ביקורת מס הכנסה - דוגמא

פסק דין פסק דין חלקי בנושא פסילת הספרים א. ההליך ועמדת המשיב. בערעור שהוגש ע"י המערער לשנות המס 1991; 1992 הוא חולק הן על פסילת ספריו לשנים אלה והן על השומה לגופה. בהסכמת הצדדים הוחלט, כי אכריע תחילה בשאלת הפסילה. המערער היה בשנים הנדונות שותף יחד עם באסם אגבריה בשותפות "חשמל נורי". השותפות היתה קבלן לעבודות חשמל בנין והחל מ- 1.11.91 עסקה גם במסחר קמעונאי במוצרים ואביזרים חשמליים. השותפות הפסיקה פעילותה ביום 31.12.92. נימוקי המשיב לפסילה מופיעים בנימוקי השומה. וביתר פירוט: בתצהירו של המפקח הראשי בחוליית מדגם בפ"ש חדרה, מר סעדיה לוי. לטענת המשיב, המערער היה חייב לנהל פנקסי חשבונות כדלהלן: בשנת המס 1991 - בהיותו קבלן לעבודות חשמל היה חייב לנהל פנקסי חשבונות לפי סעיף 2(ג) לתוספת ד', של הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג1973- (להלן: "ההוראות") וכן בתיאומים סבירים בהתחשב בסעיף 2(ב) להוראות, בהיותו עוסק במסחר קימעונאי במוצרים ואביזרים חשמליים, היה חייב לנהל פנקסי חשבונות גם לפי סעיף 2(ג) לתוספת ג' להוראות. בשנת המס 1992 - בהיותו קבלן לעבודות חשמל היה חייב לנהל פנקסי חשבונות לפי סעיף 2(ב) לתוספת ד' להוראות, וכן בתיאומים סבירים בהתחשב בסעיף 2(ב) להוראות, בהיותו עוסק במסחר קימעונאי במוצרים ואביזרים חשמליים, היה חייב לנהל פנקסי חשבונות גם לפי סעיף 2(ג) לתוספת ג' להוראות. להלן מתאר המשיב את מערכת החשבונות של השותפות כדלקמן: "כרטסת" ממוחשבת חד צדית (להלן: "ספר הכנסות והוצאות"). "ספר ההכנסות וההוצאות" הנ"ל, מורכב מכרטיסי הנהלת חשבונות כדלקמן: כרטיס הכנסות בו נרשמו המכירות וההכנסות כולל מע"מ (נוהל כתחליף לרישום תקבולים בספר תקבולים ותשלומים), כרטיסי קניות וכרטיסי הוצאות בהם נרשמו הקניות וההוצאות ללא מע"מ (נוהל כתחליף לרישום תשלומים בספר תקבולים ותשלומים), כרטיס רכוש קבוע, וכרטיסי מע"מ. כמו כן, השותפות ניהלה את התעוד כדלקמן: חשבונית מס/קבלה, חשבונית מס, חשבונית מס רכוז, חשבונית זיכוי, סרט קופה רושמת (בש.מ. 92) בלבד, קבלות, תעודות משלוח, ותיק תעוד חוץ הכולל גם תעוד פנים. (במערכת החשבונות לא נוהלו: כרטיס קופה, כרטיס בנק, כרטיסי לקוחות, כרטיסי ספקים, כרטיס שיקים לפרעון, כרטיסי חו"ז השותפים וכו'). הרישומים "בספר הכנסות והוצאות" הנ"ל, היוו את הבסיס להכנסות ולהוצאות המוצהרות ע"י השותפות, ולדו"חות רווח והפסד של השותפות, אותם צירף המערער לדו"חות על הכנסה שהגיש לשנות המס נשוא הערעור. ראוי לציין, כי ב"ספר הכנסות והוצאות" המכירות וההכנסות רשומות בצירוף מע"מ ואילו בדו"ח רווח והפסד הן מוצגות ללא מע"מ, וכי ב"ספר הכנסות והוצאות" הקניות רשומות במספר כרטיסי חשבון (לרבות כרטיסים על שם הספקים - המהווים חלק מהקניות) ואילו בדו"ח רווח והפסד הן מוצגות בסכום אחד. בביקורת שנערכה ביום 10.11.91 בעסק של השותפות בה המערער שותף, נתגלו הממצאים הבאים: 1. אין בעסק קופה רושמת. 2. השותפות רושמת מספר תקבולים במקובץ בקבלה אחת, ולא מוציאה קבלה לכל תקבול בנפרד. 3. השותפות קיבלה שיק ע"ס 1,534 ש"ח ז"פ 8.11.91, הוציאה חשבונית מס בגין הנ"ל, אולם לא הוציאה קבלה. 4. השותפות לא ניהלה ספר הזמנות. למרות שעל פי סעיף 2(ג)(2) לתוספת ד' להוראות, השותפות היתה חייבת לנהל ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה. בעקבות הביקורת במקום העסק, נשלחה למערער הודעה ב- 20.11.91 על הליקויים הבאים: 1. אי ניהול ספר הזמנות. 2. אי הצעת שוברי קבלה ללקוחות. בבדיקת פנקסי החשבונות של המערער לש.