פסק דין 1. בפני ערעורים על החלטות הוועדה הרפואית לעררים מיום 13.2.05 וכן על החלטת הועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 20.3.05. אדון בערעורים אלו אחד לאחד. 2. באשר לוועדה הרפואית לעררים טען המערער לפגמים מהטעמים כדלהלן: א) הוועדה טעתה כאשר לא התייחסה לכל תלונות המערער ובעיקר בדבר כאבים בידיים וכאבים בצוואר. ב) הוועדה טעתה כאשר מצד אחד קבעה למערער שינויים ניוונים בצוואר בהתאם לצילום עמוד שידרה צווארי ומצד שני לא קבעה נכות בגין כך. ג) הוועדה טעתה כאשר לא נתנה ביטוי מתאים לממצאיה מבחינת הנכות בקשר לעמוד שדרה תחתון ובעיה של ספזמה שכיחה מצד שמאל. ד) הוועדה ישבה בהרכב לא נכון שכן לא נכלל בה אורתופד. ה) הוועדה טעתה בקובעה סעיף ליקוי שקובע השפעה בינונית בלבד על אף שהמערער סובל משינויים ניוונים קשים. 3. על טענת המערער ענה המשיב בדיון שהתקיים בפני הרשמת כי: לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה. הוועדה בדקה את המערער התייחסה לתלונותיו והתייחסה למסמכים שהיו בפניה ועל סמך כל אלו קבעה את אחוזי הנכות הרפואית. דיון והכרעה בקשר לוועדה הרפואית לעררים 4. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה התכנסה בהרכב שכלל אורתופד ועל כן לא נפל פגם בהרכבה. יחד עם זאת נפלו בוועדה פגמים שונים כפי שיפורט להלן: א. הנכות בעמוד השדרה הצווארי: הוועדה קבעה למערער 20% נכות בשל עמוד השדרה המתני וזאת לאחר שעיינה בצילומים ומצאה בהם שינויים ניווניים. טוען המערער כי השינויים שנמצאו הם בעמוד השדרה הצווארי ולא המתני. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי אכן החוליות שבהן נמצאו השינויים הניוונים הם בחוליות C, שאלו הן לכאורה החוליות הcervical -. ב. המערער טוען כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו בעניין כאבי צוואר וידיים. עיון בפרוטוקול מעלה כי אכן לא נערכה למערער בדיקה אורתופדית שכללה את הצוואר והזרועות וזאת על אף תלונותיו על כאבים בצוואר ושהוא לא יכול להרים את הידיים והוא סובל מכאבים ונימול. ג. המערער טוען שהיו צריכים להיקבע לו אחוזי נכות בעמוד השדרה בשל ספזמה. הוועדה התייחסה לממצא זה בבדיקת הרגליים, אך לא ברור מנימוקי הרופאים בשפה שתובן גם להדיוט, אם מדובר בליקוי שקשור בברכיים או בעמוד השדרה, ולא ברור אם המערער קיבל אחוזי נכות בגין לקות זו. 5. לבסוף נתייחס לטענות המערער, כי נקבעו לו אחוזי נכות בשל שינויים ניוונים בינוניים בברכיים, בעוד שהשינויים שנגרמו לו הם שינויים קשים. דין טענה זו להדחות. הוועדה בדקה את המערער בדיקה אורתופדית ובחנה את יכולת התנועה של רגליו וקבעה במפורש את אחוזי התנועה שהוא מבצע. אין כל יסוד לטענת המערער שהוועדה קבעה כי הוא סובל משינויים קשים ועל כן הסעיף שבחרה הוועדה מתאים לממצאיה. 6. סיכומו של דבר לענין הוועדה הרפואית לעררים: א. ענינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים אשר תשקול מחדש ותנמק את קביעתה לענין אחוזי הנכות בגין עמוד השדרה הצווארי. ב. הוועדה תשקול את תלונות המערער על כאבים בצוואר ובידיים ותשקול ותנמק החלטתה אם לבדוק אותו. ג. הוועדה תבהיר ותנמק את ממצאיה לענין הספזמה, ותנמק אם ליקוי זה מקנה אחוזי נכות או שאחוזי הנכות נכללים באחוזים אחרים שנקבעו למערער. הערעור בקשר להחלטת הוועדה הרפואית לאי כושר 7. נימוקי הערעור: הוועדה היתה צריכה לבחון את השפעת הליקוי על היכולת לחזור לעבודה במלואה או בחלקה ואחר כך את היכולת לבצע עבודה אחרת תוך התאמה לכושרו הגופני, מצבו הבריאותו, גילו והשכלתו של המבוטח. הוועדה טעתה כאשר קבעה שהמערער יכול לעבוד כנהג מונית וזאת מבלי שבחנה את כישוריו לעבודה זו, במיוחד כאשר המערער אינו יודעת לקרוא ולכתוב בעברית. עוד טוען המערער כי היה על הוועדה להתייחס ליכולתו של המערער לחזור לעבודה קודמת אך היא לא עשתה כן. נימוקי המשיב: 8. לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה שכן זו שקלה את גילו של המערער עברו התעסוקתי ומגבלותיו הפיזיות, וציינה סוגי עבודות שהוא יכול לעבוד בהן. דיון והכרעה: 9. עיון בהכרעת הוועדה לאי כושר מעלה כי הוועדה התייחסה לגילו של המערער, לכך שעבד עד לפני שנה, בסבלות והוא יכול לעבוד במשרה מלאה, אך ללא עמידה או הליכה ממושכת. בניגוד לטענות המערער הוועדה לא קבעה כי הוא יכול לעבוד כנהג מונית, אלא קבעה כי הוא יכול לעבוד בשמירה ובאריזה בישיבה. נימוקי הוועדה עולים בקנה אחד עם ממצאיה, ולא נפלה בהם טעות משפטית. הוועדה שקלה את גילו של התובע, עברו התעסוקתי וקבעה סוגי עבודות שעשויים להתאים לו ולמגבלותיו. על כן הערעור על החלטת ועדת הערר לענין אי כושר נדחה. סוף דבר: 10. הערעור על ההחלטה של הוועדה הרפואית מתקבל כאמור לעיל. הערעור על החלטת ועדת אי הכושר נדחה. בשים לב לתוצאה אין צו להוצאות. רפואהועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואיתערר