חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן:"חוק הבטחת הכנסה") פרק א' : פרשנות 1. הגדרות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ה, תשנ"ח2, תשס"ב, תשס"ג5,7, תשס"ד 8,10,11, תשס"ה15, תשס"ו, תש"ע)27 בחוק הבטחת הכנסה - הוראת שעה "אישור השתתפות" - אישור השתתפות שמתכנן יעדים תעסוקתי מסר למוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף 45 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה; "אלמנה" - לרבות מי שמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח; "בני זוג" - לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו; "גיל הפרישה" - כהגדרתו בחוק הביטוח; "גימלה" - גימלה חדשית להבטחת הכנסה המשולמת לפי חוק הבטחת הכנסה; "הורה יחיד" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992; ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק הבטחת הכנסה. "הסכום הבסיסי" - 6,964 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן - (1) ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת - (א) לענין גמלה המשתלמת למקבלי גמלה לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח או לפי הוראות סימנים ג' ו-ד' שבפרק י"א בחוק האמור, הזכאים לגמלה גם לפי חוק הבטחת הכנסה - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003); (ב) לענין גמלה המשתלמת לפי חוק הבטחת הכנסה למי שאינו מנוי בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע, בשנים 2004 ו-2005, לפי סעיף 37(ג)(1) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002; (2) משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפי אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני ה1- בינואר של השנה הקודמת; "הפקודה" - פקודת מס הכנסה; "השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח; "השר" - שר העבודה והרווחה; "חוק הביטוח" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995; "חוק יישום תכנית ההתנתקות" - חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005; "חוק המעצרים" - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996; "חוק הפיקוח" - חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993; "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; "יחיד" - מי שאין לו בן זוג; "ילד" - כל אחד מאלה: (א) ילד כמשמעותו בהגדרה "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח; (ב) מי שאינו ילדו של התובע ובלבד שהתקיימו בו כל אלה: (1) הוא אחד המנויים בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח; (2) הוא מתגורר דרך קבע עם תובע הגימלה; (3) תובע הגימלה מונה כאפוטרופוס עליו, לרבות תובע גימלה שחדל להיות אפוטרופוס רק בשל כך שהילד הגיע לגיל 18. הוראת שעה "מסגרת שיקומית" - כמשמעותה בפסקה (3)(א) של סעיף 2(א), וכן עבודה במפעל מוגן כמשמעותו בתקנות לפי אותה פסקה; "מתכנן יעדים תעסוקתי" - כמשמעותו בסעיף 40 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה; "נקודת קיצבה" - כמשמעותה בסעיף 68(א) לחוק הביטוח; "עולה חדש" - מי שטרם מלאו לו 5 שנים מיום שהתקיים בו אחד מאלה: (1) נכנס לראשונה לישראל באשרת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (בחוק הבטחת הכנסה - חוק השבות); (2) ניתנה לו תעודת עולה לפי חוק השבות; (3) ניתנה לו תעודה של אזרח עולה מהמשרד לקליטת העליה; (4) הוא זכאי לסל קליטה מהמשרד לקליטת העליה ונכנס לישראל לראשונה באשרה א5/ לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974; הוראת שעה "פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה" - פרק ז' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; "תושב אזור שילוב" - כהגדרתו בסעיף 37 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה". "תושב ישראל" - לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי. פרק ב' : זכאות 2. תנאי זכאות (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ח2, תשס"א4, תשס"ג5, תשס"ד8,10,11, תשס"ז18, תש"ע) 27 (א) תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק הבטחת הכנסה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה: (1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה: (א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט - מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה - "מוסד", "סם" - כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח; "צו מבחן" - כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין; (ב) לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים - קצין מבחן כאמור; (ג) לגבי מי ששוהה במרכז לטיפול באלכוהוליסטים המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה - המרכז האמור; (2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה); הוראת שעה (2) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב - הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה); (ב) לגבי תושב אזור שילוב - הוא מחוסר עבודה ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה - כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים; (2א) מתקיים בו האמור בפסקאות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19), (23) או (24), בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה; (3)9 הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה, לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות; הוראת שעה (3) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב ולגבי תושב אזור שילוב המצוי במסגרת שיקומית - הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה, לרבות במסגרת שיקומית ושמתקיים לגביו האמור בסעיף 48 בפרק שילוב מקגבלי גמלאות בעבודה בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות; (ב) לגבי תושב אזור שילוב למעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת שיקומית כאמור בפסקת משנה (א) - הוא עובד בעבודה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה - כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים. (4) הוא הגיע לגיל הפרישה; (5) היא אם או הוא הורה יחיד אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו לו 2 שנים; (6) (בוטלה) (7) עיקר זמנו מוקדש לטיפול בבן זוגו החולה או בילדו החולה הזקוקים להשגחה תמידית, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות. (8) הוא עובד שירות בעבודה ציבורית לפי סימן ב' 1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1976. (ב) תנאי נוסף לזכאות לגימלה הוא שהתובע היה תושב ישראל עשרים וארבעה חדשים רצופים לפני הגשת תביעתו, אולם תנאי זה לא יחול על מי שמקבל קיצבה לפי פרק ה' או פרק י"א לחוק הביטוח. (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות כללים ומבחנים לזכאות לגימלה לתושב ישראל שמלאו לו 25 שנים ושאין מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). (ד) (1) ילד תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקה (1) של התוספת הראשונה, זכאי לגמלה, אף אם אין מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב),בכפוף להוראות חוק הבטחת הכנסה, כל עוד מתקיימים בו התנאים שבפסקה (1) האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה. (2) תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקאות (2) ואילך של התוספת הראשונה, ושאילו מלאו לו 25 שנים היה זכאי לגמלה, זכאי לגמלה אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הנקובים לגביו בתוספת הראשונה, ולפי הכללים שנקבעו בתוספת האמורה. (ה) השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד (בסעיף זה - השרים) יקבעו כללים ומבחנים לזכאות לגמלה לתושב ישראל שמלאו לו 20 שנים אך טרם מלאו לו 25 שנים, ושמתקיימים בו שניים אלה: (1) אילו מלאו לו 25 שנים היה זכאי לגמלה; (2) הוא הוכיח באופן ובתנאים שקבעו השרים, להנחת דעתו של מי שקבעו לענין זה, כי עשה כל שביכולתו כדי להשתלב בעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני. 3. סייג לזכאות (תיקון:תשס"ח 23) לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה - (1) אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשות מקומית או גוף אחר שנקבע בתקנות; (2) אדם המשרת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל ואשתו; (3) חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו; (4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט - (א) מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (4) של סעיף 2(א); (ב) (1) הורה יחיד, שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי; גמלה להורה יחיד שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה זו תשולם בעד תקופה שלא תעלה על 36 חודשים, ואולם השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם להורה יחיד כאמור גמלה בעד תקופה ארוכה יותר; (2) אין בהוראות פסקת משנה (1) כדי לגרוע מהאמור בסעיף 2(א)(2) או (3), ואולם השר רשאי לקבוע הוראות וכללים למתן הקלות לעניין התנאים הקבועים לפי סעיף 2(א)(2) או (3) להורה יחיד שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה (1). 3א. זכאות מותנית לגמלה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ד) מי שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בסעיף 2(א)(2), ולשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו. הוראת שעה 3א. זכאות מותנית לגמלה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ד8,10) (א) מי שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקה (2)(א) של סעיף 2(א), ולשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו. (ב) תושב אזור שילוב שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שמתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי הוא הופנה לעבודה כאמור בסעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה וכי סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו. הוראת שעה 3ב. ערר שטרם ניתנה בו החלטה (תיקון: תשס"ד8,10) תושב אזור שילוב שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שהגיש ערר על קביעת מתכנן יעדים תעסוקתי באישור השתתפות, ושלא ניתנה החלטה בעררו לאחר 21 ימים מיום שהגיש את הערר, לא תישלל זכאותו לגמלה רק בשל הקביעה נושא הערר, והכל עד למתן החלטה בערר; לענין זה, "ערר" - ערר לפי הוראות סעיף 46 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה. 4. זכאות בני זוג (א) הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2. (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות, בתנאים שקבע. פרק ג' : הגימלה 5. שיעור הגימלה (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ה, תשס"ב, תשס"ג5, תשס"ד11, תש"ע) 27 (א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן: (1) למי שהגיע לגיל הפרישה, למי שמשתלמת לו קצבת זקנה או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח - בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי הענין, כשהם מוגדלים ב-7%; (2) למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) - (א) אם טרם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין; (ב) אם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין; (3) להורה יחיד - לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין; (ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה. (ג) (בוטל) (ד) לענין סעיף זה יראו כהורה יחיד גם הורה, שיש עמו ילד, אם אותו הורה זכאי לגמלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר. (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) - (1) שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1), (5) ו-25 בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות; (2) השר רשאי לקבוע את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב). (3) השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד יקבעו את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(ה), ובלבד שהשיעור כאמור לא יפחת מ-50% ולא יעלה על 80%, משיעור הגמלה שהיתה משתלמת לאותו זכאי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אילו הוראות סעיף קטן (א) היו חלות לגביו. (ו) מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות שנפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל. 6. גימלה לבני זוג (תיקון: תשס"ג5,7, תשס"ו) (א) לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם. (ב) היה שיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של אחד מבני הזוג גבוה משיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של בן הזוג האחר - תשולם לבני הזוג הגמלה בשיעור הגבוה מביניהם. (ג) הגימלה לפי סעיף זה תשולם לבעל, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה לכל אחד מבני הזוג בנפרד ואופן חלוקתה ביניהם, או נסיבות שבהן תשולם הגימלה לאשה או לאדם אחר. (ד) אדם שאינו זכאי לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה רק בשל האמור בסעיף 3(1), תשולם הגימלה לבן זוגו הזכאי, בשיעור המשתלם לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם, פחות סכום השווה ל- 7.5% מהסכום הבסיסי. 7. סכום קובע (תיקון: תשס"ג5, תשס"ד11) (א) השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי סוגי זכאים, לרבות סוגים לפי הרכב המשפחה, סכומים קובעים, בשים לב להכנסה הנמוכה ביותר שעליה חל חיוב בתשלום מס הכנסה לגבי זכאים מאותו סוג. (ב) זכאי שהכנסתו, המחושבת לפי סעיפים 9 עד 11, אינה נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו - לא תשולם לו גימלה; זכאי שהכנסתו כאמור נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו, תשולם לו גימלה לפי סעיפים 5 או 6, לפי הענין, אשר סכומה לא יעלה על ההפרש שבין הכנסתו לבין הסכום הקובע. (ג) סעיף זה לא יחול על זכאי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א) ועל זכאי שהגיע לגיל הפרישה, ולא יחול על בני זוג אף אם באחד מהם התקיים האמור בסעיף קטן זה. 8. גימלה שלא תשולם2 (תיקון : תשמ"ו) גימלה שהיא פחותה מששה שקלים חדשים לא תשולם אלא אם הזכאי לה מקבל קיצבה לפי חוק הביטוח. פרק ד' : הכנסה 9. הכנסה (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ח, תשס"א3, תשס"ג7, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז16) (א) בחוק הבטחת הכנסה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות - (1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח; (2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; (3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972; (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (5)3 סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות - (1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4); (2) נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (3) הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק הבטחת הכנסה. (ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או רווח (בסעיף זה - דירת מגורים). סכום שאינו מובא בחשבון סכום כמפורט להלן: (1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש. (2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור וסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם. 9א. הוראות מיוחדות לענין נכס שהוא רכב מנועי (תיקון: תשס"א3, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ז16) (א) בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, שבבעלות התובע או שבשימושו של התובע או ילדו הנמצא עמו, למעט אופנוע. (ב) לענין חוק הבטחת הכנסה רואים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום הגמלה שהיתה משתלמת לתובע, לולא הוראות סעיף קטן זה. (ג) לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם מתקיים אחד מאלה - (1) (בוטלה) (2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו, או הורהו של התובע, ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף; (3) התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק זמן שקבע השר; (4) לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח; (5) רישיון הרכב הופקד אצל הרשות המוסמכת להוציא אותו רישיון, וכל עוד הרישיון מופקד מתקיים אחד מאלה: (א) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, ובלבד שהתקופה שבה יראו את הרכב כנכס שלא מופקת ממנו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תעלה על שישה חודשים מהיום שהגיש את התביעה לגמלה; (ב) הרכב הוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ובלבד שהטרקטור אינו בשימוש, ולתובע משק חקלאי שאינו פעיל. (6) לתובע הכנסה חודשית מן המקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, בסכום העולה על 25% מהשכר הממוצע, ואם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה - בסכום העולה על 17% מהשכר הממוצע, אין לתובע רכב נוסף וברכב מתקיים אחד מאלה: (א) נפח מנועו אינו עולה על 1,300 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה מלאו שבע שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו; (ב) נפח מנועו אינו עולה על 1,600 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה מלאו שתים עשרה שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו; (7) לתובע אין הכנסה חודשית מן המקורות המפורטים בסעיף 2(1) או (2) לפקודה, או שהכנסתו כאמור פחותה מן הסכומים שברישה של פסקה (6), ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) בחודש שבעדו משתלמת הגמלה או בחודשיים שקדמו לו, התובע פוטר מעבודתו; לענין זה, "פוטר" - לרבות התפטרות בנסיבות שהיו מזכות אותו בדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה, לפי הוראות סעיף 166(ב) לחוק הביטוח; (ב) בחודש שבעדו משתלמת הגמלה, אין לתובע רכב נוסף וברכבו מתקיימות הוראות פסקה 6(א) או (ב); (ג) בעשרת החודשים שקדמו לחודש שבו התובע פוטר, השתלמה לתובע גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה והתקיימו בתובע התנאים המפורטים בפסקה (6). 10. הכנסות שלא יחושבו (תיקון: תשנ"ח2) על אף האמור בסעיף 9, לא תיחשב כהכנסה - (1) קיצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח; (2) הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949; (3) כל הכנסה אחרת שקבע השר בתקנות. 11. הכנסות בני זוג מי שיש לו בן זוג, תהיה הכנסתו לענין חוק הבטחת הכנסה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו, זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקבע. 12. ניכויים לעניין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מופחתת, שלא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים (תיקון: תשמ"ז, תשס"א4, תשס"ב, תשס"ג5, תשס"ח, תש"ע) 20, 27 (א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקאות (2)(ב) של סעיף 5(א), וכן של זכאי לגמלה שהוא מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת שלא משתלמת לא קצבת שאירים לפי חוק הביטוח או קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' לחוק האמור, ינוכו - (1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל- 17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד; (2) סכום השווה ל- 40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1); (3) סכום השווה ל- 13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח. אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל- 17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד. (ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג. (ג) לענין סעיף זה וסעיפים 12א ו-12ב, "תגמול" - כל אחד מאלה: (1) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח; (2) דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח; (3) (בוטלה) (4) גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח; (5) תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח; "מועסק