פסק דין 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעות בסכומים הבאים: לתובעת 1: א) פיצוי בגין נזק לא ממוני 75,000 ₪; ב) פיצויי פיטורים 9,635 ₪; ג) אובדן הכנסה 55,000 ₪. 139,635 ₪. לתובעת 2: א) פיצוי בגין נזק לא ממוני 75,000 ₪; ב) פיצויי פיטורים 10,723 ₪; ג) אובדן הכנסה 55,140 ₪. 140,863 ₪. זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים והסתיימו בנסיבות המצביעות על מדיניות מכוונת של הפלייה מצד הנתבעות ו/או כל אחת מהן בהיותן נשים ואמהות, זאת בניגוד לסעיף 2 (א) לחוק שיוייון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח- 1988. 2. בכתב ההגנה שהוגש מטעם נתבעת 1 (להלן: "תללים") הוכחשו טענות התובעות, נטען שיחסי עובד ומעביד התקיימו עם נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") ולא עם תללים. תללים הנה עמותה שהוקמה ללא מטרת רווח המעניקה תמיכה למודית לתלמידים מרותקים לביתם ואינם מסוגלים ללמוד בבית ספר. לתללים צוות מצומצם של עובדים הנחשבים עובדי תללים לעומת יתר העובדים, ובכלל זה התובעות, המקבלים שכרם וכן כל הזכויות הסוציאליות מהנתבעת. לחילופין, הוכחשו כל טענות התובעות בכתב התביעה, כן הועלו טענות נגד התובעות הן במישור של הפרת האמון בנוגע לדיווח שעות העבודה, והן באשר לארוע עם מחשב שהגדיש הסיאה הכל כמפורט בכתב ההגנה. כן הוכחשה הטענה כי תללים נקטה באפליה כלפי התובעות על רקע היותן אימהות, נטען שתללים מעסיקה מורות רבות, בהן אימהות לילדים אשר ילדו וחזרו ללמד במסגרת העמותה. כמו כן נטען שהתובעות לא פוטרו, הן הושעו לתקופה מסויימת, אך לאחר דין ודברים הודע להן לחזור לשיבוץ, אך הן סרבו ועל כן יש לראותן כמתפטרות. 3. בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעת הוכחש כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעות לנתבעת, נטען שתללים הנו גוף משפטי עצמאי שהוקם בשנת 1990 ביוזמת משרד החינוך, כדי לטפל בילדים חולים בביתם בהתאם לנוהל שצורף לכתב ההגנה. הנתבעת באמצעות משרד החינוך רק שילמה משכורות בהתאם לדיווח שהתקבל מתללים, וכאשר לא הועבר דיווח - לא שולם שכר. נטען שקבלת המורים והצבתם אצל הילדים היתה באחריות תללים, כך גם הפסקת עבודתם, והנתבעת לא היתה מעורבת בכך, באשר לתובעות הרי לא היתה לנתבעת כל נגיעה באשר להפסקת עבודתן. 4. להלן העובדות הנוגעות לעניין העולות מחומר הראיות: א) תללים הינה עמותה , אישיות משפטית עצמאית , אשר הוקמה בשנת 1990 ביוזמת משרד החינוך התרבות והספורט, כדי להעניק תמיכה לימודית לתלמידים חולים המרותקים למיטותיהם ואינם מסוגלים ללמוד במסגרת בית הספר. (ראה מכתבו של מר זבולון אורלב, מנכ"ל משרד החנוך מיום 4/12/90, מסומן כנספח א' לנ/3). ב) תללים נהנית מתקצוב משרד החינוך באמצעות הקצאת שעות תקן בלבד, כמו כן תללים נתמכת מכספי המוסד לביטוח לאומי ומתרומות של נדבנים בארץ ובחו"ל. התמיכה ניתנת לתלמידים אשר נעדרים מבית הספר לתקופה של שלושה שבועות ומעלה בשל מחלה או תאונה. תללים מסייעת לאותם תלמידים בעזרת מורים, מתנדבים, השאלת עזרי למידה, מחשבים, לומדות וקלטות