סעיף 17א ל חוק הגנת השכר , דן בנושא התיישנות התביעה לפיצויי הלנת שכר, וזו לשונו על כל תתי סעיפיו : " (א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 (להלן - בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, א ו תוך 60 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאים להאריך את התקופה של 60 יום לתקופה של 90 יום. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א) " . בע"ע 195/99 אורלי מרוביץ נ' עמישב שירותים בע"מ, נקבע כי סעיף 17א'(ב) מתייחס לסיפא של סעיף 17א'(א) דהיינו לשכר שתקופת ההתיישנות לגביו היא בת 60 ימים או 90 ימים. עובדה זו עולה מפורשות אף מסעיף 17א'(ג) המאיין את תחולתו של סעיף 17א'(ב) לגבי שכר שטרם שולם ותקופת ההתיישנות לגביו היא שנה. הפרשנות שנתנה הפסיקה לסעיף 17א(ב) לחוק קובעת כי במקרה של הלנות חוזרות ונשנות כבענייננו תקופת ההתיישנות היא 3 שנים, ולכן תביעת התובעת לא התיישנה. סעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, מסדיר את אופן חישוב פיצוי הלנת השכר. סעיף 18 לחוק קובע כך: "בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו." פיצוייםהלנת שכרהתיישנות