הצעת חוק בריאות נפש ממלכתית, התשס"ח-2008 (להלן:"חוק בריאות הנפש") מטרה 1. מטרתו של חוק בריאות הנפש להבטיח את הזכות לעזרה, אבחון וטיפול נפשי-מקצועי לכל תושב מדינת ישראל החש מצוקה נפשית, תוך הבטחת שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו, על פרטיותו ועל בריאותו. הגדרות 2. בחוק בריאות הנפש - "בדיקת מיון (intake)" - פגישה או רצף פגישות, בין הפונה לבין מטפל מקצועי עיקרי למטרת היכרות ואיסוף מידע לשם קבלת תמונה כוללת בדבר סיבת הפניה, האבחנה המתאימה למקרה, וההערכה שתאפשר התאמה של סוג הטיפול; במידת הצורך תכלול בדיקת המיון פגישה עם בני משפחה נוספים או גורמי טיפול אחרים לרבות גורמי חינוך, רווחה או תעסוקה רלוונטיים להשלמת תהליך המיון וההתאמה. "מצוקה נפשית" - מצוקה של אדם, בתחום הרגשי, התפקודי או ההתנהגותי, אשר בגינה הוא חש צורך בפניה לעזרה נפשית בתחנות בריאות הנפש. "מצוקה" - לרבות אחד מאלה: (1) קשיים ביחסים במשפחה, קשיים ביחסים בין בני זוג לרבות גירושין, או בין הורים וילדים; (2) התמודדות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים; (3) קשיים ביצירת קשר בינאישי, בדידות; (4) קשיי השתלבות בעבודה, פיטורים ממקום העבודה; (5) מצבי משבר כדוגמת מחלה קשה לפונה או בן משפחתו, אבדן, קשיי עליה, קשיים על רקע שונות לאומית דתית וחברתית.; (6) אירוע טראומטי כדוגמת פיגוע, אלימות מינית, אלימות במשפחה או מחוצה לה; (7) הפרעות אישיות, הפרעות אורגניות, הפרעות אכילה; (8) התמודדות עם שאלת זהות מינית; (9) התמודדות עם תפקוד מיני; (10) הפרעות חרדה; (11) הפרעות אפקטיביות כדוגמת דיכאון; (12) אירועי חיים שאינם על רקע הפרעה פסיכיאטרית; (13) כל הפרעה מצוקה או מחלת נפש אחרת המצריכים טיפול או הימנעות מטיפול בהם עלולה להוביל להתפתחות של הפרעה נפשית בעתיד. "אבחנה פסיכיאטרית" - בהתאם להגדרות המקובלות בספר האבחנות המקצועיות DSM או ICD. "מטופל" - אדם שפנה לקבל טיפול בתחנה לבריאות הנפש בקהילה. "המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין חוק בריאות הנפש. "מטפל מקצועי עיקרי" - פסיכיאטר, פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, פסיכולוג קליני ,עובד סוציאלי שעבר הכשרה בבריאות הנפש או כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל, בהודעה ברשומות, כמטפל מקצועי עיקרי אשר קיבל הכשרה בתחום בריאות הנפש באבחון וטיפול; "מטפל מקצועי משני" - מטפל בתחום בריאות הנפש שהינו בעל הכשרה לתחום טיפול ייעודי במקצועות הבריאות, לרבות מרפא בעיסוק, מטפל באומנות, עובד סיעודי פסיכיאטרי, אחות העוסקת בתחום הפסיכיאטרי וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי של משרד הבריאות בהודעה ברשומות כמטפל מקצועי משני לעניין חוק בריאות הנפש. "פסיכולוג קליני" - מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, והוא בעל מומחיות מוכרת בתחום הפסיכולוגיה הקלינית. "פסיכיאטר" - רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר (להלן - פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער) לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976. "עובד סוציאלי" - כמשמעותו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, אשר קיבל הכשרה בתחום בריאות הנפש. "מרפאה לבריאות הנפש", "תחנה לבריאות הנפש בקהילה", "תחנה", "מרכז קהילתי לבריאות הנפש" - מרכז טיפולי ציבורי אמבולטורי אשר הוקם במימונו ובאחריותו של משרד הבריאות שמטרתו לקדם את