חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 פרק ז': ביטוח אבטלה סימן א': מבוטח לפי חוק דמי אבטלה 158. הגדרות (127א) בפרק זה "מבוטח" - (להלן:"מבוטח לפי חוק דמי אבטלה") (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל); (3)13 מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; "מבוטח מיוחד" - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק זה, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח לפי חוק דמי אבטלה את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור (בפרק זה - מועד פתיחת העסק)- (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה, ולפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי סעיף 379. "לשכת שירות התעסוקה" ו"שירות התעסוקה" - כמשמעותם בחוק שירות התעסוקה; "דמי אבטלה" - גמלה המשתלמת לזכאי לפי פרק זה; "עובד" - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3; "תאריך קובע" - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת ולגבי מבוטח לפי חוק דמי אבטלה מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו. 159. תקנות (127ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטח לפי חוק דמי אבטלה לענין פרק זה, בתנאים שקבע. סימן ב': תנאי הזכאות 160. זכאי לדמי אבטלה (127ג) (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח לפי חוק דמי אבטלה שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1. (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים. (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין פרק זה אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו בסעיף 238 ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, "משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות. (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין פרק זה ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור. (ה) לענין סעיף קטן (ב) וסעיפים 161(ג), 168, 170(ב) ו-174 דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי כאמור בפסקה (3) להגדרה "מבוטח לפי חוק דמי אבטלה" שבסעיף 158 כדין חייל, בשינויים המחוייבים. (ו) מבוטח לפי חוק דמי אבטלה מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק זה, אם חדש לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח לפי חוק דמי אבטלה את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק)- (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי סעיף 345; בסעיף זה, "התקופה המיוחדת" - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצה מבין אלה: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו; (2) 24 חודשים. 161. תקופת אכשרה (127ד) (א) לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה: (1) 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע; (2) היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים. (ב) השר יקבע הוראות בדבר חישוב תקופת האכשרה לגבי מי שבתקופה של 540 הימים האמורה בסעיף קטן (א) היה בחלק הזמן שכיר יום ובחלק הזמן היה עובד שאינו שכיר יום. (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח - (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל); (2) ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון - עד 180 ימי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל. (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. (ד) (בוטל) (ה) השלים מבוטח לפי חוק דמי אבטלה את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה ולגבי מבוטח לפי חוק דמי אבטלה מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו. (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות סעיף 174א לא תיחשב כתקופת אכשרה. 162. תקופות נוספות (127ה) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (להלן הימים החסרים), ימנו את 540 הימים, כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 360 ימים; (2) מחלה או תאונה - 180 ימים; (3) היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק עבודת נשים - לפי מספר ימי ההיעדרות; (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - 30 ימים. (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות. 163. מובטל (127ו) (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל. (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח לפי חוק דמי אבטלה מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו בסעיף 89(א), אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, "מחלה" - לרבות תאונה. (ד) (1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי חוק רואי חשבון, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות חוק רואי חשבון, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. 164. (בוטל) (תיקון: תשס"ג47) 165. עבודה מתאימה (127ז) (א) (בוטל) (ב) לענין סעיף 163 רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור; (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם; (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. (ג) לענין סעיף 166(ד) רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע; (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע; (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע. (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה. (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות. (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים. (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) - (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות; (2) "בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. 166. סייגים לזכאות (127ח) (א) (בוטל) (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה. (ג) (בוטל) (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור. סימן ג': דמי אבטלה 167. חישוב דמי אבטלה (127י) (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע בלוח ז' בהתאם לגילו של המבוטח לפי חוק דמי אבטלה, או בצירופיהם, לפי הענין. (ב) (1) בסעיף קטן זה - "יום תשלום" - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות סעיפים 171 ו-173, לפי הענין; "השכר היומי הממוצע במשק" - השכר הממוצע מחולק ב-25; "התקופה הראשונה" - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע; "התקופה השניה" - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה. (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על - (1)24 סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה; (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה. 