פסק דין ביום 14.6.00 הגיעו הצדים להסכם שקיבל תוקף של פס"ד בזו הלשון: "ימונה שמאי מוסכם ע"י ביהמ"ש. כל צד יוכל להביא בפני השמאי המוסכם את חווה"ד השמאים מטעמו. הקביעה של השמאי תקבע את סכום הפיצויים וקביעתו תהיה סופית. המבקשת תפקיד בקופת ביהמ"ש את הסכום שיקבע השמאי תוך 30 יום מיום קבלת חווה"ד ועם הפקדת הסכום הנ"ל יפנו המשיבים את החלקה. הצדדים מבקשים לתת להסכמתם תוקף של פסק דין". בעקבות ההסכמה בין הצדדים מונה השמאי יצחק סיוון לשמש כשמאי מוסכם. השמאי נתן חוות דעת שלפיה, הפיצוי הכולל לבעלי הנכס ולדיירים הוא 70,000$ בהתאם לתחשיב הבא: תיאור שטח שווי בסיסי מקדם מצב פיזי מקדם מיקום שווי כולל (מעוגל) מבנה העיקרי: דירה מזרחית 37 מ"ר 1,000$ 0.70 1.00 25,900$ דירה מערבית 35 מ"ר 1,000$ 0.80 1.00 28,000$ מחסן בחזית 1 9 מ"ר 8.00$ 0.90 0.85 5,500$ מחסנים 2 ו3- 24 מ"ר 500$ 0.80 1.00 9,600$ סכום פיצויי ההפקעה 105 מ"ר 69,000$ הוצאות העברה 1,000$ סה"כ 70,000$ כאן המקום לציין שלפי חוות הדעת מורכב הנכס כולו משטח רשום 201 מ"ר; שטח בנוי - מבנה עיקרי 72 מ"ר; מחסנים - 31 מ"ר (כולל 9 מ"ר בחלקה 105). השמאי תיאר את סביבת הנכס כדלקמן: "הנכס נמצא בעיר התחתית בחיפה בסמוך לבית העלמין היהודי הישן ותוואי מסילת הברזל. הגישה לנכס מרחוב יפו, המהווה ציר תנועה ראשי ועמוס בעיר התחתית, דרך סמטת הרכבת ורחבת המוסכים הקיימים במקום. בשעות הלילה הכניסה לרחבה נסגרת בשער ברזל ע"י בעלי המוסכים. הסביבה מאופיינת בבתי מלאכה, בעיקר מוסכים לתיקוני רכב. בסביבה יש פעילות במשך רוב שעות היום. הקרבה למסילת הברזל מהווה מטרד רעש - הנכס נמצא במרחק של כ- 5 מטרים מציר המסילה. גדר רשת חוצצת בין המסילה לנכס". להלן תיאר השמאי את הנכס עצמו: "הנכס מהווה חלקה 30 בגוש 10824. על החלקה מוצב מבנה למגורים אשר היום בחלקו הרוס ובחלקו משמש לאחסנה של חלקי חילוף למוסך. גוש השומה אינו מוסדר ושטח החלקה הרשום בנסח טאבו - 201 מ"ר. הקרקע: צורת החלקה דמוית טרפז ומידותיה לפי "מפת ההפקעות לסלילת דרך עוקף רח' יפו" שקבלתי ממחלקת נכסים של עיריה חיפה הנן כדלקמן: צלע דרומית (גובלת בבית העלמין) - כ- 17 מטר חזית לסמטת הרכבת (רחבת מוסכים) - כ- 8 מטר צלע צפונית (גובלת בתוואי מסילת הברזל) - כ- 16 מטר שטח מחושב לפי מידות הנ"ל - כ- 140 מטר הטופוגרפיה של המקום מישורית. המבנה: המבנה נבנה לפני למעלה מ- 70 שנה (בתשריט תכנית חפ421/ המבנה מצויין במקום הנוכחי). המבנה בנוי בלוקים וגג בטון שטוח. במשרד מהנדס העיר לא נמצא תיק הבניה. המידות שהתקבלו במדידה בשטח הנן כדלקמן: מבנה עיקרי בגובה כ- 4 מטר: רוחב - כ- 4.5 מטר ואורך כ- 16 מטר. מחסנים: מחסן 1 - בחזית לסמטת הרכבת - רוחב כ- 4.5 מטר ואורך כ- 2.5 מטר. מחסן 2 - פונה למסילת ברזל - רוחב כ- 2.5 מטר ואורך כ- 4.0 מטר. מחסן 3 - פונה למסילת ברזל - רוחב כ- 3.5 מטר ואורך כ- 4.0 מטר. בעת ביקורי במקום מצאתי שהנכס במצב מסוכן ואינו ראוי לשימוש במצבו. הבדיקות וההתרשמויות נעשו בעיקר מחוץ למבנה. דירת 2 חדרים מערבית (הושכרה לאנטואן מרון ב- 5.12.76): תיאור לפי חוזה: שני חדרים, הול, מטבח ונוחיות. המבנה בנוי בלוקים, כעת הקירות סדוקים ומקולפים, חלק חשוף וחלק מטויח. גג בטון שטוח, גובה המבנה כ- 4.0 מטר. הדירה ללא חלונות וללא דלתות, אין כלים סניטריים. חדר - מחסן 1: בחזית לסמטת הרכבת נבנה חדר-מחסן בגובה כ- 2.5 מטר מהווה כניסה ראשית לדירה. תקרה מלוחות אסבסט גלי. לפי מפת ההפקעה החדר בשטח כ- 9 מ"ר נבנה על חלקה הסמוכה שמספרה 105. בעת הביקור לא היה שימוש כלשהו בדירה, למעט חדר בחזית: בחדר מאוחסנים חלקי חילוף למוסך "טוני" של אנטואן מרון. הכניסה בפועל היא דרך החלון, כי הדלת חסומה. דירת 2 חדרים מזרחית (הושכרה לסמיר אבו X ב- 1.03.78): תיאור לפי חוזה: שני חדרים מטבח ונוחיות. הדירה הושכרה למגורים בלבד. המבנה בנוי בלוקים, קירות סדוקים ומקולפים, חלק חשוף וחלק מטויח. גג בטון שטוח בחלקו המזרחי הרוס, גובה המבנה כ- 4.0 מטר. הקיר המערבי הרוס והכניסה לדירה חופשית. מבחוץ ניתן לראות שרידי חיפוי קרמיקה בחדרי נוחיות ומטבח. מחסנים 2 ו- 3: צמוד לקיר הצפוני נבנו שני מחסנים בגובה כ- 2.50 מטר. המחסנים בנויים בלוקים, קירות מטויחים, התקרה היתה משופעת. כיום אין תקרה למחסנים. פיתוח: בכל המבנה חסרים כל מרכיבי הפיתוח המקובלים. סביב המבנה אדמת בור. המבנה אינו מחובר לחשמל ומים". בפרק "המצב המשפטי" כתב השמאי כדלקמן: "זכויות קנייניות: בהתאם לנסח רישום מקרקעין המהווה עתק רישום מפנקס השטרות מיום 29.10.1998 זכות הבעלות בחלקה הנדונה רשומה בשלמותה ע"ש חורייה בינת עבדון שאהין, משנת 1940. שטח החלקה - 201.00 מ"ר, סוג מקרקעין - מולק. זכויות חוזיות: א. בהתאם לחוזה שכירות שהוצג בפני - ביום 5.12.76 נחתם חוזה שכירות בין הבעלים הרשומים ובין אנטואן X (ת.ז. X). בחוזה הושכרה דירת 2 חדרים הנמצאת בסמטת הרכבת 25, הכוללת שני חדרים, הול, מטבח, נוחיות ורחבה מוגבהת עם שער מצד מערבי, מיום 1.12.76 תמורת דמי שכירות 1,800 ל"י לשנה. המשכירה אינה מתנגדת לאיחסון חלקי חילוף למכוניות בנכס. ב. בהתאם לחוזה שכירות שהוצג בפני - ביום 1.3.1978 נחתם חוזה שכירות בין הבעלים הרשומים ובין סמיר אבו X (ת.ז. X). בחוזה הושכרה דירת 2 חדרים הנמצאת בסמטת הרכבת 25, הכוללת שני חדרים, מטבח ונוחיות. תמורת דמי שכירות בסך 1,500 ל"י לשנה. השימוש במושכר למגורים בלבד. מצב תכנוני: על הנכס הנדון חלה תכנית בנין עיר הבאה: התכנית המורכבת של חיפה חפ421/, תכנית 8 שהודעה בדבר אישורה פורסמה ב- ע.