מ. 1991-1992, נתגלו ממצאים של אי רישום תקבולים (המהווים מכירות במזומן) ב"ספר הכנסות והוצאות", אי רישום הכנסות על פי חלק מחשבוניות המס, רישום חלק מחשבוניות המס בגין הכנסות - בעודף, זיכויים נרשמו כחיובים ולהיפך. המשיב שלח למערער ביום 12.2.97, הודעה על פסילת פנקסי החשבונות של המערער לשנות המס 1991 ו- 1992, לפי סעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). בנספח לתצהיר מופיעה ההודעה על הפסילה לפי סעיף 130(ג) (נספח ח'). המערער לא ערר, לפני הועדה לקבילות פנקסים על החלטת המשיב על פי סעיף 130(ג) לפקודה, שפנקסי החשבונות של המערער לשנות המס 1991 ו- 1992 הינם בלתי קבילים (ההודעה על ההחלטה נשלחה למערער ביום 12.2.97). השותפות היתה חייבת לנהל ספר תקבולים ותשלומים, הן על פי תוספת ד' והן על פי תוספת ג' להוראות, החלות על השותפות. הביקורת העלתה, כי ב"ספר הכנסות והוצאות" המהווה למעשה "כרטסת" ממוחשבת חד צידית כאמור, התקבולים לא נרשמו בעת קבלת התקבול, אלא נרשמו ההכנסות על פי חשבוניות מס (כולל חשבוניות מס של מכירות שהתקבול בגין המכירה בהקפה טרם נתקבל), חשבונית מס קבלה, וסרט קופה רושמת. גם התשלומים לא נרשמו בעת התשלום, אלא ההוצאות נרשמו על פי חשבוניות המס של הספקים ונותני השירות (כולל חשבוניות מס של הוצאות שטרם שולמו - קניות בהקפה וכד'). לאור האמור לעיל, הרי לדעת המשיב ב"ספר ההכנסות וההוצאות" כפי שנוהל ע"י השותפות בה שותף המערער, לא ניתן כלל לעקוב אחר תנועת כל המזומנים בשנת המס. כמו כן, ה"כרטסת" החד צידית כפי שנוהלה ע"י השותפות, לא כוללת כאמור כרטיסי חו"ז (חייבים וזכאים) של לקוחות מצד אחד, ושל ספקים נותני שירות וזכאים אחרים מצד שני. כך, שהכרטסת החד צידית הנ"ל, לא כוללת יתרות של לקוחות, ספקים וזכאים אחרים, לא במהלך שנת המס ולא בסוף שנת המס. סעיף 12(ב) להוראות קובע, כי "בספר תקבולים ותשלומים יירשם כל תקבול במזומן וכל תשלום במזומן או בשיק הנוגעים להכנסות ולהוצאות העסקיות בציון התעוד והתאריך...", וסעיף 12(ה) להוראות קובע כי על אף האמור בסעיף 12(ב) "נישום המנהל ספר פדיון יומי או סרט קופה רושמת ירשום בספר התקבולים והתשלומים את הסיכום היומי של ספר הפדיון היומי או של סרט הקופה הרושמת בלבד". סעיף 20 להוראות קובע את מועדי הרישום בספרי חשבון, ועל פי סעיף 20(ד) הרישום בספר תקבולים ותשלומים ייעשה "לא יאוחר מ- 30 יום מתום החודש שבו בוצעה הפעולה". למרות חובת רישום התקבולים בספר תקבולים ותשלומים כאמור, בחודש 8/92 השותפות לא רשמה תקבולים בסך 19,587.85 ש"ח ב"ספר הכנסות והוצאות", בגין 39 חשבוניות מס/קבלה (ממוחשבות) עוקבות, המהווים מכירות במזומן שלא נכללו בהכנסות המוצהרות של השותפות. חשבונית מס/קבלה ממספר 76 עד 114 על סך - 19,587.85 ש"ח. הממצא האחרון נתגלה ע"י המשיב בעת הביקורת בשלב ההשגה, וזאת בנוסף לממצאי המפקחת הגב' מירי עטון בעת הביקורת בשלב א'. יוער, כי בסיכום של מנהל החשבונות בסרט הסיכום שצורף לחשבונית מס/קבלה, נפלה טעות אריתמטית. מופיע שם סכום של 22,304.05 ש"ח. הסיכום הנכון הוא 19,587.85 ש"ח. בשלב ההשגה התגלה נתון נוסף והוא, אי רישום הכנסות ב"ספר הכנסות והוצאות בחודש 11/92, על פי 22 חשבוניות מס (ממוחשבות) עוקבות. חשבונית מס ממספר 88 עד 109 על סך - 74,062.50 ש"ח ממצאים נוספים שנתגלו לטענת המשיב, הם אלה: אי רישום הכנסות ב"ספר הכנסות והוצאות" בחודש 2/92, על פי 7 חשבוניות מס (ידניות) עוקבות. חשבוניות מס ממספר 77 עד 83 על סך - 148,483.98 ש"ח אי רישום הכנסות ב"ספר הכנסות והוצאות בחודש 5/92, על פי שתי חשבוניות. חשבוניות מס ממספר 160 + 171 על סך - 5,588.00 ש"ח אי רישום הכנסות ב"ספר הכנסות והוצאות" בחודש 9/91. חשבונית מס (ידנית) מספר 68, על סך - 8,260.00 ש"ח רישום הכנסה בחסר ב"ספר הכנסות והוצאות" בחודש 8/92, של חשבונית מס מספר 52. סכום החשבונית - 29,500.00 ש"ח בכרטיס "הכנסות" בדף מס' 6 תאריך הדפסה 29.10.95 בפעולה מס' 701 , בתוך הסך 13,057 ש"ח נרשם - 9,500.00 ש"ח הפרשי/אי רישום הכנסה - 20,000.00 ש"ח רישום הכנסות ביתר ב"ספר הכנסות והוצאות" בחודש 7/92, של סיכום של 11 "חשבוניות מס ריכוז" עוקבות, ממספר 2 עד 12. בכרטיס "הכנסות" בדף מס' 6 תאריך הדפסה 29.10.95 בפעולה מס' 699 נרשם ב"ספר הכנסות והוצאות" סך של 230,125.85 במקום הסיכום הנכון של החשבונית בסך 20,125.85 הפרש / רישום הכנסה ביתר (210,000.00) ש"ח הודעת זיכוי מחודש 12/91, מהספק סופר אלקטרוניקה ע"ס 1,290 ש"ח, במקום שתרשם כהקטנת קניות, נרשמה כקניות, ע"ס 1,093.22 ש"ח (ללא מע"מ). נרשם כקניה ב"ספר הכנסות והוצאות" בפעולה מס' 115 בכרטיס מס' 4010 "סופר אלקטרוניקה" (המהווה חלק מהקניות בחנות (סך 208,304 ש"ח) בדף