וידאו, הוראה בתקשורת מחשבים ועוד. עזרי ההוראה הללו הינם של תללים. (ראה חוזר המנכ"ל נט/1 (א) המפרט את נוהל הטיפול בתלמידים חולים בביתם באמצעות תללים, סומן כנספח ב' לנ/3) ג) משרד החינוך אינו משבץ את המורים לתלמידים ואף אינו מחליט אלו מורים יועסקו אצל תללים. בחירת צוות המורים והמתנדבים נעשית ע"י תללים. כך גם הדרכת המורים, הפיקוח על איכות עבודתם בדיקת נוכחותם בעבודה, וכן הפסקת העבודה של מורה מסויים הינה של תללים. ד) העבודה אצל תללים היא עבודה על פי קריאה בהתאם לנסיבות משתנות (כמות הילדים החולים ומקום מגוריהם), ולא עבודה קבועה במקום קבוע. ה) המעורבות של משרד החינוך בפעילות תללים הינה מעורבות פדגוגית, באמצעות המינהל הפדגוגי, אשר באה לידי ביטוי באופן הבא: (1) קביעת אוכלוסיית היעד של תללים (קביעת התלמידים אשר זכאים לסיוע) ואת אופן הפנייה לעמותה לכן את טיב הקשר בין בית הספר, התלמיד והעמותה (כפי שפורטו בחוזר המנכ"ל). (2) הקצאת שעות תקן שעות עבודה לעובדי הוראה, הקצאת השעות נעשית לכל שנת לימודים. הכוונה למכסת שעות הניתנת לתללים (אשר מחוייבת לפעול בנסגרת המכסה המוקצת לה) והיא זו האחראית באופן הבלעדי לחלוקת השעות בהתאם לדרישות מהשטח, דהיינו בהתאם לפניות התלמידים או הוריהם לקבלת הסיוע הלימודי. ו) משרד החינוך משלם את שכרם את שכרם של המורים המועסקים ע"י תללים ובכלל זה התובעות באופן הבא: תללים מעבירה למשרד החינוך דו"ח הקצאת שעות לכל מורה, במסגרת מכסת השעות שניתנה לה, ומשרד החינוך משלם את המשכורת למורים בהתאם לדו"ח, (משרד החינוך אינו מפקח על אמיתות הדו"ח). ז) התובעות צ'רקסיות במוצאן, הינן בוגרות תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה . (1) תובעת 1 (פאני שאמי - חדיש) ילידת 1966 בוגרת החוגים לספרות ולשון, עברית וכן תעודת הוראה. (2) תובעת 2 (סוניה אבזאק - חדיש) - בוגרת החוגים סטטיסטיקה וסוציולוגיה. ח) התובעות הועסקו במסגרת תללים בהתאם לאותם כללים שנקבעו בנספח ב' לנ/3. הצבת התובעות אצל התלמידים נעשתה ע"י תללים, ואילו התשלום נעשה ע"י הנתבעת בהתאם לדווח שהוגש ע"י כל אחת מהתובעות, ואושר ע"י תללים. ט) (1) תובעת 1 החלה להיות מועסקת ע"י תללים בחודש 3/95, והועסקה באזור הצפון - עפולה, בית שאן, נצרת, כפר תבור ועוד, לפי פירוט מקומות עבודה ושעות עבודה בסעיף 3.2 לת/1. (2) תובעת 2 החלה לעבוד בתללים ב- 11/94 באזור הצפון בעיקר בקרית שמונה, טבריה, צפת נצרת, כמפורט בסעיף 3.2 לת/3. (3) בהתאם לפירוט הנ"ל הועסקו התובעות בד"כ כ-90 שעות חודשיות בממוצע. י) באופן כללי תללים היתה מרוצה מעבודת התובעות, ולא הוצגה בפנינו תלונה ממשית בכתב. יא) (1) לגירסת תללים כפי שהשתקפה בתצהיר מנהלת תללים ובעדותה בפנינו. עוד בתחילת עבודת התובעות הגזימו אלה בשעות העבודה המדווחות על ידן לתללים, כמו כן היו מקרים שמדווח שעות העבודה שהוגש ע"י התובעות הופחתו מספר שעות. (2) להפחתה כאמור לעיל, הופננו לדו"חות שהוגשו ע"י תובעת 1 לחודשים 10/96, 3/97. בדו"ח חודש 10/96 הפחיתה תללים מדו"ח התובעת 1- 3שעות. בדו"ח חודש 3/97 הפחיתה הנתבעת מדו"ח התובעת 