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש (127יא) על אף הוראות סעיף 167, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור בסעיף 170(ב)(2), לא יעלו על החלק ה25- מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום. 169. (בוטל) (תיקון: תשנ"ח) 170. השכר היומי הממוצע (127יג) (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של 75 הימים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע. (ב) (1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע. (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי. (ב 1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92 , יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של 75 הימים שקדמו ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א). (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל. (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה1- בחודש שבו חל הפיצוי. (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק עבודת נשים, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע. (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה25- מההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו סעיף 2 לחוק האמור. (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה (127יד) (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח לפי חוק דמי אבטלה מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו. (1) 175 אם מלאו לו 45 שנים או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247; (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם בסעיף 247; (2) 70 - אם הוא מבוטח לפי חוק דמי אבטלה כאמור בפסקאות (2) או (3) להגדרת מבוטח לפי חוק דמי אבטלה שבסעיף 158, אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה; (2א107) 97 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים. (2ב107) 65 - אם טרם מלאו לו 25 שנים; (1073) 125 - בכל מקרה אחר. (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור בסעיף 166(ד), יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם. (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א) בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם. 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (א) בסעיף זה - "יום קובע" - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה; "תקופה קובעת" - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע; "תקופת תשלום מרבית" - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי סעיף 171(א); "יתרת תקופה קובעת", לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה. (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת - (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית; (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי סעיפים 167(ב)(2) או 168, לפי הענין; (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה. (ד) התקופה הקובעת אשר תחול לראשונה על מובטל תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996). (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים. 172. תחילת תשלום דמי אבטלה (127טו) לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית (127טז) (א) (1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין 70% מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. (1א) על אף האמור בפסקה (1), שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע סוגים של הכשרה מקצועית, שבהם ישולמו לזכאי כאמור בפסקה (1) דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. (2) (בוטלה) (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקאות (1) או (1א), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו. (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה. (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 167 עד 172, ואולם על אף האמור בסעיף 171(א) לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות סעיף 171א לא יחולו לגביו, לענין זה, "זכאי מיוחד" מי שהתקיימו בו כל אלה: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר; (2) לפי הוראות סעיפים 171 ו-171א, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים; (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד. (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161. 173א. (בוטל) (תיקון: תשס"ג47) 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת (127טז1) (א) בסעיף זה "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח'; ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב). "השיעור לחייל" - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי סעיף 170(ב)(2) אילולא הוראות סעיף 168 ואולם על אף הוראות סעיף 167(א), יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע בטור א' של לוח ז'. (ב) מבוטח לפי חוק דמי אבטלה שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): (1) אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א) הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161. (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת. (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת. (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב). (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 176. (ו) (1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב); (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, "עבודה נדרשת" - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט בלוח ח'. (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח ח'. (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור בחלק (ד) בלוח ח', והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. 174א. מענק לחבר אגודה שיתופית (תיקון: תשנ"ט22) הוראות סעיף 174 יחולו גם לגבי חייל שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3. 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה (127טז2) (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה או מגמול פרישה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי סעיף 167, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור. (ב) (בוטל) (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א). (ד) בסעיף זה, "קצבת פרישה" - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: (1) עבודה; (2) שירות בצבא הגנה לישראל; (3) שירות במשטרת ישראל; (4) שירות בשירות בתי הסוהר. 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (127טז3) (א) הזכאי לדמי אבטלה למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות סעיף 163(ד) ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים ליום. (ב) (בוטל). 