מס' 3 תאריך הדפסה 3.11.95. התוצאה - הגדלת הקניות בסכום כפול, בסך - 2,580.00 ש"ח ריכוז קניות מספק (מקלדה) מחודש 7/92, נרשם כמכירות. נרשם כהכנסה בסך 42,820 ש"ח ב"ספר הכנסות והוצאות" בפעולה מס' 700 בדף מס' 6 של כרטיס "הכנסות" תאריך הדפסה: 29.10.95. (ריכוז הקניות לא היה צריך להרשם כלל). התוצאה - הגדלת ההכנסות בסך - (42,820.00) ש"ח כל הסכומים שפורטו לעיל כוללים מע"מ. המשיב מסתמך על סטיות וליקויים נוספים מהוראות בדבר פנקסי חשבונות כדלקמן: א. בניגוד לסעיף 2(ג)(5) לתוספת ג' להוראות ניהול פנקסים, בשנות המס 1991 ו- 1992 לא נערכו רשימות יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס. ב. בניגוד לסעיף 2(ג)(6) לתוספת ג' להוראות ניהול פנקסים, בשנות המס 1991 ו- 1992 לא נערכו רשימות מלאי לסוף שנת המס. ג. בניגוד לסעיף 2(ג)(2) לתוספת ד' להוראות ניהול פנקסים, בשנות המס 1991 ו- 1992 לא נוהל ספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה. ד. בניגוד לסעיף 2(ג)(6) לתוספת ד' להוראות ניהול פנקסים, בשנות המס 1991 ו- 1992 לא נערכו רשימות יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס. המשיב גם מיחס למערער עשיית רישומים כוזבים וזה דרך הילוכה של טענה זו: במהלך הבדיקה ובעת הטיפול בשלב ראשון, ביום 18.7.94 נמסר ליועץ המס של השותפים שהוא גם מנהל החשבונות של השותפות, העתק תרשומת מהדיון שהתקיים בינו לבין המפקחת גב' מירי עטון. בתרשומת זו רשמה המפקחת את ממצאי הביקורת שלה, בדבר אי רישום תקבולים ואי רישום הכנסות בכרטיס "הכנסות" שבספרי השותפות, של מספר ניכר של חשבוניות מס שהשותפות הוציאה ללקוחותיה, תוך פירוט מספר חשבונית המס והסכום לגבי כל אחת מחשבוניות המס שלא נרשמו בכרטיס "הכנסות". כמו כן, נמסר בעל פה ליועץ המס על טעות ברישום הכנסות (פעולה מס' 699), ממצא שהתגלה בעת הדיון. פעולה מס' 699 - נרשם כהכנסה בחודש 7/92 סך - 230,125.85 במקום 11 חשבוניות מס ריכוז ממספר 2 עד מספר 12 המסתכמות בסך 20,125.85 הפרש / רישום הכנסות ביתר - 210,000.00 ש"ח לאחר הוצאת השומה בשלב ראשון ובעת הטיפול בהשגה (כנראה בתקופה שבין 29.10.95 לבין 3.11.95), "תיקן" (זייף) יועץ המס את הספרים ורשם בכרטיס "הכנסות" המתוקן (הכוזב), את כל חשבוניות המס שפורטו בממצאים שנתגלו ע"י המפקחת מירי עטון, ואשר לא היו רשומים בכרטיס "הכנסות" המקורי. וזו תמצית "התיקונים" המיוחסים ליועץ המס של המערער: א. הקטנת ההכנסות בסך 207,000 ש"ח. פעולה מס' 699 רשום בכרטיס "הכנסות" המקורי סך של 230,125.85 פעולה מס' 699 הוקטן בכרטיס "הכנסות" הכוזב לסך 23,125.85 (למעשה, החשבוניות מסתכמות בסך 20,125.85 ש"ח). הקטנת ההכנסות - (207,000.00) ש"ח במקום ההפרש הנכון המפורט בסעיף 14.א לעיל, שהינו בסך 210,000.00 (בוטלה הספרה 0 של סיפרת האלפים, במקום הספרה 3 של סיפרת העשרות אלפים). הערה: כתוצאה מ"תיקון" פעולה מס' 699 מ- 31.7.92 ("תיקון" שנערך למעשה בשנת 1995), מכרטיס "הכנסות" המתוקן (הכוזב) נעלמה ההכנסה בסך 230,125.85 ש"ח, ובמקומה "נשתלה" הכנסה בסך 23,125.85 ש"ח, כאילו זו ההכנסה שנרשמה מלכתחילה עוד ב- 31.7.92. ב. הגדלת ההכנסות בסך 207,000 ש"ח. תוספת פעולות שלא היו רשומות במחשב ממספר פעולה 784 עד 796. רישומי הפעולות בכרטיס "הכנסות" נעשו לפי סדר רישומם של חשבוניות המס שלא נרשמו בספרי השותפות - בתרשומת שערכה המפקחת מירי עטון ביום 18.7.94. הגדלת ההכנסות בסך 172,233.98 ש"ח. מס' פעולה תאריך פעולה מס' חשבונית המס הסכום סה"כ "תיקן" שנרשם את ההכנסות 784 23.05.92 160 2,050 785 30.5.92 171 3,538 הכנסות שלא נרשמו בכרטיס "הכנסות" המקורי כמפורט בממצאי הביקורת בסעיף 12.3 לעיל - 5,588 5,588 786 15.02.92 83 5,900 787 15.02.92 82 37,972 788 14.02.92 81 44,006.58 789 14.02.92 80 1,805.40 790 20.01.92 79 35,400 791 10.01.92 78 12,500 792 10.01.92 77 5,900 הכנסות שלא נרשמו בכרטיס "הכנסות" המקורי בסך 148,483.98 ש"ח כמפורט בממצאי הביקורת בסעיף 12.2 לעיל - 143,483.98 143,483.98 149,071.98 הערה: יועץ המס רשם הכנסות בסך 143,483.98 במקום סיכום חשבוניות המס 148,483.98 