1 - 10 שעות. (3) באשר לתובעת 2 - הופחת שעות מדו"ח 10/96, וכן מדו"ח חודש 1/97. (4) באשר לנושא הדיווח המוגזם לשעות העבודה, גירסת התובעות היתה שונה, גירסתן היתה שהן פנו לתללים עקב ההפחתה ונמסר להן כי מדובר באילוצים תקציביים מטעם הנתבעת, המקצצת שעות לתללים ועקב כך מקצצים לכל המורים. (5) בנוסף, לנושא שעות העבודה היו לנתבעת טרוניות לכל אחת מהתובעות. כלפי תובעת 1, שהיא אינה מבקרת ילד חולה בביתו, שעוד גירסת תובעת 1 הנה, שבהתאם להנחיות, אין מקום לבקר ילד חולה כשאין אפשרות ללמדו והרי זאת תכלית עבודת התובעת. באשר לתובעת 2 - זאת סרבה ללמד בכפר ערבי, גירסה המוכחשת מכל וכל ע"י תובעת 2, לטענתה אין לטענה יסוד שהרי בעבר לימדה בכפרים ערביים. יב) במהלך החודשים 1/97 - 3/97 היה ארוע עם מחשב (להלן: "ארוע המחשב"), שהוביל למשבר ביחסי תללים עם תובעות, בעקבות אותו ארוע נתנה הנחייה ע"י מנהלת תללים להפסיק להעביר לתובעות תלמידים עד שנושא המחשב יובהר. הואיל וארוע זה גרם לשבר ביחסי הצדדים ולנתוק יחסי העבודה, להלן גירסאות הצדדים: (1) להלן גירסת מנהלת הנתבעת כפי שהדבר מצא את ביטויו בתצהירה נ/4: א) "בסוף 1/97 הופנתה התובעת מס' 1 להוראה לתלמידה בשם צביה ממגדל העמק. הנ"ל כותבת כי "תזמין מחשב לתקשורת" וזאת בו בזמן שבבית אחותה מצוי מחשב פנוי לתקשורת, עובדה אשר ידועה לתובעת מס' 1. [מפנה לנספחים ו' ו- ו(1) לתצהירה] ב) ביום 17/3/97 מדווחת התובעת מס' 1 כי המחשב מקולקל (מסך שרוף) וכי המחשב נמצא אצל התלמידה "צביה". (מפנה לנספח ו (2) לתצהירה). ג) בהתאם לנספח ו (3) דו"ח פעילות של התובעת מס' 2 (סוניה) לחודש 11/96 בו הנ"ל ממליצה שלא לסגור את תיקו של התלמיד "קובי" "בגלל שיש אצלו מחשב" הנ"ל מדווחת כי המחשב יוצא בשבועות הקרובים. [כן מפנה לנ/4 ממנו לדבריה נתן להסיק כי המחשב הוצא כבר ב-96 (8)] ד) בהתאם לנספח ו' (5) דיווח התובעת מס' 2 (סוניה) מ- 12/96 בו הנ"ל מדווחת על הוצאות המחשב, או על הצורך בהוצאה. ה) כאמור בכתב ההגנה (סעיף 7.5) לאחר "אירוע המחשב" (הכוונה לאחר שהמחשב הגיע מקולקל לבית של התלמידה "צביה" ב- 3/97), נעשו בירורים אצל התובעות כאשר גירסת התובעת מס' 2 (סוניה) הייתה כי המחשב עמד בביתה סגור ללא שימוש ולכן לו ידעה כי הנו מקולקל ואילו גירסת התובעת מס' 1 (פאני) היתה כי המחשב היה תקין ונעשה בו שימוש פרטי על ידי התובעות, או מי מהן, "במידה מעטה". ו) לשמע המידע דלעיל בגין "ארוע המחשב" אודה כי זעמתי מכעס והורתי למהנלת הפדגוגית ולמזכירת תללים הגב' שרית נורי, שהמורות הנ"ל לא ישובצו לתלמידים חולים עד אשר הן תבררנה עם ההנהלה את נושא המחשב. לאכזבתי מורות אלה שנהגו לשוחח איתי אפילו בבית ובענינים פרטיים בכל עת שנזקקו לעזרתי לא יצרו קשר איתי, לא הסבירו את מעשיהן ולא התנצלו. בכל פעם שפנו למשרד על מנת לקבל שיבוץ הוראה, נענו טלפונית שהן צריכות לשוחח עימי אישית. כאן אולי המקום לציין שמרבית התקשורת בתללים לרבות בין המרכזים לבין המורים נעשו טלפונית כך שגם עם תחילת הקשר לא נערך מסמך וגם ההודעה שהתובעות לא יקבלו שיבוץ להוראת ילדים חולים נמסרה להן