גילוי מסמכים בבית דין לעבודה

סוגיית גילוי המסמכים הוסדרה בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991, הקובעת לאמור: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". בית הדין לעבודה פסק כי מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא, מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת שכן אם, לשם המחשה, צד המבקש גילוי ועיון במסמכים מגלה שהם אינם משרתים את עמדתו או חלקה, הוא עשוי לזנוח חלק מטענותיו או לנסות ליטול את עוקצם של אותם מסמכים באמצעות ראיות אחרות . עם זאת, כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. להלן פסק דין בעניין: פסק דין 1. בפנינו ערעור על החלטת כבוד הרשמת וולך מיום 15.11.01 לפיה החליטה כבוד הרשמת לדחות את בקשת המערער מיום 1.11.2001 לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (להלן - הבקשה, ההחלטה). 2. בבקשה בקש התובע גילוי ועיון במסמכים כדלקמן:- א. "לנטען בסעיף 2 לכתב התביעה שכנגד - תכניות ו/או מסמכים של הנתבע מהם עולה לכאורה כי התובע זייף ו/או ניסה לשנות תכניות ו/או חתימות." ב. "מסמכים ו/או תיעוד אחר לעבודה פרטית שהתובע ביצע לכאורה על חשבון עבודתו אצל הנתבע". ג. "לנטען בסע' 3.1 לכתב התביעה שכנגד - תכניות ו/או מסמכים ו/או תדפיסים של הנתבע מהם עולה לכאורה כי התובע ביצע "שגיאות מקצועיות גסות וחמורות ובהיקפים גדולים ובלתי סבירים". ד. "לנטען בסע' 3.5 לכתב התביעה שכנגד - מסמכים ו/או הצעות ו/או זכרון דברים ו/או הסכם בדבר העבודות העתידיות ו/או שמות לקוחות שעזבו שנגרמה כתוצאה לכאורה בשל מעשי התובע." ה. "לנטען בסע' 3.6 לכתב התביעה שכנגד - מסמכים ו/או תכניות שיש להם נגיעה ל"פרוייקט בניית מלון גדול", מהם עולה לכאורה כי התובע ביצע עבודה לקויה ורשלנית, חרג מהוראות, ביצע סטיות חמורות בבניה ושינה מסמכים החתומים בשמו." ו. "לנטען בסע' 3.7 לכתב התביעה שכנגד - מסמכים ו/או תכניות מהם עולה לכאורה כי התובע ניסה להטעות את מנהל מקרקעי ישראל ב"הגשת נתונים". ז. "לנטען בסע' 3.8 לכתב התביעה שכנגד - מסמכים ו/או תכניות מהם עולה לכאורה כי התובע ניסה להטעות במסמכים ובתכניות באמצעות שינוי ומחיקה בטיפקס של שמו ורישום שם עובדת אחרת במקומו". ח. "לנטען בסע' 3.10 לכתב התביעה שכנגד - מסמכים ו/או דיווחי עבודה כתובים מהם עולה לכאורה כי הנתבע "שרף" שעות רבות בפרוייקט בית המלון הנ"ל להגדלת עלות העסקתו "באופן מוגזם ובלתי סביר ובלתי יעיל". כן יואיל הנתבע לגלות חשבונות הכנסות והוצאות ו/או מסמכים המוכיחים טענתו להוצאות בהיקף 700 אלף דולר העולות על הכנסותיו ולנזקים ולאובדן רווחים שגרם כביכול התובע." ט. "לנטען בסע' 3.11 לכתב התביעה שכנגד - מסמכים ו/או תכניות ו/או תיעוד אחר לטענת הנתבע בדבר מעשים "לא נכונים ולא חוקיים" שביצע כביכול התובע. כן יואיל הנתבע לגלות מסמכים ו/או תכניות מהם עולה כי התובע ביצע לכאורה הוראות או בקשות שבאו מגורם שאינו מוסמך לתיתם." י. "לנטען בסע' 3.12 לכתב התביעה שכנגד - מסמכים ו/או גילוי ו/או פירוט חשבונות מהם עולה כי מחדליו ומעשיו של התובע הם שגרמו כביכול לנזקים בהיקף מליוני דולרים". יא. "לנטען בסע' 3.13 לכתב התביעה שכנגד - שמות ו/או מסמכים ו/או תיעוד הימנו עולה כי "יזמים ולקוחות רבים" דרשו כביכול החלפת התובע "כיון שאינו מיומן, איננו מקצועי, אינו ממלא אחר הוראות ומבצע עבודתו ברשלנות ובחוסר אחריות והינו גורם לנזקים הוצאות והפסדים". יב. "לנטען בסיפא לסע' 1.1 לכתב ההגנה המתוקן - מסמכים ו/או מכתבים"נוספים" על אלה שצויינו בסעיף הנ"ל, הנוגעים לטענה המועלית שם." יג. "לנטען בסיפא לסע' 14 לכתב ההגנה המתוקן - מסמכים ו/או דו"חות ביקורת שלטענת הנתבע מצויים ברשותו והתומכים טענתו בדבר טעויות ומחדלים שבוצעו כביכול על ידי התובע וגרמו נזקים מוגדרים לנתבע". יד. "מאזני בוחן ודוחות רווח-הפסד של חב' שושני אדריכלים בע"מ חתומים בידי רואה חשבון לשנת 1995-2000". 