ר. 898 מיום 29.06.39. בתשריט נמצא הנכס בתחום תוואי דרך ברוחב 30 מטר. הפקעה: ביום 1.9.1998 פרסמה הועדה המקומית לתכנון ובניה "חיפה" הודעה לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965- לפיה החלקה הנדונה דרושה באופן דחוף לצורכי ציבור שלמענם היא עומדת לרכשם. ב- 3.11.98 הודיעה עירית חיפה בכתב לבעלי הנכס ולדייר המוגן על כוונתה לתפוס חזקה בנכס". נימוקיו של השמאי לשומה כפי שהוצגו בסעיף 11 לחוות דעתו, היו אלה: "גורמים ושיקולים: בשומה זו הובאו בחשבון, בין היתר, הגורמים והשיקולים הבאים: מיקומו של הנכס במסגרת המרקם הכללי של העיר חיפה: האזור בעל אופי של עסקים ומוסכים, צמוד למסילת הרכבת וללא גישה ישירה לכביש. מצבו הפיזי של הנכס: הנכס היום ובשנת 1998 - בעת פרסום ההפקעה - במצב פיזי ירוד, בחלקו הרוס ואינו ראוי לשימוש ללא ביצוע עבודות תיקון ושיקום יסודיות: חיזוק תיקרה במבנה, חיזוק קירות, בניית קירות בחלק המזרחי, תיקוני ריצוף וטיח פנים וחוץ, הרכבת חלונות, דלתות וכלי אינסטלציה, קירוי מחסנים, חיבורי אינסטלציה למים ולחשמל. המצב המשפטי: עפ"י הנחיות ביהמ"ש, בשומה זו נקבע סכום הפיצויים הכולל, ללא חלוקה בין בעלי הנכס ודיירים המוגנים. סכום פיצויים בשומה זו יקבע כשווי הנכס פנוי מכל חוב, מחזיק ושיעבוד ובהתאם למצבו הפיזי בהתאם לגילו, בניכוי הוצאות והשקעות כדי להביא אותו למצב המבנים המושווים, או כפי שמקובל בסביבה. מאחר ומאוחסנים חפצים מספר בנכס, נקבע סכום מסוים כדמי העברה, בנוסף לשווי הנכס. השטחים הכלולים בשומה: מבדיקות במשרד מהנדס העיר ועיון בטענות הצדדים לא נמצאו ראיות לגבי אי חוקיות המבנים. לפיכך, כל הבניה, לרבות הבניה בשטח החלקה הסמוכה נכללת בשומה זו. קיים פער של כ- 30% בין שטח החלקה הרשום ובין שטח החלקה במפת ההפקעות. יתכן שהסיבה לכך היא שהגוש אינו מוסדר עדיין עפ"י המפה. אחד המחסנים חורג במטר אחד משטח החלקה. מידות הנכס: לפי מדידות המבנה, שנעשו בשטח, המידות הנן כדלקמן: שטח מבנה עיקרי 72 מ"ר שני מחסנים מצפון למבנה 24 מ"ר מחסן בחזית לסמטת הרכבת 9 מ"ר רמת המחירים לנכסים דומים בסביבה: למבנה העיקרי (גובה כ- 4 מטר - שימוש כדירה או מחסן) 1,000$ למ"ר למחסן מס' 1 (גובה 2.5 מטר) 800$ למ"ר למחסנים 2 ו3- (גובה כ- 2.5 מטר) 500$ למ"ר מקדמי הפחתה עקב מצב פיזי: מבנה עיקרי דירה מזרחית 0.70 (הפחתה 30%) דירה מערבית 0.80 (הפחת 20%) מחסנים 2 ו- 3 0.80 (הפחתה 20%) חדר מחסן מס' 1 0.90 (הפחתה 10%) מקדם הפחתה למחסן 1 (ניצב בחלקה סמוכה) 0.85 (הפחתה 10%)". השמאי ענה על שאלות הבהרה ובמסגרת תשובותיו אמר את הדברים הבאים: בהערכת השווי הובא בחשבון גם הפוטנציאל לשימוש למגורים או בית מלאכה לאחר שיקום המבנה. שווי דונם קרקע בשכונה הוא 350,000 - 400,000$, תלוי במיקום. שווי הקרקע שהופקעה כריקה הוא 56,000 $. בהערכתו את הנכס נקט בשיטת ההשוואה ומקדמי תיאום מעסקאות בעיר התחתית, אך לא נמצאו עיסקאות להשוואה באותה שכונה. במצבו הנוכחי, קיימת גישה סדירה לנכס אלא שהיא נחסמה ע"י המשיב 2 (להלן: "מרון"). לו היה מצבו הפיזי של הנכס תקין, ניתן היה להעריכו ב- 90,000$. הוא נשאל על דמי השכירות בנכס ואמר שכרגיל התשואה לנכס מסחרי היא 9%-10% משווי הנכס, בעוד שהתשואה לנכס מגורים היא כ- 4%-5%. לדירה המזרחית שהיא הרוסה בחלקה, קיים פוטנציאל לשכירות כדירת מגורים. דמי השכירות הצפויים כ- 100-140 דולר לחודש. דירה זו זקוקה לשיפוץ הכולל בניית קיר חיצוני, בניית תקרה שטוחה, תיקוני טיח פנים, התקנת חלונות ודלתות, עבודות חשמל ואינסטלציה. שווי הדירה המערבית לפי תשואה 4.5%-5% הוא סביב 28,000$. השווי נקבע כשווי ערך במצב תקין בניכוי הוצאות שיקום. הדירה המערבית זקוקה אף היא לשיפוצים הכוללים חיזוק קירות, התקנת דלתות וחלונות, תיקוני טיח וצביעה, עבודות חשמל ואינסטלציה. שווי המחסן החזיתי בשטח 9 מ"ר - 5,500$. מחסן זה זקוק לשיפוץ הכולל החלפת חלק מלוחות אסבסט, תיקוני טיח, החלפת דלת וחלונות. בדברו על אחסנה פתוחה, הכוונה היא לחצר ללא זכויות בניה. שוויו של מחסן עם קירות ללא גג רב משל חצר פתוחה. אם נכס תפוס על ידי דייר מוגן, קיים סיבוך משפטי בכל הנוגע לפינוי הנכס והדבר משפיע על ערכו. המחסנים 2-3 טעונים שיפוץ הכולל סגירת פתחים, קירוי בלוחות אסבסט ותיקוני טיח. לדייר מוגן יש לפסוק הוצאות העברה הכוללות דמי תיווך בחיפוש מחסן חילופי, הוצאות התאמתו והעברת חפצים שהיו במחסן. השמאי נחקר על חוות דעתו (ישיבה 22.1.01) ואמר שהערכתו נמוכה ב- 22,000 דולר מזו של השמאי של המבקשת, וזאת בשים לב למצבו הפיזי של הנכס כפי שתואר בחוות דעתו (ע' 3). ב. טיעוני המשיבים. המשיבים משיגים על קביעותיו של השמאי מר סיוון. המשיבה 1 (להלן: "חוריה") טוענת שהפיצויים מקפחים אותה בצורה קשה, באשר הם לא מעמידים אותה באותו מצב כספי שבו היתה עומדת אלמלא ההפקעה ואינם מאפשרים לה לרכוש זכות דומה לזו שהיתה בידה ולהלן מונה ב"כ חוריה את ההוצאות הבאות: מס שבח ומס מכירה משוערים 7,000 $ שכ"ט שמאי מטעם המשיבה 2,500 $ שכ"ט עו"ד בשיעור 10% 7,000 $ דמי פינוי הדייר משוערים בדירה המזרחית 20,000 $ סה"כ 36,500 $ אם מורידים את ההוצאות דלעיל, תשאר חוריה עם סכום של 33,500$ בלבד שלא יאפשר לה לרכוש נכס חילופי דומה (מבנה 2 דירות מגרשים ששטחן 72 מ"ר + 33 מ"ר מחסנים על קרקע פרטית ששטחה הרשום 201 מ"ר). לפי פרסומי לוחות נדל"ן, מחירה של דירת 2 חדרים באזורים הדרומיים של העיר חיפה, הוא לפחות 70,000$. הפיצויים שנישומו פחותים משווי הקרקע, שכן הקרקע שוויה 400,000$ לדונם. השטח הרשום 201 מ"ר והנה הפיצויים שנישומו עבור הקרקע + המבנה, נמוכים משווי הקרקע לבדה. חוריה מבקשת כי ביהמ"ש יתיחס לפיצויים ששולמו בהפקעות שבוצעו בנכסים סמוכים. הפיצויים שנישומו, נישומו ליום ההפקעה וצריך להוסיף עליהם הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום וכן הוצאות משפטיות הכוללות שכ"ט שמאי ושכ"ט עו"ד. יש