תחום בריאות הנפש באמצעות צוות מקצועי הפועל במודל משולב פסיכו-ביו-סוציאלי ולשם מתן מענה וטיפול לפונים במצוקה נפשית, מתן טיפול מניעתי, ומתן סיוע ושיתוף פעולה עם נותני שירותים אחרים בקהילה בתחום בריאות, חינוך, תעסוקה ורווחה. "צוות קבלה" - צוות רב מקצועי בכיר המגבש את האבחנה במטופל ואת תוכנית הטיפול המוצעת בו. "השר" - שר הבריאות. הזכות לקבלת טיפול 3. תושב ישראל הסובל ממצוקה נפשית הפונה לטיפול נפשי או מופנה מטעם גורם טיפולי, זכאי לקבל טיפול בתחנה לבריאות הנפש בקהילה, המצויה בקרבת מקום מגוריו בהתאם להוראות חוק בריאות הנפש; בסעיף זה, "גורם טיפולי" - לרבות רופא משפחה, שירותי רווחה, משטרת ישראל, בית משפט, מוסד חינוכי רשמי ומוסד חינוכי מוכר כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, הורה או אפוטרופוס של הקטין. עדיפות לטיפול בקהילה 4. תושבי האזור כדוגמת המצב הסוציו-אקונומי של תושבי האזור, צפיפות האוכלוסין באזור, והמצב הביטחוני השורר באזור. בית הדין לעבודה 18. לבית הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק בריאות הנפש ובכל הנובע ממנו. תחילה 19. תחילתו של חוק בריאות הנפש ביום ___________. תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי 20. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, סעיף 3(2) לתוספת השלישית - בטל. דברי הסבר חוק בריאות הנפש מטרתו של חוק בריאות הנפש הינה ראשית, לעגן בחקיקה ראשית את אחריותה של המדינה לבריאותו הנפשית של הציבור בישראל, כמו גם את זכותו של האזרח לטיפול נפשי-מקצועי. ושנית, להבטיח את המשך תהליך הפיתוח וההרחבה של השירותים הקיימים ואת המשך הכשרתו של דור המטפלים בבריאות הנפש לדורות הבאים. ד"ר זיגמונד פרויד הגדיר "בריאות נפשית" כ"יכולת לעבוד ולאהוב". בריאות נפשית היא תנאי לתפקוד תקין במערכת של יחסים בין אישיים, למיצוי פוטנציאל אישי בעבודה וביצירה וכן חיים של סיפוק אישי והרגשה טובה. שמירה על בריאות נפשית תורמת לרווחת הפרט ולהעצמה של החברה כולה. מדינת ישראל אשר קמה על שרידי חורבן והרס של שנים רבות, של פוגרומים ושואה איומה, על נפשותיהם החבוטות והמצולקות, מדינה שבה מיום הקמתה היא נרדפת על ידי אויביה , סובלת מאיום ביטחוני, מפיגועים, ומקשיים כלכליים הנלווים אליהם, המאבק על שמירת השפיות והחוסן הנפשי הוא מאבק יומיומי שהינו בגדר הכרח קיומי. במשך עשרות שנות קיום המדינה, ואף לפני כן עם הבאתם לארץ של הילדים הניצולים פותחה במדינת ישראל מערכת ציבורית, מקצועית ביותר ומסורה, לקידום בריאות הנפש של הציבור בישראל. בתחנות אשר נפרשו ברחבי המדינה נבנה מערך של פעולות איתור של אוכלוסיות בסיכון, מתן אבחון וטיפול לאוכלוסיות הסובלות ממצוקה נפשית. יתרונו הגדול של מערך הטיפול בבריאות הנפש הינו בכך שכל אדם במדינה ידע כי בעת מצוקה נפשית קיימת כתובת ברורה, מוגדרת, מוגנת ומקצועית אליה הוא יכול לפנות כאשר הוא חש צורך לטפל במצוקותיו. רק במקום זה ניתן יהיה לאבחן כנדרש את הבעיות ולסייע בטיפול בהן. יש לזכור ולהדגיש כי בשונה מהטיפול לו זוכה הציבור כאשר עסקינן בגוף ולא בנפש, דורש הטיפול בנפש שמירה על מידה רבה של גמישות ושיקול דעת אצל הגורמים המטפלים. בוודאי שבטיפול בבריאות הנפש לא ניתן להגדיר מראש "סל" טיפולים, כפי המצב בבואנו לטפל בתחומי בריאות אחרים. ועל כן מוצע, להבטיח את הזכות לעזרה, אבחון וטיפול לכל תושב במדינה החש במצוקה נפשית. הצעות חוקנזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשירפואה