תושבות ביטוח בריאות

פסק דין 1. התובעת הגישה תביעתה למוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) לקבלת שירותי בריאות עפ"י חוק ביטוח בריאות. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק שאינה תושבת משמרכז חייה הועתק מן הארץ - הגישה היא תביעה לבית הדין. 3. הפלוגתא בה יש להכריע הינה האם התובעת הינה תושבת ישראל מחודש 12/03 ואילך. 4. הלכה פסוקה היא ש"לעניין חוק הביטוח הלאומי ניתנה לדיבור תושב משמעות הקשורה למצב עובדתי, המעיד על היות ישראל ביתו של התושב, ולא על היות ישראל מקום ישיבה ארעי- עת הכל תלוי בעובדות". (דב"ע מד/10-0 פד"ע ט"ו 417, 421) 5. יש לבחון, איפוא, האם מהעובדות כפי שהוכחו, ישראל הינה ביתה של התובעת או שמא מקום ישיבה ארעי שלה. 6. העובדות שאינן שנויות במחלוקת: א. התובעת, ילידת שנת 1949, בעלת אזרחות בלגית מלידה ובעלת דרכון בלגי. ב. בשנת 1979 עלתה התובעת לארץ והתגוררה בארץ עד שנת 1995. בתקופה זו התובעת גם עבדה בארץ תקופה של כ 7 שנים ג. בשנת 1996 נישאה לבעלה, אזרח בלגי ועברה עמו להתגורר בבלגיה. ד. ב- 12/03 הגיעה התובעת לארץ ונתקבלה ע"י משרד הקליטה בסטטוס של "תושב חוזר" . 7. בתיק זה העידו, מטעם התביעה-התובעת בעצמה ופרחיה רפאל (להלן- פרחיה) ומטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור החתומה ע"י גב' אשרה קידר (להלן- קידר). 8. מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן: א. ישראל מהווה את מרכז חייה וביתה של התובעת. ב. התובעת מתגוררת בישראל והיא רק מבקרת את בעלה בארץ מגוריו - כמו כן בעלה מבקר אותה בישראל. ג. בעלה של התובעת הינו יהודי חם אשר מתעתד לעלות ארצה עם יציאתו לפנסיה. בתו ובנו מתגוררים בישראל. ד. התובעת הינה בעלת אזרחות זרה (בנוסף לאזרחותה הישראלית) וזאת שלא כתוצאה מנישואיה אלא בגין ארץ מוצאה ולידתה. הורי התובעת עלו ארצה והם כיום קבורים בישראל. ה. התובעת הינה בעלת דירת מגורים בישראל, הרשומה על שמה בלשכת רישום המקרקעין. התובעת משלמת תשלומי ארנונה, ביוב ומים לרשות המקומית כסדרם, וכן משלמת אגרת טלויזה. ו. התובעת מנהלת אורח חיים פעיל ומלא בביתה בישראל. ז. התובעת צופה בכבלים בהוט (ערוצי זהב) ומשלמת באופן סדיר בגין התחברותה. ח. התובעת מחוברת לאינטרנט וצורכת חשמל. ט. התובעת הינה בעלת זיקות כלכליות ברורות לישראל ובין היתר ניהול חשבון בנק פעיל בישראל והחזקת כרטיסי אשראי בישראל וביצוע פעולות בו. התובעת מבצעת רכישות בסופר מרקט לצורכי מחיתה השוטפים, מחזיקה קווי טלפון פעילים של בזק, משלמת לבזק באופן סדיר ומחזיקה בטלפון נייד. י. התובעת מחזיקה עוזרת בית על בסיס קבוע, פעם בשבוע. יא. התובעת שילמה, משנת 1995, תשלומים כסדרם לשירותי בריאות מכבי. בימים אלה מכבי בריאות אינם מוכנים לקבל מהתובעת כל תשלום- משכך אין ברשות התובעת כל ביטוח רפואי. יב. התובעת לא יכולה לשלם תשלומים לביטוח לאומי משהנתבע, החל מדצמבר 2003, סרב לקבל תשלומים מהתובעת. יג. התובעת לא עובדת בחו"ל. יד. התובעת מתנדבת באופן סדיר וקבוע בישראל . התובעת אף הקימה בארץ עמותה בשם "שורשים לדורות" על שם הוריה. טו. ילדיו של בעלה וכן אחיה ואחיינה חיים ומתגוררים בישראל ובנה אף שירת בצה"ל ביחידה