פסק דין 1. תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר הבעלות ורישומה של חלקה 64 בגוש 18440 ג'וליס (להלן: החלקה). התובעים מבקשים שבית המשפט יצהיר ויקבע שהחלקה תירשם על שמם בחלקים שווים. התובעים טוענים כי ביום 25.05.1966 רכש המנוח עלי קטיש ז"ל את החלקה (שאז היתה ידועה כחלקה 63 [כיום חלקה 64] בגוש 18440, עלי קטיש ז"ל נפטר בשנת 1973). הוגשה גם תביעה שכנגד המבוססת על רישום במשרד רושם הקרקעות של החלקה, על שם המנוח חליל חסן X, ולפיה ביקשו התובעים שכנגד סילוק יד של נתבעים/התובעים מן החלקה. עוד בחייו, העביר עלי קטיש ז"ל את החלקה לשני בניו, פארס וסלימאן (סולימאן) שהעזבונות שלהם, התובעים. עומדים בנעליהם. פארס וסלימאן עשו בחלקה שימוש בעלים. בשעתו, הוגשה התביעה גם נגד הנתבעים 7-2 אשר לא התנגדו למתן הסעד המבוקש והודיעו כי אין להם עניין בתביעה. גם רשם המקרקעין לא גילה עניין בתביעה, ולכן, מקובלת עליו כל תוצאה שתקבע על ידי בית משפט זה. ביום 12.01.99, ניתן פסק דין חלקי נגד נתבעים 5-4-3-2 אשר לא התייצבו לדין. עד היום הזה, אף אחד מהם לא ביקש ביטול פסק הדין החלקי. 2. הסכם המכר (להלן: ההסכם) לרכישת החלקה על ידי עלי קטיש ז"ל הוגש כראיה במשפט וגם תורגם לשפה העברית (אין מחלוקת על נכונות התרגום). בהתאם להסכם מכר חליל חסן X את החלקה לעלי קטיש ז"ל. לטענת הנתבעת (התובעת שכנגד) לטיפה חליל X (להלן: לטיפה), החתימה של אביה (המוכר), מזוייפת. כלומר, אין הסכם חוקי לגבי העברת החלקה לעלי קטיש ז"ל, ולמעשה, לפי טענה זו, עלי קטיש ז"ל ועזבונו טוענים במרמה לבעלותם על החלקה. כשנשאלה לטיפה לגבי טענתה שחתימתו של אביה על הסכם המכר מזוייפת, היא אמרה "אני לא יודעת שום דבר..." והוסיפה ואמרה "אני לא יודעת אם אבא שלי מכר או לא מכר את החלקה" (עמ' 35 לפרוטוקול). גם לא הובאה ראיה גרפולוגית או אחרת להוכחת הטענה כי חתימתו של המנוח חליל X על הסכם המכר, מזוייפת. לעומת זאת, העידו יוסף סלים טריף וכן מוחמד חסין אשר נכחו בעת החתימה על ההסכם וכן חתמו כעדים - עדותם מהימנת עליי (ת3/ עמ' 27-23 לפרוטוקול). כמו כן, מתחזקת הגירסה שהסכם המכר כשר. מעדותה של עפיפה סלמאן קטש שהעידה כי חמיה המנוח עלי קטש סיפר לה כי הוא קנה את החלקה, וכי הוא מעבד אותה (ת4/ עמ' 27-26). 3. החלקה נרשמה ביום 22.04.82, על שם המנוח חליל חסן יוסף X (מכאן התביעה שכנגד). הכלל הוא, כמפורט בסעיף 81 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) תשכ"ט - 1969 (להלן: פקודת ההסדר): רישום של מקרקעין בפנקס החדש, יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת. וכן נאמר בסעיף 125(א) לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969: "רישום פנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים, יהיה ראיה חותכת לתוכנו" (אך בכפוף להוראות סעיפים 97-93 לפקודת ההסדר). סעיף 93 לפקודת הסדר קובעת: "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר, שרישומה של זכות בפנקס הושג במירמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת, כפי שבית המשפט יראה לנכון, אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה מבעל רשום אחרי ההסדר". 