בעל יכולת עובדה מופחתת" - כל אחד מאלה: (1) מי שזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום; (2) מי שמתקיים בו האמור בפסקה (17) לתוספת הראשונה; (3) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007; 12א. ניכויים לעניין מי שטרם מלאו להם 55 שנים ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים (תיקון: תשס"ג5, תשס"ח, תש"ע) 20, 27 (א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א), למעט מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת כאמור בסעיף 12, ינוכו - (1) סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע, מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע, מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד; (2) סכום השווה לשיעור המחושב לפי התוספת השלישית, בהתאם להרכב משפחתו של הזכאי, מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1); (3) סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע, מהכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע, מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד. (ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג. 12ב. ניכויים לעניין מי שהגיעו לגיל פרישה, ומי שמשתלמות להם קצבאות זקנה, שאירים או תלויים (תיקון: תשס"ח) 20 (א) בחישוב הכנסתו לעניין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (1) של סעיף 5(א) ינוכו - (1) סכום השווה ל- 20% מהשכר הממוצע - מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל- 24% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד; (2) סכום השווה ל- 40% מתגמול וכן מהכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1); (3) סכום השווה ל- 13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל- 20.5% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד. (ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל- 20% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל- 24% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג. פרק ה' : הוראות כלליות סימן א' : תביעות 13. בירור תביעות (א) תביעה לגימלה תוגש למוסד לביטוח לאומי; עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך יברר את התביעה ויחליט אם תשולם הגימלה ובאיזה שיעור תשולם. (ב) השר יקבע בתקנות את המוסמכים לאשר אם מתקיימים באדם התנאים שלפי סעיף 2 ולאיזו תקופה הם מתקיימים, וכן את האישורים שיידרשו לצורך קביעה כאמור. סימן ב': תשלום גימלאות 14. תקופת התשלום (תיקון: תשס"א4) (א) גימלה תשולם רק בעד התקופה שתחילתה ב-1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגימלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע. (ב) (בוטל) 14א. זכאי לגמלה שיצא את ישראל (תיקון: תשס"א4, תשס"ג5, תשס"ז17) (א) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד חודש קלנדרי, אם שהה מחוץ לישראל בכל הימים שבאותו חודש. לענין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), "זכאי" - למעט זכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה; (ב) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן - חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן - חודש השיבה) אם הוא אחד מאלה: (1) לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית; (2) הוא לא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא תשולם גמלה לזכאי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(2), וכן למי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(3) שמצוי בהכשרה, בעד חודש היציאה ובעד חודש השיבה, אלא אם כן מתקיים לגביו, נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), האמור בסעיף 2(א)(2) או (3), לפי הענין, בכל אותו חודש. (ג1) לא תשולם גמלה לזכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה, אם מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן - בעד התקופות המפורטות בהן: (1) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, ארבע פעמים או יותר באותה שנה קלנדרית - בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית, שבו שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל; (2) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית, ואולם סך הימים שבהם שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה על 72 ימים - בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית, שבו שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל. (ד) (1) הוראות סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג1) לא יחולו על מי שמתקיימים בו שניים אלה: (1) הוא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה; (2) הוא נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל, או שהוא זכאי לגמלה מאחר שעיקר זמנו מוקדש לטיפול בבנו, בבתו, בבן