החלטה מעמד זה של "קטין חוזר" מזכה את בעליו בהטבות כלכליות שונות. עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (השופטים ט' שטרסברג-כהן, א' פרוקצ'יה, א' א' לוי) בע"א ‎1280/01 מדינת ישראל - משרד הקליטה נ' חנה כנרת קציר (טרם פורסם). ‎2. משרד הקליטה מעניק למי שעזבו את הארץ בהיותם קטינים ואזרחי ישראל ושבו ארצה כבגירים, מעמד של "קטין חוזר". מעמד זה של "קטין חוזר" מזכה את בעליו בהטבות כלכליות שונות. כללי הזכאות של "קטין חוזר" קבועים בנוהל של משרד הקליטה, ולפיו "זכאי" להטבות "מי שבעת שובו לישראל היה זכאי למעמד עולה לפי חוק השבות, תש"י‎1950- אלמלא היה אזרח ישראלי". סעיף ‎2(ב)(‎3) לחוק השבות קובע כי לא תינתן אשרת עולה למי ששר הפנים נוכח כי הוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור"‎3. העותרת, אזרחית ישראל, נולדה בישראל ועזבה את הארץ, עם הוריה, בהיותה קטינה. שנים ארוכות התגוררה העותרת בארצות-הברית, ובמהלך השנים הסתבכה בפלילים. תוצאת הדברים היתה זו, שהעותרת ביחד עם אחרים: אביה - אלי טיסונה, בעלה - יהודה (קשתי) ספיר ואדם שלישי בשם דניפישר, הועמדו בארצות-הברית לדין, בשנת ‎1996, בעבירות חמורות הקשורות בהלבנת כספים מריווחי עסקאות סמים בסך של כארבעים ושניים מיליון דולר; בעבירות של קשירת קשר לרמות את שלטונות ארה"ב, במיוחד את שלטונות המס; ובעבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה על-ידי הגשת תצהיר כזב. ‎4. העותרת שוחררה ממעצר בתנאים מגבילים כדי להבטיח, בין השאר, כי לא תצא את המדינה. העותרת הפרה את הצו, ובשנת ‎1997 נמלטה יחד עם בני-משפחתה מארצות-הבית ובאה לישראל. בשל הימלטות זו מאימת הדין הוגש נגד העותרת כתב-אישום נוסף. ‎5. עם הגעתה לישראל פנתה העותרת למשרד הקליטה בבקשה לקבל מעמד של "קטינה חוזרת", ואולם משרד הקליטה דחה את הבקשה בקובעו שהעותרת היא בבחינת "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור" אשר-על-כן אין היא זכאית לקבל מעמד של קטין חוזר. ‎6. העותרת פנתה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לקבל פסק מצהיר ולפיו זכאית היא לקבל מעמד ותעודת זכאות של "קטין חוזר" ממשרד הקליטה (ה"פ ‎445/98). בית-המשפט (כב' השופט עוני חבש) קיבל את עמדת העותרת, וקבע כי למרות העבירות החמורות בהן הואשמה בארצות-הברית איהיא באה בגדר החריג לחוק השבות ואין היא בבחינת מי שעלול לסכן את שלום הציבור. משהגיע למסקנה זו הוסיף בית-המשפט וקבע כי על משרד הקליטה להעניק לעותרת תנאים של קטין חוזר. ‎7. משרד הקליטה ערער לבית-המשפט העליון, וכאן נתהפך הגלגל. בית-המשפט קבע כי נתקיים בה בעותרת תנאי המסוכנות לציבור, וכמסקנה נדרשת מכך - שאין היא זכאית למעמד של קטין חוזר. ואלה דברים השמיענו בית-המשפט בנושא המסוכנות: כתבי האישום שהוגשו נגד המשיבה בארצות הברית, הימלטותה מאימת הדין שם בניגוד לצו בית משפט שנתן בה אמון ושחררה בתנאים שאמורים היו להבטיח את אי הימלטותה, הפרת התנאים על ידה תוך עזיבת מקום מושבה בארצות הברית והגעתה ארצה, די בהם כדי להכתימה במסוכנות לשלום הציבור, לעניין קבלת מעמד של "קטינה חוזרת" ... מדובר בהטבות כלכליות שהמדינה אינה מוכנה להעניק למי שנושא על גבו אישומים פליליים מהסוג האמור ונמלט מאימת הדין ממדינה אחרת לישראל. די בכך שאדם כזה, כאזרח ישראל, מוצא מקלט בארץ ואזרחותו נשמרת לו ואין לפרש את החוק באופן המחייב את המדינה להעניק מעמד המקנה הטבות כלכליות למי שנכנס לגדר החריג בחוק השבות. הטענה לפיה אויינה מסוכנותה של המשיבה על ידי עובדת שהותה בארץ מזה ‎4 שנים ללא הסתבכות עם החוק אינה יכולה לסייע בידה - ראשית, מסוכנותה נבחנת נכון למועד הגשת בקשתה למשרד הקליטה. שנית, קופת השרצים התלויה לה מאחורי גבה עדיין מלווה אותה. עמדת המערערת סבירה ומוצאת את עיגונה בלשון החוק, בתכליתו ובפסיקה שיצאה מלפני בית משפט זה. ‎8. העותרת מבקשת לקיים דיון נוסף בדברים אלו, שלטענתה נפסקה בהם הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכות קודמות של בית-המשפט העליון, הן לעניין המסוכנות לציבור הן לעניין המועד הקובע לבחינת המסוכנות. ‎9. עיינתי בדבריו של בית-המשפט ובטענותיה של העותרת ולא מצאתי מה הלכה פסק בית-המשפט העליון. קביעתו של בית-המשפט העליון קביעה עובדתית היא, ולפיה אדם שנמלט לישראל לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור ככתב האישום שהוגש נגד העותרת בארצות-הברית, אדם הוא העלול לסכן אתשלום הציבור אשר-על-כן אין הוא זכאי ואין הוא ראוי לקבל הטבות כלכליות השמורות ל"קטין חוזר". בית-המשפט לא קבע ולא נתכוון לקבוע כל הלכה, לא-כל-שכן שלא קבע ולא נתכוון לקבוע הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון - כאמור בסעיף ‎30 לחוק בתי-המשפ [נוסח משולב], תשמ"ד - ‎1984 - או הלכה הראויה לדיון נוסף בה מכל טעם אחר. ‎10. העתירה נדחית. העותרת תשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך ‎7,500 ש"ח. קטיניםתושב חוזר