פסק דין 1. התביעה שבפני היא לתמורת הודעה מוקדמת, תשלום עמלות, החזר ניכוי שכר, ופיצוי בגין פיטורין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות. 2. הנתבעת היא חברה העוסקת בתיווך בין גני אירועים, אולמות וספקי שירותים אחרים לבין זוגות העומדים להינשא. התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת כאשת שיווק ומכירות, ושכרה היה אמור להיות מורכב משכר בסיס בצירוף עמלות בגין אירועים שמכרה. 3. התובעת טוענת כדלקמן: א. התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת ביום 17.9.97 ופוטרה ביום 2.3.98. ב. התובעת הינה אם חד הורית, גרושה ומפרנסת יחידה את שתי בנותיה הקטינות והיתה תלויה לפרנסתה במקום עבודתה. ג. התובעת נדרשה על ידי הנתבעת לעבוד בשעות מאוחרות ובתת תנאים. ד. הנתבעת ארגנה תערוכה שהתקיימה בכפר המכבייה בסוף שבוע בין התאריכים 26.2.98 - 28.2.98. התובעת היתה יוזמת הרעיון לקיום כנס מסוג זה, ונדרשה לשווק ביתנים לספקי שירותים. הנתבעת גבתה מאותם ספקים תשלום בגין כל ביתן, והתובעת היתה אמורה לקבל עמלה בגין כל הזמנה שתהיה תוצאה של עבודתה. ה. התובעת נדרשה להתייצב בכפר המכבייה (מקום הכנס) ביום חמישי 26.2.98 בשעה 16:00, ביום שישי בשעה 9:00 וביום שבת ה- 28.2.98 בשעה 16:00. ו. ביום חמישי הודיעו לתובעת, כי בתה הקטנה (בת 4.5 בתקופה הרלבנטית), לקתה בחום גבוה, ובמשך 48 שעות לאחר מכן סבלה משלשולים והקאות באופן חמור. התובעת הודיעה לנתבעת באותו יום כי אינה יכולה לבוא לעבודה עקב מחלת בתה. במהלך ימי התערוכה סברה התובעת וקיוותה כי מצב בתה ישתפר כיוון שהתובעת עצמה היתה מעוניינת מאוד להשתתף בתערוכה ולבצע הזמנות. כיוון שבריאותה של הבת לא השתפרה, לא הצליחה התובעת להשתתף בתערוכה למרות שניסתה למצוא סידור לבתה. ז. ביום א' נקראה התובעת אל מר רפי כהן, מנהל הנתבעת אשר כעס עליה וגער בה על כך שלא מצאה סידור לבתה, ולא היה מוכן לגלות התחשבות במצבה. ביום ב', 2.3.98, בבוקר התקשר מר כהן אל התובעת והודיע לה שאין לה מה להגיע לעבודה. ח. לטענת התובעת - היו פיטוריה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח - 1988, ועל כן היא תובעת פיצוי סטטוטורי בסך 50,000 ₪. ט. כמו כן טוענת התובעת כי הנתבעת נותרה חייבת לה עמלות בגין הזמנות שביצעה ולפי רשימה שצירפה לתצהירה. כמו כן לא קיבלה התובעת דמי אבטלה כיוון שלא ניתן לה מכתב פיטורין. הנתבעת אף קיזזה משכרה סכום בגובה 947 ₪ בגין הלוואה שלא נלקחה על ידה. כיון שהתובעת פוטרה על אתר, היא תובעת דמי הודעה מוקדמת. 4. טענות הנתבעת הן כדלקמן: א. הנתבעת טוענת כי התובעת התפטרה מיוזמתה, ולא פוטרה. להפסקת עבודתה אין איפוא קשר עם היותה אם, וסמיכות הזמנים להיעדרותה מהתערוכה היא מיקרית. הנתבעת קיבלה מלכתחילה את התובעת לעבודה בידיעה כי היא אם חד הורית. ב. הנתבעת טוענת כי התובעת אינה זכאית לכספים כלשהם וכופרת ברשימות שהגישה. ג. כיוון שהתובעת התפטרה מיוזמתה, אין מקום לתשלום הודעה מוקדמת. לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: 1. אני מעדיפה את גירסת התובעת על פני גירסת הנתבעת, וקובעת כי התובעת פוטרה ולא התפטרה. סמיכות הזמנים בין היעדרותה של התובעת מהתערוכה שערכה הנתבעת בכפר מכביה ובין הפסקת עבודתה אינה מיקרית. בגירסה כי התובעת פוטרה תומכת גם עדותו של מר רוני מרקוביץ אשר העיד כי נודע לו שהתובעת פוטרה והוא אף נדהם לשמוע זאת. כמו כן, סבירה בעיני גירסת התובעת כי היה חשוב לה לשמור על מקום עבודתה שהוא מקור פרנסתה היחיד כאם חד הורית. 2. התובעת העידה בפני בעת הדיון ביום 2.2.00 . באותו דיון טרם הוגשו תצהירים מטעם הנתבעת, אך הנתבעת קיבלה ארכה לפנים משורת הדין להגשת תצהיריה. 