זוגו או בהורהו לפי הוראות סעיפים 2(א)(7) ו-2 (ג) (להלן - בן משפחה חולה) והוא נלווה לבן משפחתו החולה אשר נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל. (2) גמלה לפי סעיף קטן זה תשולם לפי כללים, תנאים ולתקופה שיקבע השר. (3) בסעיף קטן זה, "טיפול רפואי מחוץ לישראל" - שירות בריאות הניתן לפי הוראות סעיף 11 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. (ה) היה לאדם הנמצא מחוץ לישראל ואשר אינו זכאי לגמלה בשל הוראות סעיף זה בן זוג זכאי הנמצא בישראל, תשולם הגמלה לאותו בן זוג, בשיעור המשתלם ליחיד, לפי הרכב משפחתו. (ו) (1) שהה זכאי לגמלה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך 12 חודשים רצופים, יראו אותו כמי שנמצא מחוץ לישראל כל עוד לא תמו 12 חודשים רצופים שבהם שהה בישראל 183 ימים לפחות, ובתקופה שבה שהה בישראל כאמור יראו בבן זוגו, לענין ההוראות לפי חוק הבטחת הכנסה, כיחיד. (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על אלה: (א) מי שהודיע למוסד לביטוח לאומי במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר, על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה; (ב) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. 14ב. מענק חימום (תיקון: תשס"ד12) הזכאי לגימלה בעד אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר של שנה קלנדרית (להלן - חודש הזכאות), יהיה זכאי למענק חימום בשיעור של 3.2% מהסכום הבסיסי, אם מתקיימים בו שניים אלה: (1) בחודש הזכאות מתקיים בו האמור בסעיף 2(א)(4); (2) בחודש הזכאות ובחודש שקדם לו, הוא התגורר באזור קר; בסעיף זה, "אזור קר" - אזור שקבע השר בצו. 15. מענק עקב פטירה (תיקון: תשמ"ה, תשס"ג5,7, תשס"ו) (א) נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו גימלה, ישלם המוסד לביטוח לאומי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו, ובאין בן זוג לאחד מילדיו, מענק בסכום השווה השווה לסכום הבסיסי. (ב) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 310 בחוק הביטוח, בידו הברירה לקבל אחד מהם. 16. תשלום באמצעות גוף אחר לענין מי שמצוי בהכשרה מקצועית רשאי השר לקבוע בתקנות הוראות ותנאים בדבר תשלום הגימלה באמצעות משרד העבודה והרווחה או משרד ממשלתי אחר או תאגיד שנקבע. 17. זכות לתביעה ולפיצוי (תיקון: תשמ"ז) (א) אדם החייב על פי כל דין או הסכם במזונותיו של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, רשאי הביטוח לאומי לתבוע ממנו פיצוי על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה. (ב) הזכאי לגימלה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד לביטוח לאומי במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה, או למנוע בעד מימושן. (ג) בית המשפט המוסמך לדון בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפיצוי לפי סעיף זה הוא בית המשפט המחוזי; ואולם אם בית דין דתי דן בזכויותיו למזונות של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, יהא אותו בית דין מוסמך לדון גם בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה. 18. סמכות לשלול גימלה המוסד לביטוח לאומי רשאי להפחית, להשהות או לשלול גימלה למי שהפר ללא צידוק מספיק הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית או לשיקום מקצועי, או למי שנהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדו. סימן ג' : הוראות עזר לביצוע 19. חובת התובע (תיקון: תשס"ב, תשס"ה) (א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי - (1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים; (2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין; (3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לבד ולמסור לו כל מידע שיידרש. (ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי-מתן הגימלה. (ג) (בוטל) 20. חובת הודעה המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה. 20א. מסירת מידע מטעה או אי מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי (תיקון: תשס"ה13) הוראות סעיף 327 לחוק הביטוח יחולו גם לגבי מי שתובע או מקבל גמלה או מענק לפי חוק הבטחת הכנסה. 21. חקירה ודרישת ידיעות (א) עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך רשאי, לצורך ביצוע חוק הבטחת הכנסה, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי נמצא בו מידע הדרוש לשם בירור בדבר הכנסתו של אדם או לשם בירור כל פרט אחר, לבדוק פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות ולדרוש הסברים בקשר לכך וכן, בתנאים אלה, לחקור אדם בכל ענין הנוגע לחוק הבטחת הכנסה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום. (ב) מי שנחקר או שבחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל. (ג) אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה. 22. אחריותם של מנהלים חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו עבירה בכך שלא עשו את המוטל עליהם בחוק הבטחת הכנסה או בתקנות לפיו, יראו כאחראי לעבירה גם כל חבר מינהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר בני אדם, ואפשר יהיה להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח מניעת העבירה. 