הקצאת קרקעות חקלאיות


פסק דין

השופט מ' אלון: 1. העותרים, בשתי העתירות המאוחדות, תושבי יבניאל הם, ועתירתם היא להיות כלולים בין אלה, שהקצו להם יחידות חקלאיות במסגרת הקצאת הנחלות מטעם מינהל מקרקעי ישראל לתושבי יבניאל. בנוסף לעתירה משותפת זו, מצויה בעתירה אחת בקשה לבטל את כל הפעולות, שנעשו עד כה במסגרת ההקצאה האמורה, ובעתירה אחרת באה בקשה לבטל מועמדותם של אחרים, ששמותיהם נקובים בגוף העתירה, שזכו להיכלל בין אלה, שהוקצו להם יחידות חקלאיות. בשתי העתירות ניתנו צווים-על-תנאי בהתאם ביום 17.4.81 וביום 21.4.81. לאחר שמיעת בעלי הדין החלטנו ביום 23.3.82 לדחות את העתירות, ולהלן נימוקינו להחלטתנו זו.

2. טענות מטענות שונות עלו בעתירות שלפנינו, ובתצהירים ותצהירי תצהירים, שהוגשו במהלך הדיון, שנתארך מעבר לכל מידה נכונה. סמוך לאחר הגשת העתירות צורפה המשיבה השביעית (תוצרת ואשראי) כאחת מבעלי הדין; לעומת זאת, העותרים לא צירפו כמשיבים את אלה שהוכרו כמועמדים לקבלת היחידות, ושההיענות לעתירה הייתה פוגעת בהם. עוד לפני תחילת הדיון הצביעו המשיבים 3 ,2 ,1 ו-5 על מחדל זה של העותרים, אך משום מה לא שעו העותרים לכך, ורק בעיצומו של הדיון ביקשו העותרים צירופם של הנ"ל כמשיבים, אך החלטנו, כי בשלב זה אנו דוחים את הבקשה; ולהלן נתייחס לכך. על-אף מחדלם זה של העותרים, ביססנו את החלטתנו על נימוקים לגופה של העתירה.

3. הטענה העיקרית והמרכזית שבפי העותרים היא, שהופלו לרעה לעומת אחרים בהקצאת קרקעות הלאום ביבניאל רבתי, כפי שזו נקבעה כתוצאה מהחלטת מנכ"ל משרד החקלאות, מר בן מאיר. ומסביב ובקשר לטענה זו באו טענות בדבר שיקולים פסולים וזרים, קביעת קריטריונים שונים לגביהם לעומת הקריטריונים שנקבעו לגבי בני קבוצה אחרת, העמדת קריטריונים שאינם עומדים בפני הביקורת ואי-מתן זכות טיעון לעותרים. להלן נתייחס לעיקרי טענות אלה, ומתוך כך תעלה לפנינו פרשת הדברים אשר לפנינו. אך בטרם נדון בעיקרן של הטענות, מן הראוי להקדים דברים, שנאמרו בבית- משפט זה לעניין פרשה אחרת של בחירת מועמדים והקצאת קרקעות, אשר אף היא אירעה ביבניאל, דברים שעניינם יפה הוא אף לעניין הפרשה שלפנינו (בג"צ 1[ 267/76], בעמ' 639, מפי הנשיא י' כהן):


"בהעדר זכויות חוזיות, יכול היה העותר להשתית את עתירתו רק על

החובה הכללית של רשויות השלטון לנהוג כלפי האזרח בהגינות, ללא

שרירות והפליה פסולה ושלא מתוך שיקולים פסולים. כפי שהראה אב-

בית-הדין, השופט ברנזון, בפסק-דינו, שיקולי מוסדות השלטון

שטיפלו בענין לא היו פסולים. מכיון שהיה הכרח להפלות בין

המועמדים שמספרם עלה בהרבה על מספר המקומות הפנויים, לא היה כל

484

פסול בקביעת קריטריונים שלפיהם יש לדחות סוגים מסויימים של המועמדים. העותר טוען,

שהקריטריון שנקבע מפלה לרעה את בניהם של חקלאים כלפי בניהם של

בעלי הון אחרים, שאינם נפסלים להתיישבות בגלל נכסי הוריהם.
בקורת זו אינה משוללת יסוד, אך מסופק אני אם ניתן למצוא

קריטריונים שיהיו צודקים מכל הבחינות ושגם ניתן יהיה ליישם אותם

ללא קשיים מיוחדים. כל עוד הקריטריון שנקבע הוא סביר, אין לפסול

אותו, גם אם ניתן היה למצוא קריטריון יותר טוב ממנו".


