החלטה זוהי בקשה לקבלת שכר ביניים וקביעת מסגרת שכר ביניים לתקופה בה שימש עו"ד שביט בתפקידו כנאמן ומנהל מיוחד לחברות, לענין שכר ביניים לתקופה המסתיימת ב31.3.01-; לקבוע מסגרת שכר ביניים חודשית בגובה של 50,000$ בתוספת מע"מ החל מיום 1.6.01 במשך תקופת הקפאת ההליכים ועד ל- 31.7.01 ובמשך מינויו ופעילותו כמפרק זמני לחברות התשלובת; לאשר לנאמן לשלם לצוות הניהול השלמות שכר בגין החודשים ינואר-יולי 2001 בהתאם למסגרת השכר שאושרה בהחלטתי מ16.1.01- וכן לאשר לו לשלם לצוות הניהול סכום נוסף כתוספת מאמץ מיוחד; לאשר לנאמן לשלם לצוות הניהול מקדמות על חשבון השכר החודשי גם במהלך פעילותו של הנאמן כמפרק זמני עפ"י ההסדרים שנקבעו בהחלטתי מ8.7.01-. עד היום אושרו תשלומים בסך של 817,500$ מתוכם שולם לצוות הניהול סך של כ502,000-$. עפ"י חישובי הנאמן מגיע שכרו בגין ניהול לפי הוראות תקנה 7 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם [תשמ"א - 1981]) לסך 3,538,550 ש"ח בתוספת מע"מ וכן שכר מימוש עפ"י תקנה 8 לסך 1,124,790 ש"ח (הנאמן ציין כי בחישוב המימוש הובא בחשבון מכירת מפעלי הארגון שנעשתה בחודש אפריל 2001 וכן מקדמות ששולמו עבור המלאי לחב' מעש פלדות ומפעל הארגון בקרית גת). בסך הכל מגיע שכרו של הנאמן עד ליום 31.3.01 לסך 4,663,340 ש"ח בתוספת מע"מ, ובניכוי הסכומים ששולמו לו עד ליום 31.3.01 (לא כולל מע"מ) 1,314,708 ש"ח. לאור היקף העבודה המאמצים והשעות הרבות אשר הושקעו ע"י הנאמן ואנשי משרדו, מבקש הנאמן הוספת תשלום בגין מאמץ מיוחד בשיעור 20% מעבר לסכומים להם זכאי הנאמן עפ"י תקנות 7 ו8- ובהתאם לתקנה 13(א) בסך 932,670 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. בסך הכל מבקש הנאמן שכר של 5,596,010 ש"ח בתוספת מע"מ. הנושים המובטחים בנק לאומי ובנק הפועלים הסכימו לבקשה, ובלבד שעד מועד תשלום תמורת המימוש לבנקים, לא תשולם לנאמן תוספת המאמץ המיוחד מתוך קופת התשלובת. כונס הנכסים הרשמי מתנגד לסכומים הנדרשים כשכרו של הנאמן ולעמדתו העקרונית, דרך חישוב שכרו של הנאמן צריכה להיות שונה שכן הוא מונה כנאמן לניהול החברות כאשכול אחד, הדוחות שהוגשו על ידו מתייחסים לניהול תשלובת החברות כגוף אחד ולפיכך שכר הטרחה צריך להיקבע עפ"י המימוש והניהול הכולל, ולא לכל אחת מהחברות בנפרד. החישוב מביא לתוצאה של 2,448,832 ש"ח ומסכום זה יש לנכות את הסכומים שקיבל עד כה. לעמדת הכנ"ר, מאחר והנאמן נעזר בתפקידו בצוות ניהול אשר עלותו לתקופה הרלוונטית עלתה על חצי מליון דולר, יש לקחת בחשבון גורם זה כאשר שוקלים מתן תוספת מאמץ מיוחד. בהבהרות שמסר הנאמן מיום 31.10.01 טען שאילו הוסיף לתחשיב דמי הניהול את מכירות התשלובת שהסתכמו בסכום כולל של כ554- מליון ש"ח או מכירות חיצוניות בהיקף של 412 מליון ש"ח, היה הסכום המגיע לו לפי כל דרך החישוב לסכום גבוה בהרבה מזה המבוקש על ידו. לפי כל דרך חישוב לנאמם מגיעים סכומים נכבדים כשכר טרחתו, בנוסף ומעבר לסכומים המשולמים לצוות הניהול, לתקופה של שנה אחת מיום מתן צו הקפאת ההליכים ועד 31.3.01. דרך החישוב השונה מביאה לפער ניכר של 2,214,508 ש"ח, וזאת מבלי לקחת בחשבון את התוספת המתבקשת עבור מאמץ מיוחד בסך 