ללוחמה בטרור. טז. התובעת הינה תושבת ישראל באופן רשמי ומוצהר שכן היא שבה ארצה כתושב חוזר ב 12/03. יז. התובעת חידשה בימים אלה את רשיון הנהיגה הישראלי שלה. יח. מתדפיס כניסות ויציאות של התובעת, לא עולה כי התובעת מבלה מרבית זמנה בחו"ל. 9. באשר למגורים בבלגיה - כאשר נשאלה התובעת היכן היא מתגוררת כאשר היא מגיעה לבלגיה, השיבה כי לבעלה היתה דירה אותה הוא מכר וכעת הוא שוכר דירה בה מתגורר בקביעות וכאשר היא מגיעה לבלגיה היא מתגוררת עמו בדירה. (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 9-2) עוד הוסיפה התובעת כי היא ובעלה הינם זוג מודרני. ולשאלה מה זה זוג מודרני השיבה: " אני גרה פה והוא שם. הוא בא לבקר אותי ואני נוסעת לבקר אותו". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 12-9) 10. באשר להתנדבות העידה התובעת כי מ- 11/95 מתנדבת היא בבית חולים לניאדו פעמיים בשבוע והיתר לפי הצורך ומ-2004 היא מתנדבת בעמותות "בית" ו"שורשים לדורות" כל הזמן משזו עמותה על שם הוריה. עוד הוסיפה כי בזמן שאינה נמצאת יש אנשים אחרים שעושים את העבודה. התובעת מסייעת לעמותה בגיוס תרומות. (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 29-17). התובעת הגישה מטעמה אישורים מיום 3.4.06 בדבר התנדבותה בעמותת "בבית" ו"שורשים לדורות". הנתבע, מצידו, הגיש שני מסמכים, בהמשך לפניתו לעמותות בבקשה לברר באיזו תדירות מתנדבת התובעת. במסמך של "עמותת בבית" נרשם, בין היתר: "איננו מנהלים רישום פעילות מתנדבי עמותת "בבית", ככלל, אי לכך אין רישום גם לגבי גב' רויזמן. הפעילות ההתנדבותית של גב' רויזמן מתבצעת בעת שהותה בארץ ועל כך תבורך". במסמך של עמותת "שורשים לדורות" נרשם: "איננו עורכים רישום מדויק לגבי השתתפותם של המתנדבים כולם, כולל גב' רויזמן. בשיחה עם רכזת הפרויקט, דווח כי גב רויזמן מגיעה לפעילויות המועדונית מדי פעם (בזמן שהותה בארץ)". 11. עוד העידה התובעת שכאשר היא בארץ, היא שוכרת מכונית (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 3-1) וכאשר נשאלה אם היא משלמת טלפון, ארנונה וכו' בהוראות קבע - השיבה בחיוב. כאשר נשאלה התובעת, כיצד יתכן שב"ויזה כאל" יש חודשים בהם אין כלל תנועות השיבה שהכל אצלה משולם בהוראות קבע, גם בחודשים בהם היא לא נמצאת בארץ (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 9-3) בחקירה החוזרת נשאלה התובעת האם יש לה רכב על שמה בחו"ל, והשיבה בשלילה. עוד הוסיפה כי בחו"ל לבעלה יש רכב של החברה. 12. מתצהיר פרחיה עולות העובדות כלהלן: א. פרחיה מכירה את התובעת בין 10 ל-15 שנה. ב. התובעת ופרחיה עבדו יחד באותו משרד בארץ כ- 7 שנים. התובעת שימשה כמזכירה במשרד. ג. באשר לנסיעות התובעת לחו"ל , התובעת אומרת לפרחיה מדי פעם כי היא נוסעת לבקר את בעלה וגם בעלה מגיע לביקורים בארץ, בדיוק באותה מידה כפי שהיא מבקרת אותו. ד. התובעת לא מתגוררת בבלגיה כלל וכלל. ה. ההורים של התובעת קבורים בארץ . ו. אחיה, גיסתה וילדיהם , בני הדודים שלה , בנו ובתו של בעלה , בנה של התובעת, אשתו ובתו כולם חיים בארץ. ז. בנה של התובעת התחתן בארץ וכך גם ילדיו של בעל התובעת. ח. התובעת אינה עובדת בארץ אלא מתנדבת בבית חולים ליולדות ועם ילדים וקשישים. ט. התובעת נמצאת בארץ מספר לא מבוטל של חודשים בשנה. פרחיה נמצאת בקשר טלפוני עם התובעת (לטלפונים בארץ) והן נפגשות ומצויות בקשר קרוב. י. התובעת ממלאת אחר כל החובות שלה בארץ לרבות תשלום מיסים. יא. התובעת שונאת את בלגיה וממש אוהבת את ישראל , את האנשים, את מזג האויר וכו'. התובעת אמרה לפרחיה לא אחת כי ישראל היא ביתה. התובעת נמצאת בארץ בכל החגים. יב. התובעת היתה מעוניינת לחפש עבודה רק בישראל ולא בבלגיה אולם בעלה לא מעוניין כי היא תעבוד ומשכך איננה עובדת בארץ. 13. קידר - מנהלת מחלקת ביטוח וגביה אצל הנתבע בסניף הרצליה, אשר חתומה על תעודת עובד ציבור מטעם הנתבע נשאלה באשר לימי השהות של התובעת בארץ והשיבה: "אני ערכתי ספירה של ימי שהות לפי מופעי שהייה בחו"ל שמופיעים ברישומי משטרת הגבולות. מהרישומים עולה שבשנת 2002 שהתה הת' סך של 295 יום בחו"ל מתוך השנה השלמה. בשנת 2003- שהתה הת' בחו"ל 227 ימים ובשנת 2004- היא שהתה 234 ימים בחו"ל מכל השנה. בשנת 2005- הת' שהתה 165 יום בחו"ל ובשנת 2006 עד היום, שכן בדקתי את הרישומים הבוקר בטרם הגעתי לעדות- היא שהתה 99 יום בחו"ל לתקופה 1/06-7/6/06". (עמוד 10 לפרוטוקול שורות 11-6) עוד נשאלה קידר אילו שיקולים נוספים לקחה בחשבון כשהגיעה למסקנה שהתובעת איננה תושבת ישראל והשיבה - "נלקחו מס' שיקולים. הראשון היה שהיא למעשה שהתה הרבה מעל 5 שנים בחו"ל ולא בארץ, מהתקופה שהתחלנו לבדוק את הנושא, משנת 96' ואילך. הת' נישאה ב 9/96 לאזרח בלגי. בנוסף לכך היא מעולם לא הקפידה לשלם את דמי הביטוח למל"ל על מנת לשמור על זכויותיה. הן לגבי קצבאות והן לגבי קופ"ח כמובן. וזאת משנת 95' שאז הפסיקה לעבוד ואילך. גם זה דבר שמראה על הצהרת כוונות של אדם על מנת לשמור על זכויותיו כתושב בארץ. בנוסף לכך בעלה מתגורר בבלגיה ולמעשה היא מחלקת את זמנה בין המגורים עם בעלה שעמו הבנתי שהיחסים מצוינים, לבין ביקורים בארץ. חזקה שאדם נשוי בדר"כ מרכז חייו הוא יחד עם בן זוגו הקרוב. הבעל שגם הוא יהודי ועל כך אין מחלוקת, מעולם לא ניסה לעלות לארץ ולהיות כאן תושב. הוא נשאר בבלגיה. גם הוא מגיע מעת לעת לביקורים. אין לנו שום רישומים על כך ואת זה אנו יודעים רק מפי התובעת . התובעת שמרה על אזרחותה הבלגית וניכר שעיקר זמנה נמצא בבלגיה ולא בארץ". (עמוד 10 לפרוטוקול שורות 25-13) בתעודת עובד ציבור ציינה קידר כי התובעת נעדרה מהארץ מ-1.8.95 עד 20.7.04 וכאשר נתבקשה לאשר כי התובעת שבה ארצה כתושב חוזר ב-12/03 תשובתה - "לגבי תושב חוזר אין לזה שום משמעות לגבי ההחלטה של ביטוח לאומי. זה שמשרד הקליטה הכיר בה כתושב חוזר זה טוב ויפה אבל זה על פי הקריטריונים שלו ולא מחייב אותנו". (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 29-27) 14. לאור האמור לעיל יש להכריע בשאלה האם בתקופה השנויה במחלוקת (דהיינו מיום 16.12.03 ואילך) מרכז חייה של התובעת הינו בישראל, האם המקום שבו היא גרה, המקום שאותו היא רואה כביתה הינו ישראל. על שאלה זו יש להשיב על פי מכלול הנסיבות כפי שהובאו בתיק זה. הלכה פסוקה היא שהמבחן לקביעת "תושבות" הינו ביתו של אדם והוא מיושם תוך התחשבות במטרות ובשיקולים של בטחון סוציאלי . בתי הדין לעבודה נדרשו למבחנים לקביעת מעמדו של אדם כ"תושב" ישראל, מספר רב של פעמים, ונקבע כי היותו של אדם בגדר "תושב" ישראל, היא שאלה עובדתית הנגזרת מחומר הראיות, וכך נפסק: "לא יהא זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם כולל, אשר יהיה בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה, אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכש מעמד כזה, או אם הפסיד מעמד כזה. תשובה תבוא ממכלול הנסיבות, כעולה מכל האמור לעיל. נדגיש רק זאת, שבחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש'בו הוא חי', ש'זה ביתו'" (דב"ע מה/73-04 עייאדה סנוקה - המוסד , פד"ע יז 79, 84 ) בדב"ע נה/19-0 שעאבנה - המוסד , (פד"ע כט 133, 137-136) נקבע לעניין נטל ההוכחה - "נטל ההוכחה בדבר "" הוא על הטוען ... יחד עם זאת יש להבחין בין מצב בו אדם לא היה מלכתחילה תושב ישראל, לבין מי שנמצא תקופה ארוכה מחוץ לישראל... בענייננו מביאות מכלול העובדות למסקנה כי המערערת חדלה להיות תושבת ישראל בשנת 1987; היא הלכה אחר בעלה, שלא היה תושב ישראל, והקימה את ביתה, יחד איתו, ביו"ש. היא מתגוררת שם תקופה ארוכה, יחסית, ובהצהרת כוונות גרידא על כוונה לחזור אי פעם לישראל, הצהרה שאין כל סממן של מימוש בצידה, לא די". בעב"ל 386/99 אילנה דונייבסקי- המוסד לביטוח לאומי, (פד"ע לז 696) (להלן-הלכת דונייבסקי). נקבע כי נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטל על הטוען לקיומה . שעה שפלוני שהה שנים ארוכות מחוץ לגבולות מדינת ישראל הנטל כבד יותר יש להבחין בין מצב בו אדם לא היה מלכתחילה תושב ישראל לבין מי שנמצא תקופה ארוכה מחוץ לישראל. בעניין שהואן - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) נדון עניינה של מי שהיתה מבוטחת כתושבת ישראל, ונטען לגביה כי היא הפסיקה להיות תושבת ישראל. בעניין זה קבע בית הדין הארצי - "נטל הראיה בנושא זה של 'תושבות' מוטל על 'המוציא מחברו'". 15. במקרה מושא תביעה זו, התובעת הינה ילידת ואזרחית בלגיה, בשנת 1979 עלתה לישראל ושהתה בה עד שנת 1995. בתקופה זו, כעולה מהעדויות, התובעת עבדה כ- 7 שנים במקום עבודה מסודר. בשנת 1996, נישאה התובעת לאזרח בלגי המתגורר בבלגיה ואין חולק כי עד שנת 2003 התגוררה התובעת עם בעלה בבלגיה ואינה מבקשת כי יראו בה כתושבת ישראל בתקופה הנ"ל. בשנת 2003, לטענת התובעת, הגיעה היא לארץ כ"תושב חוזר" ומאותה תקופה ואילך מבקשת היא שיראו בה כתושבת ישראל, משממלאת היא אחר מבחן מירב הזיקות. בעלה של התובעת חי בבלגיה ואילו היא, לטענתה, תושבת ישראל. המציאות וחיי המשפחה אותם מנהלת התובעת עם בעלה איננה מציאות רגילה של בני זוג נשואים. לא מצאתי גם כי היו לתובעת נסיבות מיוחדות אשר הביאו אותה למצב הזה וכל שהיה לתובעת לומר בעניין זה היה : " אנחנו זוג מודרני אני גרה פה והוא שם. הוא בא לבקר אותי ואני נוסעת לבקר אותו". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 12-9) התובעת טוענת כי מרבית זמנה נמצאת היא בארץ. משתביעתה מתייחסת לתקופה שבין 16.12.03 ועד מחצית 2006 יש לבחון את כניסות והיציאות שלה מהארץ בתקופה זו. עיון בפירוט כניסות ויציאות מעלה את הנתונים כלהלן: שנת 2004- התובעת שהתה בארץ 122 יום, יתרת התקופה שהתה בחו"ל דהיינו- 243 יום. שנת 2005- התובעת שהתה בארץ 163 יום, יתרת התקופה שהתה בחו"ל דהיינו- 202 יום. שנת 2006- כפי שהעידה קידר לתקופה שבין 1.1.06 ועד 7.06.06 (כ-5 חודשים), שהתה התובעת בחו"ל 99 יום ומכאן ששהתה בארץ 59 יום בלבד. מהאמור עולה כי עיקר זמנה של התובעת בחו"ל, ואף אחד מביקוריה בארץ אין בו כדי ללמד על ישבת קבע. לעניין זה נפסק, כי "ביקורים בארץ מעת לעת לצורך ביקור קרובים אין בהם, כלשעצמם, כדי ללמד על " (דב"ע נד/201-0 מרגלית שביט ואח'- המוסד , כפי שצוטט בהלכת דונייבסקי) מפירוט הכניסות והיציאות אשר הובאו לעיל עולה כי דווקא שהיית התובעת בארץ יש לראותה בגדר "ביקור קרובים" ואילו השהיה בחו"ל (נוכח התקופות ונוכח העובדה שבעלה מתגורר שם), יש לראותם כישיבה אשר יצאה מגדר "ביקור". 16. לטענת התובעת לפיה הינה בעלת דירת מגורים בישראל - הלכה פסוקה היא כי, בעלות על דירת מגורים בארץ, אף אם אינה מושכרת, אין בה להעיד בהכרח על זיקת לישראל. "עצם קיומו של רכוש בבעלותם של יחידים ותאגידים במדינה כל-שהיא אינו מלמד, ודאי לא כראיה חלוטה, על היות המדינה מקום מושבם". (הלכת דונייבקי לעיל). "בעלות תושבי חו"ל בדירה בישראל אינה כלשעצמה הוכחה הוא בישראל" (דב"ע נה/132-0 המוסד - חלואני מלכה עלי, פד"ע כט 197 200) אמנם לתובעת אין נכסים בבעלותה בבלגיה, אך גם לבעלה שלית מאן דפליג כי הינו אזרח בלגי וכי בשלב זה אין בכוונתו לבוא ולהתגורר בישראל, אין נכסים בבעלותו בבלגיה , אלא רק דירה שהוא משכיר ורכב של החברה. כך שהתובעת לא יכולה להיבנות מהטענה שבבלגיה אין לה נכסים בבעלותה. כך גם תשלום אגרת הטלויזיה, מנוי לכבלים ותשלומים שונים שמשלמת התובעת לרשויות לא מצאתי שיש בהם כדי להפוך את התובעת ל"תושב". 17. זאת ועוד; טענתה של התובעת לפיה כל התשלומים משולמים בהוראות קבע מחזקת את האמור שכן התובעת לא יודעת מתי וכמה זמן תשהה בארץ, כך שתשלום בהוראות קבע הינו פתרון נוח ויעיל עבורה. כך גם אין לנו להיבנות מכך שתוך כדי ניהול התביעה (16.11.05) החליטה התובעת לחדש את רשיונה הישראלי. 18. לטענת התובעת לפיה משנתקבלה כתושב חוזר ע"י משרד הפנים, יש לראות בה גם תושב לצורך החלת חוק הביטוח הלאומי - לעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבע לפיה מעמד לפי אחת הרשויות איננה מחייבת רשות אחרת . היטיבה לבטא מדיניות זו קידר בחקירתה החוזרת כאשר נשאלה מדוע את הנתבע לא מענין סטטוס של תושב חוזר - "כפי שאין קשר בין משרדי ממשלה אחרים לגבי קביעות המל"ל, כמו למשל מס הכנסה לעניין תושבות וכו', אין בהכרח חיוב לקבל החלטת משרד הקליטה לגבי קביעת מעמד של תושב חוזר. מה גם שלאחר מכן יש הרבה מאד יציאות לחו"ל שמוכיחות את ההיפך". (עמוד 13 לפרוטוקול שורות 22-19) 19. טוענת התובעת כי היא מתגוררת בישראל והיא אך מבקרת את בעלה בארץ מגוריו. ברם, לא מדובר בתובעת אשר נולדה בישראל ובהמשך עברה להתגורר בארץ אחרת אלא מדובר בתובעת אשר היא בעצמה אזרחית בלגית אשר אמנם תקופה מסוימת התגוררה בארץ, אך עם נשואיה, חזרה לגור בבלגיה. לטענתה החל מ-12/03 חזרה להתגורר בארץ, וזאת מבלי שציינה נסיבות מיוחדות לכך שעל אף קשריה הטובים עם בעלה (כפי שהדברים צויינו הן בעדות הת' והן בעדותה של קידר ולא נסתרו ע"י התובעת או מי מטעמה) בחרו הם לגור במדינות שונות ואך להסתפק בביקורים. אמנם טוענת התובעת כי ילדיו של בעלה מתגוררים בארץ ובנה שירת בצה"ל ומתגורר בארץ, אך מדובר בילדים בגירים אשר חיים עם משפחותיהם ולא שוכנעתי כי המגורים שלהם בארץ הם סיבה אשר בעטיה תבחר התובעת לשוב ולהתגורר בארץ ואך להסתפק בביקור בעלה בחו"ל. ובמילים אחרות - לא מצאתי כי במגורי ילדי בעלה בארץ יש כדי ללמד על מרכז חייה שלה בישראל. 20. לטענה כי בעלה של התובעת "הינו יהודי חם המתעתד לעלות ארצה עם יציאתו פנסיה ואף בתו ובנו גרים בישראל" נאמר כי אין די בכוונה אלא יש לראות המציאות בפועל וכל עוד בעלה של התובעת לא מתגורר בארץ וכל עוד, כעולה מדו"ח פירוט הנסיעות, שוהה התובעת מרבית השנה במחיצתו בבלגיה (דבר שאך טבעי לזוג נשוי) הרי שלא מצאתי שיש בטענה זו בכדי לתמוך בטענה כי הינה תושבת ישראל. כן לא מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת בסיכומיה, לפיה בעידן המודרני בו קיימות משפחות מכל הסוגים ומכל המינים לא יעלה על הדעת כי מקום מגורי התובעת ייכרך במקום מגורי בעלה. לא שוכנעתי כי במקרה זה היו נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו חריגה מחיי נישואים רגילים - בה חיים בני זוג בצוותא תחת קורת גג אחת. הנטל להוכיח האמור מוטל על כתפי התובעת - ונטל זה לא הורם. 21. לטענה אשר הובאה בתצהיר פרחיה (סעיף 9) לפיה התובעת "שונאת את בלגיה וממש מתה על ישראל ..." - ידועה לעניין זה ההלכה כי "אין די בכוונה להיות תושב ישראל. על מנת להחשב כתושב- על האיש לבוא בגבולותיה" (עב"ל 23/58 המוסד - הלל אורן, פב"ל ד 234). כן נאמר ע"י השופט רבינוביץ בעב"ל 1313/02 המוסד - אברהם קרביץ (פסק הדין מיום 25.4.04) - "אף אם הייתי מאמין שליבו של המשיב הינו במזרח בפועל ישיבתו הינה במערב" משכאמור לעיל שוכנעתי כי התובעת שהתה מרבית זמנה בחו"ל ומטרות הגעתה לישראל היו בבחינת "ביקור" בלבד ולאור האמור לעיל, הרי שטענה זו לא מעלה ולא מורידה. 22. באשר להתנדבויות התובעת בארץ - אמנם התובעת מתנדבת במספר עמותות בארץ, אך מההבהרות אשר הוגשו לתיק מאת הנתבע עולה כי התובעת עושה כן ככל שהיא שוהה בארץ. אכן יש לברך את התובעת על הפעילות ההתנדבותית אך אין בפעילות זו, ובפרט נוכח ההבהרות , כדי להכיר בתובעת כתושב ישראל. 23. בבואנו ליישם את ההלכות אשר הובאו לעיל על המקרה דנן, ולאור העובדות כפי שנקבעו לעיל - הנני קובעת שלאור החומר שבתיק בית הדין, לרבות עובדת נישואי התובעת לאזרח בלגי המתגורר בבלגיה ופרקי הזמן בו שוהה התובעת בחו"ל - פרקי זמן משמעותיים ועיקריים - יש בהם כדי ללמד על ניתוק מהותי של זיקת התושבות מהמדינה ועל כך שהתובעת איננה תושבת ישראל. בעובדה שלתובעת דירת מגורים בבעלותה בישראל וכי היא משלמת תשלומים שוטפים לרשויות השונות וכן כי גם המגורים של בני משפחתה הבגירים בישראל - אין כדי לשנות מהקביעה שיש להכיר בתובעת כמי שמרכז חייה ועיקר הזיקות שלה הן בבלגיה. 24. הנני קובעת, איפוא, שבתקופה הרלוונטית לתביעה לא היתה התובעת תושבת ישראל ועל כן בדין דחה הנתבע את תביעת התובעת לקבלת שירותי בריאות . 25. סוף דבר- התביעה נדחית. 26. אין צו להוצאות. רפואהמשרד הפניםביטוח בריאותתושבות