וכך הוא בפרשת הדברים שלפנינו. מרובים צורכי תושבי יבניאל, ומספר המבקשים הקצאת קרקעות עולה על הקרקעות המוצעות והמצויות, ועל כורחו זקוק המינהל, הממונה על מלאכת ההקצאה, לקריטריונים, אשר לפיהם יפעל במשימה זו. ובית-משפט זה בבואו לבדוק טיבם של קריטריונים אלה אינו משים עצמו במקום הרשות המינהלית, ואינו בודק, אם מקום יש להדגיש ולהוסיף עליהם עניין פלוני או לשנות ולהשמיט מהם דבר פלמוני. כדרכה של ביקורת בית-משפט זה, אין אנו מעבירים תחת שבט ביקורתנו החלטתה של רשות מינהלית, ואין אנו מתערבים בשיקול-דעתה, אלא אם נפלו בהם פגמים

מהפגמים המצדיקים התערבות זו, כגון שיקולים זרים שאינם לעניין, קביעות שרירותיות, חוסר תום-לב, חוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של עניין, וכיוצא באלה. זאת ועוד: מטבע הדברים, שכל מקום שבו המבקשים מרובים מהמקבלים, אזי רק חלק מהמבקשים באים על סיפוקם, ואחרים פניהם מושבים ריקם: זוהי הבחנה בלתי נמנעת והכרחית בין המבקשים השונים, וכל עוד הבחנה זו אינה פגומה באחד מהפגמים. שמנינו לעיל, כשרה היא לבוא בקהל שיקוליה של הרשות המינהלית, ואין היא לוקה בפסול של הפליה. נעיין איפוא, לאור עקרונות אלה בתורת המשפט המינהלי ועל-פיהם, בפרשת הדברים שלפנינו.


4. טוענים העותרים, כי בקריטריונים לזכאות לנחלה, שנקבעו לקבוצת תוצרת ואשראי, מצוי שוני לעומת הקריטריונים, שנקבעו לקבוצות אחרות, והבחנה זו שרירותית היא, ויש בה משום הפליה פסולה. השוני הוא בכך, שבניהם של חברי קבוצת תוצרת ואשראי, גם אם נמצאים הם רק על סף גיוסם לצה"ל או שלא השלימו את שירותם וטרם נישאו, יכולים להיות מועמדים לקבלת נחלאות ויזכו בהן, אם בשובם מהשירות הצבאי יעמדו בקריטריונים הכלליים, החלים על יתר הקבוצות. לעומת זאת נקבע לגבי יתר הקבוצות, כי הנמנה עמן אינו כשיר להיות מועמד, אלא אם הוא נשוי ולאחר שירות צבאי. המשיבים הסבירו שוני זה בטעמים שונים, והעיקרי שבהם הוא, שחברי קבוצת תוצרת ואשראי, שהם מוותיקי החקלאים במקום, התנדבו להפריש למאגר הכללי של מקרקעי ישראל מאות דונמים קרקע - "שעובדו על ידם במשך עשרות שנים, דבר שנעשה מתוך הבנה והסכמה, כי אכן יימצא פתרון חיובי לבעיית הבנים של אנשי הקבוצה הנמצאים על סף הגיוס לצבא או שטרם סיימו את השרות בו" (סעיף 13(ב) לתצהיר תשובה של יואל צימרמן, בשם אגודת תוצרת ואשראי). ומאחר שחברי תוצרת ואשראי הסכימו איפוא להוסיף למאגר הכללי כמות ניכרת של מקרקעין מאדמתם הפרטית, אין למצוא פגם בכך, שהסכמתם זו הותנתה במציאת פתרון מתאים לבני אגודתם, ואין לראות בהבחנה זו משום הפליה פסולה. טענה זו נכונה היא עובדתית, ואין אנו מוצאים פגם בשיקול - הבא לידי ביטוי בקריטריון האמור לגבי בני קבוצת תוצרת ואשראי - שמשרד החקלאות הסיק ממנה. אמנם, נאמר בתצהירו של אחד העותרים (תצהירו של אהרון מידן, המ' 615/81, סעיף 15), כי גם הם מוכנים להעביר למינהל מקרקעי ישראל שטחי קרקע שבבעלותם או בבעלות הוריהם, אך מתוך חומר התצהירים מתברר, כי אין קרקע כזו בנמצא אצל העותרים, פרט לכמות של 20 דונם קרקע פרטית שברשות העותר אהרון מידן, וכמות מסוימת נוספת, ששיעורה לא פורט, של קרקע השייכת למינהל, והוריהם חכרוה מהמינהל (ראה תצהירו הנ"ל של יואל צימרמן ותצהיר נוסף של אהרון מידן), שעה שחברי אגודת תוצרת ואשראי הוסיפו כמות גדולה מאוד מאדמתם הפרטית, המתקרבת לכמות האדמות שהוקצו להם מטעם המינהל. לעניין הבחנה זו גופה כבר קבע בית-משפט זה את עמדתו בבג"צ 1[ 267/76] הנ"ל, בעמ' 637, מפי השופט ברנזון:


"בהקשר זה אין גם להתעלם מן העובדה שמקורה של משבצת הקרקע

המיועדת להתיישבות הנדונה היא באדמה פרטית שבעליה ויתרו עליה

למטרת התיישבותם של הבנים וחיילים משוחררים מחוסרי קרקע ונרשמה

לצורך זה על שם המדינה".


בשיקול זה אין למצוא טעם לפגם, ועל-כן ההבחנה הנובעת הימנו אין בה משום הפליה פסולה: "העוקץ איננו בהפליה אלא בשיקולים המשמשים יסוד להפליה. אם השיקולים פסולים הם ..... אזי גם ההפליה פסולה" (בג"צ 2[ 104/54], בעמ' 103).


5. על מאמציהם הבלתי נלאים של משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל למציאת הסדרים הולמים בהקצאת הנחלות, שיספקו, עד כמה שאפשר, משאלתם של מירב המבקשים, נימצא למדים גם מכך, כי ועדת הביצוע, היא הוועדה שמינה מר בן מאיר לעיין ולבדוק את המועמדים השונים על-פי הקריטריונים שהוא קבע, המליצה לפניו ולפני שר החקלאות על 15 מועמדים מעל למכסה, שהוקצתה לקבוצה שעמה נמנים העותרים, ובלבד שיימצאו אמצעי ייצור נוספים, שניתן יהא להקצות להם (תצהירו של מר קטייביץ, מי שהיה בשעתו מנכ"ל משרד החקלאות, סעיף 24(א)), ושר החקלאות אישר המלצה זו והורה על איתור מספר נוסף של נחלות, באופן שמספר הנחלות שיוקצו לבני קבוצה זו יגדל מ-8 ל-23 נחלות. גיוס אמצעי הייצור ייעשה, בין היתר, גם על- ידי הכשרת קרקעות נוספות שבבעלות המינהל, המיועדות היום למרעה. מעיון בכל החומר שלפנינו התרשמנו, כי אופן הקצאת הנחלות על-ידי מר בן מאיר בא להסדיר נושא כאוב ומסובך, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית, שהעסיק רבות את הרשויות השונות, וכפי שראינו, בחלקו הובא גם לפני בית המשפט הזה (בג"צ 1[ 267/76] הנ"ל), וכל הניסיונות הקודמים להסדר הנושא עלו בתוהו בשל המירקם החברתי המיוחד של המושבה, המורכבת מקבוצות תושבים שונות. בנסיבות כגון אלה, יהסס בית-משפט זה היסוס רב להתערב בהסדר, שאליו הגיעה, סוף סוף, הרשות המינהלית, אלא אם מצא שיקולים פסולים ופגומים ביסודו של הסדר זה (ראה: בג"צ 104/54 [2] הנ"ל, בעמ' 103).


6. טענות שונות בפי העותרים נגד הקריטריונים, שנקבעו לגבי כל בני הקבוצות, אם להלכה ולגופם של הקריטריונים, ואם למעשה לעניין מידת יישומם של קריטריונים אלה לגבי מבקשים שונים.


מתוך שמונה הקריטריונים, שנקבעו לקבלת מועמדים ליחידה חקלאית, מתרעמים העותרים על טיבם של שלושה. אחד מאלה הוא, כי על המועמד להיות חסר מקור פרנסה יציב. טוענים העותרים, כי אין זה סביר, שבמשך שנים יוותר אדם על מקור פרנסה יציב למען יזכה בעתיד במשק חקלאי, ומה דמות תהא לחקלאות, אם רק מי שלא הצליח להתבסס במקום עבודה יציב במשך שנים מרובות כשיר הוא להיות מועמד לנחלה חקלאית. משיבים המשיבים, כי העמדת קריטריון זה באה להבטיח, כי הזוכים ביחידה החקלאית אכן יעבדו אותה ויתפרנסו הימנה, ועל-ידי כך יתבסס מעמדם הכלכלי של בני המושבה כולה, וכי משרד החקלאות מקיים מעקב אחר אלה שלא ממלאים אחר ציפייה זו ולא מעבדים את הנחלה באופן אישי (תצהירו של מר קטייביץ, סעיפים 34 ו-37). שיקול זה מעניינה של הרשות המנהלית הוא, ואף אם היינו סוברים, שפנים יש לכאן ולכאן, לא לנו להתערב בו. והוא הדין באשר לטענת העותרים נגד הקריטריון האחר, שלפיו אחד מכל משפחה זכאי לנחלה. במצב של חוסר קרקעות במידה מספקת לכל המבקשים בא קריטריון זה למנוע, ובדין. ריכוז אדמות הלאום אצל משפחה אחת, המהווה יחידה כלכלית אחת, כששאר בני המשפחה יוצאים נקיים מכל נחלה שהיא (וראה: בג"צ 1[ 267/76] הנ"ל, בעמ' 637). קריטריון נוסף, שלישי, שאין דעת העותרים נוחה הימנו, הוא זה הקובע "זכות קדימה למועמדים שאושרו בועדת קבלה קודמת משנת 1976", היינו ועדת איילנד, אשר מטעמים שונים לא זכתה בשעתו לסיים בהצלחה משימת הקצאת הקרקעות בין המבקשים השונים. אף בכך אין לראות משום פגם, הפוסל את שיקוליה של הרשות המנהלית. כאמור, קריטריון זה אינו בבחינת תנאי-בל-יעבור - כפי שכך הוא לעניין שבעת הקריטריונים האחרים – אלא מקנה הוא זכות קדימה, עדיפות, למקרה של צורך בברירה בין שני מועמדים, שלגבי שניהם התקיימו כל יתר הקריטריונים. השיקול להעדיף בין שני מועמדים שווים את זה אשר עוד בשנת 1976 הודעה לו זכאותו והיו לו ציפיות מוצדקות למימושה, ורק מטעמים שאין להם ולא כלום עם זכאותו לא נסתייע הדבר, ראוי הוא לבוא בחשבון שיקוליה התקינים של הרשות המנהלית, ולא לנו להתערב בכגון דא.


7. חלק ניכר מטענות העותרים התרכז בדבר אופן יישומם של הקריטריונים השונים להלכה ולמעשה, ולשם כך זוכינו בתצהירים ותצהירי תצהירים בבקשת פרטים ותשובה עליהם. לאחר העיון בחומר מרובה אנפין זה לא מצאנו מש בטענות אלה, ולגבי רובן המכריע מוטב היה שלא הועלו משהועלו. עלה בידינו, כי ועדת הביצוע חקרה כל מועמד

