חישוב המשכורת הקובעת לצורך פנסיה

פסק דין 1. כיצד יש לחשב את ה"משכורת הקובעת" של התובע לצורך תשלום הפנסיה שמשלמת לו הנתבעת (להלן - הנתבעת או נתיב או הקרן)? זו השאלה בה עלינו להכריע בהליך זה. המחלוקת 2. 2. המחלוקת בין הצדדים בהליך זה היא אופן חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של התובע, לצורך תשלום פנסית זקנה שמשלמת לו הנתבעת. 3. 3. לטענת התובע, יש לחשב את משכורתו הקובעת לפנסיה על בסיס ערך דרגה וותק שבסולם דירוג מהנדסים בשירות הציבורי, כאשר התובע טוען כי הוא זכאי לדרגה ולוותק המרביים על פי סולם דירוג מהנדסים בשירות הציבורי, על יסוד הנתונים האישיים שלו. התובע מוסיף וטוען כי על בסיס השכר הצמוד לדרגה ולוותק המרביים שבסולם דירוג מהנדסים בשירות הציבורי יש לחשב את מרכיבי שכרו האחרים (תוספת ענפית 15%, תוספת אחוזית קבועה, שכר עידוד 15%). לעומת זאת, טוענת הנתבעת, כי את שכרו הקובע לפנסיה של התובע יש לחשב על בסיס השכר שהיה צמוד לדרגתו כערכה במועד פרישתו מעבודה, כשהוא מעודכן בתוספות היוקר ששולמו במשק. זאת, בהתאם לעדכון טבלת השכר של עובדי מפעלי קונצרן כור בתקופה הרלבנטית, דהיינו בתקופה שמיום פרישתו מעבודה ועד למועד זכאותו לפנסית זקנה מהנתבעת. 4. 4. בנוסף למחלוקת העיקרית, חלוקים הצדדים בשאלת שיעור הפרמיה שיש להביא בחשבון במשכורת הקובעת של התובע לצורך תשלום הפנסיה. ההליך 5. 5. כיון שההתדיינות בהליך זה לא התנהלה במסלול רגיל, מוצאים אנו לנכון לפרט בתמצית את השתלשלות ההתדיינות בהליך. 6. 6. תחילתו של הליך זה בחודש ינואר 1997. אולם, במהלך ההתדיינות בהליך זה פסלו עצמם שני מותבים של בית הדין (מותב בראשות כב' השופט פליטמן ומותב בראשות כב' השופט נחתומי) מלהמשיך לדון בו. 7. 7. בחודש דצמבר 2000 הועבר ההליך למותב זה. בעת העברת ההליך למותב זה, כבר הוגשו כל תצהירי העדות מטעם הצדדים, וכן מסמך תשובות לשאלון, שנועד להוות תחליף לחקירה נגדית של מר דגן, או לפחות לקצרה. כמו כן, בפני המותב הקודם נשמעו חלק מעדויות הצדדים - עדות מנכ"ל הקרן, מר ראובן אבל, ועדות מר עוזי דגן, ראש אגף זכויות ופנסיה של הקרן. יצוין, כי הנתבעת ויתרה על חקירה נגדית של התובע על תצהירו. 8. 8. בין הצדדים תלויים ועומדים שני הליכים נוספים, אשר היו מאוחדים עם הליך זה. עם העברת ההליך למותב זה, בהסכמת הצדדים, על פי החלטה מיום 1.1.2001, הופרד הדיון בין ההליכים וכל הליך נדון לחוד. 9. 9. בהחלטה מיום 23.4.2001 קבענו שנדון בהליך זה מהשלב אליו הגיע בפני המותב הקודם שדן בתיק, ודחינו את בקשת התובע לשמוע את עדותו של מר דגן, שהעיד בפני המותב הקודם. 10. 10. על פי החלטות של אב"ד, חויבה הקרן להמציא לתובע מסמכים שונים. בהתאם להחלטות אלה, הוגשו לתיק בית הדין מסמכים נוספים על ידי שני הצדדים: תצהיר עוזי דגן מיום 14.5.01 והמסמכים שצורפו לו; תצהיר עוזי דגן מיום 20.5.01 והמסמכים שצורפו לו; הודעת התובע מיום 29.5.01 והמסמכים שצורפו לה. 11. 11. בישיבה מיום 13.6.2001 נשמעו רק עדויות העדים שלא העידו בפני המותב הקודם (דן שפרינצק, יצחק רימון ואריה סירוטה), וניתנה החלטה על הגשת סיכומי טענות הצדדים בכתב. 12. 12. לאחר מספר ארכות, שניתנו לתובע עקב מצב בריאותו, הגשת סיכומי שני הצדדים הושלמה ביום 26.3.2002. 13. 13. בשנה האחרונה ניתנו שני פסקי דין, על ידי שני מותבים שונים בבית דין זה, אשר דנו גם כן בשאלת חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חברי נתיב שהקפיאו את זכויותיהם בקרן. (עב/ 600012/96 נתיב נ' הופמן, פסק דין מיום 3.10.2000, מותב בראשות כב' השופט לובוצקי; עב/ 600877/98 דוד דורון נ' נתיב, פסק דין מיום 18.11.2001, מותב בראשות כב' השופטת וירט-ליבנה). בפסקי דין אלה נקבע כי המשכורת הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו תוצמד מיום הקפאת הזכויות בקרן ועד ליום קבלת הפנסיה למדד המחירים לצרכן. שני פסקי הדין תלויים ועומדים בערעור בבית הדין הארצי לעבודה. לא ראינו לנכון לעכב את מתן פסק הדין עד לאחר הכרעה בשני תיקים אלה, כיון שהתובע בהליך זה תובע הצמדת משכורתו הקובעת לשכר הדרגה הגבוהה ביותר בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי, ומתנגד להצמדת משכורתו הקובעת למדד. רקע עובדתי 14. 14. נתוניו האישיים של התובע 15. 14.1. התובע נולד ביום 12.11.1931. 16. 14.2. החל מיום 15.3.76 עבד התובע בחברת כור אלקטרוניקה כמהנדס מערכות תקשורת, בדרגה ++9 בסולם השכר של דירוג המהנדסים. דרגה זו היתה הדרגה הגבוהה ביותר שהיתה קיימת בדירוג המהנדסים באותו מועד. 17. 14.3. בתקופה מיום 1.4.68 עד יום 30.8.78 היה התובע מבוטח בקרן הפנסיה "מבטחים", והחל מיום 1.9.78 הצטרף לקרן הפנסיה "נתיב", תוך שמירת רציפות הזכויות שצבר בקרן הפנסיה "מבטחים". 18. 14.4. ביום 30.11.91 פרש התובע ממקום עבודתו האחרון בכור - כור תקשורת והתראה בע"מ (להלן - המעבידה) מסיבות שונות הנובעות מהתדרדרות במצבו הבריאותי. 19. 14.5. בהתאם לתנאי הסכם הפרישה בין התובע לבין המעבידה, המעבידה העבירה לנתיב, בתשלום אחד ששולם מראש בחודש ינואר 1992, את כל הכספים להבטחת זכויות הפנסיה של התובע בנתיב, למשך תקופה נוספת של 15 חודשים, דהיינו עד ליום 1.3.93. כאמור, סיום עבודתו בפועל של התובע היה ביום 30.11.91. 20. 14.6. דרגתו האחרונה של התובע במקום העבודה לפני הפרישה היתה דרגה 17 בדירוג המהנדסים. יש לציין, כי דרגה זו היתה הדרגה הגבוהה ביותר בדירוג מהנדסים של כור (ראו סעיף 15.3 להלן), ולא היתה קיימת בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי. באותו מועד, הדרגה הגבוהה ביותר בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי היתה דרגה 13. 21. 14.7. בתקופה מיום 1.3.93 ועד למועד פרישתו לפנסית זקנה (שהוקדם לפי בקשתו) היה התובע בסטטוס של חבר שהקפיא את זכויותיו בקרן. 22. 14.8. בקשתו של התובע להקדמת תשלום פנסית זקנה מסיבות בריאות אושרה, והחל מיום 1.2.96 קיבל התובע פנסית זקנה מהקרן. 23. 15. קונצרן כור - מבנה השכר ואירועים הרלבנטיים לענייננו 24. 15.1. במשך שנים רבות, תעריפי השכר שחלו על המהנדסים, ההנדסאים, הטכנאים והפקידים עובדי קונצרן כור היו צמודים לתעריפי השכר של דירוגים אלה במגזר הציבורי, כפי שנקבעו בהסכמים הקיבוציים שנחתמו על ידי ההסתדרות מעת לעת. 25. 15.2. דבר זה בא לידי ביטוי בהוראת סעיף 4 בפרק ח' בהסכם כור שחל על העובדים החודשיים, שזו לשונו: "כל העובדים המועסקים במפעל יקבלו את משכורתם לפי תעריפי השכר והדרגות שנקבעו על ידי ההסתדרויות המקצועיות הארציות או האיגודים הארציים ואושרו על ידי האגף לאיגוד מקצועי". • • הסכם כור, נספח ג' בחוברת תצהירי העדות של דן שפרינצק ויצחק רימון. 26. 15.3. ערב תחילת תוכנית ההבראה בכור, הדרגה המקסימלית בדירוג המהנדסים וההנדסאים בשירות הציבורי היתה דרגה 13. בנוסף לכך, היו בסולם הדרגות של כור ארבע דרגות מעל הדרגות שהיו בדירוגים המקבילים במגזר הציבורי, דרגות 14 - 17, שנקבעו בהסכמים שנחתמו בין הארגון הארצי של עובדי כור לבין הנהלת כור (להלן - הדרגות הכוריות). דרגה 17 נוספה לדירוג הכורי בשנת 1988. • • סעיף 3 לתצהירו של מר אריה סירוטה. • • נספח א' לתצהירו של מר אריה סירוטה. • • הסכם המהנדסים בשירות הציבורי (נספח ב' בחוברת תצהירי העדות של דן שפרינצק ויצחק רמון), ממנו עולה כי טרם חתימת ההסכם הקיבוצי מיום 25.4.94 בדירוג המהנדסים, דרגה 13 היתה הדרגה הגבוהה ביותר בדירוג המהנדסים (ע' 10 להסכם). 27. 15.4. עד לתחילת תקופת ההבראה בכור, היו למעשה טבלאות שכר כוריות לדירוגים השונים, שהיו מבוססות על טבלאות השכר של הדירוגים השונים בשירות הציבורי, בתוספת הדרגות הכוריות. טבלאות אלה היו מועברות לנתיב באופן סדיר. • • סעיף 7 לתצהירו של מר אריה סירוטה. 28. 15.5. במחצית השניה של שנות השמונים נקלע קונצרן כור לקשיים כלכליים חמורים, והונהגה תוכנית הבראה בכור. במסגרת תוכנית ההבראה, נחתמו הסכמים קיבוציים בין ההסתדרות לבין הנהלת קונצרן כור, בהם הסכימה נציגות העובדים להפחתה בשכר ולקיצוצים שונים בתנאי העבודה. • • נספחים 25 ו- 26 לסיכומי התובע. 29. 15.6. באוגוסט 1989, במסגרת דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשת פירוק קונצרן כור, נתנה ההסתדרות התחייבות כי יוקפאו תעריפי השכר החלים על העובדים בכור במהלך כל תקופת ההבראה, כאמור במכתבו של יו"ר האגף לאיגוד מקצועי דאז, מר חיים הברפלד ז"ל, שזו לשונו: "לכבוד החבר בני גאון מנכ"ל כור חבר נכבד, בהמשך לסיכומים שבין האוצר, מ"מ היועץ המשפטי לממשלה לבינינו, הרינו לאשר לכם כי ההסתדרות לא תאשר בתקופת ההבראה ב"כור" את תעריפי השכר הארציים שיוסכמו בתקופת ההבראה בין האיגודים הארציים לבין המדינה". • • סעיף 4 לתצהיר אריה סירוטה. • • נספח ב' לתצהיר אריה סירוטה. 30. 15.7. בתקופת ההבראה, לא שולמו לעובדים במפעלי קונצרן כור העלאות שכר הנובעות משינויים בהסכמים קיבוציים ארציים שנחתמו בתקופה זו במגזרים השונים, ולא הוחלו טבלאות שכר חדשות. תעריפי השכר עודכנו בתוספות היוקר ששולמו בכל המשק בלבד. 31. 15.8. תקופת ההבראה של קונצרן כור הסתיימה ביום 31.12.1992. 32. 15.9. ביום 14.1.1993 כתב מזכ"ל ההסתדרות דאז, מר חיים הברפלד ז"ל, את המכתב הבא למר בני גאון, מנכ"ל כור: הנדון: תכנית הבראה של קונצרן כור מכתבנו אליכם מיום 20.8.89 אנו מתכבדים להודיעכם, כי האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות רואה את התחייבותו, שלא לאשר במשך תקופת תכנית ההבראה של קונצרן "כור" תעריפי שכר, כאמור במכתבנו בנדון, כמסתיימת ב- 31 בדצמבר 1992. יחד עם זאת, יש להבהיר, כי כור הפכה לחברת אחזקות, שבה כל תאגיד ותאגיד ינהל מו"מ בנפרד לגבי תנאי השכר לעובדיו". • • נספח ג' לתצהיר אריה סירוטה. 33. 15.10. בפועל, החל מתום תקופת ההבראה, ינואר 1993, (ובחלק ממפעלי הקונצרן עוד קודם לכן), כל חברה בקונצרן כור ניהלה משא ומתן נפרד בנוגע לתנאי השכר לעובדי אותה חברה. גם ארגון העובדים הארצי של עובדי כור חדל להתקיים, ולא התנהל מו"מ על תנאי שכר ועבודה ברמת הקונצרן. כעולה מהעדויות בפנינו, העלאות השכר ותוספות השכר לעובדי קונצרן כור שולמו בתוספות מפעליות על פי הסכמים קיבוציים מפעליים, בתוספות אישיות, ובדרכים נוספות. לעומת זאת, לא עודכנו "טבלאות השכר הכוריות" על פי השינויים שחלו בטבלאות השכר בשירות הציבורי , או בכל עדכון אחר, למעט בתוספות היוקר. • • סעיף 6(ב) לתצהיר אריה סירוטה. • • סעיף א' בתשובה לשאלה בסעיף 8 לתצהיר יצחק רמון. 34. 15.11. בנוסף לאמור לעיל יש לציין שתי עובדות אלה: 35. 15.11.1. ביום 17.6.93 פנו יושבי ראש האיגודים המקצועיים בהסתדרות המהנדסים, הסתדרות ההנדסאים והסתדרות האקדמאים במח"ר למנכ"ל כור בדרישה ליישם את סולמות השכר הנהוגים לגבי הדירוגים השונים במגזר הציבורי על עובדי כור. כאמור לעיל, בפועל, דרישה זו לא נענתה. • • נספח 12 לסיכומי התובע. 36. 15.11.2. בפני בית דין זה תלויות ועומדות תביעת הסתדרות המהנדסים ותביעת מועצת פועלי לוד כנגד טלרד, להחיל על עובדי טלרד את טבלאות השכר שנקבעו בהסכמים הקיבוציים שנחתמו בשירות הציבורי. תביעות אלה טרם נדונו לגופן, והוחזרו להמשך דיון בבית דין זה. זאת, לאחר שבית הדין הארצי הכריע בטענה המקדמית - האם ההסכם הקיבוצי של עובדי מפעלי כור חל על עובדי טלרד כהסכם קיבוצי ומחייב את הצדדים. 