הוגשה תעודה שהיא, כנחזה או כמוכח, בת עשרים שנה לפחות והוצאה מתוך משמורת הנראית כשרה בעיני בית המשפט באותו מקרה, רשאי הוא להעמידה על חזקתה שהחתימה עליה וכל חלק בה הנחזים שנעשו בכתב ידו של פלוני נעשו בכתב ידו, ולגבי עשייתה או אימותה של התעודה – שנעשתה או שאומתה כהלכה בידי האדם הנחזה כמי שעשאה או אימתה".   לשם קבלת תעודה נושנה כראיה יש להראות בראש ובראשונה כי היא בת 20 שנה לפחות, והוצאה מתוך משמורת הנראית כשרה לבית המשפט. כמו כן יש להוכיח כי החתימה, אם ישנה על התעודה, או כתב יד המופיע בה, נעשו בכתב ידו של פלוני. מסיבה זו קיבלתי כראיה את תצהירו של עו"ד ויינברג וקבעתי כי אין צורך לחקור אותו עליו, שכן מדובר בנקודה משנית וצדדית בהליך עצמו ולשם הוכחתה די בתצהיר. גם מתוך הספרים עצמם וגם מתוך התצהיר אני יכול לקבוע, ללא קושי כי המסמכים הם בני עשרות שנים וכי הוחזקו במשמורת נאותה. באשר לכתב ידו של המנוח הרי ניתן לומר, בהסתמך על חוות דעת הגרפולוג שצורפה לתצהיר ועדותה של התובעת אהובה ויינברג, כי רק מסמכים ספורים מבין הפנקסים שהוגשו כראיה נכתבו בכתב ידו של המנוח [היא אישרה את כתב ידו רק במוצגים הבאים: א4, א9, א27, א31[1], א34, א35] [שישה במספר]. לכן, אם מדובר בהוכחת האותנטיות של הפנקסים הרי התשובה היא חיובית.  תעודה נושנהמסמכיםשאלות משפטיות