ומועמד בעניין הפרטים שנמסרו על-ידיו במיטב יכולתה; אין זה אלא מטבע הדברים, שבבירור עובדתי מעין זה יש שפלוני או אלמוני מערים על האמת העובדתית, ולשם כך על הרשות המינהלית להיות ערה ודרוכה ולתקן תקלה, אשר יצאה מתחת ידה בשגגה. כך הצהיר מר קטייביץ, כי טענות העותרים, כי מועמדים שנבחרו בשעתו במסגרת סמדר (פרשה של הקצאת מקרקעין ששוב אינה במסגרת העתירה שבפנינו), אינם מתפרנסים מחקלאות ומחכירים את משקיהם לאחרים, כי טענות אלה ייבדקו, ומשרד החקלאות יטפל בהן בהתאם (סעיף 34 לתצהירו). ולעניין אחר תוקן הדבר עובר לעשייתו:"על פי השאלון שמילא המועמד יצחק בוכריס בתאריך 1.2.80, הוא הצהיר כי הינו נשוי לרביטל. רק לאחרונה ולאחר הגשת תצהיר התשובה מטעם המשיבים, התברר כי פרט זה שנמסר לגביו אינו נכון ולכן החליטה ועדת הביצוע לבטל את בחירתו כמועמד כשיר" (תשובת בא-כוח המדינה לבקשת פרטים נוספים).


8. טענות אחרות של העותרים מופנות כלפי הפרשנות שניתנה לקריטריונים שונים על-ידי ועדת הביצוע. כך נטען, דרך משל, כי הוועדה פירשה בדרך שונה ומפלה את הקריטריון של "מועמד אחד למשפחה" לעניין העותרים, ששניים מהם נפסלו, מאחר שאחיהם קיבלו הקצאות של יחידות חקלאיות, לעומת שני מועמדים אחרים, שהם אחים, וכל אחד זכה בהקצאת יחידה חקלאית. על כך באה תשובת המשיבים, כי "לאור גילם המבוגר והיותם בעלי משפחות כל אחד בנפרד, החליטה ועדת הביצוע כי אין מקום לראותם כמשפחה אחת ולאחר שעמדו בכל הקריטריונים הדרושים, נבחרו כמועמדים זכאים" (סעיף 37(ג)3 לתצהירו של מר קטייביץ). תשובה זו טעמה ונימוקה עמה, ומקובלת היא עלינו. פרשנותם של הקריטריונים, כפרשנותה של כל הוראה והנחיה, צריך שתיעשה - במסגרת ניסוחה - על-פי המטרה המונחת ביסוד קביעתם של הקריטריונים, ועל מלאכת פרשנות זו הופקדה ועדת הביצוע על- ידי מנכ"ל משרד החקלאות, לאחר שקבע את הקריטריונים. כאמור לעיל, המטרה שביסוד ההוראה של מועמד אחד למשפחה הייתה למנוע ריכוז יתר של קרקעות ביחידה כלכלית אחת על חשבון יחידות כלכליות אחרות. כך, אליבא דכולי עלמא, ברור, שאין לפרש את המושג "משפחה" ככולל קרובים שאינם אחים, המהווים כל אחד יחידה כלכלית בפני עצמה. ועדת הביצוע החליטה, שגם שני אחים מבוגרים - ילידי 1935 ו-1939 - כשכל אחד בעל משפחה משלו, אף הם שתי יחידות כלכליות נפרדות הם, וכי לא למקרה כזה מכוון התנאי המגביל של "מועמד אחד למשפחה". פרשנות זו, שהיא אפשרית מבחינת לשונו של הקריטריון ומחויבת המציאות מבחינת המטרה שביסודו של קריטריון זה, לא מצאנו בה כל טעם לפגם, ומסמכותה ומתפקידה של ועדת הביצוע היה להחליט כך על-פי שיקול-דעתה. ומאותו נימוק עצמו אנו דוחים גם טענות דומות נוספות של העותרים, כגון לעניין יישום הקריטריון של "חוסר מקור פרנסה יציב"; מטבעם של דברים אין פרנסתו - וחוסר פרנסתו - של אחד דומה לפרנסתו - וחוסר פרנסתו - של רעהו, ועל ועדת הביצוע לדון בכל מקרה ומקרה לפי עניינו ונסיבותיו, בתום-לב, ללא שרירות ושלא על- פי שיקולי זרים ופסולים, ונחה דעתנו כי כך עשתה ונהגה. מן הראוי להוסיף ולציין, כי ועדת הביצוע מורכבת הייתה ממר קטייביץ, מנהל משרד החקלאות באזור הגליל התחתון, מר דרורי ממינהל מקרקעי ישראל ומר גולדשטיין ממשרד החקלאות, שאינם נמנים עם אוכלוסייתה של יבניאל ואין הם מעורבים ברבדיה וקבוצותיה; הרכב זה של הוועדה, שמצד אחד בקי הוא מבחינה עניינית ומקצועית בנושא שעליו הופקד ומצד אחר חסר פנייה אישית במציאות החברתית שבמקום, יש בו להבטיח מידה מרבית של יעילות, הגינות וחוסר משוא פנים במציאת פתרונות נאותים ובקבלת החלטות מתאימות בפרשה כלכלית וחברתית קשה וסבוכה זו. וטוב עשה מנכ"ל משרד החקלאות, שבנוסף לקביעת הקריטריונים הקפיד גם על מינוי הרכב מתאים להפעלתם של קריטריונים אלה, ופרשנותם תוך כדי יישומם.


