חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח1998 (להלן:"חוק לא תעמוד על דם רעך") 1. חובת הצלה והושטת עזרה (א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאלידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. (ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לענין חוק לא תעמוד על דם רעך; בסעיף זה, "רשויות" משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות. 2. החזר הוצאות ותשלומי נזק (א) הוראות סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, יחולו גם כאשר המזכה פעל מכוח חובתו על פי הוראות סעיף 1. (ב) בית המשפט רשאי לחייב את מי שגרם לסכנה שהניצול נקלע אליה, לרבות את הניצול עצמו אם גרם לסכנה זו, לשפות את מי שהושיט עזרה בהתאם לחובתו לפי הוראות סעיף 1 על ההוצאות והתשלומים הסבירים שהוציא. 3. שמירת דינים בכפוף להוראות סעיף 2(א), אין בהוראות חוק לא תעמוד על דם רעך כדי לגרוע מהוראות כל דין. 4. עונשין העובר על הוראות סעיף 1 לחוק לא תעמוד על דם רעך, דינו - קנס. 5. ביצוע שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק לא תעמוד על דם רעך. 6. תחילה תחילתו של חוק לא תעמוד על דם רעך בתום 90 ימים מפרסומו. מתי קמה "חובת הצלה" ? סעיף 1 לחוק לא תעמוד על דם רעך מטיל חובת הצלה והושטת עזרה לאדם הנמצא במצוקה, וקובע בזו הלשון: "(א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. (ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לענין חוק זה;בסעיף זה, "רשויות" - משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות." כך נאמר בדברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 47) (לא תעמוד על דם רעך), התשנ"ה-1995: "הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה הישראלית את הערך המוסרי והחברתי שמקורו בתורה (ויקרא י"ט, ט"ז), לפיו מוטלת חובה על אדם לסייע להצלת חייו של אדם אחר. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כעבירה הימנעות מהושטת עזרה לזולת במקרה המיוחד שבו אותו נפגע נמצא במצוקה עקב אירוע פתאומי המעמיד בסכנה את חייו, גופו או בריאותו, וזאת כאשר בהושטת העזרה כשלעצמה, אין סכנה לחייו של מי שאמור להושיטה או לאדם אחר." (ה"ח 2398, מיום 4.4.1995, עמ' 456) מלשון החוק ומדברי ההסבר להצעת החוק למדים אנו, כי חובת ההצלה קמה רק כאשר מדובר ב"אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית". הטלת חובת הצלה על הציבור כל אימת שאדם אחר נמצא בסכנה לחייו כתוצאה ממחלה, זוהי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. החוק התכוון ליצור חובה, לדוגמא כאשר אדם הולך לתומו ברחוב, ולפתע רואה אדם אחר הזקוק לעזרה מיידית, בשל תאונת דרכים, אירוע פלילי, ועוד. החוק נועד למנוע מצב בו אדם רואה את זולתו זועק לעזרה ברחוב, ואין מי שיושיט לו עזרה כי כל אחד טרוד בענייניו. אדם יוצא ידי חובת החוק בכך שהודיע לרשויות בדבר הסכנה או על-ידי הזעקת עזרה של אדם אחר. אין זהו המצב בעניינו. על התורמים לא הייתה מוטלת חובת הצלה מכוח חוק לא תעמוד על דם רעך. לפיכך, כאמור, דין הטענה להידחות. המקרה שלפנינו אינו נכנס בגדרו של החוק, ובתוך כך אין אף תחולה לחובת ההצלה המוטלת מכוחו. חוק לא תעמוד על דם רעךחוק