הפרש 5,000.00 793 16.08.92 52 20,000 הכנסות שלא נרשמו בכרטיס "הכנסות" המקורי כמפורט בממצאי הביקורת בסעיף 12.5 לעיל - 20,000 20,000 794 24.06.92 ביטול חיוב 1,851 1,581 795 24.06.92 זיכוי 1,851 1,581 הגדלת ההכנסות 172,233.98 הערה: הפרש ברישום חשבונית מס מספר 81 בפעולה מס' 788. נרשם כאילו החשבונית מסתמכת בסך 44,006.58 במקום סכום החשבונית הנכון בסך 49,006.58 הפרש 5,000.00 ש"ח (הספרה 9 הוחלפה ל- 4). ההפרש נובע כנראה מכך, שבעת שערך יועץ המס את ה"תיקון" הוא לא זיהה את הסכום הנכון של חשבונית מס מספר 81 שרשמה המפקחת, בשל כתב היד הלא ברור של המפקחת בתרשומת ממצאי הביקורת שערכה ב- 18.7.94. הגדלת ההכנסות בהפרש בסך 34,766.02 ש"ח (השלמה לסך 207,000 כמפורט לעיל תחת הכותרת הקטנת הכנסות בסך 207,000). ה"תיקונים" שנרשמו בשלב זה: הקטנת הכנסה - נרשם בפעולה מס' 699 המתוקנת (207,000.00) הגדלת הכנסה - נרשם בפעולות מס' 784-795 172,233.98 ראה לעיל תחת הכותרת הגדלת הכנסות בסך 207,000 ש"ח נוצר הפרש בסך 34,766.02 ש"ח על מנת שלא יהא הפרש בין סה"כ המחזור המוצהר שהוצג בעת הדיון בשלב הראשון לבין סה"כ המחזור שיועץ המס הציג בעת הדיון בשלב ההשגה, הוסיף יועץ המס את סכום ההפרש בסך 34,766.02 ש"ח בכרטיס "הכנסות" כפעולה אחרונה (מספר 796). בפרטים של הפעולה הנ"ל רשם שמקור ההפרש הוא בהכנסות "קופה רושמת" מתאריך ערך "7.3.92", למרות שבפועל סיכום סרט הקופה הרושמת Z ב- 7.3.92 מסתכם בסך 66,134.65 ש"ח ובהכנסות נרשם סך 566.70 ש"ח בלבד, ההפרש בפועל מסתכם בסך 65,567.95 ש"ח, כמפורט בתרשומת המפקחת מיום 18.7.94. פעולת ה"תיקון" הנוספת שרשם יועץ המס, בכרטיס "הכנסות". כרטיס הכנסות. מס' פעולה תאריך פעולה אסמכתא פרטים מס' מסמך תאריך ערך סכום לזכות 796 07.03.92 1 קופה רושמת 2 07.03.92 34,766.02 34,766.02 ממצאים נוספים אלה, של רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות נתגלו בעת הטיפול בהשגה. ביום 29.10.95 ישב מר לוי עם יועץ המס לדיון בהשגה, ולבקשתו הומצא באמצעות פקס כרטיס "הכנסות" ממויין "לפי תאריך ערך" שהודפס ב- 29.10.95, הרישומים בכרטיס זה זהים לרישומים בכרטיס "הכנסות" המקורי שהומצא למפקחת גב' מירי עטון בעת הטיפול בשלב ראשון. אולם, לאחר מכן יועץ המס של השותפים (שהוא היה גם מנהל החשבונות של השותפות כאמור), המציא כרטיס "הכנסות" שהודפס ב- 3.11.95, בו רשומים כל אותן חשבוניות מס שלא היו רשומות בכרטיס ה"הכנסות" המקורי שהומצא לביקורת בעת הטיפול בשלב ראשון. כרטסת הנהלת החשבונות הממוחשבת של השותפות לש.מ. 92, הממויינת "לפי סדר פעולה", שהודפסה ב- 2.12.96 וב- 3.12.96, הכוללת את כרטיס "הכנסות" הכוזב, מוכיחה ומבליטה את הרישומים הכוזבים. עיון ב"כרטסת - לפי סדר פעולה" (נספח כ"א לתצהיר לוי) שהודפסה על ידי המפקח המבקר ב- 3.12.96 (המתאימה לכרטסת "המזוייפת" שהודפסה על ידי מנהל החשבונות של השותפות ב- 3.11.95), מוכיח, כי 13 הפעולות האחרונות שבכרטיס "הכנסות" פעולות מספר 784 עד 796 ובהן נרשמו פעולות זיכוי הכנסות בסך 207,000 ש"ח לא היו רשומות כלל בכרטיס "הכנסות" המקורי שהודפס ב- 29.10.95. יצוין, כי הרישום "הכוזב" של ההכנסות מפעולות 784 עד 795 זהה כמעט לחלוטין לרשום בדפי התרשומת שנערכה בשלב ראשון עם המפקחת מירי עטון, ביום 18.7.94. עד כאן עמדת המשיב. ב. תמצית טענות המערער. הנטל להוכיח, כי נתקימו הנסיבות המצדיקות פסילה, מוטל על המשיב. המשיב קשור לנימוקים שהציג בהודעה על פסילת הספרים ואין הוא יכול לבסס את הפסילה על ליקויים נוספים שהתגלו במהלך הביקורת שנערכה ביום 10.11.91. הליקויים שנתגלו אינם מהותיים, אלא טכניים ואין בהם כדי למנוע בירור מלא של ההכנסה החייבת. השותפות ניהלה חשבונותיה כחוק בשיטה החד צידית. מי שהיה מופקד על ניהול החשבונות היה יועץ המס ועם זאת כל הרישומים שיש לבצעם במקום העסק כגון רישום תקבולים, הפקדת חשבוניות, נעשו ע"י השותפים. בנוסף לספרים אשר נוהלו ע"י יועץ המס של השותפות, ערכה השותפות רישומים במקום העסק בתוכנות בשם "בנארית" ו"כספית", כאשר השימוש בתכנת "בנארית" נהוג אצל קבלנים לצורך מעקב אחר העבודות