9. בפי העותרים טענות שונות נגד ההליכים, שקדמו להקצאת הקרקעות. טוענים הם, בין היתר, כי לא ידעו טיבם של הקריטריונים, וכי לא ניתנה להם הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם. יושב-ראש המועצה המקומית, שייצג את קבוצתם, אמנם השתתף בדיונים שקדמו להחלטת הוועדה, אך הלה לא יכול היה, לטענתם, להיחשב כשלוחם, ועל-כן טיעוניו אינם טיעוניהם. כמו כן, שמות המועמדים שאושרו הגיעו לידיעת העותרים, לטענתם, בדרך "שמועות מקוטעות", ורק לקראת הגשת העתירות עמדו לראשונה על טיבם של הקריטריונים והמועמדים. ואשר על כל אלה, וטענות רבות כיוצא בהן שאיננו רואים צורך לפרטן, יש בהם בהליכים אלה, לטענת העותרים, משום פגיעה בצדק הטבעי.


טענות אלה אין בהן ממש, ועומדות הן בניגוד לכל החומר שהובא לפנינו, ובמידה לא מעטה נסתרות הן גם במסמכים ובחומר, שהוגשו על-ידי העותרים עצמם. נחה דעתנו, כי מטעם משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל נעשה הכול כדי להביא לידיעת כל הנוגעים בדבר, כולל העותרים, כל ההליכים שננקטו על-ידי משרד החקלאות להסדרה של בעיית הקצאת המקרקעין,החל מיום 9.4.78, שבו כינס מר בן מאיר את תושבי יבניאל והודיעם, כי קיבל על עצמו לטפל בנושא הסדר הקצאת הקרקעות, ועד לגמר כל הליכי הערר לפניו. במשך תקופה ארוכה זו נשלחו לכל בני קהילת יבניאל חוזרים ומכתבים, פורסמו הודעות במקומות ציבוריים, הופצו שאלונים שנתמלאו על- ידי העותרים, ונתכנסו אסיפות הסברה; כאשר ועדת הביצוע ישבה ודנה כוועדת קבלה לבחירת המועמדים, הוקראו לכל אחד מהמועמדים הקריטריונים, שעל-פיהם פעלה הוועדה, ובעת ישיבותיה נכחו נציגי הקבוצות השונות שמועמדיהן נבחרו. בחודש פברואר 1981 נשלחו מסקנות הוועדה לכל המועמדים, ולאלה שלא נבחרו ניתנה זכות לערור לפני מר בן מאיר, והחלטותיו נשלחו לכל המערערים. כל העותרים, למעט עותר 3 בבג"צ225/81, מוריס אטיאס, הגישו עררים ועררם נדחה. מהחומר שלפנינו עולה ברורות, כי במשך כל התקופה הארוכה הזו ידעו העותרים היטב על טיבם של הקריטריונים והקבוצות השונות, דבריהם ומכתביהם זכו לאוזן קשבת ולדיון ענייני, והעותרים עשו ככל אשר לאל ידם לזכות ביחידה חקלאית במסגרת הקריטריונים שנקבעו לשם כך. אוסיף ואציין, שלאור מימצאינו אלה, הרי משום כך בלבד מקום היה לדחות טיעוניהם של העותרים בדבר פסלותם של קריטריונים; שהרי לא זו בלבד שלא התנגדו לתקפותם של קריטריונים אלה, אלא אף ביקשו, במשך זמן רב, לפעול במסגרתם ולזכות על-פיהם (בג"צ3[ 191/64], בעמ' 611; בג"צ 4[ 249/72]), בעמ' 631). אך משדחינו טענות העותרים בעניין תקפותם של הקריטריונים לגופם, שוב אין אנו זקוקים לכך. מטעם זה גם אין אנו נזקקים לנימוק נוסף, שיש בו כדי לדחות עתירתם של העותרים, ואף הוא מבלי להיכנס לגופה של העתירה. קבלת עתירתם של העותרים פירושה המעשי הוא שלילת זכות ליחידות חקלאיות מאת אחרים, שזכו לכך על-פי החלטת הוועדה; ואכן, כאמור לעיל, עתירה כזו מופיעה בלשון מפורשת כאחת העתירות שבתיק בג"צ 225/81, ואין להעלות על הדעת דיון בעתירה מבלי לצרף אותם אחרים, שמועמדותם הוכרה על-ידי הוועדה, ואשר העותרים נקבו בשמותיהם בגופה של העתירה. כאמור בראשיתם של דברינו, הופנתה לכך שימת לבם של העותרים עוד בתצהיר תשובתו של מר קטייביץ. העותרים התעלמו מכך, ורק בעיצומו של הדיון לפנינו ביקשו צירופם של משיבים אלה; ואילו צריכים היינו להחליט בבקשה זו, סביר להניח, שבשלב זה של הדיונים הייתה נדחית (ראה: בג"צ 5[ 84/82]).


