פסק דין התובעים עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 6,862 ₪ וזאת בגין כסף ששילם לנתבעת עבור הזמנת חבילת נופש (להלן: "הנופש") בעיר בודרום בטורקיה. סכום התביעה הינו ממחיר הנופש - 2,862 ₪; ובגין עוגמת נפש - 4,000 ₪. אין מחלוקת בין הצדדים, כי ההזמנה נעשתה במקור אצל חברת נסיעות "נופש ישיר בע"מ" עקב טעות שהובילה לביטול ההזמנה, בחרו התובעים להעביר את ההזמנה, כמות שהיא, אל הנתבעת, וזאת מאחר ואחד הנוסעים היה בעבר עובד אצל הנתבעת, ארז אלטויל שמו (להלן: "המזמין"). התובעים טענו בכתב התביעה- כך גם בדיון- כי עת הגיעו לשדה התעופה, נאמר להם כי לא יוכלו להיכנס לטורקיה- מאחר והתובעת, שנושאת בדרכון פיליפיני בלבד, חייבת בוויזה לטורקיה ומשכך, לא עלו לטיסה. לטענתם, הנתבעת התרשלה בשל כך שלא התריעה בפני התובעים כי בהיות התובעת אזרחית פיליפינית, היא נדרשת לקבל וויזה משלטונות טורקיה. עוד טענו התובעים כי לא נדרשו על ידי הנתבעת להעביר את פרטי הדרכונים ולא נתבקשו גם כן, לבדוק את תוקפם. התובע בעדותו חזר על האמור בכתב התביעה, והוסיף, כי הוא לא היה מעורב בהליך ההזמנה, וכי הוא העביר את הדרכונים למזמין. לטענתו, הנתבעת ידעה שהתובעת בעלת אזרחות פיליפינית ועדיין לא נשאלה לעניין הוויזה. בתגובה לכתב ההגנה מציין התובע כי הוא לא ראה- בניגוד לטענת הנתבעת- את נספח ג' לכתב ההגנה, שהיינו, דף המסביר את תנאים כללים. הנתבעת טענה בכתב ההגנה- כך גם בדיון- כי נציגת הנתבעת לא ביצעה את הפרוצדורה הרגילה כבכל הזמנה, מאחר ומדובר היה בהזמנה קיימת, אשר לפי בקשת המזמין הועברה כמות שהיא לנתבעת. לטענתה, האחריות לתוקפם של הדרכונים רובצת על כתפי התובעים, כמצוין בנספח ג' כפי שמצוין גם כן, שעל הנוסע מוטלת האחריות לציין אזרחותו בפני סוכן הנסיעות. עוד נטען על ידה כי בשל כך שהביטול נעשה זמן קצר לפני העלייה למטוס דמי הביטול הם בשיעור 100%. נציגת הנתבעת, גב' ליאת אדיב (להלן: "הנציגה") בעדותה, חזרה על האמור בכתב ההגנה והוסיפה, כי מאחר והתובע ידע כי לתובעת דרכון זר אזי, מוטלת האחריות ליידע את סוכן הנסיעות. המזמין, בעדותו טען כי ההיכרות עם התובעים היא דרך חבר משותף. לטענתו, הוא לא ידע כי לתובעת דרכון פיליפיני, וכי הדבר נודע לו רק בשדה התעופה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושמעתי עדויותיהם, אני דוחה את התביעה. שכן, התובע- בהתנהגותו שלו- פעל ברשלנות. התובע, כאדם סביר אמור היה לבדוק את פרטי ההזמנה, לוודא עם הנתבעת שאכן לא קיימת בעיה כלשהי, וזאת בהיות התובעת בעלת אזרחות פיליפינית. אך התובע בחר בדרך הקלה- להטיל את אחריות הזמנת הנופש - על המזמין, ואת האחריות לכך שלא יצא לנופש על הנתבעת. ועוד- על התובע רובצת האחריות לבדוק תוקפם של הדרכונים וזאת על אף שלא קיבל - כפי שטען- את נספח ג' של כתב ההגנה. משכך אל לו לתובע אלא להלין על עצמו. בשים לב לתוצאה הגעתי לעיל, אני דוחה את התביעה, ומורה על התובע לשלם לנתבעת סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט- כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. אשרה (ויזה)פיצוייםמשרד הפניםשאלות משפטיות