3. בהתאם להחלטה שניתנה בדיון מיום 2.2.01, נקבע כי "מצהיר שלא יתייצב לדיון ימשך תצהירו מהתיק". חרף החלטה זו, לא הופיע העד המרכזי של הנתבעת מר רפי כהן לדיון שהתקיים ביום 27.3.01, ותצהירו נמשך מהתיק. העדה היחידה שהעידה מטעם הנתבעת היא גב' שולמית לפיד אשר שימשה בתקופה הרלבנטית כאשת שיווק של ביתנים מטעם הנתבעת. 4. עדה זו לא כפרה בנכונות הרשימות שהציגה התובעת, ואף הסבירה מדוע טענה הנתבעת כי האירועים שהתובעת יזמה הם בגדר אירועים מבוטלים. לטענת העדה, מקום שלא הוצאו חשבוניות על עמלות, זה סימן שלא התקבל תשלום מהמזמינים ומכאן שהאירוע בוטל. דברי העדה בהמשך סותרים את עצמם: העדה העידה כי כאשר זוג מבצע הזמנה הוא משלם מקדמה, ובהכרח חייבת להימצא חשבונית ביטול בגין המקדמה. מסקנתה של העדה כי כאשר אין כלל חשבונית בנמצא, מעיד הדבר שהאירוע בוטל אינה הגיונית, שכן - בכל מקרה חייבת היתה להיות חשבונית ביטול. העדה לא הציגה חשבונית ביטול כלשהי, ולא סתרה איפוא את עדותה של התובעת בנושא זה. 5. מול עדות התובעת איפוא לא הובאה עדותו של מר רפי כהן, שהוא העד המרכזי בתביעה זו מטעם הנתבעת, על פי "כלל הראיה הטובה ביותר", והובאה עדות עובדת אשר לא סתרה את גירסת התובעת. 6. אשר על כן אני מקבלת את הראיות שהביאה התובעת להוכחת העמלות, וקובעת כי לתובעת מגיעות עמלות בסך 1,600 ₪ על פי הרשימה הידנית נספי ב' לתצהירה, וכן סך של 1,930 ₪ בגין הרשימה הממוחשבת נספח ג' לתצהירה (מהרשימה הופחתו אירועים של חודש פברואר ששולמו לתובעת) ובסה"כ 3,530 ₪. כמו כן לא שולמו לתובעת סכומים בגין מכירת הדוכנים בכפר המכביה על פי המוסכם עימה. על פי הרשימה נספח ד' לתצהיר זכאית התובעת לסך בש"ח השווה ל- 1,100 $ ארה"ב. מסכום זה יש לנכות סך 955 ₪ ששולם לתובעת במשכורת חודש פברואר (ששולמה ב- 1 באפריל) ובסה"כ כ- 3,555 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובעת בצירוף הפרשי וריבית כחוק מיום 2.3.98 ועד התשלום בפועל. 7. התובעת פוטרה על אתר ללא שניתנה לה הודעה מוקדמת, וכן קוזז ממנה סכום הלוואה בגובה 947 ₪, אשר התובעת טוענת שלא נלקחה על ידה. הנתבעת לא הציגה כל מסמך המראה שהתובעת לקחה הלוואה כלשהי, ולפיכך - לא הביאה כל הצדקה לניכוי משכרה האחרון של התובעת. הנתבעת תשלם איפוא דמי הודעה מוקדמת בסך 600 ₪, וכן סך 947 ₪ בגין ניכוי משכר התובעתשלא כדין. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 2.3.98 ועד ליום התשלום בפועל. 8. באשר לתביעה לדמי אבטלה - לאור קביעתי כי התובעת פוטרה, רשאית התובעת לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לדמי אבטלה בכפוף לכך שמילאה את יתר תנאי חוק הביטוח הלאומי. 9. האם נגדו פיטוריה של התובעת את חוק שיוויון הזדמנויות? התובעת העידה כי פוטרה יומיים לאחר שנעדרה מתערוכה שהנתבעת ארגנה בכפר המכביה. היעדרותה של התובעת נבעה ממחלת בתה שלקתה באותו ערב בחום גבוה. כאמור לעיל - התובעת היא אם חד הורית ואין לה מי שיסייע לה. אני מקבלת את גירסת התובעת כי ניסתה למצוא קרובי משפחה שישמרו על הבת, כיוון שלה עצמה היה חשוב להשתתף בתערוכה הן מהבחינה המקצועית והן מהסיבה הכלכלית. 10. ס' 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח - 1988 קובע איסור הפלייה בין עובדים מחמת גורמים שונים, וביניהם - היותם הורים. האם לפנינו מקרה של פיטורין על רקע הפלייה מחמת היות התובעת "הורה"? אמנת העבודה הבינלאומית בדבר שוויון הזדמנויות ושוויון היחס לעובד ולעובדת: עובדים בעלי אחריות משפחתית (אמנה מס' 156) מתייחסת לעובדים ולעובדות בעלי אחריות על ילדים התלויים בהם, "ואחריות זו מגבילה את אפשורויותיהם להתכונן לפעילות כלכלית, להיכנס אליה, להשתתף בה ולהתקדם בה". אמנה נוספת - המלצת העבודה בדבר שוויון הזדמנויות והיחס לעובד ולעובדת: עובדים בעלי אחריות משפחתית (מס' 165) באה כדי ליצור שוויון הזדמנויות ולאפשר לבעלי אחריות משפחתית לממש את זכותם לעבוד בלא אפלייה. 