לקחת בחשבון את חוסר תום לבה של המבקשת שהתבטא בהצעת פיצויים בסכום מגוחך של 25,000$ וכן בהסתרת סכומי הפיצוי ששילמה בנכסים דומים. המשיב מס' 2 מסתפק באמירה כללית שהפיצוי שנקבע הוא נמוך וכי הפיצוי המתאים הוא 120,000$. ג. טיעוני המבקשת. מאחר ומדובר בשמאי מוסכם, הרי ההתערבות של ביהמ"ש בקביעותיו היא מצומצמת. השמאי התחשב במיקום הנכס ובמצבו הפיזי הרעוע. ד. דיון ומסקנות. 1. ככלל, חוות דעת של שמאי מוסכם יש לה משקל רב. כמובן, שהפוסק הסופי הוא ביהמ"ש, אך נטיית ביהמ"ש תהא לאמץ את קביעות השמאי בתחום מומחיותו בהעדר טעמים מהותיים, שלא לעשות כן. 2. ההלכה הקיימת קובעת שאין מקום להתיחסות לפיצויים ששולמו ע"י הרשות המפקיעה לאחרים כבסיס להשוואה (ראה קמר, דיני הפקעת מקרקעין, מהד' חמישית, ע' 319 והאסמכתאות המצוטטות שם). אמנם יש אולי מקום לעשות בחינה מחדש של הלכה זו, שכן ההגיון אומר שגם אם לוקחים בחשבון את כל הגורמים העלולים להביא לעיוות המחיר (כגון, הרצון של הרשות לסיים את ההליכים במהירות בשל צורך דחוף בנכס המופקע), הרי עדיין יש בדרך כלל קשר בין השווי לבין הסכום שמוכנה הרשות המפקיעה לשלם כפיצוי ולכן יש רלבנטיות לסכום הנ"ל ואין לחשוש שבית המשפט לא ידע ל"נטרל" בפסיקתו את אותם הגורמים היכולים להביא לעיוות המחיר, אך שינוי בפסיקה שנתגבשה בבית משפט העליון (כגון ע"א 597/70 פד"י ה' (תמצ') 348; ע"א 730/77 פד"י י"ב (ת') 438; ע"א 123/79 מ"י נ. קמינר פד"י ל"ד (1) 617, 626) יכולה להעשות רק ע"י ביהמ"ש העליון ולא על ידי בימ"ש זה ולכן אין מקום להתיחס לפיצויים ששולמו בגין נכסים אחרים שהופקעו. 3. באשר לטענה, כי הפיצויים שנקבעו על ידי השמאי לא יאפשרו לחוריה לרכוש נכס דומה, הרי טענה זו יוצאת מההנחה כי הנכס שבידה הוא שלם וללא פגם וגם לא לוקח בחשבון את המיקום של הנכס. השמאי קבע כי במיקום הנכס יש מטרד רציני של רעש בשל הקירבה למסילת הברזל וכי הנכס נמצא במצב מסוכן שאינו ראוי לשימוש במצבו. בדירות יש קירות סדוקים ומקולפים. כל המבנה חסר כל מרכיבי הפיתוח המקובלים ואין המבנה מחובר למים וחשמל. יש צורך בביצוע עבודות תיקון ושיקום יסודיות. לכן, השאלה אינה אם יכולים המבקשים לרכוש נכס שיש בו שתי דירות ומחסנים ועוד חצר צמודה בסביבה טובה, אלא אם הם יכולים בכספי הפיצויים לרכוש נכס במיקום דומה ובמצב פיזי דומה וברור שההערכה שנעשתה בשים לב לנתונים האמורים פירושה שהתשובה לשאלה זו היא בחיוב. לענין הטענה, כי הפיצויים נמוכים מערך הקרקע, הרי קבע השמאי פיצויים בשיעור של 70,000$, בעוד שערך הקרקע נע לדבריו בין 350,000$ - ל- 400,000$, דהיינו בהנחה שמדובר ב- 201 מ"ר, הרי השווי של הקרקע הפנויה היא בין 70,350$ ל- 80,400$. לכן, יש לכאורה ממש בטענה זו. יתכן שהפער נובע מכך שקיים פער של 30% בין השטח הרשום והשטח המופקע לפי מפת ההפקעה (ראה סעיף 11.6 לחוות הדעת) ואולי הוא כרוך בנסיבות אחרות. יש גם מצבים שבהם מבנים מפחיתים מערך הנכס ולא מעלים אותו. ענין זה טעון הבהרה נוספת ואתיחס לכך בחלק האופרטיבי של פסה"ד. 4. אשר לניכוי ההוצאות שכ"ט שמאי מטעם המשיבה, אינני סבור שהמבקשת חייבת בהוצאה זו, שכן חוריה היתה יכולה לחכות עד לדיון בביהמ"ש ולבקש מראש מינוי שמאי מוסכם, כך שהוצאה זו לא היתה דרושה. 