טלפונית. מעולם לא נתתי הוראה לאיש מצוות תללים לשקר לתובעות ולטעון בפניהן כי אין ביד תללים לשבצן להוראה. ז) ארוע המחשב ומה שבא בעקבותיו ציער אותי צער רב. שתי המורות טופחו על ידי ובאופן מיוחד עברתי לסדר היום מתלונות עליהן, יישרתי הדורים והקפדתי שתוכלנה להשתבץ בתללים "כחלק ממשפחת תללים", לכן הדחקתי את אירוע המחשב ולא פניתי אליהן. היתה לי תחושה שנכשלתי בבחירת המורות ועם זה היה לי קשה להתמודד. ח) ביום 7/5/98 פנו התובעות במכתב ע"י נציגתן, למר יצחק כהן סמנכ"ל למנהל פדגוגי אצל משרד החינוך ושם שטחו את טיעוניהן לראשונה כביכול "מדיניות מפלה מצד העמותה בגין היותן נשים ובגין היותן אמהות".(מפנה לנספח ז' לתצהיר). ט) ביום 3/10/98 נשלח מכתב הסברים לפרופ' פרנסיס רדאי, בו פורטו העובדות והמסמכים. לעניין טענות כלפי תללים (ראה נספח ח' לתצהיר). 2) מנגד, גירסת התובעות שונה, ולצורך העניין תובא גירסת נתבעת 2 הממצא את הנושא: א) התלמיד קובי קיבל את המחשב ביום 14/6/96, על פי הוראת תללי"ם. המחשב הוצא מביתו של התלמיד קובי באמצע דצמבר (ולא באוגוסט או בנובמבר), כפי שאף דווח לתלל"ים. ביום 14/11/97 איש המחשבים של תללי"ם (דניאל) היה אמור לבוא ולהתקין מודם למחשב בבית התלמיד, כך שברור שהמחשב היה עדיין בבית התלמיד בנובמבר. ב) עם סיום העובדה עם קובי, ולפני סגירת תיקו, ביקשה ממני רכזת תללי"ם לקחת את המחשב לביתי, באופן זמני. גייסתי את בעלי לעזרה, שכן הייתי אז בהריון מתקדם. הוצאנו את המחשב מביתו של קובי והעברנו אותו לביתי ביום 13/12/96. (מפנה לנספח ד' לתצהירה). ג) בסוף דצמבר פניתי וביקשתי להעביר את המחשב שהיה בביתי לתלמיד אחר (חיים), אך נעניתי בשלילה, בטענה שלתלמיד בכיתה ג' מספיק מחשב פחות משוכלל, מסוג 486. ד) המחשב עמד בביתי ללא כל שימוש. פניתי שוב וביקשתי שיקחו ממני את המחשב, משום שגרתי אז בדירת הורי בריחניה, בתנאים של צפיפות. באשורה של דבורה, האחראית על המחשבים, העברתי שוב בעזרת בעלי, את המחשב לאחותי פאני בכפר קמא. יותר לא הייתי מעורבת בעניין המחשב הזה. ה) אדגיש כי מעולם לא שמעתי מהגב' רוזיק רוזן או מגורם אחר בתללים כל טענה בעניין טיפולי במחשב. הגב' רוזיק רוזן אמנם התקשרה לביתי לאחר תיקון המחשב, אולם משהבהרתי לה שאחותי היתה מעורבת בכך ולא אני, אמרה שתתקשר אליה. יותר לא שמעתי ממנה בעניין זה. ו) ויודגש - מעולם לא נאמר לי ע"י גורם כלשהו בתללי"ם כי הושעיתי מעבודתי, בשל אירוע המחשב, או בשל עניין אחר (וממילא מעולם לא ניתנה לי הזדמנות להשמיע טענותי). להיפך, נאמר לי כי אקבל תלמידים כאשר יהיו כאלה באיזור עבודתי. יג) תובעת 1 יצאה לחופשת לידה ב- 1/4/97 (ראה נספח ב' לתצהירה). תובעת 2 יצאה לחופשת לידה ביום 6/3/97 (ראה נספח ה' לתצהירה). יד) לגירסת התובעות, לקראת תום חופשת הלידה פנו לתללים לקבלת תלמידים, אך נאמר להן כי אין לחץ בעבודה, והואיל והן קרובות לחופש הגדול , שיהיו בחופשה, אך גם בתום החופש הגדול נאמר להן שיש להמתין לאחר החגים, וגם כשעברו החגים נאמר להן שיש להמתין לתלמידים, למרות האמור לעיל שהתברר להן כי נשלחו מורים אחרים לתלמידים