הקבלניות השונות ופרטיהן ואילו "כספית" הינה תוכנה להנהלת חשבונות דו צידית. במהלך שנת 91' נערכה ביקורת בעסק אשר נוהל ע"י השותפות, במסגרתה נתגלתה התאמה מלאה ברישום התקבולים בעסק. אמנם נתגלו מספר ליקויים טכניים באופן הרישום, אשר נמסרו למערער במקום ואולם לא נשלחה לשותפות הודעה על פסילת ספריה בעקבות אותה ביקורת. תיקה של השותפות נבדק על ידי המשיב בשנת 1993, ובמסגרת בדיקתו נתגלו מספר ליקויים טכניים באופן שבו נוהלו ספרי חשבונותיה של השותפות. לטענת המערער, ליקויים אלה, אשר נתגלו כאמור והחלו להידון בין המשיב למערער עוד משנת 1993, לא נגעו לעצם רישומם של תקבולים בידי השותפות ו/או המערער, כי אם רק לאופן שבו החשבוניות שהוציאה השותפות, ואשר נרשמו נערכו ודווחו כנדרש, סוכמו לבסוף בספר התקבולים והתשלומים שנוהל על ידי יועץ המס של השותפות. לטענת המשיב, היו ליקויים נוספים בניהול הספרים, שהינם אי ניהולו של ספר הזמנות ואי עריכתם של יתרות חו"ז של ספקים ולקוחות. אין חולק כי על אף הממצאים שנתגלו, לא נפסלו ספריה של השותפות ומשלא הגיעו הצדדים להסכם בדבר השומה, בשלב א', ערך המשיב למערער ולשותפו שומות לפי מיטב השפיטה וזאת בספרים קבילים וללא שננקט כל הליך של פסילת ספרים. בישיבה אשר נערכה ב"שלב א'", עם המפקחת מירי עטון, מסרה המפקחת ליועץ המס של השותפות, אשר ניהל את ספריה ואשר היה מייצגה במסגרת אותה ישיבה, פרוט של תקלות ואי התאמות אשר נתגלו לה עת ערכה את הביקורת בספרי השותפות, תקלות טכניות במהותן אשר נפלו בשלב סיכום החשבוניות ע"י יועץ המס בספר התקבולים והתשלומים. יועץ המס פעל לתיקונן של התקלות באמצעות עריכת פעולות יומן מתקנות שונות בספרים. רק לאחר שהשיג המערער על השומה שנערכה לו ב"שלב א'", ולאחר שהשגתו נדחתה על ידי המשיב, ערך המשיב שומה בצו לפי סעיף 152(ב), שלצורך עריכתה - החליט משיקוליו הוא - לפסול את ספרי החשבונות של השותפות. במהלך שנת 96' הועבר תיקו של המערער, ביוזמתו של המפקח לוי (להלן: "המפקח") אשר טיפל בענייניו של המערער ב"שלב ב'" מטעם פ"ש חדרה, לפ"ש חקירות חיפה והצפון והוא נעצר בחשד להעלמת הכנסות בסך של כ- 200,000 ש"ח, בהתבסס על המידע אשר נמסר ע"י המפקח. לבסוף, לא ננקטו כל הליכים פליליים כנגד המערער לאחר שכל החשדות נגדו הופרכו והחוקרים השתכנעו כי המידע אשר הועבר אליהם מהמפקח היה מוטעה, כי לא הושמטה כל הכנסה מספריה של השותפות וכי כל הטעויות אשר נפלו בספריה נפלו בשלב בו ביצע יועץ המס של השותפות את הרישומים בספר התקבולים והתשלומים של החברה. במהלך שנת 97' התקבלה בידי המערער הודעה על פסילת ספרי השותפות לשנים 91-92. ההודעה התקבלה בידי המערער לאחר שבדיונים בינו לבין המפקחים מטעם המשיב לא הושג הסכם שומה לאור אמונתו המלאה של המערער כי אין הוא חייב מאומה לרשויות המס וכי אף מגיע לו החזר מס בגין שנות מס שונות. לגישת המערער, פסילת הספרים ע"י המפקח נעשתה בכדי להפעיל עליו לחץ לסגירת השומה במסגרת הסכם, באופן בלתי לגיטימי ולא ענייני לאחר שהמפקח הבהיר למערער בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי באם לא ייענה להצעתו לסגירת התיק - יפעל לפסילת הספרים. השותפות ניהלה רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס, רשימת מלאי לסוף שנת המס וספר הזמנות של עבודות בניה אשר לגביהן לא מנוהל חשבון עבודה. המערער פשוט לא נדרש להמציא את הנתונים הנ"ל למשיב, שכן כל אימת שבאה דרישה להמצאת נתונים מצד המשיב - עמד בה המערער. הסוגיה היחידה שעמדה לדיון בין הצדדים היתה הליקויים הנטענים בספר תקבולים ותשלומים אשר נערך ע"י יועץ המס. מעבר לכך, המשיב לא העלה טענה לגבי אופן ניהול ספרי המערערת למעט אופן העתקת הנתונים ע"י יועץ המס לספר ההכנסות וההוצאות. נושא העדר התיעוד דלעיל, הועלה לראשונה בהודעת הפסילה משנת 97. גם בשלב ב' לא נדרש יועץ המס מטעם המערער להמציא נתונים בקשר לתיעוד זה. כיום, 8 שנים לאחר הפסקת פעילות השותפות, קיים קושי ממשי להמציא הנתונים האמורים. מעבר לדרוש, הצהיר המערער, כי בעסק נעשה שימוש בתכנת מחשב בשם "בנארית" המקובלת אצל מבצעי עבודות קבלניות והמאפשרת מעקב מדויק אחרי זהות מזמין