37. 16. הסכם השכר של דירוג המהנדסים במגזר הציבורי 38. 16.1. ביום 25.4.94 נחתם הסכם קיבוצי בין הסתדרות המהנדסים לבין המעסיקים במגזר הציבורי (להלן - הסכם המהנדסים). ההסכם הוגש כנספח ב' בחוברת בה הוגשו עדויות דן שפרינצק ויצחק רימון. 39. 16.2. בהסכם המהנדסים הוסכם על יצירת סולם דירוג חדש, בתוקף מיום 1.1.94. 40. 16.3. על פי סולם הדירוג החדש, דרגות 5 - 13 בסולם הדירוג הקודם של דירוג מהנדסים הומרו לדרגות 35 עד 43. 41. 16.4. בנוסף לכך, נוספו שלוש דרגות חדשות, דרגות 44 עד 46, שתחולתן כמפורט להלן: 42. 16.4.1. דרגות 45 ו- 45+ - מיום 1.3.94. 43. 16.4.2. דרגות 46 ו- 46+ - מיום 1.7.95 במגזר העסקי ו- 1.1.97 אצל שאר המעסיקים. לגבי דרגות אלה סוכם כי הן תאויישנה ע"י המשנים למנכ"לים או בעלי תפקידים מקבילים. 44. 16.5. כאמור לעיל, סולם הדירוג החדש על פי הסכם המהנדסים לא הוחל בפועל על עובדי קונצרן כור. 45. 17. אופן חישוב הפנסיה של חברי נתיב עובדי קונצרן כור שהקפיאו את זכויותיהם והשלכות תכנית ההבראה של כור על המחלוקת בהליך זה: 46. 17.1. כעולה מחומר הראיות בהליך זה, חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר הקרן, עובד קונצרן כור, שהקפיא את זכויותיו בקרן, נעשה על בסיס השכר הצמוד לדרגה בה היה מדורג חבר הקרן במועד סיום עבודתו בפועל, כערכה במועד פרישתו לפנסיה, כאשר החל מתקופת ההקפאה בכור שכר זה עודכן רק בתוספות היוקר ששולמו במשק ממועד סיום עבודתו בפועל ועד למועד פרישתו לפנסיה. על בסיס שכר זה חושבו רכיבי השכר האחרים שנלקחו בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת (תוספות אחוזיות, תוספות ענפיות, וותק, פרמיה וכו'). 47. 17.2. כאמור, ממועד תחילת תכנית ההבראה בכור (שנת 1989), ואף קודם לכן, לא עודכנו תעריפי השכר בטבלאות השכר הכוריות, מעבר לעדכונן בתוספות היוקר ששולמו במשק. כתוצאה מכך, חלה שחיקה משמעותית בשכר ששימש בסיס לחישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר הקרן, עובד קונצרן כור, שהקפיא את זכויותיו בקרן. זאת, כיון שהמשכורת הקובעת של חבר שהקפיא את זכויותיו חושבה על בסיס תעריף השכר שהיה בתוקף במועד פרישתו בפועל מהעבודה, מספר שנים קודם למועד הפרישה בפנסיה, כאשר תעריף זה לא עודכן במשך בכל שנות תקופת הקפאת הזכויות בקרן (ולעתים גם בשנות עבודתו האחרונות של חבר הקרן, כבמקרה של התובע), אלא בתוספות היוקר ששולמו במשק בלבד. למעשה, תעריפי השכר הבסיסיים של טבלאות השכר, עליהן נוספו תוספות היוקר ששולמו במשק בלבד, היו תעריפי השכר של סוף שנות השמונים, ערב תחילת תכנית ההבראה של קונצרן כור. • • מוסכמה מס' 6 (רשימת המוסכמות והפלוגתאות - נספח 5 לסיכומי התובע). • • מכתבו של מנכ"ל נתיב למשרד האוצר מיום 29.8.96 - נספח 6 לסיכומי התובע. • • מכתבו של מנכ"ל נתיב למשרד האוצר מיום 27.1.97 והנספח שצורף לו - נספח 13 לסיכומי התובע. 48. 18. פעולות הקרן לשינוי התקנון 49. 18.1. על פי המסמכים שהוגשו לתיק, החל משנת 1996 פעלה נתיב לתיקון המצב שנוצר, הן בפניה למשרד האוצר והן ביוזמה לשינוי תקנון הקרן. השינוי אותו יזמה נתיב היה הצמדת המשכורת הקובעת למדד המחירים לצרכן, ממועד סיום עבודתו בפועל של חבר הקרן ועד למועד קבלת הפנסיה מהקרן. • • מכתב מנכ"ל נתיב למשרד האוצר מיום 29.8.96, נספח 6 לסיכומי התובע. • • מכתב מנכ"ל נתיב למשרד האוצר מיום 27.1.97 והנספחים לו, נספחים 13 ו- 14 לסיכומי התובע. • • מכתב מנכ"ל נתיב למשרד האוצר מיום 5.2.98, נספח 7 לסיכומי התובע. 50. 18.2. בסופו של דבר, תוקן תקנון הקרן, בתוקף מיום 1.1.97, כך שהמשכורת הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו תוצמד למדד המחירים לצרכן ממועד הפסקת תשלום דמי הגמולים ועד למועד זכאותו לפנסיה (סעיף 13(י) לתקנון הקרן, מצוטט בסעיף 23 להלן). 51. 18.3. כיון שהתובע החל לקבל פנסית זקנה מהקרן ביום 1.2.96 לא חל עליו התיקון לתקנון הקרן. עם זאת, הנתבעת היתה מוכנה, בהסדר פשרה, להחיל עליו את סעיף 13(י) לתקנון הקרן. התובע סירב להצעה זו, ועמד על זכותו לחישוב המשכורת הקובעת לפנסיה על בסיס שכר הדרגה הגבוהה ביותר בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי. תקנות הקרן הרלבנטיות 52. 19. הן לצורך הבנת טענות התובע והן לצורך דיון בהן, יש להביא את תקנות הקרן הרלבנטיות בתקופות השונות. להלן, יצוטטו התקנות (או תקנות המשנה) הרלבנטיות במועדים שונים, כאשר שנת התקנון היא שנת פרסום חוברת התקנון. באותם מקרים בהם יש לדבר חשיבות, נציין את מועד תחילת תוקפו של התיקון. 53. 20. תקנון 1983: "פרק ד' - הבסיס לחישוב תשלומי פנסיות תקנה 13 - המשכורת הקובעת א. א. "המשכורת הקובעת" לצרכי תקנון זה היא המשכורת הרגילה, או השכר היומי הרגיל כשהוא מוכפל ב - 26 כהגדרתם בסעיף 1 לעיל, שלפיה תשולם לזכאים פנסית זיקנה, פנסית נכות ופנסית שאירים, ובלבד שמכל רכיביה האמורים שם שולמו לקרן מלוא דמי התגמולים הן ע"י המוסד והן ע"י החבר בגין כל תקופת עבודתו וחברותו בקרן. ב. ב. .... ג. ג. .... ד. ד. .... .... (8) (8) בכפוף לכל האמור בסעיף זה לעיל, תהא המשכורת הקובעת לגבי: (א) (א) פנסית זיקנה: המשכורת האחרונה שהחבר היה זכאי לקבל מהמוסד שהעסיק אותו, ובלבד שתוספת שכר בגין העלאה בדרגה שניתנה לחבר בתוך 36 החדשים האחרונים שלפני פרישתו תשולב אף היא בהדרגה באופן יחסי ממוצע במשכורת הקובעת במשך 36 חדשים (כשבכל חודש ייכלל אחד חלקי 36 ממנה במשכורת הקובעת), ובלבד ששולמו לקרן בגין תוספת השכר בשלמותה מלוא דמי התגמולים. (ב) (ב) ... (ג) (ג) ... 