה של התובעת ביום 1.8.07 אחר הצהריים, אולם טען כי לא יתכן שקישר בינו לבין התובעת שכן הוא מבצע עשרות הובלות ואינו יכול לזכור כל לקוח שהזמין הובלה בעל פה. התובעת הגישה תביעה לתשלום הסך של 5,000 ₪ הכולל את סכום ההובלה והוצאות נוספות שנגרמו לה בשל נסיעות חוזרות בין שלומי לראשון לציון לצורך השלמת ההובלה. מנגד הגיש הנתבע תביעה שכנגד על סך 3,700 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לו בשל ביטול ההובלה שהוזמנה, לטענתו, ליום 3.8.07 (לרבות שכר סבלים ונהג והפסד עבודות אחרות) וכן 300 ₪ עבור ארגזים שהתובעת לא החזירה. לאחר שמיעת עדויות הצדדים שוכנעתי כי התובעת אכן ביקשה לדחות את ביצוע ההובלה ליום 2.8.07. אמנם עדותה של התובעת הינה עדות יחידה בענין זה, אולם לאחר שמיעתה אני נותנת אמון מלא בעדותה, אשר גם נתמכת בעדות בנה החייל. יתירה מכך, לאור העובדה שהנתבע לא השכיל להציג רישום כלשהו שבוצע בעת קבלת ההודעה על דחית מועד ההובלה ואשר יש בו לתמוך בטענתו כי התובעת בקשה לדחות אותה ליום 3.8.07, מתחזקת התרשמותי שהנתבע, או מי מטעמו, לא ערכו כל רישום כזה וככל הנראה עובדה זו היא שהביאה לבלבול בין התאריכים. לאור קביעתי זו ברי כי ההוצאה הנוספת שנגרמה לתובעת בשל הצורך להזעיק באופן דחוף מוביל אחר, נגרמה בשל מחדל של הנתבע והתובעת זכאית לפיצוי בגינו, בעוד שדין התביעה שכנגד להידחות. יחד עם זאת אני סבורה שהסכום הנתבע על ידי התובעת מוגזם ואינו עומד בשום יחס לנזק בפועל שנגרם לה, המתמצה בעלות הנוספת שנדרשה לשלם בגין ההובלה, העומדת על הסך של 1,200 ₪. אינני מקבלת את טענות התובעת כי נגרמו לה הוצאות נוספות בגין נסיעות נוספות שכן כלל לא ברור שנסיעות אלו נגרמו מאי ביצוע ההובלה על ידי הנתבע דווקא. כמו כן אין לעובדה שבנה החייל נאלץ לבקש חופשה מיוחדת לצורך ביצוע ההובלה כל רלבנטיות לענין, שכן הוא ביקש זאת ממילא, וההובלה אכן בוצעה באותו היום על ידי מוביל אחר, אם כי בשעה מאוחרת מזו שתוכננה מראש. מנגד, אינני מקבלת טענותיו של הנתבע כי העלות הנוספת של ההובלה נגרמה כתוצאה מהתווספות פריטים נוספים לרשימת התכולה שהציגה התובעת בפניו בעת ביצוע ההזמנה, מאחר ומדובר בהשערה בלבד, שהוכחשה על ידי התובעת, ולא הובא כל בדל ראיה לתמוך בה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 1,200 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 350 ₪, ובסה"כ 1,550 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. שאלות משפטיותהובלות