10. לא נחה דעתם של העותרים, ובין שלל המסמכים והתצהירים, שביקשו להוסיף על האמור בעתירה המקורית, הביאו לידיעתנו תזכיר, שהוגש על-ידי חברת פיק"א ללשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל בשנת 1957, ושהעתק הימנו נשלח אותה שעה למועצה המקומית יבניאל עם סיום פעולותיה של פיק"א במושבה זו. לטענת מר יבור, בא-כוחם המלומד של חלק מהעותרים, עולה ממסמך זה, המכונה על ידיו בשם "צוואת פיק"א", כיצד יש לחלק עתירתם. לטענת מר יבור, זכתה צוואה זו לברכתה ולאישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת, ועל-כן מחייבת היא, ויש לנהוג לפיה.


טענה זו, אם להשתמש בלשון המעטה, תמוהה ומתמיהה, ורק משום כבודה של חברת פיק"א ופעולותיה הברוכות ביישובה של ארץ ישראל מצאנו לנכון להתייחס לה. לא זו בלבד שאין במסמך זה משום התחייבות בעלת נפקות משפטית של רשות מינהלית- כטענת מר יבור בהסתמכו על הלכת סאי-טקס, בג"צ 6[ 321 ,135/75], והבאים בעקבותיה, אלא אף תוכנו של התזכיר האמור אין לו ולא כלום לעניין שלפנינו, אם מבחינת הספק בקשר לזהות המקרקעין שמדובר בהם, אם משום מרחק הזמן ושינוי הנסיבות והתנאים, מאז שנכתב ועד היום (כעשרים וארבע שנים), ואם משום שלפי תוכנו מוזכרים בו לטובת גופים ואנשים שונים, שאין בינם לבין העותרים ולא כלום.


11. סיכומו של דבר. לא מצאנו עילה כלשהי להתערב בהסדר הקצאת המקרקעין, אליו הגיעו משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל לאחר מאמצים נמשכים ומרובים ומתוך מטרה לספק את מירב הבקשות הראויות של תושבי המקום. ואשר על-כן דחינו את העתירות על הצווים שניתנו במסגרתן.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת קרקע חקלאית