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי סעיף 165, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות סעיף 65(ד) אם נתמלאו לגביו כל אלה: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור בסעיף 165(ד) שהציע לו שירות התעסוקה; (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך). (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות סעיף 171, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו סעיף 165(ד); במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי סעיף 160; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100; (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות סעיף 166(ב). (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי סעיף 170. (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך. (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 167(ב)(2). סימן ד': שונות 177. ניכוי מס הכנסה (127יז) מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות סעיפים 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה. 178. הענקת אבטלה (127יח(א)) קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים. 179. תנאי להענקה (127יח(ב)) הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו. תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ"ח-1998 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173(א)(3) ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "האגף להכשרה" - האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה; "הועדה" - ועדה שמינתה הממשלה לטיפול באבטלה ושחבריה הם מנהל לשכת ראש הממשלה, סגן המנהל הכללי של המשרד לקליטת עליה, יושב ראש ועדת השרים לערי ואזורי פיתוח וכן המנהלים הכלליים של משרד האוצר, משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך התרבות והספורט, משרד התעשיה והמסחר, שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי; "רשימת הישובים" - רשימת הישובים שאישרה הועדה ושהופקדה לעיון הציבור בלשכות שירות התעסוקה ובסניפי המוסד ואשר הועדה קבעה לגביהם אחד מאלה: (1) שיעור האבטלה בהם, לפי נתוני שירות התעסוקה, שווה או עולה על השיעור החריג; (2) בשל נסיבות מיוחדות המתקיימות באותם ישובים, סביר להניח שיתקיים בהם האמור בפסקה (1), בסמוך לאחר מועד קביעת הועדה; "שיעור חריג" - שיעור שקבעה הועדה, לתקופה מסוימת, העולה על שיעור האבטלה הממוצע בישראל, באותה תקופה, לפי נתוני שירות התעסוקה; "הכשרה מקצועית" - תכנית הכשרה במסגרת מקום עבודה, שאישר האגף להכשרה. 2. תשלומים בהכשרה מקצועית (א) בתשלומים הניתנים לזכאי כמשמעותו בסעיף 160(א) לחוק, המצוי בהכשרה מקצועית, לא יהא כדי להשפיע על זכאותו למלוא דמי אבטלה, ובלבד שמתקיימים התנאים שבתקנת משנה (ב) וכן אחד מהתנאים המנויים להלן: (1) ההכשרה המקצועית מתקיימת באחד הישובים המנויים ברשימת הישובים; (2) מקום מגוריו של הזכאי בהכשרה מקצועית מצוי באחד הישובים המנויים ברשימת הישובים. (ב) דמי אבטלה כאמור בתקנת משנה (א) ישולמו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים ובתנאי שהאגף להכשרה אישר כי המעסיק במקום העבודה שבו מתקיימת ההכשרה המקצועית, התחייב להעסיק, לאחר סיומה, 70 אחוזים לפחות מן המשתתפים בה. 3. תחילה ותחולה תחילתן של תקנות אלה ביום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998), תוקפן עד ליום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999), והן יחולו על דמי אבטלה המשתלמים בעד התקופה האמורה. תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס"ט-2009 בתוקף סמכותי לפי סעיף 173 (א)(1א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. סוגי הכשרה מקצועית אלה סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו לזכאי דמי אבטלה בשיעור מלא כאמור בסעיף 173(א)(1א) לחוק: (1) ריתוך לסוגיו ומסגרות; (2) עיבוד שבבי ממוחשב לסוגיו; (3) מבלטנות; (4) מקצועות שלד, בנייה טובה ובנייה מתועשת; (5) הפעלת מכונות ובניית כלים ותבניות - התמחויות במתכת או בפלסטיקה; (6) טקסטיל - הפעלת מכונות אריגה, צביעה, אשפרה; (7) בישול אתני; (8) אוטוטרוניקה, מכונאות, חשמלאות והפעלת ציוד מכני הנדסי; (9) מיכון חקלאי, ניהול עבודה בחקלאות; (10) סייעות מאומנות; (11) עובדי ייצור באלקטרוניקה. 2. תחילה ותחולה תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) (להלן - יום התחילה), והן יחולו על מי שהחל בהכשרה מקצועית מהסוגים המנויים בתקנה 1 מיום התחילה ואילך. תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס"ט-2009 בתוקף סמכותי לפי סעיף 173 (א)(1א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. סוגי הכשרה מקצועית אלה סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו לזכאי דמי אבטלה בשיעור מלא כאמור בסעיף 173(א)(1א) לחוק: (1) ריתוך לסוגיו ומסגרות; (2) עיבוד שבבי ממוחשב לסוגיו; (3) מבלטנות; (4) מקצועות שלד, בנייה טובה ובנייה מתועשת; (5) הפעלת מכונות ובניית כלים ותבניות - התמחויות במתכת או בפלסטיקה; (6) טקסטיל - הפעלת מכונות אריגה, צביעה, אשפרה; (7) בישול אתני; (8) אוטוטרוניקה, מכונאות, חשמלאות והפעלת ציוד מכני הנדסי; (9) מיכון חקלאי, ניהול עבודה בחקלאות; (10) סייעות מאומנות; (11) עובדי ייצור באלקטרוניקה. 2. תחילה ותחולה תחילתן של תקנות אלה ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) (להלן - יום התחילה), והן יחולו על מי שהחל בהכשרה מקצועית מהסוגים המנויים בתקנה 1 מיום התחילה ואילך. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127א עד 127ד, 127ו עד 127ח, 127יג, 127טז, 142(2) ו-242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968, בהתייעצות עם השר לקליטת העליה ועם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה של הכנסת לענין תקנות 1 עד 9, אני מתקין תקנות אלה: סימן א': דמי אבטלה 1. תושב ארעי תושב ארעי לענין פיסקה (2)(ב) שבהגדרת עולה בסעיף 127א לחוק הוא מי שבידו אשרה או רשיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשט"ז-1955. 2. תאריך כניסה לענין סעיף 127ב(ב) לחוק יראו בתאריך כניסתו של אדם לישראל את תאריך כניסתו כעולה, ואם נכנס לישראל שלא כעולה - את תאריך היותו לעולה. 3. זכאות חייל משוחרר חייל משוחרר משירות סדיר בצבא-הגנה לישראל שלא בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה; לענין זה, "התנהגות רעה חמורה" - כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. 4. זכאות לגילאי 20-18 לענין סעיף 127ג(ד) לחוק, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר בצבא-הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי פרק ו' 1 לחוק אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה. 5. חישוב תקופת אכשרה של עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום תקופת האכשרה לפי סעיף 127ד(ב) לחוק לגבי מבוטח לפי חוק דמי אבטלה שהיה בחלק הזמן שכיר-יום ובחלק הזמן עובד שאינו שכיר-יום, תחושב כאילו היה כל הזמן שכיר-יום, ולענין זה ייחשב חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד שאינו שכיר-יום ל-25 ימי עבודה. 6. רישום בלשכת העבודה (תיקון: תשל"ד) (א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עובדה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה. (ב) אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (ב). (ג) התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (ב), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה. 7. שינוי במקום מגורים (א) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין סעיף 127ז לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה. (ב) היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק"מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן-משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות. (ג) לענין תקנה זו - (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישורים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה; (2) "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. 