החלטה 1. תמצית המחלוקת והרקע הדיוני ביום 8/8/01 ניתן צו למינוי כונס נכסים זמני במעמד צד אחד וזאת לבקשת המבקש. הדיון בבקשת מינוי כונס הנכסים במעמד הצדדים נקבע ליום 12/8/01 ובהמשך נדחה בהסכמה והתקיים בסופו של דבר ביום 6/9/01. עד למועד אותו דיון הגיש כונס הנכסים הזמני שמונה בקשה בבש"א 11956/01 ובה הוא עותר לחייב את המשיבים לגלות מסמכים שונים ונתונים על המלאי של החברה. בנוסף הוגשה ביום 2/9/01 בקשה נוספת לאכיפת איגרת החוב ולמינוי כונס נכסים קבוע במעמד הדיון שהיה קבוע מלכתחילה למינוי כונס נכסים, זאת במסגרת בש"א 12736/01. ביום 6/9/01 התקיים הדיון בפני בכל הבקשות והצדדים טענו טיעוניהם. 2. הבקשה למינוי כונס נכסים קבוע בכל הנוגע לבקשה זו, לא מצאתי בטיעוני ב"כ המשיב כל עילה או טעם לפיה על בית המשפט להמנע ממינוי כונס נכסים כמבוקש. בפני בית המשפט מונחת איגרת חוב ולפיה שועבדו נכסי החברה המשיבה להבטחת חובות למבקש. איגרת החוב בתוקף ואין כל ראיה כי בוטלה בעבר, זאת גם אם הוצאו איגרות חוב אחרות בשלב מאוחר יותר לנושים אחרים. מדובר בשיעבוד צף על נכסי חברה ומן המפורסמות הוא כי שיעבוד צף, מעצם טבעו, חל על נכסים שיהיו בבעלות החברה מעת לעת. להבדיל משיעבוד קבוע המתייחס לנכסים ספציפיים ונרשם ברשם המשכונות שיעבוד צף, חל על כל נכסי החברה ומתגבש ביום בו מחליט הנושה לממש את איגרת החוב ובאותו מועד נתפסים תחת השיעבוד נכסי החברה כפי שהם במועד גיבוש השיעבוד הצף. הדברים ידועים ואין צורך להרחיב בעניין זה. בהתאם, וגם אם נעשה השיעבוד הצף בעבר בעת שלחברה היו נכסים אחרים, אין בכך כדי לפגוע בתוקפו כיום. כל עוד איגרת החוב בתוקף והשיעבוד רשום כדין, וכך הוא המקרה שבפני, תופס השיעבוד את נכסי החברה כפי שהם בכל זמן נתון. זאת מהותו של שיעבוד צף היוצר מחד בטוחה לנושה ומאידך מאפשר לחברה להמשיך ולנהל את עסקיה, לרבות סחרות של נכסים. ואולם מיום שגובש השיעבוד הצף הופך הוא לשיעבוד קבוע החל על נכסי החברה כפי שהם במועד גיבוש השיעבוד. כאמור, איגרת החוב בתוקף ורשומה כדין. אין חולק כי למשיב חובות בסכומים גבוהים למבקש וגם ב"כ המשיב מאשר בטיעוניו כי קיים חוב בסכום גבוה. בנסיבות אלה, כאשר הופרו תנאי איגרת החוב והחייב אינו פורע את חובו לנושה ואף מפר את תנאי איגרת החוב, ככל שהדבר נוגע למתן אפשרות לנושה לפקח על פעילותו העסקית (ולכך אתייחס בענין הבקשה למתן מסמכים ונתונים על מלאי החברה) מתקיימים כל התנאים המצדיקים מינוי כונס נכסים וזאת כדי למנוע סכנה לבטוחה שבאיגרת החוב. בהתאם על בית המשפט להעתר לבקשה. אשר על כן ומטעם זה, אני ממנה את כונס הנכסים הזמני שמונה בהחלטה מיום 8/8/01 ככונס נכסים קבוע על נכסי החברה. 3. הבקשה לקבלת נתונים על פירוט המלאי ומקום אחסונו כאמור, עותר כונס הנכסים הזמני (אשר בעת מתן החלטה זו יהיה כונס נכסים קבוע) לחייב את המשיבה למסור לו את הפרטים על המלאי של החברה ומקום אחסונו. ב"כ המשיב מתנגד למסירת הפרטים הנ"ל מאחר ולטענתו אין לכונס הנכסים את הסמכות לחייב את המשיב במתן פרטים מסוג זה מאחר והוא כונס נכסים ואינו מפרק. לטענת ב"כ המשיב יש להבחין בין מפרק וכונס נכסים ובנסיבות אלו אין לכונס הנכסים את אותן סמכויות של מפרק, לרבות הסמכות לעריכת חקירה. גם לענין זה לא מצאתי ממש בטיעוני ב"כ המשיב. בטרם אתייחס להוראות החוק יש לפנות לאיגרת החוב עצמה