סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות

פסק דין ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות המחלוקת בענייננו נוגעת בעיקרה לפרשנותו של סעיף קטן ד(2). נוסחו המקורי של סעיף 58 לחוק היה קצר למדי וקבע כדלקמן (ס"ח תשנ"ד מס' 1469): א. א. שר הבריאות רשאי בתקנות להגביל את זכותו של מי שהיה תושב או של תושב שהתגורר מחוץ לישראל לקבל שירותי בריאות לפי חוק זה בהתחשב, בין היתר, בתקופת השהייה ובסוג שירותי הבריאות. ב. ב. הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שקיבל לראשונה אשרת עולה לפי חוק השבות התש"י - 1950 ועל מי שקיבל לראשונה אשרה לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952. בפעם הראשונה תוקן סעיף 58 בשנת 1999. התיקון שנוגע לענייננו הינו הוספת סעיף קטן ד' לחוק הקובע כדלקמן (ס"ח תשנ"ט מס 1704): (ד) (1) מי ששילם למוסד תשלום מיוחד במשך תקופה של 12 חודשים רצופים (להלן - שנת התשלום), ולא היה קיים לגביו, בשנת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על 3 חודשים, לא תחול לגביו תקופת המתנה בתקופה שמיום תום שנת התשלום ועד ליום שבו נוצרה לגביו תקופת היעדרות נוספת: לעניין זה, "תשלום מיוחד" - סכום השווה לסכום דמי ביטוח בריאות החלים, לפי חוק זה, לגבי עובד שהכנסתו אינה פחותה מההכנסה המרבית כמשמעותה בפרט 1 בלוח י"א שבחוק הביטוח הלאומי, כפול שלוש, בהפחתת הסכומים ששילם בעד אותה תקופה כדי ביטוח בריאות לפי חוק זה. (2) שר העבודה והרווחה, באישור שר הבריאות ושר האוצר יקבע כללים, מועדים ותנאים לביצוע הוראות פסקה (1). בגרסה זו של החוק משנת 1999 נתקלים אנו לראשונה במונח "תשלום מיוחד". ניתן לראות כי המחוקק מצא לנכון להקל על מי שישלם תשלום מסוים במשך 12 חודשים, ולקצר את התקופה בה יהיה אותו אדם מנוע מלקבל שירותים רפואיים. הסכום הנקוב בגרסה זו של החוק הינו גבוה למדי, ומבוסס על תחשיב דמי הביטוח הלאומי המרביים הנגבים מבעלי הכנסות גבוהות. באשר לסעיף ד(2), הוראות כאמור בו לא נקבעו, עד ליום זה. בשנת 2001 תוקן סעיף 58 הנ"ל פעם נוספת, כאשר לענייננו נוגע התיקון לסעיף קטן (ד) אשר התיקון המשמעותי בעניינו נוגע לסעיפים קטנים (ד)(2) ו-(3) בו נקבע כדלקמן (ס"ח תשס"א 1798): (2) אדם החייב בתקופת המתנה לפי סעיף זה רשאי לשלם למוסד, חלף תקופת ההמתנה, תשלום מיוחד, בהתאם להוראות סעיף קטן זה. (3) אדם ששילם למוסד תשלום מיוחד במשך 12 חודשים רצופים (בסעיף קטן זה - שנת התשלום), ולא היה קיים לגביו, לגבי שנת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על 3 חודשים, לא יהיה חייב בתקופת ההמתנה מיום תום שנת התשלום ועד ליום שבו נוצרה לגביו תקופת היעדרות נוספת. (4) החל אדם לשלם תשלום מיוחד, ונוצר לגביו, לגבי שנת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד, שהפגיור בתשלומו עולה על 3 חודשים, לא יהיה זכאי לכל זכות הנתונה בפסקה (3) למי ששילם תשלום מיוחד במהלך שנת תשלום מלאה, והוא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם. בשנת 2005 בוצע בסעיף 58 לחוק תיקון משמעותי נוסף. במסגרת תיקון זה הוגמשו מספר הוראות בסעיף זה, כאשר השינוי המרכזי היה קיצור תקופת התשלום המיוחד לשישה חודשים וקיצור תקופת אי הזכאות המרבית מ-24 חודשים ל-18. 24. 24. לאחר התיקונים הרבים שבוצעו בו כיום סעיף 58, וליתר דיוק חלקו הרלוונטי לענייננו, נראה כך: 58. הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל (א) בסעיף זה - "שנת היעדרות" - תקופה של 12 חודשים רצופים שבמהלכם התגורר אדם 182 ימים מחוץ לישראל, ובלבד שבמנין הימים האמורים לא תובא בחשבון - (1) תקופה שקדמה ליום י"ד באדר התשס"א (1 במרס 2001); .... (7) תקופה שלכל אורכה הוא היה תושב ואשר בעדה שילם למוסד את דמי ביטוח הבריאות החלים עליו לפי חוק זה; לענין זה ייחשב אדם כמי ששילם דמי ביטוח בריאות בעד תקופה כאמור אם לא היה קיים לגביו חוב של דמי ביטוח בריאות בעד אותה תקופה או בעד כל חלק ממנה, שהפיגור בתשלומו עולה על 12 חודשים; "תקופת היעדרות" - שתי שנות היעדרות רצופות לפחות, (ב) מי שהיה תושב, במועד שקדם לתקופת היעדרות, לא יהיה זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, למשך תקופה של 2 חודשים כנגד כל שנת היעדרות שבתקופת ההיעדרות, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 18 חודשים (להלן - תקופת המתנה), ... (ב1) היה אדם חייב בתקופת המתנה, ימסור על כך המוסד הודעה לקופת החולים שבה הוא רשום; בהודעה תפורט תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו. (ב2) המוסד יעדכן את קופת החולים לגבי שינויים בתקופת ההמתנה הנדרשת מאדם בהתאם למשך היעדרותו. (ב3) אדם שהשלים תקופת המתנה יהיה זכאי לקבל שירותי בריאות לפי חוק זה, מתום אותה תקופה, ובלבד שעד אותו מועד לא נצברה לגביו שנת היעדרות נוספת; המוסד ייתן הודעה לקופת החולים שבה רשום האדם כי אותו אדם סיים את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו. ... (ד) (1) בסעיף קטן זה, "תשלום מיוחד" - סכום חודשי השווה לדמי ביטוח בריאות החלים לפי חוק זה, לגבי עובד שהכנסתו היא השכר הממוצע, כשהם מוכפלים ב-5; לענין זה, "השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיפים 1 ו-2 בחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש ינואר החל סמוך לפני תחילת ביצוע התשלום המיוחד, ולגבי מי שהחל לשלם את התשלום המיוחד לראשונה בחודש ינואר - השכר הממוצע של חודש ינואר האמור. (2) אדם החייב בתקופת המתנה לפי סעיף זה רשאי לשלם למוסד, חלף תקופת ההמתנה, תשלום מיוחד, בהתאם להוראות סעיף קטן זה. (3) אדם ששילם למוסד תשלום מיוחד במשך 6 חודשים רצופים (בסעיף זה - שנת התשלום), ולא היה קיים לגביו, לגבי שנת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על 3 חודשים, לא יהיה חייב בתקופת המתנה מיום תום תקופת התשלום ועד ליום שבו נוצרה לגביו תקופת היעדרות נוספת. ואולם בתקופה שתחילתה בתום תקופת התשלום וסיומה בתום תקופת ההמתנה שהיה חייב בה אילולא שילם את התשלום המיוחד, או בתום 12 חודשים, לפי המוקדם לא יהיה זכאי אותו אדם לשירותי בריאות לפי הוראות סעיף 11 וכן לשירותי הבריאות המנויים בפרט 6(ר) לתוספת השניה; שילם אדם למוסד תשלום מיוחד כאמור בפסקה 11, ייתן המוסד הודעה על כך לקופת החולים שבה רשום האדם (4) החל אדם לשלם תשלום מיוחד, ונוצר לגביו, לגבי תקופת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד, שהפיגור בתשלומו עולה על 3 חודשים, לא יהיה זכאי לכל זכות הנתונה בפסקה (3) למי ששילם תשלום מיוחד במהלך תקופת תשלום מלאה, והוא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם. רפואהביטוח בריאות