14. הצמדת המשכורת הקובעת המשכורת הקובעת של חבר לעניין חישוב פנסיה תוצמד לתעריף השכר שיאושר על ידי האיגוד המקצועי או שייקבע בהסכמים קיבוציים או בהסכמים קיבוציים ארציים אחרים לגבי כלל הפועלים או העובדים בארגון הפועלים או בארגון העובדים שהחבר השתייך אליו ובאותו מקצוע ובאותם סוג ודרגה שהיו לחבר בעת פרישתו מן העבודה (להלן - המשכורת הקובעת המוצמדת) ולא יחרגו מאלה. אם אחרי פרישת החבר מן העבודה יחולו שינויים ברמת השכר הכללית כנ"ל, בין אם להעלאה ובין אם להפחתה, יחולו אותם השינויים במקביל ובאופן יחסי במשכורת הקובעת המוצמדת של החבר שפרש כנ"ל, ובלבד שהשינויים ברמת השכר הכללית יהיו באותם הרכיבים של המשכורת הקובעת שלפיהם נקבע שיעור הפנסיה לחבר כנ"ל או לשאיריו ואשר מהם הופרשו מלוא דמי התגמולים כדין ושהיו כלולים בין רכיבי השכר של החבר ערב פרישתו מהעבודה". 15. המשכורת הקובעת לגבי חבר שעבר לעבודה מכניסה פחות חבר שעבד במוסד והיה חבר הקרן 10 שנים לפחות ולאחר מכן עבר או הועבר לעבודה מסוג אחר במוסד המכניסה פחות מעבודתו הקודמת, תחושב המשכורת הקובעת לגביו לפי שני ההרכבים כדלקמן: הרכב ראשון - לפי חישוב משכורתו של החבר בסוג העבודה הקודם: המכפלה של המשכורת הקובעת שהיתה מגיעה לחבר, אילו המשיך בעבודה בסוג הקודם ובאותה דרגה, במספר השנים שעבד למעשה בסוג העבודה הקודם מחולק בתקופת עבודתו הכוללת של החבר במוסד. הרכב שני - לפי חישוב משכורתו של החבר בסוג העבודה האחרון: המכפלה של המשכורת הקובעת של החבר בסוג העבודה האחרון, במספר שנות עבודתו בסוג העבודה האחרון, מחולק בתקופת עבודתו הכוללת של החבר במוסד. 54. 21. תקנון 1989 פרק ד' - הבסיס לחישוב תשלומי פנסיות תקנה 13: אין שינוי מנוסח התקנה בתקנון 1983 (נוספה תקנה 13(ד)(3א) אך היא אינה רלבנטית למחלוקת נשוא הליך זה). תקנה 14: בתוקף מיום 1.4.87 הוחלפה תקנה 14 לתקנות הקרן, וזה נוסחה: 14. הצמדת הפנסיה למדד המחירים לצרכן החל ב- 1.4.87 תוצמד הפנסיה למדד המחירים לצרכן ותעודכן בשיטה זו: א. א. עדכון הפנסיה בהתאם לשינויים שיחולו במדד ייעשה בתחולה מאותם מועדים שבהם תעודכן תוספת היוקר לעובדים. ב. ב. עדכון הפנסיה ייעשה על ידי הכפלת הפנסיה במדד שפורסם בחודש שקדם למועד עדכון תוספת היוקר וחלוקת המכפלה במדד שעל פיו הפנסיה חושבה או עודכנה בפעם האחרונה, לפי הענין. ג. ג. הוראת מעבר: עדכון ראשון של הפנסיה של מי שהיה זכאי לפנסיה מהקרן גם לפני 1.4.87 ייעשה מ - 1.4.87 ע"י הכפלת הפנסיה לחודש מרץ 87 במדד שפורסם בחודש שקדם למועד עדכון תוספת היוקר וחלוקת המכפלה במדד שפורסם ב - 15.3.87 . בסעיף זה "מדד" פירושו: מדד המחירים לצרכן כולל פירות וירקות המתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כן נוספה הוראה, תקנה 14א, המקנה זכאות לפיצוי שחיקה חד-פעמי ותוספת להעלאת ערך הפנסיה. תקנה 15 - אין שינוי מנוסח התקנה בתקנון 1983. 55. 22. תקנון 1993 פרק ד' - הבסיס לחישוב תשלומי פנסיות תקנה 13 לא שונה נוסח הסעיפים שצוטטו בסעיף לעיל. (חלו שינויים בנוסח הסעיפים בנוגע להכללת הפרמיה במשכורת הקובעת לפנסיה, והם יובאו בסעיף 119 להלן, בדיון על תביעת התובע בנוגע לשיעור הפרמיה במשכורתו הקובעת). תקנה 14 נוסח התקנה שונה (השינויים מודגשים): 14 14 הצמדת הפנסיה למדד המחירים לצרכן החל ב- 1.4.87 תוצמד הפנסיה למדד ותעודכן בשיטה זו: א. א. עדכון הפנסיה בהתאם לשינויים שיחולו במדד ייעשה בתחולה מאותם מועדים שבהם תעודכן תוספת היוקר לעובדים. ב. ב. עדכון הפנסיה לראשונה ייעשה ע"י הכפלתה במדד שפורסם בחודש שקדם למועד עדכון תוספת היוקר וחלוקת המכפלה במדד שפורסם בחודש שלפני הפרישה לפנסיה או הפטירה. ג. ג. עדכון הפנסיה שעודכנה כבר פעם ייעשה על ידי הכפלת הפנסיה במדד שפורסם בחודש שקדם למועד עדכון תוספת היוקר וחלוקת המכפלה במדד שעל פיו הפנסיה עודכנה בפעם האחרונה. ד. ד. הוראות מעבר: עדכון ראשון של הפנסיה של מי שהיה זכאי לפנסיה מהקרן גם לפני 1.4.87 ייעשה מ - 1.4.87 ע"י הכפלת הפנסיה לחודש מרץ 87 במדד שפורסם בחודש שקדם למועד עדכון תוספת היוקר וחלוקת המכפלה במדד שפורסם ב - 15.3.87. בסעיף זה "מדד" פירושו: מדד המחירים לצרכן כולל פירות וירקות המתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 56. 23. תקנון 1999 תקנה 13: לתקנה 13 נוסף סעיף קטן י', בתוקף מיום 1.1.97. "מי שהיה חבר בקרן ותשלום דמי התגמולים בגינו נפסק לפני מועד זכאותו לפנסיה מהקרן, יראו - לענין חישוב המשכורת הקובעת - את מועד הפסקת תשלום דמי התגמולים בגינו כאילו הוא מועד פרישתו, וממועד זה ועד למועד זכאותו לפנסיה לסוגיה - לפי פסקה ט' לעיל - תוצמד המשכורת הקובעת למדד המחירים לצרכן, כולל פירות וירקות המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע במועד זכאותו לפנסיה". טענה מקדמית - תביעת התובע הוגשה באיחור 57. 24. לטענת הקרן, יש לדחות את תביעת התובע על הסף כיון שהוגשה באיחור, שלושה חודשים לאחר המועד להגשתה בהתאם להוראות התקנון, הקובע כי ערעור על החלטת וועדת הערעורים יש להגיש בתוך 45 יום ממועד מתן החלטת וועדת הערעורים. 58. 25. טענה זו פשוט אינה נכונה עובדתית. החלטת וועדת הערעורים היא מיום 25.11.96, והתובע הגיש את תביעתו ביום 6.1.97, דהיינו 41 יום לאחר מועד מתן החלטת הוועדה. 59. 