3. הבקשה נדחתה על ידי כבוד הרשמת שקבעה: "... כמו כן הועבר תצהיר גילוי מסמכים מפורט על ידם. משמדובר בטענות המועלות ע"י המשיבים כלפי המבקש הרי שככל שמדובר בהצגת ראיות ברור כי מסמכים אשר לא יגולו במסגרת גילוי מסמכים לא יתאפשר לעשות בהם שמוש בשלב ההוכחות ולפיכך למשיבים דווקא אינטרס לגלות כל מסמך התומך בטענותיהם כלפי המבקש ובמידה ואין מסמכים כאלה או שאין כוונה לעשות בהם שמוש מה למבקש כי ילין על כך." 4. תמצית טענות המערער 4.1 יסודה של הבקשה היא בעקרון היסוד שבה הצדדים מחוייבים בגילוי מלא של כל המסמכים שמצויים ברשותם או בשליטתם וזאת על מנת להמנע ממה שבית הדין מכנה משחק מחבואים שבין הצדדים. 4.2 המסמכים המבוקשים יסודם בכתבי הטענות של הנתבעים ועל כן הם רלוונטיים להליך ויש לגלותם. אין המדובר במסמכים שלא צויינו בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד. 4.3 בכתב התביעה שכנגד מייחסים למערער נזקים בשווי של מליוני דולרים ועל כן הדו"ות הכספיים או מסמכי רואי החשבון המדברים על אותם נזקים רלוונטיים להליך. הגנת הפרטיות אינה חסימה הרמטית ונתונה לשיקול דעת בית הדין. מהאיזון בין חוק הגנת הפרטיות לבין הזכות לגילוי מסמכים מתחייבת, במקרה זה, המסקנה שהמערער זכאי לעיון במסמכים אלה. 4.4 הטענה שעל המערער להמתין לתצהירי הנתבעת כדי לראות אילו ראיות יציג לאו טענה היא משום שזכות יסודית של בעל דין לקבל לידיו את כל המסמכים הרלוונטיים ואלה שמצויים בשליטתו של הצד שכנגד. 5. תמצית טענות המשיבים 5.1 כבוד הרשמת שקלה את השיקולים הראויים באופן סביר במסגרת שיקול הדעת המוקנה לה והגיעה להחלטה הראויה בנסיבות הענין, תוך הנמקה מבוססת כך שאין כל מקום להתערב בכך במסגרת ערעור. 5.2 הכלה פסוקה היא שבנושאים אלה של גילוי ועיון במסמכים יש שיקול דעת מכריע לערכאה הדיונית הראשונה וכלשון תקנה 46א' לתקנות בית הדין לעבודה בית הדין או הרשם רשאי והדגש הוא על המילה רשאי, וערכאת הערעור לא תמהר להתערב אלא אם כן מדובר בהחלטה מופרכת על פניה - כלשון הפסיקה. 5.3 בקשתו של המערער היא נסיון של "דייג" אסור, חיפוש ראיות, פגיעה בפרטיות והטרדה לשמה. 5.4 המשיבים, כפי שקבעה כבוד הרשמת בהחלטתה, העבירו תצהיר גילוי מסמכים מפורט וכל המסמכים נשוא דרישת גילוי המסמכים צולמו והועברו למערער. תצהיר גילוי המסמכים, שהוא כאמור מפורט ורחב, כולל את כל המסמכים הרלוונטיים לענין המצויים ברשות המשיבים. 5.5 המערער בסעיף 14 להודעת הערעור מגלה שכל כוונת בקשתו היא למעשה במסגרת מסע "דייג" אסור לגילוי ראיות המשיבים. הכלל הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה וצד שצריך להוכיח את עמדתו ותביעתו עליו הנטל. 5.6 במקרה זה כל המסמכים הרלוונטיים שבידי המשיבים גולו והומצאו. לעניין הדו"חות הכספיים - ראשית משלא מופיעים דו"חות כספיים בתצהיר גילוי המסמכים של המשיבים, אין הם בגדר הראיות והמסמכים של המשיבים ואין לגלותם. הם גם לא מופיעים בכתבי הטענות של המשיבים. המשיבה 2 אינה חברה ציבורית אלא חברה פרטית ודו"חותיה הם פרטיים וחלה עליהם צנעת הפרט, ושנית, המשיבים הם אדון לראיותיהם, כפי שקבעה כבוד הרשמת. 