פסק דין 1. בפנינו תביעת התובעת כנגד החלטת הנתבע (להלן - המוסד) מיום 4.12.00. על פי החלטת המוסד אין התובעת זכאית לקצבת ילדים מיום 1.1.00 מן הטעם שבתקופה זו אין היא תושבת ישראל וילדיה אינם נמצאים בישראל. התובעת טוענת כי מאז נישואיה לבעלה בשנת 95 היא מתגוררת בירושלים. לטענת הנתבע, בתקופה הרלוונטית התגוררה התובעת ביריחו, שם מתגוררים הורי בעלה. 2. בדיון שקוים בפנינו ביום 8.5.02 הבהירה התובעת כי הגישה תביעה חדשה למוסד וכי היא נמצאה זכאית לקצבה. ב"כ המוסד ציינה בהקשר זה כי התובעת נמצאה זכאית לקצבה החל מ- 9/00. עם זאת, אפשר שההחלטה ניתנה בטעות. לאור האמור הבהיר בית הדין כי להכרעת בית הדין עומדת אך שאלת זכאות התובעת לקצבת הילדים בהתייחס לתקופה כפי שהוחלט עליה בהחלטת פקיד התביעות מיום 4.12.00, שהיא ההחלטה מושא התביעה. בנסיבות הענין ומשנמצאה התובעת, נכון להיום, זכאית לקצבה מחודש ספטמבר 2000, נשארה תלויה ועומדת להכרעת בית הדין הזכאות לקצבה לתקופה שמ- 1/2000 ועד 8/2000 (כולל). ממילא, אם תינתן החלטה חדשה של פקיד התביעות השוללת זכאות התובעת לקצבה בתקופה מאוחרת יותר תהיה התובעת רשאית להגיש תביעה חדשה בהתייחס אליה (החלטה כזו של פקיד התביעות, נכון למועד שמיעת ההוכחות, טרם ניתנה). 3. התובעת העידה בפנינו כי בתקופה שבמחלוקת התגוררה בדירת הוריה, בשכונת שועפט בירושלים. הדירה, הנמצאת בקומה העליונה בבנין שהוא נכס המשפחה, היא אחת משלוש דירות שבבנין. אחת משתי הדירות שבקומה התחתונה היא בבעלות התובעת ובחלק מן התקופה הרלוונטית הושכרה לאחרים. עוד העידה התובעת כי מעולם לא התגוררה בבית חמיה שביריחו. לדבריה בשנה הראשונה שלאחר נישואיה התגוררה בבית הוריה. לאחר מכן שכרה דירה בשכונת שועפט למשך תקופה של כשנתיים, ולאחר מכן חזרה לדירת הוריה. לאחרונה, בחודש ספטמבר 2000 החלה להתגורר בדירה שלה, בבנין המגורים של הוריה, וזאת לאחר שהתפנה מן הדירה השוכר שהתגורר בה מאז 3/00. במהלך חקירתה הוגשה לתיק הודעת התובעת שנגבתה ממנה ביום 31.3.97 בעת שהתגוררה בדירה מושכרת בשועפט (נ/1). 4. לתובעת העיד גיסה, מר אחמד חג'ה, שהעיד על כך כי בתקופה הרלוונטית התגוררה התובעת בבית הוריה, בשכנות עימו. לנתבע העידו אימה של התובעת הגב' שחאדה פתחיה וחוקר המוסד מר מג'די חדר. לתיק בית הדין הוגשה הודעת אימה של התובעת (נ/2). החוקר מג'די אבו חדר הוא שגבה את שתי ההודעות. 5. בהודעה (נ/2) שנגבתה ביום 3.8.00 כך נרשם מפיה של הגב' שחדה לענין מקום מגורי בתה בתקופה הרלוונטית: "ש. היכן בתך רנא גרה. ת. היא גרה אצלי כאן בבית, גרה בחדר אחד. ש. אבל אני רואה כאן שיש שלוש דירות. ת. זה נכון, אני אגיד לך האמת שלבתי רנא יש דירה נפרדת והיא השכירה הדירה שלה לאדם ושמו חסן חגא וזה מתאריך 20.3.00 וגר אצלנו עד היום. ש. אז היכן גרה בתך רנא? ת. היא היתה גרה בשכירות במחנה שועפט בבית זרפאת אלפקייה למשך שנתיים, וזה עד שגמרה לבנות ולתקן הדירה שלה, ואז עברה לגור בדירה שליד הבית שלנו זה והתגוררה כאן עד סוף 12/99, ואז עברה לגור ביריחו עם חמיה וגרה שם עד היום, והיא השכירה את הדירה שלה מ- 20.3.00 לחסן חגה וגר בה עד היום" מר מגדי אבו חדר העיד בפנינו כי הודעתה של העדה נגבתה במסגרת חקירה שנערכה אודות השוכר מר חסן חג'ה. 6. בהודעה נ/1 שנגבתה מן התובעת ביום 31.3.97 נרשם מפיה של התובעת כי מיום נישואיה ועד אמצע שנת 96 התגוררה בבית הורי בעלה ביריחו. התובעת מסרה עוד בהודעתה כי מיריחו עברה להתגורר בחדר אחד ליד בית הוריה שבראס חמיס וכך עד שעברה להתגורר בדירה בשכירות שבשועפט, שם נגבתה ממנה הודעתה. 7. בהתייחס לכתוב בהודעות נ/1, נ/2 טענה התובעת כי הדברים לא נרשמו על ידי החוקר כפי שנאמרו. לדבריה, היא מעולם לא מסרה לחוקר כי התגוררה ביריחו. אמה גם היא לא אמרה לחוקר את הדברים המיוחסים לה. כל שאמרה לחוקר הוא כי בתה, התובעת, יצאה (ביום החקירה) לבקר את הורי בעלה המתגוררים ביריחו. גם הגב' שחדה, מוסרת ההודעה נ/2, העידה כי הדברים לא נרשמו נכונה מפיה. לדבריה, מסרה לחוקר כי בתה יצאה ליריחו אך לביקור אצל הורי בעלה. החוקר מר אבו חדר העיד בפנינו על דרך גביית הודעות מן הנחקרים והדגיש כי רשם מפיהם אך את מה שנאמר לו. 8. לאחר שעיינו בחומר הראיות שבפנינו אנו קובעים כי מהימנה עלינו הגרסה כפי שהיא עולה מעדותה של הגב' שחדה, אימה של התובעת כפי שנרשמה ב-נ/2, על פני עדויותיהם של התובעת ושל גיסה ואמה שהעידו בבית הדין הדברים כפי שנרשמו בנ/2 נמסרו על ידי העדה עוד בטרם היתה מודעת לתוצאות המשפטיות הנובעות מהם, ובמסגרת תיק חקירה של אדם אחר. כך, שלא כמו בעדויות שנמסרו בבית הדין, תוך ידיעה מלאה וברורה אודות המשמעות המשפטית הנובעת מהן. להתרשמות בית הדין בענין חוסר מהימנותה של התובעת תורמת גם הסתירה שבין עדותה בבית הדין לענין מגוריה במשך כל השנים בירושלים, לעומת דברים שמסרה בהודעתה (נ/1) בדבר מגוריה בשנה הראשונה לאחר נישואיה, ביריחו (את הדברים מסרה בשעתו בעת שהתגוררה בירושלים, ועל כך לא היתה מחלוקת). מהימנה עלינו עדותו של החוקר מר אבו חאדר שהעיד כי רשם את העדויות כפי שנמסרו לו. יודגש כי כל יתר הרישומים שבהודעות אושרו על ידי התובעת כמו גם על ידי אימה, כנכונים. כל זאת למעט פיסקה אחת המתייחסת לנושא מגוריה של התובעת ביריחו. סוף דבר גרסתם של התובעת ובני משפחתה שהעידו בבית הדין אודות מגוריה בתקופה הרלוונטית בדירת הוריה אינה מהימנה עלינו. אנו מעדיפים את הגרסה כפי שנמסרה על ידי הגב' שחדה לחוקר המוסד בדבר מגוריה של התובעת בתקופה הרלוונטית ביריחו. התביעה נדחית. בנסיבות הענין, משנמצאה התובעת כבלתי מהימנה, יש מקום לחייבה בהוצאות. התובעת תשלם הוצאות הנתבע בתיק זה בסכום של 1,000 ₪. קטיניםקצבת ילדים