26. יש לציין, כי נושא זה כבר עלה במסגרת שמיעת עדויות הצדדים (פרוטוקול ע' 22), ואף בהחלטה האחרונה מיום 18.2.2002, ציינו כי תביעתו של התובע הוגשה בחודש ינואר. לכן, תמוה בעינינו שטענה זו הועלתה על ידי הקרן. האם התובע זכאי לחישוב המשכורת הקובעת על בסיס דירוג מהנדסים בשירות הציבורי? טענות התובע 60. 27. לטענת התובע, על פי תקנות הקרן שהיו בתוקף במועד פרישתו לפנסיה, 1.2.96, היה על הקרן לחשב את המשכורת הקובעת לחישוב הפנסיה על בסיס השכר הצמוד לדרגה ולוותק המירביים בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי. טענה זו מבסס התובע על נימוקים שיפורטו להלן. 61. 28. עד לתיקון תקנון הקרן מיום 1.4.87, בו הוחלפה תקנה 14, היה בתקנות הקרן הסדר מפורש לחישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו. תקנה 14 במהדורת 1983 לתקנות הקרן הסדירה שני נושאים: האחד - חישוב המשכורת הקובעת של חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם בקרן (להלן - המוקפאים): השני - הצמדת הפנסיה השוטפת ששולמה לחברי הקרן (בין אם פרשו לפנסיה כ"עובדים פעילים", דהיינו עבדו בפועל עד הגיעם לזכאות לפנסיה, ובין אם פרשו לפנסיה לאחר תקופה של הקפאת זכויות). 62. 29. עם החלפת תקנה 14, בשנת 1987, נוצר מצב בו לא היה בתקנות הקרן הסדר מפורש לחישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים. אולם, הקרן הודתה שהתיקון בשנת 1987 של סעיף 14 לתקנות הקרן לא שינה את אופן חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים. 63. 30. משלא נקבע הסדר אחר, ולנוכח הודאת הקרן, תקנה 14 במהדורת 1983 נשארה בתוקף בכל הנוגע לקביעת המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים. לפיכך, היה על הקרן לחשב את המשכורת הקובעת לפנסיה של התובע על פי תקנה 14 במהדורת 1983. 64. 31. על פי תקנה 14 במהדורת 1983, היה על הקרן להצמיד את משכורתו הקובעת של התובע "לתעריף השכר שיאושר על ידי האיגוד המקצועי ..לגבי כלל הפועלים או העובדים בארגון הפועלים או ארגון העובדים שהחבר השתייך אליו ובאותו מקצוע ובאותם סוג ודרגה שהיו לחבר בעת פרישתו מן העבודה". במקרה של התובע, לאור העובדה שדורג בדירוג מהנדסים, מדובר בתעריף השכר של דירוג מהנדסים שאושר על ידי הסתדרות המהנדסים, על פי הסכם המהנדסים, מנימוקים אלה: 65. 31.1. על פי הסכם כור, חל עליו תעריף השכר של דירוג מהנדסים (סעיף 4 בפרק ח', צוטט בסעיף 15.2 לעיל). 66. 31.2. הסכם כור לא קבע סולם שכר עצמאי, אלא רק הוסיף מספר דרגות לסולם המהנדסים בשירות הציבורי. 67. 31.3. להקפאת השכר בכור אין השלכה על זכויותיו כלפי הקרן, שכן היא לא באה לידי ביטוי בתקנות הקרן. 68. 32. גם אם התקנה החלה היא תקנה 13 לתקנות הקרן, הרי על פי תקנה 13(ט)(1) המשכורת הקובעת לפנסיה היא "המשכורת האחרונה שהחבר היה זכאי לקבל מהמוסד שהעסיק אותו ...". המשכורת שהתובע היה זכאי לקבל היא המשכורת על פי טבלת השכר של דירוג המהנדסים בשירות הציבורי. בעניין זה הסתמך התובע הן על הוראות הסכם כור, הן על העובדה שתקופת ההבראה בכור הסתיימה ביום 31.12.92 ועם סיומה פג תוקף התחייבות ההסתדרות שלא לאשר את תעריפי השכר של האיגוד המקצועי, והן על כך שבהסכם פשרה עם מעבידתו, כור תקשורת והתראה, הוא קיבל פיצוי על כך ששכרו הוקפא שלא כדין בתקופת ההבראה בכור. התובע טען כי אין כל בסיס לטענת הקרן לפיה המשכורת הקובעת לפנסיה היא המשכורת האחרונה ששולמה לחבר בפועל, ואשר ממנה הופרשו דמי גמולים לקרן. טענות הקרן 69. 33. הקרן טוענת שיש לדחות מכל וכל את תביעתו של התובע לחישוב משכורתו הקובעת של התובע על בסיס דירוג מהנדסים בשירות הציבורי, מנימוקים שיפורטו להלן. 70. 34. בכל שלוש מהדורות תקנות הקרן אליהן התייחסו הצדדים בהליך זה (1983, 1989 ו - 1993) המונח "הקפאת זכויות" ו/או "חבר מוקפא" אינו מופיע, הן בפרק ההגדרות והן בכלל. 71. 35. התקנה בה נקבע אופן חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה, הן של חבר פעיל והן של חבר מוקפא, היא תקנה 13 בלבד. כעקרון, המשכורת הקובעת לפנסיה היא השכר שהחבר זכאי לקבל במועד פרישתו לפנסיה, לפי שכרו בדרגתו האחרונה בה היה מדורג במועד סיום עבודתו. 72. 36. סעיף 14 במהדורת 1983 קבע את המנגנון להצמדת הפנסיה השוטפת, וקבע הצמדת הפנסיה השוטפת לטבלאות השכר לכל חבר, פעיל ומוקפא. בסעיף 14 לתקנות הקרן לא היתה התייחסות לאופן חישוב המשכורת הקובעת למוקפאים. 73. 37. בכל מקרה, אין מקום לחשב את המשכורת הקובעת לפנסיה של התובע על יסוד טבלת השכר של דירוג מהנדסים בשירות הציבורי, מנימוקים אלה: 74. 37.1. טבלת השכר הזו לא הוחלה על העובדים במפעלי קונצרן כור לאחר תכנית ההבראה. אין סיבה שהתובע יהנה משכר קובע לפנסיה שאף חבריו הפעילים לא נהנו ממנו. 75. 37.2. דרגתו האחרונה של התובע היא "דרגה כורית", שלא הופיע במועד פרישתו בטבלת השכר של המהנדסים. לא ניתן באופן מלאכותי לשבץ את התובע בדרגה זו או אחרת של דירוג המהנדסים בשירות הציבורי. 76. 37.3. מפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין טלרד (עס"ק 400016/96 הסתדרות המהנדסים בישראל נ' טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ) עולה כי הסכם כור המשיך לחול ולהיות בתוקף גם לאחר תום תקופת ההבראה בכור. לפיכך, הנתבעת פעלה נכון כאשר המשיכה להצמיד את שכרו של התובע לטבלת השכר האחרונה שאושרה בכור על פי הסכם כור. 77. 37.4. כעולה מפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין טלרד, השאלה אם לאחר תום תוכנית ההבראה בכור חלו על עובדי כור תעריפי השכר של סולמות הדירוג בשירות הציבורי היא שאלה מורכבת וסבוכה ביותר. לאור זאת, אין מקום שהנתבעת תקבע כי היה על מעבידתו של התובע לשלם לו שכר על פי טבלת השכר של דירוג מהנדסים בשירות הציבורי, ותתבע ממעבידתו של התובע דמי גמולים על בסיס שכר זה. לעניין זה, הסכם הפשרה בין התובע לבין מעסיקתו אינו מהווה ראיה לטענת התובע. הכרעה 78. 