8. הצדקה להפסקת עבודה מרצון לענין סעיף 127ח(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח לפי חוק דמי אבטלה. 9. לימודים סדירים בהכשרה מקצועית (א) דמי האבטלה לפי סעיף 127טז ישולמו על-יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה כי הזכאי השתתף בהכשרה מקצועית. (ב) האישור כאמור בתקנת-משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת ההכשרה המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי בהכשרה המקצועית, ומספר הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל. 10. מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו (תיקון: תשמ"ד) לענין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן-זוגו. 11. חישוב השכר היומי הממוצע (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 127 יג לחוק יחושב השכר היומי הממוצע של מובטל כך: (1) עובד שאינו שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר החדשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב-25; (2) עובד שהוא שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה; (3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר יום, לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר יום, והסכום שיתקבל יחולק במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה. לענין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר יום ל-25 ימי עבודה בפועל; (4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך, שסכום שהוא פחות מ-50 שקלים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל-99 שקלים ייחשב כ100- שקלים. (5) בתקנה זו, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים הקטנים (א) או (ב) לסעיף 127יג לחוק, לפי הענין. סימן ב': הענקת אבטלה 12. קטין מובטל יראו קטין כמי שאין בידי לשכת העבודה לספק לו עבודה, אם לא סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים בתקנות שירות התעסוקה. 13. תקופת אכשרה (א) הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת-משנה (ב). (ב) תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפי פרק ג' לחוק, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן - התאריך הקובע). (ג) במנין 100 הימים האמורים בתקנת-משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח, ימי השתתפות בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14, ובלבד שמספר הימים שיובאו במנין כאמור לא יעלה על 50. (ד) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן בפיסקאות (1) עד (3) (להלן הימים החסרים), ימנו את 360 הימים כאמור בתקנת-משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה: (1) הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 - כל ימי השתתפות הקטין בהם; (2) מחלה או תאונה - 50 יום; (3) היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו, לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם - 30 יום. 14. הכשרה מקצועית ופעילות אחרת (א) ההכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לענין סעיף 127יח (ב) לחוק הם: בית-ספר לחניכים, בית-ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או חניכות מודרכת, שאושרו על ידי האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה (להלן - האגף), וכן קורס למתבגרים, חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקויימים, מאורגנים או מאושרים על ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על ידי לשכת העבודה. (ב) לא הוצעו לקטין הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור בתקנת-משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום-מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי-השתתפותו של הקטין בהם. (ג) לענין תקנת-משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה. 15. שיעור הענקת האבטלה (א) בתקנה זו - "שכר הקובע" - שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק כמשמעותו בסעיף 127יב לחוק; "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נקבלו בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13; "שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים" - החלק באחוזים של הכנסת הקטין בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו. (ב) (1) שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע בהתאם לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל, כמפורט להלן: שיעור ההשתתפות שיעור הענקת האבטלה בפרנסת ההורים מן השכר הקובע 20% עד 34% 35% 35% עד 49% 50% 50% עד 74% 70% 75% או יותר 80% (2) קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80% מן השכר הקובע; (3) סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות ליום. (ג) לא תשלום הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. (ד) מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14, להוציא החזר הוצאות נסיעה. (ה) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד 138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד-עשר החדשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, אלא אם הקטין משתתף בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 וכל עוד הוא משתתף כאמור. (ו) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן וכל עוד היא מתקיימת: (1) הפסיק את עבודתו, ההכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או הפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14 מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך מהסיבות המנויות בתקנה 8; (2) סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי תקנה 12 או סירב להשתתף בהכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת באישור מי שהסמיך לכך מנהל האגף ועל פי נהלים שהוא קבע לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד. 16. הקצבה לחשבון מיוחד לחשבון המיוחד לפי סעיף 215א לחוק, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים. סימן ג': הגשת תביעות 17. הגשת תביעה לגימלה (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח) (א) (בוטלה) (ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור לפי הטופס שבתוספת, החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש. (ג) תביעה לגימלה לפי סימן זה תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של שנים-עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127ד לחוק. 18. - 19. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ח) 20. המצאת אישורים על ידי לשכת העבודה (תיקון: תשל"ד) אושרה התביעה לגימלה, יודיע על כך המוסד ללשכת העבודה, ולשכת העבודה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה15- בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור בתקנה 17(א). 21. - 22. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ח) 23. (בוטלה) (תיקון: תשל"ט) 24. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ז בטבת תשל"ג (1 בינואר 1973). חוקדמי אבטלה