5. אשר למס שבח ומס מכירה, עולה מסעיף 11 לפקודת הרכישה, כי הם חלים על בעל הזכות שהופקעה ואין הם זכאי לקבלם בחזרה מהרשות המפקיעה. עם זאת, אני קובע שבמידה ויחול שינוי בהלכה ויקבע שחיוב זה חל על הרשות המפקיעה, לא יהווה האמור בפסק דין זה מחסום בפני הגשת תביעה על הסכום האמור ואז יוחלט אם ההלכה החדשה (אם תהיה כזו) חלה באופן ריטרוספקטיבי, אם לאו (וראה גם החלטתי מיום 28.12.00 בבש"א 17604/00). באשר לדמי הפינוי של הדייר בדירה המזרחית, שאלה זו אינה נוגעת לחוות הדעת של סיוון שהתבקש להעריך את הנכס, תוך התעלמות מזכויות אפשריות של דייר מוגן, אלא כנכס ריק ופנוי. 6. באשר להפרשי הצמדה וריבית, אני סבור, כי המשיבים זכאים למלוא הפרשי ההצמדה והריבית מיום הרכישה עד למועד ההפקדה בקופת ביהמ"ש, כאמור בסעיף 8(א) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור התשכ"ד1964-. אני סבור, שהסייג שבסעיף 10(1) לאותו חוק אינו חל על עניננו, שכן יש לפרש סייג זה על דרך הצמצום כמתיחס רק למניעה אקטיבית ולא למחדל גרידא של אי מסירת החזקה בקרקע (ראה קמר (שם) ע' 348 וכן ראה ע"א 613/84 עיריית חיפה נ. יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ פד"י מ"א (3) 711 714-716). 7. לשאלת תשלום שכ"ט והוצאות - אמנם בהמר' 17604/00 דחיתי הבקשה, אך מדובר בהחלטת ביניים ועתה עם סיום שלב זה, שלב המשפט, יש לשקלה שנית. לענין זה יש להביא בחשבון שהוצע למשיבות עוד לפני ההליכים, שימונה שמאי מוסכם ואז לא הסכימו המשיבות להצעה. כמו כן, לא מסרו המשיבות את החזקה עם פרסום הודעת הרכישה. מן הצד השני, ניתן להבין את אי מסירת החזקה בכך שללא קבלת פיצוי, לא יכלו המשיבים לממן לעצמם "דיור חלוף". בשים לב לכל הנסיבות ובעיקר לשיקול שתהליך ההפקעה הוא מעצם טיבו תהליך הנכפה על בעלי הנכסים ואין הצדקה שהם יצאו בחסרון כיס מהליך זה, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים בנוסף לפיצויים הוצאות ושכ"ט בסכום כולל כדלקמן: למשיבה 1 סכום של 10,000 ש"ח + מע"מ מהיום ועד לתשלום וסכום של 5,000 ש"ח + מע"מ למשיב 2. שני הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. המשיב 3 לא היה מיוצג ולא הופיע לדיונים ולכן אין אני פוסק לו הוצאות ושכ"ט עו"ד. 8. לאור האמור, נטייתי היא לאשר את הפיצוי הכולל כפי שנקבע ע"י השמאי המוסכם, אך בטרם אחליט סופית, על השמאי ליתן הסבר בכתב תוך 7 ימים מהיום לכך ששיעור הפיצוי שקבע נמוך משווי הקרקע. שמאות