5.7 המערער הוא אדריכל במקצועו שעוסק באותו תחום פעילות של המשיבים ולכן יש לו אינטרס ברור לגלות את הסודות הפנימיים והמסחריים של המשיבים, זכות שאינה עומדת לו לפי הדין, מה גם שאין מסמכים אלה רלוונטיים להליך. 6. זכות לקבל מידע לשם הגשת תביעה אזרחית ובמסגרתה, ככל שהדבר נוגע למערכת בתי הדין לעבודה, מעוגנת בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן - תקנות בית הדין לעבודה). תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה מסדירה את הפרוצידורה של גילוי ועיון במסמכים שמטרתה להגיע לחקר האמת ולאפשר דיון הוגן בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כאשר כל המסמכים הרלוונטיים לשאלות אלה גלויים בפני הצדדים. על פי ההלכה הפסוקה, תשקול תמיד הרלוונטיות של המסמכים שאותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים של בעלי הדין כאשר מדיניות בית הדין היא להרשות גילוי מסמכים רלוונטיים כדי להגיע לחקר האמת וזאת בתנאי שהמסמכים המבוקשים אכן קיימים. לפיכך אם הצהיר בעל דין שאין בידיו מסמך פלוני לא יוצא כנגדו צו גילוי. (ראה: יצחק לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, עמ' 140 והאסמכתאות שם). מטרת ההליך של גילוי מסמכים הוא "לאפשר לכל צד לדעת מה באמתחתו של יריבו, על מנת שהמשפט לא יתנהל כמשחק אשקוקי, בו כל צד מכה את רעהו בהפתעות שבפניהן קשה לו להתגונן" (כבוד השופטת שטרסברג כהן בת"א (חי') 1999/83 יוסף נ' אושיות חברה לבטוח בע"מ - לא פורסם). רצונו של בעל דין המבקש צו גילוי מסמכים יכול להיות מכוון ל"מסמכים מזיקים" אשר הצד שכנגד עשוי להגיש במהלך הבירור וכן למסמכים שהצד שכנגד לא ירצה להגיש כיוון שתוכנם עשוי לתמוך במבקש דווקא - "מסמכים מועילים" - "...נראה לי שכל מסמך ייחשב כנוגע לעניינים השנויים במחלוקת במשפט, אשר לא ישמש בלבד בענין הנידון, אלא שמתקבל על הדעת כי גם יהא עשוי - לאו דוקא יהא צריך - לעזור, בעקיפין או במישרין, לצד הזקוק להצהרת המסמכים, אם לקדם את עניינו הוא, ואם לשם פגיעה בעמדת מתנגדו. הוספתי את המילים 'במישרין או בעקיפין' הואיל וכפי שהדבר נראה לי, אפשר לומר כי מסמך מכיל אינפורמציה המסייעת ביד הצד הזקוק להצהרה כדי לקדם את ענינו או לשם פגיעה בעמדת מתנגדו, אם זהו מסמך שיש בו כדי להוליך לקו חקירה העשוי להביא לאחת משתי התוצאות הללו" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 428). בעל דין הרוצה לגלות מה החומר המצוי ברשות בעל הדין שכנגד, "מסמכים מועילים" ו"מסמכים מזיקים", "אפשר לומר עליו שהוא "דג" במימי יריבו, אך בדין הוא דג בהם, שהרי מטרת הגילוי היא, שיעלה דברים סתומים משם...הדיג אינו מעשה פסול, אלא אם כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו דיג" (שם בעמ' 428). 7. הכלל הוא כי מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים וכן היקף הגילוי נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית רק כאשר ההחלטה היא מופרכת על פניה או נטולת סבירות. (דב"ע נז/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, הסתדרות הפקידים ואח', פד"ע כז 255,256, דב"ע 9-89/243 לוקש - הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, דב"ע 207/98 -9 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' אברהם קרמר). 