עבירת בגידה במדינה - חוק בגידה - שיפוט צבאי

##חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 קובע בסעיף 43 כדלקמן: ## ## 43. בגידה## חייל שעשה אחת מאלה: (1) באופן מחפיר, מסר לאויב מקום שהגנתו הופקדה בידו או נטשו נוכח האויב; (2) ביודעין, סייע לאויב בנשק, בציוד, באספקה או בכיוצא באלה; (3) ביודעין, נתן מחסה לאויב שאינו שבוי או חיפה עליו או עשה מעשה אחר כדי למנוע את לקיחתו בשבי; (4) בהיותו בשבי האויב, שירת מרצונו בכוחות המזויינים של האויב או מרצונו סייע בידם; (5) ביודעין, נתן אות כניעה לאויב או עזב את המערכה; (6) ביודעין, בא בדברים עם האויב; (7) ביודעין, מסר לאויב או בשביל האויב כתב סתרים, סיסמה, סימן היכר, או ידיעות על מספרם של כוחות הצבא, עמדותיהם, מקום הימצאם, אספקתם או מתקניהם, או על הכנות או על פקודות בנוגע לפעולותיהם או לתנועותיהם, או כל פרט אחר בעל חשיבות ביחס לצבא; (8) מתוך כוונה לעזור לאויב או לסכן פעולה צבאית נגד האויב או פעולות כוחות מזויינים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם הצבא, עשה מעשה העשוי להביא לתוצאה האמורה בפיסקה זו - דינו - מוות, אולם לא יטיל בית דין צבאי עונש מוות אלא אם נעברה העבירה בתקופת לחימה. התיישנות של עבירת בגידה (א) עבירה צבאית תתיישן, אם עבר מיום ביצועה הזמן המפורש בצדה: (1) עבירת בגידה - חמש-עשרה שנה; (2) עבירת עריקה - עשר שנים; (3) עבירה אחרת - שלוש שנים. (ב) עבירה שאיננה צבאית תתיישן כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. (ג) אלה לא יבואו במנין הזמנים המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב): (1) תקופה שבה שהה הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר; (2) תקופת שבה נעדר הנאשם מן השירות שלא ברשות. (ד) אם תוך תקופת התיישנות הוגש כתב אישום לבית-דין צבאי או הוחל בהליך מטעם בית הדין, תקופת ההתיישנות תתחיל מיום ההגשה או ההליך. (ה) הליך מטעם בית הדין לצרכי סעיף קטן (ד) - לרבות הוצאת הזמנה לנאשם כדין. ##חוק בגידה נוסף הינו חוק העונשין, תשל"ז-1977 הקובע כדלקמן:## סימן ב': בגידה ## 97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה ## (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם. (ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם. ## 98. גרם למלחמה ## מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - מיתה או מאסר עולם. ## 99. סיוע לאויב במלחמה ## (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם. (ב) לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה. ## 100. גילוי החלטה לבגוד ## מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו - מאסר עשר שנים. ## 101. שירות בכוחות האויב ## אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 (נוסח משולב), ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה. ## 102. סיוע לשבוי מלחמה ## (א) מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו - מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה. (ב) מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו - מאסר שלוש שנים. ## 103. תעמולה תבוסנית ## מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים. משפט פליליצבאבגידה (פלילי)משפט צבאי