932,670 ש"ח. נדמה שאין מחלוקת כי מדובר בתשלובת רבת היקף שעסקה ושלטה על נתח של כ70%- מהייצור המקומי של מוצרי פלדה לבנין בארץ, משופעת בהתחייבויות אשר פעילותה ברבדיה השונים דרשה לוגיסטיקה מורכבת ומסובכת, ניהול פעיל של חברות פעילות, פיזור בין פעילויותיה השונות של התשלובת בכל רחבי הארץ, כאשר צוותו של הנאמן החליף את הפונקציות הניהוליות של התשלובת עד להקפאת ההליכים - דירקטוריון, מזכירות התשלובת, התוספת הניהולית של כור תעשיות בע"מ, מתן ייעוץ משפטי לתשלובת ובנוסף בקרה יומית צמודה של הוצאות והכנסות התשלובת, וכן תפקיד של גיבוש תוכנית הבראה והסדר הנושים והנסיון ליישמם - כל זה כמובן בתקופת ההקפאה. ניהול התשלובת וכן מכירת חלקים ממנה כרוכה בבדיקת נושאים בתחומים שונים כספיים, איכות סביבה, היטלי ביטחה, מו"מ והכנת מצגים, תיקי משקיעים ושמאויות וכיוצ"ב. לעמדת הנאמן כל אחת מחברות התשלובת הינה אישיות משפטית נפרדת וכל אחת נוהלה כמרכז רווח עצמאי עם מערכת חשבונאית נפרדת, עם לקוחות וספקים שונים וכי יש לתת את הדעת לכך שמפעלי החברות עד כה נמכרו כעסק חי לאחר שהושקע ע"י הנאמן מאמץ אדיר על מנת לאפשר מכירה כזו, ובאופן זה התאפשרה העסקתם של מרבית העובדים בהם. גם לגבי המפעלי בקרית הפלדה בעכו, ועל אף שביום 31.7.01 הופסקה הפעילות בהם, נעשה ע"י הנאמן מאמץ למצוא גורם אשר יאות להפעיל אותם שוב כאשר יבוא יום מכירתם. הנאמן מתאר שבמשרדו מועסקים בטיפול בעניני התשלובת, לצידו, שני עורכי דין שכירים ושני מתמחים לכל הפחות המקדישים חלק ניכר מזמנם לטיפול בעניניה השוטפים של התשלובת והם הקדישו ומקדישים מאות שעות עבודה מידי חודש לניהול התשלובת ולענינים הכרוכים בהבראתה ומכירתה. אני סבורה שעל פי שיקול הדעת המסור לי בקביעת שכרו של בעל תפקיד, אינני נדרשת להכריע במחלוקת שבין הנאמן לכונס הנכסים הרשמי אם להתייחס לניהול החברות כאשכול אחד או לכל אחת מהחברות בנפרד, והפרמטרים המנחים אותי יהיו בנוסף לטעמי להלן גם אלו הקבועים בתקנות החברות [כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם] תשמ"א - 1981, אך לא רק הם. במאמר מוסגר אציין שתקנות אלו אינן מחייבות במקרה של הקפאת הליכים אך יש בהם פן מנחה. אמנם נכון שמרכיב חשוב בקבלת ההחלטה בדבר שיעור שכר טרחתו של הנאמן הוא הסכמתם של הבנקים הנושים המובטחים והסכמתה של כור תעשיות לדרישת השכר של הנאמן וצוותו, כי בסופו של דבר ולאור התוצאות הגסופיות הצפויות בחלוקת הכספים בפירוק, רק חלקם של אלה יגרע בתשלום שכרו של הנאמן וצוותו, אך כפי שיפורט להלן, אינטרס הציבור מחייב שבקביעת שכרו של הנאמן תילקח בחשבון העובדה שהליך הקפאת ההליכים נכשל והנושים הרגילים לא יפרעו ממרבית נשייתם ובשיעורים של מליוני ש"ח. למרות מאמציו הבלתי נידלים של הנאמן למציאת פתרון הולם להסדר נושים בתקופת הקפאת ההליכים, לא אוכל שלא להתייחס לכשלון הליך הקפאת ההליכים והמעבר למצב של פירוק זמני ביום 1.8.01 במטרה להביא את חברות התשלובת לפירוק וחיסול. ההסברים לכשלון הליך הקפאת ההליכים שאינם קשורים בכלל לפעולות הנאמן מצאו ביטוי מפורט בדו"ח מס' 9 שהוגש ע"י הנאמן. בדו"ח העלה נימוקים כמו מצבה של הכלכלה הישראלית, האירועים הבטחוניים, המשבר בענף הבניה, הורדת מס קניה על יבוא ברזל, מדיניות השערים הפתוחים לרווחה של יבוא זול המתחרה בתוצרת התשלובת, הדרישות המחמירות של המשרד לאיכות הסביבה ותשלומי הפנסיה התקציבית לעשרות משפחות של גימלאים. עוד צויין שהנאמן וצוותו נואשו מהסיכוי לשינוי במדיניות הממשלה והיה ברור לכולם כי אם לא תינתן עזרה מהותית מגורמי הממשל אין מנוס מסגירת שערי המפעלים כולם ומכירתם. במצב דברים כזה נמצאים הנושים הרגילים ששווי נשייתם עומד על כ126- מליון ש"ח והיו אמורים לקבל עפ"י הערכות הנאמן וצוותו, לו היה הסדר הנושים מתממש, כ25%- משווי נשייתם, במצב בו לא יקבלו כספים בחלוקה או ששיעורם יהיה אפסי לאור תחזית החלוקה לנושים. לפי התחזית תשאר יתרה לנושים מובטחים בדרגה שניה ולנושים רגילים של 11.85 מליון ש"ח (שווי נשייה של נושים מובטחים בדרגה שניה הגיעו מגיע ל18.5- מליון ש"ח). עד כה קיבלו הנאמן וצוות הניהול תשלומים בסך 817,000$, כאשר חלקו של הנאמן מגיע, כאמור, ל315,500-$. נראה לי שעל הנאמן וצוות הניהול להביא במסגרת דרישתם לשכר גם את רציפות ההכנסה בתקופה האמורה ולאחריה. בהשוואה לכל לקוח אחר, לו ניהל הנאמן מו"מ עם לקוחו בענין שכר הטרחה הנדרש על ידו, יש להניח היה מתחשב בהיות ההכנסה קבועה ובטוחה ומתפרשת על פני חודשים ארוכים. אשר על כן אני קובעת את שכר הנאמן בתקופה שעד 31.3.01 (כולל תוספת מסויימת בגין מאמץ מיוחד), בסך 3,000,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. מהסך האמור יש להפחית את הסכומים אשר שולמו לנאמן כמקדמות על חשבון שכרו. באשר לבקשת הנאמן לאשר לו מסגרת שכר ביניים בגובה של 50,000$ החל מיום 1.6.01 ובמשך תקופת הקפאת ההליכים ואח"כ במשך מינויו ופעילותו כמפרק זמני לחברות התשלובת נראה שיש להבחין בין שתי תקופות: התקופה שעד 31.7.01, מועד סיום הקפאת ההליכים והמעבר לפירוק זמני, ופעילותו אח"כ כמפרק זמני לחברות התשלובת, כאשר פעילות זו כרוכה בעיקר במפעלים בקרית הפלדה בעכו על כל הכרוך בכך. לא מצאתי לשנות את שנקבע על ידי בהחלטותי מיום 16.1.01 ומ8.7.01- בה קבעתי מסגרת שכר לנאמן ולצוות הניהול בסך השווה בשקלים ל75,000-$ מהם 30,000$ לנאמן. באופן כזה, עלתה מסגרת השכר החודשי לנאמן מ10,000-$ ל30,000-$ ומסגרת השכר החודשי לצוות הניהול מ25,000-$ ל45,000-$. זו תהיה המסגרת של שכר הביניים עד יום 31.7.01. מאותו יום, ובשלב זה, עד יום 31.12.2001, תהיה מסגרת שכר הביניים של הנאמן בלבד 30,000$ לחודש. באשר לצוות הניהול ימסור הנאמן דו"ח מתאים על פעילותם מאז 31.7.01, תום הקפאת ההליכים, שכן על פני הדברים נדמה שצריך לחול צמצום משמעותי בעבודתם, ולכן בשלב זה לא אקבע מקדמות על חשבון השכר החודשי המגיע לצוות הניהול במהלך פעילותו של עו"ד שביט כמפרק זמני, והחל מ1.8.01-. באשר לתשלומים שהנאמן מבקש לשלם לצוות הניהול כהשלמות שכר בגין החודשים ינואר-יולי 2001, ובהתאם למסגרת השכר שאושרה בהחלטתי מ16.1.01-, אני מאשרת תשלום בהתאם ובקיזוז הסכומים ששולמו עד כה. בשלב זה לא נראה לי לאשר תוספת מאמץ מיוחד והדברים יבחנו על ידי בהמשך כאשר ימסור הנאמן פירוט מלא על שכרו של כל אחד מצוות הניהול והשקעתו הכוללת בפרוייקט. מנהל מיוחדהקפאת הליכיםנאמנות