4. כדי להוכיח טענה מכח סעיף 93 לפקודת ההסדר, על הטוען אותה להראות שתיים: א. שיש לו זכות למקרקעין הנדונים. ב. שהרישום בפנקס הושג במירמה, או שהושמטה זכות שהיתה רשומה בפנקס או שנרשמה בו שלא כשורה. התביעה שבנדוננו לרישום המקרקעין על שם התובעים נשענת על הסכם כשר וכדין. ביחד עם זאת יאמר מיד, כי אין המדובר ברישום ישן בפנקס אלא בזכות שנרשמה לראשונה בשנת 1982 (על שם המנוח חליל חסן יוסף X). כעולה מן ההסכם, התחייב חליל חסן X להכין את כל הניירות והמסמכים הדרושים לשם השלמת העיסקה, לשם העברתה בספרי ההסדר והטאבו, הוא לא עמד בהתחייבותו. יתרה מכך, בפנייתו לרושם המקרקעין, העלים חליל חסן X את העובדה כי מכר את החלקה לאחר, זה מכבר, וטען כי הוא הבעלים של החלקה, וזהו כשלעצמו מעשה מירמה המקנה לבית המשפט את הסמכות להתערב ולהורות על תיקון הרישום בפנקס (ע.א 753/87 י. בראשי נ. מנהל עז' המנוח משה בראשי ז"ל ואח' פד מג(3) 210, 217). לכן, אינני מהסס, בהתמלא כל התנאים הקבועים בחוק, להורות על שינוי רישום הבעלות בחלקה בפנקס. אך בטרם אפסוק, אדון בכמה טענות פורמליות שהעלתה הנתבעת (התובעת שכנגד). 5. הנתבעת (התובעת שכנגד) טוענת כי חלה התיישנות על התביעה, שכן, ההסכם הוא מיום 25.05.66, ואילו התביעה הוגשה רק ב- 17.05.94 (כלומר, עברו יותר מ- 15 שנה מיום ההסכם ועד הגשת התביעה). אינני מסכים לטענה זו, עילת התביעה נולדה רק באפריל 1982, המועד בו נרשמו הזכויות בחלקה על שם חליל סאלח X. מתקופה זו, החלה ל"רוץ" ההתיישנות, וממועד זה ועד הגשת התביעה טרם חלפו 15 שנה (סעיף 5(ב) לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958). 6. עוד טוענים הנתבעים שלא קיימת יריבות בינם לבין התובעים מחמת, שלא צורפו לתביעה כל יורשי המנוח עלי קטיש. לפי תקנה 27 לסד"א, לא תיפגע התובענה בשל כך בלבד, שבעלי דין צורפו בה שלא כדין או שלא צורפו. זאת ועוד, אף כי סעיף 122 לחוק הירושה , מחייב את צרוף כל היורשים המעוניינים, אין הדבר כן כאשר מדובר בעניין שאיננו סובל דיחוי, כבנדוננו, כאשר התביעה הוגשה על גבול ההתיישנות. 7. עוד טוענים הנתבעים כי התביעה הוגשה בניגוד לסעיף 88 לפקודת ההסדר, שהרי, מועד הערעור על החלטת פקיד ההסדר, עבר זה מכבר. גם בטענה זו אין ממש. סעיף 93 לפקודת ההסדר מסמיך את בית המשפט במקרים בהם מדובר, בין היתר, בטענת מרמה, להורות על תיקון הפנקס. המקרים שנקבעו בסעיף 93 לפקודת ההסדר הרחיבו את אפשרות תיקון הרישום לאו דווקא על ידי ערעור על החלטת פקיד ההסדר. בנדוננו, כבר הראינו כי המדובר במעשה מירמה של חליל חסן X אשר מכר את החלקה למנוח עלי קטיש, והלך ורשם את החלקה לאחר מכן על שמו. 8. הנה כי כן, לדעתי הוכח כי אין ממש בתביעה שכנגד. מאידך, יש לקבל את התביעה העיקרית ולרשום את החלקה 64 בגוש 18440 - ג'וליס הרשומה על שם המנוח חליל חסן יוסף X (X) ת.ז. X על שם התובעים בחלקים שווים בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית משפט זה, ביום 11.11.97, כל זאת כמובן בכפוף לתשלום כל המיסים, האגרות וההיטלים החלים על החלקה על פי כל דין. כמו כן מחייב אני את הנתבעים (התובעים שכנגד) לשלם הדדית לתובעים באמצעות עו"ד סנעאללה את הוצאות המשפט לרבות אגרת המשפט ולרבות שכר טרחת עו"ד של התובעים בסך של 3,000 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק. חוזהמסמכיםזיוף חתימהזיוףהסכם מכרפסק דין הצהרתי