  2. הקצאת קרקעות חקלאיות

  3. זיהום קרקע חקלאית

  4. שימוש בקרקע חקלאית

  5. קרקע חקלאית מופשרת

  6. קרקע חקלאית בהוד השרון

  7. מגרש בהוד השרון

  8. הכרזה על קרקע חקלאית

  9. קרקע חקלאית ברחובות

  10. גוש 8242 נתניה

  11. גוש 6681

  12. גוש 7709

  13. גוש 7710

  14. גוש 7703

  15. גוש 7696

  16. גוש 6699

  17. גוש 6682

  18. גוש 7706

  19. גוש 3946 ראשון לציון

  20. גוש 3865 גדרה

  21. גוש 191 אשדוד

  22. גוש 4374 רמלה

  23. גוש 7650 רעננה

  24. גוש 2004 אשדוד

  25. גוש 2073 אשדוד

  26. גוש 2448 אשדוד

  27. גוש 2791 אשדוד

  28. גוש 7661 רעננה

  29. גוש 7660 רעננה

  30. גוש 3865 קדרון

  31. גוש 7652 רעננה

  32. גוש 2015 אשדוד

  33. גוש 2002 אשדוד

  34. גוש 7649 רעננה

  35. גוש 7648 רעננה

  36. גוש 6680 שפיים

  37. גוש 6675 רשפון

  38. גוש 6581 רעננה

  39. גוש 6584 רעננה

  40. גוש 6588 רעננה

  41. גוש 6669 הרצליה

  42. גוש 6608 הרצליה

  43. גוש 6673 הרצליה

  44. גוש 6524 הרצליה

  45. גוש 6672 הרצליה

  46. גוש 6542 הרצליה

  47. גוש 6668 הרצליה

  48. גוש 6667 הרצליה

  49. גוש 7695 חלקה 9

  50. גוש 7291 הרצליה

  51. גוש 6682 הרצליה

  52. גוש 6590 הרצליה

  53. גוש 6591 הרצליה

  54. גוש 6605 הרצליה

  55. גוש 6606 הרצליה

  56. גוש 6607 הרצליה

  57. גוש 8038 שרונים

  58. גוש 6666 הרצליה

  59. גוש 6663 הרצליה

  60. גוש 6664 הרצליה

  61. גוש 6665 הרצליה

  62. חוף התכלת גוש 6606

  63. חוף התכלת הרצליה גוש 6607

  64. גוש 7595 כפר סבא

  65. גוש 6431 כפר סבא

  66. גוש 6679 חלקה 27

  67. גוש 6430 כפר סבא

  68. גוש 7622 כפר סבא

  69. גוש 6432 כפר סבא

  70. גוש 3743 גן רווה

  71. גוש 7691 חלקה 22

  72. גוש 7692 חלקה 44

  73. גוש 7863 קלנסווה

  74. גוש 4040 באר יעקב

  75. גוש 4041 באר יעקב

  76. גוש 3832 באר יעקב

  77. גוש 6679 חלקה 304

  78. גוש 6679 חלקה 337

  79. גוש 6675 חלקה 174

  80. גוש 10012 חלקה 24

  81. גוש 8025 אבן יהודה

  82. גוש 8024 אבן יהודה

  83. גוש 6413 הוד השרון

  84. גוש 6453 הוד השרון

  85. גוש 6679 חוף השרון

  86. גוש 6410 הוד השרון

  87. גוש 6407 הוד השרון

  88. גוש 6657 הוד השרון

  89. גוש 6573 הוד השרון

  90. גוש 6533 הוד השרון

  91. גוש 6444 הוד השרון

  92. גוש 8023 אבן יהודה

  93. גוש 8014 אבן יהודה

  94. גוש 6456 הוד השרון

  95. גוש 6572 הוד השרון

  96. גוש 6672 כפר שמריהו

  97. גוש 11594 קריית אתא

  98. גוש 7077 מתחם חסן ערפה

  99. גוש 8038 חלקה 25 שרונים

  100. בניה על קרקע חקלאית - כתב אישום

  101. קרקע חקלאית נוף כפרי פתוח

  102. קרקע חקלאית ייעוד לשמורת טבע

  103. גוש 3633 ראשון לציון / באר יעקב

  104. הפשרת קרקע חקלאית - תשלומי איזון

  105. גוש 7087 - דרום תל אביב העתידית (תא/5000)

  106. "הגוש הגדול" תל אביב - גוש 6621 חלקה 8

  107. טענות כנגד שווי שנקבע לדונם קרקע חקלאית

  108. הולקחש"פ - הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

  109. אפשרויות לאשר תכנית בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית

  110. חוק ההתיישבות החקלאית - סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון