##(1) מהו "מסלול מקוצר" בהוצאה לפועל ?## במסגרת תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשס"ט-2008 שנכנס לתוקף ביום 1.8.2009, התווסף פרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל שעניינו: "הוצאה לפועל במסלול מקוצר – הוראת שעה". תכליתו של המסלול המקוצר היא ליצור מנגנון יעיל וקצר יותר מהליך הגבייה הרגיל על מנת להקל על גביית החוב; הן מצִדו של הזוכה, הן מצִדו של החייב. המסלול המקוצר מייתר פרוצדורות ומקצר הליכים במתן אפשרות לרשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכי גבייה מסויימים בלא צורך בהגשת בקשה מטעם הזוכה. בכך נחסכות גם הוצאות על תשלום שכ"ט לעורכי הדין; הן מהזוכה, הן מהחייב. ##(2) מה מטרתו של "מסלול מקוצר" בהוצאה לפועל ?## האחת, צמצום מעורבותם של עורכי דין בהליכי הגבייה כדי לצמצם את הוצאות תשלום שכר טרחת עורכי הדין ולחסוך מכספם של שני הצדדים; השנייה, קיצור תקופת הגבייה במידה ניכרת. המסקנה המתבקשת היא כי השימוש במסלול המקוצר משרת לבד מן הזוכה גם את החייבים. תכליתה של מערכת ההוצאה לפועל לשמש בתור "מנגנון, שבאמצעותו יוכל בעל דין שזכה בערכאות לממש את פסקי הדין, שניתנו לטובתו על ידי בתי המשפט כנגד מי שחויב בדין. מנגנון זה ראוי לו שיהיה יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית. המסלול המקוצר נחקק תחילה כהוראת שעה למשך שנתיים החל מיום 1.8.2009, בהמשך הוארך תוקפהּ עד לחודש ספטמבר 2012, וביום 25.7.2012 הוארך תוקפהּ למשך ארבע שנים נוספות, קרי - עד ליום 15.9.2016. לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל שנתן לראשונה בידי רשמי ההוצאה לפועל הסמכות ליזום נקיטת הליכים , חל שינוי והורחבו סמכויות הרשם. ברם יודגש כי יוזמה זו צומצמה להליך מוסדר של "מסלול מקוצר" ו אין לראות בו כוונה לשנות מעקרונות היסוד של החוק והקפדה על זכויות שני הצדדים לתיק ההוצאה לפועל. ##(3) האם "מסלול מקוצר" בהוצאה לפועל מהווה פגיעה במקצוע עריכת הדין ?## בבג"ץ 6804/12 לשכת עורכי הדין בישראל נ. שר המשפטים נפסק כי הוראות המסלול המקוצר שעוגנו במסגרת תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל אכן יוצרות "מסלול עוקף לייחוד מקצוע עריכת הדין", בניגוד לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. העקרון הפרשני קובע כי בסתירה או באי-התאמה בין חקיקה מאוחרת לבין חיקוק מוקדם המצוי באותה דרגה נורמטיבית, ידה של החקיקה המאוחרת על העליונה. בחוקקו חוק חדש, יוצר המחוקק מציאות חקיקתית חדשה ומשנה את ההרמוניה החקיקתית הקיימת, תוך שנוצרת הרמוניה חקיקתית חדשה (ראו: אהרן ברק, "פרשנות במשפט", כרך שני: "פרשנות החקיקה" (הוצאת נבו – ירושלים, 1993), בעמודים 396-395). יש לפרש אפוא את הוראת החוק הכללית לגבי יחוד מקצוע עריכת הדין, על רקע ההוראות הספציפיות של תיקון מס' 29 שעוסק במסלול הגבייה המקוצר. ##(4) הליך מקוצר הוצאה לפועל - מה אומר החוק ?## סעיף 20ב לחוק ההוצאה לפועל העוסק בחיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר קובע: 20ב. (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3 או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים. (ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לסגור את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לסגור את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה. (ד) (1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה; (1א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה; (2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1). ##(5) מסלול מקוצר בהוצאה לפועל - עיקול צד ג':## ההליך לחיוב צד שלישי לפי סעיף 48 (א) לחוק ההוצאה לפועל, הוא הליך "תביעה" בהליך מקוצר, המאפשר לנושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב ונפגע ממעשה צד שלישי שפעל בלא הצדק סביר בניגוד להוראת צו העיקול שנמסר לו, להיפרע מן הצד השלישי את נזקו. נזק זה מתבטא באובדן האפשרות של הנושה להיפרע את חובו הפסוק של החייב כלפיו מן הנכסים שהיו אמורים להיות מעוקלים בידי הצד השלישי. בהליך זה, נטל השכנוע מוטל על הנושה בהליכים לחיוב הצד השלישי וכל שנדרש הנושה להוכיח הוא: א. המצאת צו עיקול כדין בהתאם להוראות החוק ותקנות ההוצאה לפועל, לידי הצד השלישי ב. על הנושה להוכיח קיומם של נכסים בידי הצד השלישי ואין די באי מתן הודעה או הודעה לא נכונה מטעמו של הצד השלישי על מנת להקים חיוב על יסוד הוראת סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל. בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט לוין ברע"א 5222/93 גוש 1992 בניין בע"מ נ' חברת חלקה 168 גוש 6181 בע"מ באומרו: "הגענו לכלל מסקנה שיש לקבל את טענות המבקשים שאין החובה המותנית הנזכרת בסעיף 48 (א) מתעוררת אלא לאחר שהנושה הוכיח בין על דרך של חקירה ובין על דרך של הבאת ראיות, שבידי צד שלישי אכן מצויים הנכסים נשוא צו העיקול או שהיו מצויים בידו." הוצאה לפועל