11. פרופ' רות בן ישראל בספרה "שוויון הזדמנויות ואיסור אפלייה בעבודה" עמ' 635 אומרת: "מטרת קביעת זכות האדם לאיסור אפליה בעבודה מטעם של אחריות משפחתית היא כפולה: ראשית, לאפשר לעובדים ולעובדות שהם בעלי משפחה להשתלב בשוק העבודה אם זה רצונם, מבלי שיהיו מופלים בעבודה בהשוואה לעובדים ולעובדות שהם נטולי אחריות משפחתית. שנית, לאפשר לעובדים ולעובדות שהם בעלי אחריות משפחתית, המשתלבים בעבודה, לעשות זאת מבלי שייווצר קונפליקט בין ביצוע העבודה לבין ביצוע תפקידיהם המשפחתיים הנובעים מאחריותם המשפחתית". 12. ההגנה על הורים לילדים התלויים בהם מפני פגיעה בזכויותיהם עוברת כחוט השני בחקיקת המגן. כך למשל זכאי עובד להיעדר בשל מחלת ילד על פי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) תשנ"ג - 1993, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, בכפוף למילוי התנאים הקבועים בתקנות בדבר חובת הודעה למעביד. ס' 2(ג) לחוק עבודת נשים קובע כי לא יסרב מעביד לקבל אשה לעבודה רק משום שהודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה. ס' 4 לחוק עבודת נשים מאפשר לעובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה להודיע כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה (למען הדיוק - לילה מוגדר כפרק זמן של 11 שעות ובהן השעות שבין 24 ל- 6 בבוקר). 13. הנה כי כן, דאג המחוקק לכך שהורה לילד התלוי בו לא יופלה לעומת עובדים אחרים רק משום שעליו להיעדר בשל מחלת ילדו מעבודתו, או שאינו יכול לעבוד בלילה. התובעת אמנם לא נדרשה לעבוד בשעות הלילה, אלא בשעות הערב, אך רוח הדברים האמורים בחוק עבודת נשים וההגיון העומד מאחוריהם פועלים לטובתה, מה גם שמדובר באם חד הורית. 14. התובעת הוכיחה כי על פי סמיכות הזמנים פוטרה בשל היעדרותה עקב מחלת בתה. הנתבעת לא הביאה כל ראיה לנימוק אחר לפיטורי התובעת. לא הובאו בפנינו עדויות על תלונות או טרוניות כלשהן לגבי תפקודה של התובעת. העד שהובא מטעם התובעת ואשר עבד יחד עמה בתקופה הרלבנטית, מר רוני מרקוביץ העיד כי ידע שהנתבעת ומנהלה מר רפי כהן, מרוצים מאוד מעבודתה של התובעת. 15. על פי ס' 9(א)(2) לחוק שוויון הזדמנויות, אם ביססה התובעת עילה לכאורה עובר הנטל אל המעביד לסתור את טענתה כי התנהגותו היתה פסולה. וכלשון הסעיף: "לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו". הנתבעת לא הביאה כל עדות כדי לסתור טענה זו, ועל כן אני קובעת כי התובעת פוטרה בשל היעדרותה מעבודתה, כאשר נבצר ממנה להגיע בשל מחלת בתה והיותה אם חד הורית. 16. התובעת הופלתה איפוא לעומת עובדים אחרים, בשל אי יכולתה להתייצב לעבודה בשעות הערב בשל מחלת בתה, ועל כן - פוטרה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות על רקע היותה אם לילדים קטנים. הנתבעת תשלם איפוא לנתבעת פיצוי סטטוטורי בסך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. סכום זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. 17. אין לי אלא להדגיש את זלזולו של מנהל הנתבעת בהליכי בית הדין, כאשר לא התייצב לדיונים ביום 2.2.01 ו- 27.3.01, ואף לא הגיש עדויות בתצהירים במועד. 18. כיוון שתביעות התובעת נתקבלו, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. אם חד הורית / משפחה חד הוריתפיטורים