העבודה, מהות העבודה, סכום העבודה המוזמנת ומרכיביו. השימוש בתוכנה האמורה הכוללת את כל הפרטים שלשמם נערך ספר הזמנות, מהווה תחליף הולם לספר ההזמנות. אמנם בשנת 91, טרם נעשה שימוש בתוכנה "הבנארית", אבל באותה שנה היה לשותפות מספר קטן של לקוחות אשר עם כ"א נחתם הסכם נפרד. ההסכמים רוכזו יחד בתיק אחד וגם תיעוד זה מהווה תחליף הוא לספר הזמנות. אשר לרשימת יתרת לקוחות וספקים, ניהלה המערערת מערכת חשבונות בשם "כספית" שהיא מערכת חשבונות מקובלת בשיטה ה"דו צידית" אשר במסגרתה מנוהל מעקב אחרי כרטיסי לקוחות וספקים וניתן היה בקלות להפיק ממנה פלטים המשקפים את יתרות הספקים והלקוחות. המערער אינו חולק על הנתונים שהביא המשיב בדבר הליקויים שנמצאו בספר ההכנסות וההוצאות (תקבולים ותשלומים) של השותפות. לטענתו, הדבר אירע בשלב העתקת הנתונים לספר זה ע"י יועץ המס, וזאת מתוך רשלנות יועץ המס. חלק מהרישום הלקוי היה לרעת המערער, כגון שביולי 92 הוא הוסיף ספרה מיותרת לסיכום החשבוניות והגדיל את הכנסות השותפות ב- 210,000 ש"ח. אין להסיק מסקנות מכך שיועץ המס לא הובא לעדות על ידי המערער, מאחר ויש להניח כי יועץ המס היה דואג לאינטרסים שלו כמי שנתון בהליך פלילי (ראה דברי מר לוי ע' 5-6 לפרוטוקול 16.5.99) וצפוי לתביעה אזרחית מצד המערער על נזקים שגרם לו ברשלנותו. אין המערער חולק שנעשו פעולות תיקון והתאמה, אלא שלדעתו אין לכנות פעולות אלה בשם "זיוף". לא היה כל פסול בעצם עריכת פעולות התיקון וההתאמה על ידי יועץ המס ולאור הממצאים שהוצגו בפני רוה"ח של השותפות על ידי המפקחת הדנה עמו בשומה, אין לראות בהם נסיון זיוף או העלמה באשר הם נעשו בידיעת המשיב ובמצב בו היו בידי המשיב כל הנתונים הרלבנטיים שבספרים הן לפני התיקון והן לאחריו. כל הליקויים בספר הכנסות והוצאות נלמדו מתוך בדיקתם של פנקסי החשבוניות אשר נוהלו בשותפות, שכן אותם פנקסים שיקפו את הכנסות השותפות במלואן. הליקויים שנתגלו בספרים בשנת 91 מסתכמים בשתי טעויות שעשה יועץ המס, והן: א. אי רישום חשבונית מס אחת בסך 8,000 ש"ח. ב. הודעת זיכוי מספק של השותפות ע"ס 1,290 ש"ח נרשמה בדצמבר 91 כ"קניות ע"ס 1,093.22 (ללא מע"מ) במקום כ- הקטנת קניות". מדובר, בשתי טעויות מקריות ברישום במשך שנה שלמה ואין הן מצדיקות פסילה לכל שנת המס 1991. הטענה, כי אופן הרישום המתבסס על חשבוניות של השותפות (לענין ההכנסות) וחשבונית שהוגשו לשותפות (הוצאות) אינו מאפשר לעמוד על תנועת המזומנים בעסק, אין בה ממש, שכן השותפות דיווחה לרשויות המס על בסיס מצטבר ולא על בסיס מזומן. מעולם לא נטען כלפי המערער או השותפות, כי לא רשמו את התקבולים שנתקבלו בעסק. הפסילה אשר נערכה במהלך שנת 97, נערכה בחוסר תום לב והונעה ע"י שיקולים פסולים ותוך כדי חריגה מסמכות, ביתר פירוט: הפסילה נעשתה ביום 12.2.97 ונשלחה למערער בסוף מרץ 97, וזאת לאחר ביקורת בשנת 91 והדיונים בשלב א' נסתיימו בשנת 94. באמצע דיון בשלב ב' ולאחר שהצעותיו של המפקח לוי לפשרה נדחו ע"י המערער. כל מטרתה של הפסילה היתה הפעלת לחץ על המערער. במסגרת הרצון להפעיל לחץ על המערער הועבר הענין למחלקת חקירות, אשר החליטה בסופו של דבר שאין יסוד לחשוד בביצוע עבירות פליליות ע"י המערער. ג. תשובת המשיב לטענות המערער. המשיב מפנה בענין הליקויים לתצהירו של מר לוי, שעיקרי דבריו הובאו לעיל. מטרת הוראות ניהול הספרים, היא לאפשר ביקורת יעילה וחלקה ואין להטיל על המשיב את הנטל לעסוק "בעבודת בלשות". במקרה הנדון, בשל דרך ניהול הספרים, נדרש זמן רב לפענח את שיטת הרישום של המערער וללקט את הליקויים ואי ההתאמות המצויות בספריו, תוך בדיקת מאות חשבוניות. גם אם המערער עצמו פעל בתום לב, הרי מדובר לא בסטיה חד פעמית, אלא בסטיה שיטתית ובדרך קבע מהוראות ניהול הספרים. היתה חשיבות בהזמנת יועץ המס על ידי המשיב, זאת כאשר מצד אחד טען המערער בתצהירו, כי הסטיות בניהול הספרים אינן מהותיות, ומצד שני בעת חקירתו הכריז כי אין לו הבנה וידיעה בנושאים של ניהול ספרים. המשיב יידע את המערער על הבעיתיות בניהול ספריו כבר בשלב הראשון, וזאת בניגוד לטענות המערער בתצהירו, כאילו לא נמצא דופי בספריו בשלב זה. בעת חקירת המערער התברר כי לא היה מעורה כלל בדיונים עם אנשי המשיב ולכן אין לתת משקל לדבריו אלה. ד. תמצית הראיות. המשיב הגיש כאמור את תצהירו של מר לוי שבו הובאה עמדת המשיב שתוארה לעיל. במהלך חקירתו הוגש דו"ח ביקורת מיום 10.11.91 (מע1/). לפי הדו"ח נתגלה דבר רישום מספר תקבולים בקבלה אחת ואי ניהול ספר הזמנות. כמו כן הוצאה חשבונית לגבי שיק דחוי, אך לא נרשמה קבלה. המערער הגיש תצהיר מטעמו ובו נכללות הטענות שנזכרו שהובאו לעיל. בחקירתו התברר, שהוא היה נוכח רק בחלק מן הדיונים. במהלך החקירה, הופנתה תשומת לבו לדרישות שנשלחו אליו להמצאת ספרי חשבונות. הוא לא זכר פניות אלה, אך לדבריו כל הפניות להמצאת מסמכים נענו על ידו. מטעם המערער הוגש גם תצהיר של רו"ח ראיד כליפה. חלקו של תצהיר זה הוא בגדר חוות דעת שעיקרי תוכנה נכלל בטיעוני המערער ובחלקה דן תצהיר זה במעורבותו בדיונים בשלב ב', החל מדצמבר 96. ה. דיון ומסקנות. 1. אינני סבור שהעובדה שהפסילה נעשתה רק בשלב ב', יש בה כדי להוכיח חוסר תום לב מצד המשיב. חלק מהליקויים נתגלו כבר בביקורת שנערכה בשלב א'. אינני רואה גם בהכרח פסול בכך שבמהלך מו"מ להסכם, מצביע המשיב על "כלי הנשק" שבידיו. בכל מו"מ, בין עסקי בין אחר, מנסה כל צד להשיג את התוצאות הטובות ביותר מבחינתו, מנצל את עמדות הכוח שלו ואת נקודות התורפה של יריבו. כשם שרשאי הנישום להצביע בעת הדיון בהשגה על החולשות שבטיעונים ובראיות שבידי המשיב, כך רשאי המשיב להצביע על הליקויים שבספרי החשבונות של הנישום ועל הכוחות המסורים בידי המשיב לפי החוק, לרבות כוח הפסילה עם כל התוצאות המפליגות הנובעות ממנו, אך זאת בתנאי שהאיום בפסילה אינו שרירותי אלא מתבסס על נתונים המצדיקים מבחינה מהותית שימוש בכוח זה. כמובן שאם יתברר שהאיום בפסילה אינו מבוסס ופקיד השומה נאחז בסטיות טכניות ובטענות פורמליות גרידא, רק כדי להטיל מורא על הנישום, הדבר הוא פסול ובידי ביהמ"ש אמצעים ל"העניש" את פקיד השומה על מהלך פסול כזה. 2. מטרת ההוראות בדבר ניהול ספרים היא כפולה: (א) יצירת מערכת שתקשה על הנישום להעלים הכנסות או לנפח הוצאות ותביא ככל הניתן לדיווח אמת. (ב) מתן אפשרות קלה ונוחה למפקחי המס לעמוד בכל רגע נתון על מצב העסק ללא צורך בפעולות "בלשות" או ב"פתרון תשבץ". (ראה למשל עמ"ה 17/94 סדיקלר נ. פ"ש י-ם מיסים ט' (3) ה150-; וכן ע"ש 87/94; 495/95 פאב השלולית (1990) בע"מ נ. ממונה אזורי מע"מ חיפה מיסים י"א2/ ה260-; עמ"ה 129/86 צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ נ. פ"ש חיפה מיסים ג3/ ה56-). בבואנו להבחין בין סטיות מהותיות מהוראות ניהול הפנקסים שיש בהן להצדיק פסילת הספרים לבין סטיות בעלות אופי טכני בלבד (אבחנה המעוגנת בסעיף 130(ב) לפקודת מס הכנסה). השאלה הצריכה להשאל היא, האם על אף הליקוי מושגות בכל זאת שתי המטרות שהובאו לעיל ואין די בהשגת אחת משתי מטרות אלה. לשון אחרת, גם אם הליקויים במערכת החשבונות אינם מצביעים בהכרח על מגמה לדווח דיווח כוזב על ההכנסה החייבת, הרי אם צורת ניהול הספרים מקשה על פקיד השומה להגיע לחקר האמת בקשר להכנסה החייבת, עדיין יש לראות בליקוי ליקוי מהותי. המילים "הליקויים שנמצאו בפנקסי החשבונות היו מהותיים לענין קביעת הכנסה אצל נישום" שבסעיף 130(ב) לפקודה, אין לפרשן כמתיחסים לקביעת "הכנסת אמת" אלא לקביעת ההכנסה באופן כללי. כמובן שיש "היאררכיה" מסוימת בין סוגי תיעוד שונים. יש תיעוד שבו נרשמים התקבולים וההוצאות באופן ישיר (כגון חשבוניות) ויש תיעוד כגון ספר הזמנות המהווה רק כלי ביקורת שבאמצעותו ניתן לפקח במידת מה שלא יועלמו פרויקטים המבוצעים ע"י הקבלן ובדרך זו גם יועלמו הכנסות, אך גם העדרו של תיעוד שאינו עומד בראש "הסולם ההיאררכי" האמור, עשוי עדיין להיות מהותי, שכן הוא משמש כלי להבטחת אמינות הדיווח. עם זאת, יש לדעתי להבחין בין מצב בו הליקויים בניהול הספרים מצביעים לכאורה על רצון להמנע מתשלום מס, לבין מצב שהליקויים מעידים יותר על אי סדרים ("בלגן" בלשון העם) שיש בהם "רק" להקשות על עבודת פקידי השומה, אך אבחנה זו תבוא לביטוי רק בשלב בו תבחן השומה לגופה. אינני רואה מקום להביע דעה אם יש או אין להביא אבחנה