התפטרות בגלל הורדת שכר

פסק דין 1. בפניי תביעה לתשלום פיצויי פיטורין ופיצויי הלנה. 2. בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת התפטרה מעבודתה ולא חלה הרעה בתנאי העסקתה, כנטען, ולפיכך לא חלה על הנתבעת חובה חוקית כלשהי לתשלום פיצויי פיטורין. 3. מטעם התביעה העידה התובעת בעצמה. מטעם הנתבעת העידה גב' ורדה טויק, מנהלת תחום הלקוחות בנתבעת (להלן-טויק). לאחר שעיינתי בחומר הראיות, בפרוטוקול ובטיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי: 4. העובדות הצריכות לענין: א. התובעת הועסקה בחברת "בזקרט", ע"י הנתבעת, בתקופה שבין 10/95 ועד 1/8/00. ב. במסגרת עבודתה, ביצעה התובעת שני תפקידים: מוקדנית ואחראית משמרת. ג. השכר עבור עבודתה כמוקדנית היה נמוך מהשכר עבור עבודתה כאחראית משמרת. 5. נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד ושאלת זכאות התובעת לתשלום פיצויי פיטורין: אין חולק כי התובעת התפטרה מעבודתה. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם יש לראות בהתפטרותה של התובעת בדין פיטורים על פי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן-החוק) המזכים את התובעת בתשלום פיצויי פיטורין. לגרסת התובעת, התפטרה מעבודתה עקב החלטת הנתבעת להפסיק את תשלום שכרה כאחראית משמרת ועקב הצעתה של הנתבעת להמשיך ולבצע את תפקידה כאחראית משמרת בשכר מופחת, בבחינת הרעה בתנאי עבודתה, הן מבחינת התפקיד והן מבחינת גובה השכר. לגרסת הנתבעת, התובעת התקבלה לעבודתה כמוקדנית בלבד והועסקה במשך כל תקופת העסקתה כמוקדנית. אומנם לעיתים, עפ"י בקשת המוקד, ביצעה תורנות של אחראית משמרת וקיבלה שכרה בהתאם, אולם התובעת מעולם לא קיבלה העלאה בדרגה והגדרת תפקידה מעולם לא שונה, שכן בפועל, בכל תקופת העסקתה, שימשה כמוקדנית "רגילה". לגירסתה, תפקיד אחראית המשמרת בוטל ב"בזק-קרד" עקב שינויים ארגוניים ולפיכך התובעת לא נדרשה יותר לבצע משמרות בתפקיד אחראית משמרת אולם תשלום שכרה בעבור תפקידה כמוקדנית לא השתנה והיא המשיכה לקבל שכרה באותו תעריף עבור עבודתה זו. משנודע על כך לתובעת, התובעת בחרה להתפטר מעבודתה באופן חד צדדי. סעיף 11(א) לחוק קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". נפסק: "מתי תיחשב הרעה כ"מוחשית"? כאשר הצר המעביד את צעדיו של העובד או הרע את תנאי עבודתו באופן מוחשי עד שלא השאיר בידו ברירה בלתי אם לנטוש את העבודה ולהתפטר" (ע"א 118/57 לזרוס נ' האחים ברנט את בורכרד בע"מ, פד"י י"ב 16/3). בענייננו, לא שוכנעתי כי התובעת התפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורין, כפי שיפורט להלן. פסק - דין 1. בפניי תביעה לתשלום פיצויי פיטורין ופיצויי הלנה. 2. בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת התפטרה מעבודתה ולא חלה הרעה בתנאי העסקתה, כנטען, ולפיכך לא חלה על הנתבעת חובה חוקית כלשהי לתשלום פיצויי פיטורין. 3. מטעם התביעה העידה התובעת בעצמה. מטעם הנתבעת העידה גב' ורדה טויק, מנהלת תחום הלקוחות בנתבעת (להלן-טויק). לאחר שעיינתי בחומר הראיות, בפרוטוקול ובטיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי: 4. העובדות הצריכות לענין: א. התובעת הועסקה בחברת "בזקרט", ע"י הנתבעת, בתקופה שבין 10/95 ועד 1/8/00. ב. במסגרת עבודתה, ביצעה התובעת שני תפקידים: מוקדנית ואחראית משמרת. ג. השכר עבור עבודתה כמוקדנית היה נמוך מהשכר עבור עבודתה כאחראית משמרת. 5. נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד ושאלת זכאות התובעת לתשלום פיצויי פיטורין: אין חולק כי התובעת התפטרה מעבודתה. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם יש לראות בהתפטרותה של התובעת בדין פיטורים על פי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן-החוק) המזכים את התובעת בתשלום פיצויי פיטורין. לגרסת התובעת, התפטרה מעבודתה עקב החלטת הנתבעת להפסיק את תשלום שכרה כאחראית משמרת ועקב הצעתה של הנתבעת להמשיך ולבצע את תפקידה כאחראית משמרת בשכר מופחת, בבחינת הרעה בתנאי עבודתה, הן מבחינת התפקיד והן מבחינת גובה השכר. לגרסת הנתבעת, התובעת התקבלה לעבודתה כמוקדנית בלבד והועסקה במשך כל תקופת העסקתה כמוקדנית. אומנם לעיתים, עפ"י בקשת המוקד, ביצעה תורנות של אחראית משמרת וקיבלה שכרה בהתאם, אולם התובעת מעולם לא קיבלה העלאה בדרגה והגדרת תפקידה מעולם לא שונה, שכן בפועל, בכל תקופת העסקתה, שימשה כמוקדנית "רגילה". לגירסתה, תפקיד אחראית המשמרת בוטל ב"בזק-קרד" עקב שינויים ארגוניים ולפיכך התובעת לא נדרשה יותר לבצע משמרות בתפקיד אחראית משמרת אולם תשלום שכרה בעבור תפקידה כמוקדנית לא השתנה והיא המשיכה לקבל שכרה באותו תעריף עבור עבודתה זו. משנודע על כך לתובעת, התובעת בחרה להתפטר מעבודתה באופן חד צדדי. סעיף 11(א) לחוק קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". נפסק: "מתי תיחשב הרעה כ"מוחשית"? כאשר הצר המעביד את צעדיו של העובד או הרע את תנאי עבודתו באופן מוחשי עד שלא השאיר בידו ברירה בלתי אם לנטוש את העבודה ולהתפטר" (ע"א 118/57 לזרוס נ' האחים ברנט את בורכרד בע"מ, פד"י י"ב 16/3). בענייננו, לא שוכנעתי כי התובעת התפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורין, כפי שיפורט להלן. התובעת ציינה בעדותה: "עובר לתחילת עבודתי סוכם עם נציג בזקרט שאני אתחיל לעבוד כמוקדנית במשמרות". (ר' עמ' 1 לפרוטוקול). מעדות זו עולה כי התובעת התקבלה לעבודה כמוקדנית, בשכר של מוקדנית ובשעות עבודה של מוקדנית. אומנם, כעולה מעדותה, כ-3 חודשים לאחר שעבדה כמוקדנית, החלה גם ליתן תורנויות של אחראית משמרת בשכר גבוה יותר, אולם החלטת החברה להפסיק את עבודת התובעת כאחראית משמרת אינה מהווה הרעה בתנאי עבודתה, לשמה נשכרה לעבוד בשירות הנתבעת. טויק ציינה בעדותה: "בתקופה מסויימת הוחלט בבזק-קרד ליתן תורנויות של אחראית משמרת ללא שינוי במהות התפקיד. התובעת לא מונתה כאחראית משמרת". (ר' עמ' 3 לפרוטוקול). התובעת ציינה בעדותה כי היא נהגה לבקש לעבוד כאחראית משמרת ובקשתה נענתה במידה וזה היה מאושר על ידי המפקחת, כאשר בממוצע היא ביצעה את התפקיד פעם בשבוע (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). כמו כן, לטענתה, אומנם לא הודיעו לה על שינוי תפקיד או על העלאת שכר, אולם בפועל כך היה. (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). מעדויות אלה עולה כי לא הייתה כל התחייבות להעסיק את התובעת בעבודה כאחראית משמרת. כמו כן, לא מדובר בתוספת שכר קבועה בגין עבודה זו, ולכל היותר ניתן לראות את עבודתה כאחראית משמרת כמעין "צ'ופר", אשר זיכה את התובעת בתוספת שכר. משכך הדבר ומשזכותה של התובעת לעבוד כאחראית משמרת אינה זכות קנויה על פי הסכם כלשהו, אין לראות בהפסקת העסקתה כאחראית משמרת תוך המשך העסקתה בתפקיד אליו נתקבלה לעבוד בנתבעת בגדר הרעה מוחשית כמשמעותה בחוק. זאת ועוד, טויק ציינה בעדותה כי בחודש 6/00 בזק הודיעה כי אין אישור לבצע תורנויות של אחראית משמרת ומסיבה זו הופסקו משמרות התובעת כאחראית. (ר' עמ' 3 לפרוטוקול). כבר נפסק כי כאשר הרעת התנאים היא שינוי סדרי העבודה ונהליה - שינוי, שלא נעשה מטעמים פסולים או כדי לפגוע בתנאי עבודתו של העובד - אין לראות בכך הרעה מוחשית של תנאי העבודה (דב"ע מז/48-3 שרה גבעוני נ' המועצה המקומית בנימינה, פד"ע י"ט 245). לאור פסיקה זו ומאחר ובזק-קרד ביצעו שינוי ארגוני וביטלו את הפונקציה של אחראית משמרת, אין לראות בתובעת כמי שתנאיה הורעו הרעה מוחשית. אשר על כן, משלא הוכחה בפניי הרעה מוחשית בתנאי עבודתה של התובעת, אין בהתפטרותה כדי לזכות אותה בפיצויי פיטורין לפי סעיף 11 לחוק. 6. סוף דבר - התביעה נדחית. 7. התובעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 500 ₪ צמודים כדין מהיום. הפחתת שכר / ירידה בשכרהתפטרות