38. עד לשינוי תקנה 14 בשנת 1987, ניתן לומר שהיה נוהג "משטר אחד" בקרן בכל הקשור לחישוב "המשכורת הקובעת" לכל צורך שהוא - הן המשכורת הקובעת שנקבעה לחבר עם תחילת זכאותו לפנסיה (להלן - "המשכורת הקובעת הראשונית"), הן קביעת המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים והן עדכון המשכורת הקובעת לצורך תשלום הפנסיה השוטפת: לכל צורך שהוא, חושבה המשכורת הקובעת בהתאם ל"תעריפי השכר" או ל"טבלאות השכר" של הדירוגים השונים, כפי שעודכנו מעת לעת. 79. 39. החל משנת 1987 חל שינוי, ונוצרה הפרדה: "המשכורת הקובעת הראשונית" חושבה על בסיס תעריפי השכר או טבלאות השכר, לרבות רכיבים שנגזרו ממנה (כגון - תוספות אחוזיות, שכר עידוד). לעומת זאת, עדכון הפנסיה השוטפת לא נעשה יותר על בסיס עדכון "תעריפי השכר" או "טבלאות השכר", אלא על בסיס הצמדה למדד המחירים לצרכן. יש לציין, כי שינוי שיטת עדכון הפנסיה השוטפת והצמדתה למדד המחירים לצרכן לא היה ייחודי לנתיב, אלא נעשה בכל קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. יתר על כן. כעולה מדב"ע שנ/ 6-3 לנזרר אהרון נ' "נתיב" (עבודה ארצי כרך א (1)633, צורף לסיכומי הנתבעת), נתיב שינתה את שיטת עדכון הפנסיה במועד מאוחר יותר מהמועד בו תוקנה השיטה בקרנות הפנסיה האחרות. 80. 40. כאמור לעיל, הצמדת "המשכורת הקובעת" לתעריפי השכר או לטבלאות השכר כפי שעודכנו מעת לעת הוחלה גם על חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם בקרן. כלומר, משכורתו הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו נקבעה על פי דרגתו של חבר הקרן במועד בו סיים את עבודתו בפועל, כערכה של דרגה זו במועד בו פרש לפנסיה מהקרן. למעשה, עדכנה נתיב את משכורתו הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו, באותו אופן בו עדכנה את "המשכורת הקובעת" לצורך תשלום הפנסיה השוטפת של חברי הקרן, כפי שעודכנו תעריפי השכר של עובדי קונצרן כור. 81. 41. עוד יש לציין שגם לאחר תיקון תקנה 14 נתיב המשיכה לחשב את משכורתו הקובעת של חבר הקרן שהקפיא זכויותיו על בסיס "תעריף השכר" כפי שעודכן והיה בפועל במועד זכאות העובד לפנסיה. זאת ניתן ללמוד מכך שנתיב לא חישבה את "משכורתו הקובעת" של התובע על בסיס משכורתו האחרונה במועד סיום עבודתו בפועל, אלא עדכנה את תעריף השכר האחרון של דרגתו של התובע בתוספות היוקר ששולמו ממועד סיום עבודתו בפועל ועד למועד בו החל לקבל פנסיה מהקרן, כפי שעודכנו תעריפי השכר של עובדי כור. 82. 42. האם תקנה 14 לתקנות הקרן משנת 1983 הסדירה הן את חישוב המשכורת הקובעת למוקפאים והן את אופן עדכון הפנסיה השוטפת, כטענת התובע, או רק את עדכון הפנסיה, כטענת הנתבעת? נראה לנו, שניתן למצוא תימוכין בנוסח התקנה הן לטענת התובע והן לטענת הקרן. הביטוי בו נעשה שימוש בתקנה הוא "אחרי פרישת החבר מן העבודה". ניתן לומר כי ביטוי זה מתייחס לפרישה בפועל מן העבודה, בין אם הפרישה היא מספר שנים לפני זכאות החבר לפנסיה מהקרן, דהיינו פרישה לפני תקופת הקפאת זכויות, ובין אם הפרישה מעבודה היא במועד הזכאות לפנסיה מהקרן. עם זאת, ניתן לפרש את התקנה גם כמתייחסת רק לעדכון הפנסיה השוטפת של חבר הקרן, כאשר הביטוי "אחרי פרישת החבר מן העבודה" כוונתו לפרישה לפנסיה, דהיינו לתקופה שממועד זכאות העובד לפנסיה על פי תקנות הקרן. 83. 43. לכאורה, משכורתו הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו לא נקבעה על יסוד תקנה 13 כלשונה, לא לפני תיקון תקנה 14 משנת 1987 ולא לאחר התיקון. זאת, כיוון ש"המשכורת הקובעת" לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו לא נקבעה על יסוד המשכורת האחרונה שקיבל החבר בפועל, בחודש עבודתו האחרון, שממנה הופרשו דמי גמולים לקרן, אלא על יסוד דרגתו האחרונה של חבר הקרן במועד בו הקפיא את זכויותיו, כערכה של דרגה זו במועד הזכאות לפנסיה. 84. 44. כאמור, נתיב נהגה בנוגע למשכורת קובעת של חבר שהקפיא את זכויותיו באופן זהה לאופן בו נהגה בנוגע לעדכון המשכורת הקובעת לצורך תשלום הפנסיה השוטפת. התנהגותה בפועל של הקרן תומכת איפוא בטענתו של התובע כי תקנה 14 לתקנות הקרן הסדירה הן את חישוב המשכורת הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו והן את עדכון המשכורת הקובעת לצורך עדכון הפנסיה השוטפת. 85. 45. לצורך הדיון בטענת התובע לעניין זכאותו למשכורת קובעת על בסיס דירוג מהנדסים בשירות הציבורי, נניח כי נכונה טענת התובע שתקנה 14 לתקנה 1983 הסדירה את אופן חישוב המשכורת הקובעת למוקפאים (לפרשנות התקנות ולאופן בו היה על הקרן לחשב את המשכורת הקובעת של המוקפאים נתייחס בהמשך, בסעיפים 63 עד 74 להלן). אולם, אין בכך כדי להביא אותנו לקבל את טענתו כי יש לחשב את משכורתו הקובעת לפנסיה על בסיס דרגה בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי, מהנימוקים שיפורטו להלן. 86. 46. הלכה פסוקה היא, כי זכויות הפנסיה של חבר הקרן נקבעות על פי הוראות תקנות הקרן במועד פרישתו לפנסיה. דב"ע שנ/ 3-60 עמיקם ברקן - קרן הגמלאות, פד"ע כב' 265, 258. לפיכך, זכויותיו של התובע לפנסיה, לרבות אופן חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה, נגזרות מתקנות הפנסיה שהיו בתוקף במועד זכאותו לפנסיה - 1.2.96, דהיינו תקנות 1993. 87. 