שהיא ההסכם שבין הצדדים. סעיף 7ו' לאיגרת החוב קובע כדלקמן: "החברה מתחייבת בזה: ו. לאפשר בכל זמן לבנק, באי-כוחו או סוכניו או כל מי שימונה על ידי הבנק, לבקר במקום ולבדוק ולקבל פרטים כלשהם על המקומות וכן על רכושה האחר של החברה המשועבד בזה". בהתאם, ועל פי ההתחייבות המפורשת שבאיגרת החוב, חובה על החברה למסור את כל הפרטים בנוגע לרכושה מכל סוג שהוא, לרבות הפרטים שהתבקשו בבקשה זו, לבנק או לנציגו המוסמך ולענין זה לכונס הנכסים שמונה. משחלה התחייבות חוזית זו, והיא בתוקף, אין למעשה הכרח להיזקק ליתר טיעוניו של ב"כ המשיב. יצויין לענין הוראות סעיף 7ו' לאיגרת החוב, כי עצם הסירוב למסירת הפרטים והפרת ההתחייבות לפי סעיף 7ו' מהווה עילה לכשעצמה למינוי כונס הנכסים, וגם מטעם זה סברתי כי יש מקום להעתר לבקשה למינוי כונס נכסים קבוע. מעבר לכך, סבור אני כי גם הדין מחייב לאפשר לכונס הנכסים לקבל מידע או מסמכים בכל הנוגע לחברה אשר הוא מונה ככונס על נכסיה. אמנם אין הכונס זהה בתפקידו למפרק ואולם גם ככונס משמש הוא כפקיד בית המשפט ואחראי, כפועל יוצא ממינויו, לא רק על כלל נכסי החברה החייבת אלא גם על האינטרסים של כלל נושי החברה החייבת. ראה: ע"א 141/74, פפרבוים נ' שריזלי, פ"ד ל(1) עמ' 20; פר' (חיפה) 70/95, מ.י.ל.ה שיווק אלקטרוניקה 1994 בע"מ ואח' נ' תפארת המכונית בע"מ ואח', פורסם בתקדין מח 96(1) 613; א. וולובסקי, כונס נכסים בדיני חברות, עמ' 138, שם נאמר: "סמכויותיו של כונס הנכסים הינן, בין השאר, לתפוס, לכנס לאתר ולשמור על הרכוש נשוא השיעבוד הצף ומעצם הסמכות לאתר את רכוש החברות מוקנית לו גם הסמכות לדרוש ולחקור כדי לאתר את הרכוש ובכלל זה הפניה לבנקים לקבלת פרטים על חשבונות החברות שנוהלו אצלם. כונס הנכסים נתקל לעיתים בנושאים המחייבים חקירה. אי מתן סמכויות חקירה לגילוי מסמכים ונכסים של החברה עלול ליצור חלל ריק ולעקר את סמכויות כונס הנכסים". מובן כי על אחת כמה וכמה יש לאפשר לכונס הנכסים לבצע חקירה במטרה לגילוי נכסים הנמצאים אצל ובשליטת החברה אשר הוא מונה לכונס על נכסיה וזאת כאשר מנהלי החברה מסרבים לשתף פעולה ובדרך זו מסכנים את הבטוחה של הנושה העיקרי בהתאם לאיגרת החוב. אשר על כן ומטעם זה אני נעתר גם לבקשה זו ומורה למנהלי החברה, שהם המשיבים 2 ו- 3 במסגרת בש"א 11956/01, לפרט בתצהיר בתוך 48 שעות מהמועד בו תומצא להם, ו/או לבא-כוחם, החלטה זו היכן מוחזק מלאי חומרי הגלם והתוצרת של החברה. כמו כן ניתן בזה צו המורה למנהל החשבונות של החברה ולמנהלי החברה להעביר את ספרי החברה לידי כונס הנכסים ולפרט בתצהיר בתוך 7 ימים כל נתון נוסף שבידיהם בנוגע לחובות אשר החברה זכאית לגבותם מצדדים שלישיים. 4. סיכום לסיכומו של דבר החלטתי להעתר לכל הבקשות כדלקמן: א. אני מורה למנות את כונס הנכסים הזמני ככונס נכסים קבוע על נכסי החברה המשיבה, כמפורט בסעיף 2 להחלטה זו. כונס הנכסים ימציא למזכירות בית המשפט התחייבות ללא הגבלת סכום להבטחת קיום תפקידו כנדרש. ב. ניתן בזאת צו המורה למשיבים להמציא פרטים לכונס הנכסים הרשמי, כמפורט בסעיף 3 לעיל. ג. אני מחייב את משיבים 2 ו- 3, מנהלי החברה, באופן אישי, בתשלום הוצאות המבקש בגין קיום ההליך נשוא החלטות אלו ובמיוחד בהוצאות הדיון בבש"א 11956/01 בסכום של 5,000 ₪ + מע"מ כחוק, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פירוק חברהמלאי