באזורים שונים. (ראה סעיף 10 ואילך לת/3), גירסה שכאמור מוכחשת ע"י תללים, כפי שהדבר עולה מגירסת מנהלת תללים, לגירסתה של זאת ארוע המחשב גרם לאי שיבוץ התובעות כפי שהדבר נעשה בעבר. למרות האמור לעיל, לגירסת מנהלת תללים התקבלה החלטה בתללים להפנות לתובעות תלמידות מחצור הגלילית בהיקף שעות קטן ובפקוח צמוד על דוחות שעות העבודה אך התובעות סרבו (ראה ס' 3.4.5 - 3.4.9 לתצהיר מנהלת תללים נ/4) טו) בפועל, ולאחר חופשות הלידה לא הופנו לתובעות תלמידים מטעם תללים. טז) ביום 30/4/00 נתקבלה החלטה מטעם ועדת חריגים של משרד החינוך לשלם לתובעות פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתן, ופיצויי הפיטורים שולמו ע"י משרד החינוך. 5. העידו בפנינו התובעות, וכן מספר עדים מטעם תללים (רכזת טכנולוגית בתללים, מנהלת תללים, וסגנית מנהל מינהל פדגוגי במשרד החינוך) אשר נחקרו על תצהיריהן, כמו כן הוצגו מסמכים שונים בצרוף התצהירים ובלעדיהם . 6. הנסיבות שהובלו לניתוק יחסי עובד ומעביד, והאם מדובר בפיטורים או בהתפטרות. א) אין חולק שלאחר מועד "ארוע המחשב" שהתרחש ב- 3/97 הפסיקה תללים להפנות לתובעות תלמידים כפי שהדבר נעשה בעבר. ב) טענת ב"כ תללים, כי הן בחרו לראות בהשעיה מעבודתן בחודש 3/97 נתוק היחסים ולמעשה התפטרות ב- 3/97 (ראה ס' 4 לסיכומים) דינה להידחות מהטעמים הבאים: (1) במכתב מנהלת תללים לפרופ' פרנסיס רדאי (נספח ח' לנ/4) צויין כדלהלן: "שנית, לעניין הסיבה האמיתית לפיטוריהן של סוניה אבזאך ופאני שאמי ברצוני לתאר התנהגותן שלא השאירה לנו ברירה בלבד לפטרן..." מכתב זה נשלח כאמור ב- 3/10/98 ובאמור בו יש לראות הודאת בעל דין, כי בפיטורים מדובר ולא בהתפטרות. (2) בפועל, לתובעות לא הופנו תלמידים ממועד זה (דהיינו 3/97), זאת גם לאחר חופשת הלידה שהסתיימה, ובכך יש לראות כוונה לסיום יחסי העבודה בין הצדדים. (3) אילו היה מדובר בהשעייה כדברי ב"כ תללים בסיכומיו, הרי השעייה מטבעה הינה זמנית ויש לסיימה בשלב כל שהוא, ובודאי לא מספר חודשים לאחר מכן. בנוסף, לא ברור לנו מה מקור הסמכות להשעיה. תללים בהיותה אישיות משפטית עצמאית הייתה צריכה להפנות תשומת לבנו לאותו מקור משפטי המקנה לה סמכות להשעות עובד, והפניה כאמור לא הוצגה בפנינו. לפיכך, בשעה שתללים החליטה לא להפנות יותר תלמידים לתובעות יש לראות בכך מעשה פיטורים. (4) אין כל הגיון וסבירות לייחס לתובעות התפטרות במועד זה (3/97) בו התובעות היו בשלב של יציאה לחופשת לידה, מדוע ישללו מעצמן קבלת דמי אבטלה ואפשרות תעסוקה לאחר חופשת הלידה! ג) בסיכומיו מתייחס ב"כ תללים גם לסדק באמון תללים כלפי התובעות כפי שהדבר מצא את ביטויו בתצהיר מנהלת תללים, בהתייחס לדיווחים מוגזמים בשעות ההוראה, אי בצוע בקור בית אצל ילד חולה, וסרוב לעבוד בכפרים ערביים. (1) בנושאים הנ"ל שמענו הסברים מהתובעות, והסברים אלה הניחו את דעתינו. לענין ההפחתה בשעות העבודה - הוסבר כי ההפחתה נעשתה ע"י תללים עקב בעיות תקציביות וכן כדי לעמוד בשעות התקן שהוקצבו ע"י משרד החינוך וכי ההפחתה נעשתה גם למורים אחרים. (ראה עמוד 2 שורות 18-20, עמוד 6 שורות 9-10 , עמוד 8 שורות 8-9). לענין אי בצוע בקור אצל ילד חולה - הדבר הוסבר בהנחיה, לפיה, אין מקום לבקר ילד חולה אם אין אפשרות ללמדו (ראה עמוד 2 שורות 23,24 וכן עמוד 6 שורות 11-14). באשר לסרוב ללמד בכפרים הערביים הנושא הוכחש בעדותה של תובעת 2 (ראה עמוד 8 שורות 10-17). (2) טעם נוסף לדחית הטענה שיש לראות באותם מעשים, מעשים המהווים הפרת אמון כלפי תללים, נובעת מהעובדה, כי התובעות המשיכו בעבודתן על אף המעשים המיוחסים להם כביכול. הננו סבורים שכל אחד מהמעשים שתוארו כאמור, די בו כדי לגרום לנתוק יחסי עובד ומעביד, והעובדה שיחסים אלו נמשכו היא המובילה למסקנה כי אין בטענות כל ממש, ובכל מקרה תללים לא הרימה הנטל המוטל עליה בנסיבות העניין. ד) הסיבה שהובילה לניתוק יחסי עובד ומעביד הנו "ארוע המחשב", על כך שמענו פרטים מהעדים בפנינו, ותימוכין לכך קיבלנו מהעדה דבורה שיינוק, אשר תארה את תגובת מנהלת תללים "כי התובעות לא תקבלנה יותר תלמידים" (ראה סעיף 2.10 לנ/2), כן ראה עדות מנהלת תללים וכן מכתבה לפרופ' פרנסיס רדאי (ראה סעיף 3.4 לנ/4 וכן נספח ח' לנ/4) . ה) ב"כ התובעות בסיכומיה טענה כי "ארוע המחשב" נופח ללא פרופורציה, טענה זאת יפה למועד הסיכומים אך לא למועד התרחשות הארוע. במועד התרחשות הארוע, אכן הוא נתפס אצל מנהלת תללים כארוע חמור שהוביל לאותה החלטה, לא להפנות יותר תלמידים לתובעות. ככל הנראה היה קצר בתקשורת כאשר התרחש ארוע המחשב, לגבי מידת אשמתן או אי אשמתן של התובעות בכל הנוגע לארוע זה. ההחלטה שנתקבלה בקשר לתובעות נתקבלה בלי לברר את העובדות למעשה, ואין מקום היום להיות חכמים לאחר מעשה. 7. המסקנה מכל האמור לעיל שארוע המחשב הוא שהוביל לאותה החלטה בדבר אי הפנית תלמידים לתובעות, ולמעשה, לפיטוריהן. כאשר זאת המסקנה, הרי אין לכך כל קשר לאפליה שנטענה כביכול כלפי תללים מכח סעיף 2 (א) לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח - 1986, לפיכך, דין טענת האפליה להידחות, מכאן גם יש לדחות אותם סעדים שנתבקשו במידה ואכן בית הדין היה מוצא כי התובעות הופלו לרעה עקב היותן אימהות. 8. באשר לפיצויי הפיטורים - עולה מהעובדות הנ"ל כי התובעות קבלו את פיצויי הפיטורים המגיעים להן, לפיכך דין סעד זה להידחות. 9. לענין הטענה כי נמצאו פגמים בהליך הפיטורים - דין הטענה להידחות משני טעמים: אחת - בכתב התביעה לא נדרש סעד בגין עילה זאת כאמור, והלכה פסוקה שבית הדין אינו נותן סעד שלא התבקש. טעם נוסף - שהתובעות לא הרימו הנטל המוטל עליהן להוכיח את מעמדן, וכי מעמד זה מקנה אותן זכויות, שהפרתן, מקנה הסעד המתבקש. 10. לענין היות הנתבעות מעביד משותף - לאור התוצאה שהגענו אליה כאמור לעיל, לא היה טעם שנעסוק בסוגיה זאת שאינה מעלה ואינה מורידה לעניננו. אילו היינו עוסקים בה ככל הנראה היינו מגיעים למסקנה כי תללים הנה המעבידה, בהיותה הגוף המחליט על קבלה לעבודה, הפסקת עבודה, הפניית תלמידים, קבלת דיווח שעות אישור שעות עבודה, השתלמויות וכד', רק שהשכר נעשה באמצעות הנתבעת כצינור להעברת כספים. 11. התוצאה מכל האמור לעיל, שדין התביעה להידחות. הרעת תנאים בהריוןהפליה / אפליה