23. תחולת הוראות חוק הביטוח (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ח2, תשס"ג5) (א) סעיפים 2א, 297א, 297ב, 301, 302(א)(1) ו-(ב), 303, 304, 307, 308, 311, 315, 318, 325, 378, 384, 385, 386 ו-396 לחוק הביטוח, וכן התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין חוק הבטחת הכנסה. (ב) על אף האמור בסעיף 303(א) לחוק הביטוח, גימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אף לא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך. 24. צרכים מיוחדים (א) השר רשאי לקבוע בתקנות כללים, מבחנים ותנאים בדבר השתתפות אוצר המדינה בהוצאות לשכר דירה, לביטוח רפואי ולצרכים מיוחדים אחרים, בשיעורים ולסוגי תושבים, הכל כפי שיקבע. (ב) בתקנות לפי סעיף זה יכול שייקבע סכום שהמוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לנכות מגימלה בהשתתפות בהוצאות האמורות. (ג) הוראות סימן ג' לפרק זה, ובו הוראות אחרות של פרק זה שנקבעו בתקנות, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לענין סעיף זה. 25. מימון (א) גימלאות לפי חוק הבטחת הכנסה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. (ב) אוצר המדינה יעביר למוסד לביטוח לאומי מדי חודש בחדשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי החוק, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע החוק. 26. בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ"ז) לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תהיה סמכות יחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק הבטחת הכנסה ובכל הנובע ממנו, למעט תביעה כאמור בסעיף 17. 27. הגשת תביעות ותשלום גימלאות (תיקון: תשמ"ו) השר רשאי לקבוע בתקנות, בין לגבי כלל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר - (1) הגשת תביעה לגימלה והמסמכים שיש לצרף לתביעה; (2) אופן התשלום של גימלאות ומועדי תשלומן; (3) (בוטלה) 28. תיקון חוק הביטוח (נוסח הסעיף שולב בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968). 29. תיקון חוק שירותי הסעד (נוסח הסעיף שולב בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958). 30. הוראות מעבר (א) סעיף 143ב לחוק הביטוח, בנוסחו לפני תחילת חוק הבטחת הכנסה, ימשיך לחול לגבי תמיכה, כמשמעותה באותו סעיף, ששולמה בעד תקופה שקדמה לתחילתו של חוק הבטחת הכנסה. (ב) אדם שבתכוף לפני שנעשה זכאי לגימלה קיבל תמיכה חדשית לצרכי מחיה לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, או הטבה סוציאלית לפי ההסכם מיום ט"ו בתמוז התשל"ז (1 ביולי 1977) בדבר מתן הטבה סוציאלית לאוכלוסיה נזקקת (להלן - תמיכה), לא יפחת סכום הגימלה שתשולם לו מסכום התמיכה האחרונה ששולמה לו, רק בשל כללי חישוב ההכנסה שנקבעו בחוק הבטחת הכנסה. (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר קביעת זכאות לגימלה של מי שלפני תחילתו של חוק הבטחת הכנסה קיבלו תמיכה, לגבי כולם או סוגים מהם. 30א. הוראות מיוחדות (תיקון: תשס"ג5, תש"ע) 27 (א) בסעיף זה, "זכאי קודם" - מי שלא מתקיים בו האמור בסעיף 5(א)(1) או (2)(ב) והשתלמה לו גמלה בשיעור מוגדל לפי הוראה מההוראות המפורטות להלן, בעד חודש דצמבר 2002: (1) הוראות סעיף 5(א)(2), (2א) או (ד) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם ערב תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (בסעיף זה - חוק ההסדרים 2003); (2) הוראת סעיף 5(ג) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו ערב תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002. (ב) על אף הוראות סעיף 5(א), הגמלה לזכאי שהוא זכאי קודם, תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת הרביעית, בהתאם להרכב משפחתו, והוראות סעיף 5(ב) עד (ו) יחולו לגביה כאילו חושבה לפי סעיף 5(א). (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על זכאי קודם שאחרי יום תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים 2003 לא היה זכאי לגמלה לתקופה של שישה חודשים רצופים, ויחולו לגביו הוראות סעיף 5(א). 31. ביצוע (תיקון: תשס"ג5) (א) השר ממונה על ביצוע חוק הבטחת הכנסה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. (ב) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 3(4), 4(ב), 5(ה), 7(א), 9(ב),10(3),16,11 ו-24 יותקנו בהסכמת שר האוצר. (ג) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 2(ה), 3(4), 4(ב), 5(ה)(2) ו-(3), 7(א), 9(ב), 10(3), 11, 14א(ו), 24 ו-30 (ג) טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. 32. תחילה תחילתו של חוק הבטחת הכנסה ביום ו' בשבת התשמ"ב (1 בינואר 1982), אולם השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, לגבי סוגי זכאים המקבלים תמיכה, להחיל את החוק מתאריכים מאוחרים יותר אך לא יאוחר מתום שנה לאחר תחילתו. חוקהבטחת הכנסה