47. איננו מקבלים את טענתו של התובע כי לאחר תיקון תקנות הקרן בשנת 1987 היו בעצם "שתי" תקנה 14 לתקנות הקרן: האחת - הנוסח המתוקן של תקנה 14, שחל על עדכון הפנסיה השוטפת; השניה - "נסתרת", הנוסח הקודם של תקנה 14, אשר חל על עדכון "המשכורת הקובעת" של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו. תקנה 14 לאחר התיקון משנת 1987 החליפה את תקנה 14 שקדמה לתיקון לכל דבר ועניין שהוסדרו בתקנה 14. לפיכך, ככל שתקנה 14 לתקנון 1983 הסדירה את חישוב "המשכורת הקובעת" לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו, הרי תקנה 14, כנוסחה לאחר התיקון משנת 1987 מסדירה גם נושא זה. 88. 48. התוצאה היא איפוא, שאם חלה תקנה 14 על חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו, החישוב הנכון הוא הצמדת המשכורת הקובעת למדד המחירים לצרכן ממועד ההקפאה, השקול למועד הפרישה לפנסיה, ועד למועד הזכאות לפנסיה מהקרן. 89. 49. יתר על כן. אפילו אם היינו הולכים לשיטתו של התובע ומחשבים את משכורתו הקובעת לפנסיה על יסוד תקנה 14 כנוסחה בתקנון 1983, לא היה בכך כדי להביא לתוצאה של חישוב משכורתו הקובעת על יסוד דירוג מהנדסים בשירות הציבורי. 90. 50. תקנה 14 כנוסחה בתקנון 1983 קבעה כמפורט להלן: "הצמדת המשכורת הקובעת המשכורת הקובעת של חבר לענין חישוב פנסיה תוצמד לתעריף השכר שיאושר ע"י האיגוד המקצועי או שייקבע בהסכמים קיבוציים או בהסכמים ארציים אחרים לגבי כלל הפועלים או העובדים בארגון העובדים או בארגון הפועלים שהחבר השתייך אליו ובאותו מקצוע ובאותם סוג ודרגה שהיו לחבר בעת פרישתו מהעבודה (להלן - המשכורת הקובעת המוצמדת). אם אחרי פרישת החבר מן העבודה יחולו שינויים ברמת השכר הכללית כנ"ל, בים אם להעלאה ובין אם להפחתה, יחולו אותם השינויים במקביל ובאופן יחסי במשכורת הקובעת המוצמדת של החבר שפרש כנ"ל, ובלבד שהשינויים ברמת השכר הכללית יהיו באותם הרכיבים של המשכורת הקובעת שלפיהם נקבע שיעור הפנסיה לחבר כנ"ל או לשאיריו אשר מהם הופרשו מלוא דמי התגמולים כדין ושהיו כלולים בין רכיבי השכר של החבר ערב פרישתו מהעבודה". 91. 51. אנו סבורים, כי תעריפי השכר הרלבנטיים לגבי התובע הם תעריפי השכר שאושרו וחלו על העובדים במפעלי קונצרן כור בסוגו ובמקצועו, ולא תעריפי השכר של דירוג המהנדסים בשירות הציבורי. פרשנות זו של תקנה 14 מתחייבת לדעתנו הן מלשון התקנה והן מפירוש תכליתי של התקנה בהתחשב בכך שמדובר בקביעת משכורת קובעת לצורך תשלום פנסיה מקרן פנסיה צוברת. 92. 52. לעניין מהותה של פנסיה צוברת, אמר בית הדין הארצי לעבודה: "לעומת זאת, שיטת הפנסיה הקופתית או הצוברת מושתתת על הפרשות שוטפות של המעביד והעובדים לקרן פנסיה במשך תקופות עבודתם של העובדים, והן אשר מממנות את תשלום הקצבה בקרות האירוע המזכה בקצבה את העובד או את שאיריו. קרנות הפנסיה "מבוססות על הדדיות שאינה מביאה בחשבון, ברוב המקרים, את החישוב האינדיוידואלי", והן חייבות לקבל לשורותיהן כל עובד המועסק במפעל (ר' מנחם גולדברג: ביטוח עובדים בקרנות פנסיה - היבטים משפטיים, שנתון משפט העבודה ג 95, 102 - 103). ההדדיות בין חברי קרן הפנסיה מתבטאת בכך ש"כל מבוטח יקבל, כשיארע אירוע ביטוחי, את המגיע לו מהקרן - מהקופה הכללית - לפי תקנות הקרן, כפי שיהיה בתוקף אותה שעה, ללא קשר לשאלה, כמה הפריש או כמה הופרש על ידי מעבידו בגינו לקופת קרן הפנסיה" (בג"צ 2010/90, בשג"צ 5292/90 התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד מה(1) 405, 413). מכאן חשיבותה הרבה של שיטת תשלום דמי התגמולים לקרן, המביאה בחשבון הפרשות על ידי עובדים צעירים במשך תקופה ארוכה יותר לעומת עובדים מבוגרים המועלים בדרגה ומשתלמים עבורם דמי תגמולים במשך תקופה קצרה יחסית. מטרתה של השיטה היא להבטיח, בין השאר, את מקורות ההכנסה של הקרן למען תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי חברי הקרן ושאיריהם לטווח הארוך" דב"ע 97 / 6-22 פורת נ' נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ, פד"ע לג 145, ע' 157. 93. 53. לאור מהותה של קרן נתיב כקרן פנסיה צוברת, נראה לנו שהפרשנות הנטענת על ידי התובע, לפיה יש לחשב את משכורתו הקובעת לפנסיה על בסיס תעריף שכר של עובדים במגזר הציבורי, מגזר שאינו חבר בנתיב ואינו משלם דמי גמולים לקרן הפנסיה נתיב אינה סבירה. לאור מהותה של קרן פנסיה צוברת, אין זה סביר שהפנסיה המשולמת לחבר הקרן תחושב על בסיס שכר המנותק משכרם של העובדים המבוטחים בקרן, ממנו משולמים דמי גמולים לקרן. ממהותה של שיטת הפנסיה הצוברת, מתחייב קיומו של קשר הדוק בין המשכורת המשמשת בסיס לחישוב הפנסיה לבין המשכורת ממנה מפרישים החברים הפעילים בקרן דמי גמולים. קבלת עמדתו של התובע עלולה להטיל על קרן הפנסיה חיובים שהיא לא תהיה מסוגלת לעמוד בהם, כיון שלא תהיה התאמה בין דמי הגמולים שישולמו לקרן על ידי חברי הקרן הפעילים לבין הפנסיות אותן הקרן תהיה חייבת לשלם לגמלאים. יצויין, כי גם העד מטעם התובע, מר רימון, אישר כי בתקופת ההקפאה בכור, שולמו לנתיב "תגמולים מוקטנים משכר מוקפא" (ע' 12 לתצהיר, פסקה ראשונה). 94. 54. לפיכך, אנו סבורים כי הביטוי "תעריף השכר שיאושר על ידי האיגוד המקצועי או שייקבע בהסכמים קיבוציים או בהסכמים ארציים אחרים לגבי כלל הפועלים או העובדים בארגון הפועלים או בארגון העובדים שהחבר השתייך אליו ובאותו מקצוע ..." פירושו תעריף השכר שחל על עובדי קונצרן כור, ולא תעריף השכר שנקבע בהסכם המהנדסים בשירות הציבורי. לעניין תקנה 14, "ארגון העובדים" שהתובע השתייך אליו לעניין חברותו בקרן הפנסיה "נתיב" הוא ארגון עובדי כור, ולא הסתדרות המהנדסים. 95. 55. לאמור לעיל נוסיף: 96. 