8. לאחר עיון בנימוקי הערעור ובטענות הצדדים אנו סבורים כי במקרה דנן יש מקום לסטות מן הכלל. בענייננו, הגישה המשיבה 2 תביעה שכנגד בה טענה, בין השאר, כי: "בתקופת העבודה הפר הנתבע שכנגד את הוראות הסכם העבודה ואת הוראות מעסיקתו, התובעת שכנגד, הפר הוראות כל דין והפר את חובות האמון המוטלות עליו באופן בוטה, התנהג בצורה מרדנית, ביצע מעשים הגובלים במרמה או שהינם כאלה, ניסה לשנות תוכניות או לזייף או לשנות חתימות בהן, ביצע עבודות פרטיות אסורות ופעילות פרטית בשעות עבודתו ובמקום עבודתו וגרם בכל אלה וביתר מעשיו ובמחדליו כתמואר לעיל ולהלן וכן בכתב ההגנה דלעיל, המהווה חלק בלתי נפרד מכתב תביעה שכנגד זה, להוצאות, הפסדים ונזקים כבדים ביותר לתובעת שכנגד וכמפורט עוד להלן" (סעיף 2 לכתב התביעה שכנגד). ובהמשך, לאחר פירוט כל המעשים והמחדלים המיוחסים למערער (סעיפים 13.1-3.13 לכתב התביעה שכנגד) הוסיפה וטענה המשיבה 2:"התובעת שכנגד שומרת על זכותה לפרט ולצרף עוד לרשימת הטעויות והמחדלים הרבים והמהותיים שביצע הנתבע שכנגד ולרשימת הנזקים שגרם הנתבע שכנגד, לרבות צירוף מסמכים ודו"חות ביקורת בקשר לכך. התובעת שכנגד שומרת על זכותה לצרף פרטים ועובדות נוספים בקשר למפורט לעיל וליתר מעשיו ומחדליו הנלוזים והחמורים של הנתבע שכנגד, לכשאלה יגיעו לידיה ולתקן ולהוסיף על האמור לעיל ולהלן" (סעיף 13.14 לכתב התביעה שכנגד). ובסעיף 4 לכתב התביעה שכנגד טוענת המשיבה 2 :"עקב מעשיו מחדליו והפרותיו של הנתבע שכנגד, נגרמו לתובעת שכנגד נזקים, הפסדים והוצאות בסכומים אדירים בשווי כמה מליוני דולרים וסכומם המדוייק במועד זה לא ניתן לכימות במלואו, אך הם עולים עשרת מונים על הסכומים הנטענים בתביעת הנתבע שכנגד, המוכחשים כולם ונדחים על הסף" משהגישה המשיבה 2 תביעה שכנגד בטענה לקיומם של נזקים שנגרמו לה בשל מעשים ומחדלים של המערער חשפה את עצמה מרצונה לאפשרות שהמערער, אגב הגנתו, יבקש לבדוק מקרוב את אמיתות טענותיה. 9. המסמכים שגילויים מבוקש, וככל שהם מצויים בחזקתה של המשיבה 2, מתייחסים לאותם מעשים ומחדלים המיוחסים למערער שבעטיים נגרמו למשיבה 2 "נזקים, הפסדים והוצאות בסכומים אדירים" כפי שפורטו בכתב התביעה שכנגד, ומשכך פני הדברים אין ספק שהם רלוונטיים כדי להגיע לחקר האמת. באשר לטענה לפגיעה בצנעת הפרט, על פי ההלכה הפסוקה "תכליתו של חוק הגנת הפרטיות, לשמור על צנעת הפרט, לא נועדה להציב מכשול בלתי עביר להוכחת עניינים מסויימים". (דב"ע מט/3-2 מדינת ישראל נ' ישראל רויך ואח' פד"ע יז 377, 383). כל המסמכים הנוגעים לשאלות השנויות במחלוקת הם רלוונטיים לרבות "מסמכים מועילים" ו"מסמכים מזיקים", והעובדה שצד מהצדדים מתכוון להשתמש רק בחלק מהם כראיות אינה שוקלת לעניין הגילוי. על כן, אין לקבל את הטענה שמסמכים שלא הופיעו בתצהיר גילוי המסמכים אין הם בגדר הראיות של המשיבים ועל כן אין לגלותם. 10. לאור האמור לעיל, ולאחר איזון האינטרסים בין האפשרות להגיע לחקר האמת לבין פגיעה אפשרית בצנעת הפרט, בכל הנוגע לדו"חות הכספיים שגילויים מבוקש, אנו סבורים שיש להכריע לטובת האפשרות הראשונה, מה גם שהמשיבה 2 בטענתה לקיומם של נזקים ,הפסדים והוצאות במליוני דולרים חשפה עצמה מרצונה לאפשרות שהמערער יבקש לעיין באותם דו"חות כספיים שהם רלוונטיים לטענה זו - אנו מקבלים את הערעור ומורים למשיבים לגלות ולאפשר למערער לעיין, תוך 30 יום מהיום, במסמכים, כמבוקש בבש"א 005201/01, ככל שלא גולו בתצהיר גילוי המסמכים מיום 17.10.01. באשר למאזני הבוחן ודו"חות רווח והפסד של המשיבה 2, אנו מורים על גילוי מסמכים אלה לשנים 1998-2000 בלבד. המשיבים ישאו בהוצאות המערער בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. גילוי מסמכיםמסמכיםבית הדין לעבודה