זו לכלל ביטוי בכל הנוגע להפעלת סנקציות אחרות הנובעות מהפסילה במידה ואלה כרוכות בהפעלת שיקול דעת (למשל, הסנקציה שבסעיף 330א) להבדילה מהסנקציות שבסעיף 33(ב) עד (ד)). כדי להסיר אי הבנות, יש להדגיש, שלענין סעיף 155 לפקודה, דינם של שני סוגי הליקויים הוא שווה. הנטל עובר על הנישום ואין על המשיב אפילו חובת "ההצדקה" שבסיפא לסעיף הנ"ל. 3. בבואי לבחון את הליקויים בפנקסי החשבונות של המערערת, אני סבור שקיימים ליקויים מהותיים, אך הכף נוטה יותר לכיוון המסקנה שמדובר בליקויים המקשים ביותר על קביעת השומה בלי שהם מבטאים בהכרח רצון לדווח דיווח כוזב. בין הליקויים שנמצאו, אלה נראו לי הליקויים החשובים ביותר: (א) אי רישום מלא של ההכנסות בספר תקבולים ותשלומים. אמנם ניתן לעמוד על היקף אי הרישום החסר על ידי בדיקת כל חשבונית וחשבונית, אך הדבר מטיל עומס מיותר על המפקחים. (ב) רישום בחסר הסכום הכלול בחשבונית (מס' 52). במידה מסוימת ליקוי זה אף גרוע מקודמו, שכן כאשר נרשם סכום חשבונית תוך ציון מספר החשבונית, אין כל סיבה לבדוק גם את החשבונית עצמה. (ג) רישום הודעת זיכוי כקניות במקום הקטנת קניות. (ד) ריכוז קניות מספק נרשם כמכירות. (ה) "טעויות" יועץ המס, ספק אם נעשו בתום לב, שכן התיקונים שנעשו על ידו בכרטיס ההכנסות באו בתגובה לממצאים שונים של המפקחת מירי עטון שפורטו לעיל ועל פני הדברים באו ל"שפר" את הספרים באופן שלא תהיה עילה לפסילתם. אמנם אין הוכחה ישירה, כי המערער נתן הוראה ליועץ המס לנהוג כאמור, אך קשה להניח שיועץ המס לא פעל בידיעת המערער ובהסכמתו. אמנם נעשו גם תיקונים לרעת המערער והשותפות, אך אין לאמר שהטעויות לטובת המערער ולרעתו מקזזות את עצמן. מה שקורה הוא שטעויות אלה "לכל הכיוונים" יוצרות "מסך של ערפל" שרק במאמץ ניכר ניתן לפזרו ולעמוד על ההכנסה האמיתית. (ו) גם אם נקבל את הטענה הנראית לי לכאורה כמבוססת כי תכנית "בנארית" היא תחליף הולם לספר הזמנות, הרי תכנה זו הוכנסה לשימוש בשנת 1992 ולא היתה קיימת בשנת 91 ואין זה מעלה או מוריד שבוצעו בשנה זו עבודות עבור מספר קטן של לקוחות. החשיבות של ספר הזמנות הוא שהוא מהווה כלי ביקורת על כך שכל הפרויקטים המבוצעים על ידי הנישום אמנם ידווחו וילקחו בחשבון בקביעת ההכנסה. אמנם קיימים תיקים של הסכמים בכתב, אך בהעדרו של ספר הזמנות, אין לדעת אם הסכמים אלה הם כל ההסכמים שנעשו והאם אמנם לגבי כל הזמנה נעשה הסכם בכתב דוקא. מעבר לאמור, לא הוכח לי כי דיסקט הכולל את נתוני תכנת "בנארית" הומצא לפקיד השומה. כאשר דרש פקיד השומה מהמערער להמציא את ספריו לביקורת (ראה מש1/; מש2/; מש3/ ובעיקר תרשומת מש3/ שבה מפורטים התיעוד שיש להמציא ובתוכו ספר הזמנות). (ז) אשר לניהול תכנת "תרשיש" שהיא תכנה להנהלת חשבונות "חד צידית" שנוהלה אצל יועץ המס, במקום כרטיסי ספקים ולקוחות, לא ברור אם נתוני תוכנה זו סופקו למשיב עם דרישתו (וראה ההזמנה מש5/ והתרשומת מש3/) בשים לב לכך שתוכנה זו נוהלה במשרד יועץ המס ולא אצל השותפות. (ח) אשר לטענה, כי המידע הכלול בכרטיסי לקוחות וספקים בכל הנוגע לחיובי לקוחות בגין חשבוניות הכנסה וזיכויי ספקים בגין חשבוניות הוצאה נכלל ממילא בספרי החשבונות האחרים של השותפות, אין הדבר מדויק, שכן אין בספרים אחרים נתונים על תנועת מזומנים. אכן, השותפות דיווחה על פי השיטה המצטברת, אך נתונים על תנועת מזומנים יכולים לסייע בביקורת בתור אמצעי עזר לבדיקה אם אכן מדווחים כל התקבולים וההוצאות. סעיף 2(ג)(6) לתוספת ד' וסעיף 2(ב)(6) לתוספת ב' דורשים רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס, בין שהדיווח הוא על בסיס מזומן או מצטבר ולא על נקלה יש להגיע למסקנה שתיעוד זה הוא מיותר. (ח) על חשיבות עריכתם של רשימות מלאי לסוף כל שנת מס הנזכרות בסעיף 2(ב)(7) לתוספת ג', אין צורך להרחיב את הדיבור (לענין זה ראה ערר 21/94 אירני אדוארד נ. פקיד שומה 1 תל-אביב, קובץ החלטות הועדה לקבילות פנקסים י"ח, 17 (כפי שפורסם בתקליטור מיסים 10)). בשאלת הההוצאות אדון בסוף הדיון. אשר על כן, נדחה הערעור ככל שהוא נוגע לפסילת הספרים ויש לעבור עתה לשלב השני הנוגע לשומה לגופה. מיסיםמס הכנסהביקורת מס