55.1. במשך כל שנות עבודתו של התובע, המשכורת ממנה שולמו דמי גמולים היתה משכורתו על פי דירוג כור, ולא על פי דירוג מהנדסים בשירות הציבורי. תעריף השכר אמנם היה מבוסס על טבלת השכר של דירוג מהנדסים בשירות הציבורי, אולם לא היתה זהות מוחלטת בין טבלת השכר הכורית לבין טבלת השכר של השירות הציבורי, וכאמור - הטבלה הכורית כללה דרגות אשר לא היו קיימות בשירות הציבורי. 97. 55.2. יתר על כן. במועד פרישתו של התובע מעבודתו, לא היתה קיימת בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי הדרגה בה היה מדורג. אין כל הוכחה כי קיימת התאמה בין הדרגה הגבוהה ביותר בדירוג המהנדסים בשירות הציבורי במועד פרישתו של התובע לפנסיה לבין דרגתו של התובע בדירוג כור. בהקשר זה יש לציין כי תחולת דרגה 46 ו- 46 + על פי הסכם השירות הציבורי היא מיום 1.7.95 (במגזר העסקי) ומיום 1.1.97 במגזר הציבורי. הוא הדין אף ביחס לחישוב המשכורת הקובעת על בסיס וותק שלא היה לתובע במועד סיום עבודתו. 98. 55.3. גם אם התובע היה חבר בהסתדרות המהנדסים, אין לראות בטבלת השכר של דירוג המהנדסים בשירות הציבורי את תעריף השכר הישים. ראשית, כאמור לעיל, לעניין תקנה 14 ארגון העובדים אליו משתייך התובע הוא ארגון עובדי כור. שנית, ובכל מקרה, טבלת השכר בדירוג המהנדסים אינה חלה על כלל המהנדסים החברים בהסתדרות המהנדסים. בהסתדרות המהנדסים חברים גם מהנדסים שאינם מועסקים אצל המעסיקים בשירות הציבורי, ועליהם לא חלה טבלת השכר של דירוג המהנדסים בשירות הציבורי, אלא ההסכמים הקיבוציים או האישיים החלים במקומות עבודתם. 99. 56. בפועל, מאז תחילתה של תכנית ההבראה בכור, התנתקו טבלאות השכר שחלו על העובדים במפעלי כור מטבלאות השכר שחלו במגזר הציבורי. במשך תקופה מסוימת, שכרם של עובדי כור הוקפא ולא עודכן, מעבר לעדכונו בתוספות היוקר ששולמו במשק. משמעות תביעתו של התובע היא תשלום פנסיה על בסיס תעריף שכר גבוה יותר מתעריף השכר ששולם לעובדים הפעילים של קונצרן כור מתכנית ההבראה ואילך. תביעה זו מנוגדת לתכלית תשלום פנסיה - הן פנסיה תקציבית והן פנסיה צוברת - הבטחת המשך הכנסה, על בסיס ההכנסה שהיתה משולמת לפנסיונר אילו המשיך בעבודתו, כאשר הפנסיה היא אחוז מסויים מהשכר שהיה משולם לו כעובד פעיל. תוצאה לפיה תעריף השכר לצורך תשלום הפנסיה גבוה מתעריף השכר של העובדים הפעילים אינה סבירה. 100. 57. עניין דומה לענייננו נדון בתביעתם של גמלאים שפרשו לפנסיה תקציבית מסולל בונה, ותבעו הצמדת הפנסיה התקציבית ששילמה להם סולל בונה לתוספות השכר של ההסכמים הקיבוציים הארציים שחלו על עובדי השירות הציבורי. יצויין, כי בפסק הדין נקבע ששכרם של עובדי סולל בונה, בדומה לשכרם של עובדי כור, היה מבוסס עד לשנת 1987 על טבלאות השכר של השירות הציבורי, וממועד זה חלה הינתקות ממנו בנוגע לעובדי סולל בונה הפעילים. בדחותו את תביעת הגמלאים קבע בית הדין הארצי: "לכאורה, ניתן לפרש את הסכם הברפלד ואת החוזים האישיים בהתאם לעמדות שני הצדדים. על כן, עלינו לדון בתכליתם של המסמכים הללו. לדידי, הפירוש התואם את תכליתם הינו, שהצמדת הפנסיה התקציבית היא להסכמים הקיבוציים הארציים, הכלליים והמפעלים החלים על עובדי סולל בונה, לרבות הסכם תוספת יוקר (שהוא הסכם ארצי) החל על כלל העובדים המאורגנים ובאמצעות צו הרחבה על כלל העובדים במשק. הפנסיה של המערערים באה להבטיח להם המשך הכנסה לאחר פרישתם, וההשוואה של סכום הפנסיה היא להכנסת עובדי סולל בונה, היינו - שיעור מסוים ממה שהגמלאי היה מקבל לו המשיך את עבודתו בסולל בונה. פירוש המערערים של הסכם הברפלד, לפיו הגמלאי יקבל הכנסה גבוהה יותר מהעובד הפעיל, בכך שימשיך ליהנות מהצמדה למגזר הציבורי, איננו סביר. ככל שעובדי סולל בונה חדלו ליהנות מתוספות השכר שנקבעו בהסכמים של המהנדסים, ההנדסאים, המח"ר, המשפטנים, פועלי הבנייה, הפקידים ועוד, כך גם גמלאי סולל בונה יחדלו ליהנות מהצמדה זו". שם, סעיף 7 לפסק הדין. 101. 58. על פי חוות דעתו של דן שפרינצק, בארבע השנים האחרונות לעבודתו, היה שכרו של התובע פי 2.85 עד פי 2.42 מהשכר הממוצע במשק. אם תתקבל תביעתו של התובע, משכורתו הקובעת תהיה פי 4.24 מהשכר הממוצע במשק. איננו מקבלים את טענתו של דן שפרינצק כי שיעור גידול זה הוא סביר. כמו כן, אין זה נכון כי שיעור גידול זה מוסבר בעלייתו של התובע מדרגה 14 לדרגה 17, כיון שבמועד סיום עבודתו בפועל, בשנת 1991, כבר היה התובע מדורג בדרגה 17. נראה לנו, שפער כזה בין המשכורת הקובעת לפנסיה לבין משכורתו בפועל של התובע, ממנה שולמו דמי גמולים לקרן, הוא בלתי סביר בעליל, והוא כשלעצמו ממחיש שהפרשנות לה טוען התובע אינה סבירה. 102. 59. התובע טוען כי גם אם נחיל את תקנה 13 לתקנות הקרן, הרי על פי תקנה 13 לתקנות יש לחשב את משכורתו הקובעת לפנסיה על בסיס השכר "שהיה זכאי לקבל", שהוא - תעריף השכר על פי סולם דירוג מההנדסים בשירות הציבורי. לטענה זו מספר תשובות: 103. 59.1. ראשית, כאמור בסעיף 15.11.2 לעיל, שאלת חובתם של מפעלי קונצרן כור להחיל את טבלאות השכר של השירות הציבורי על עובדיהם עם תום תקופת ההבראה תלויה ועומדת בערכאות. שאלה זו לא נדונה בהליך זה, ולא הוכח כי עובדי מפעלי קונצרן כור, כולם או חלקם, לרבות המפעל בו הועסק התובע, היו זכאים לעדכון שכרם בהתאם לטבלאות השכר של השירות הציבורי. בהקשר זה נציין כי אין ללמוד דבר מהסכם הפשרה בין התובע לבין מעסיקתו, בהיותו הסכם פשרה ולא הכרעה משפטית מנומקת. 104. 59.2. שנית, אם וככל שמפעלי קונצרן כור (או חלקם) הפרו את חובתם להחיל את טבלאות השכר של השירות הציבורי על עובדיהם, הרי חלק מהנזק אותו זכאים אותם עובדים לתבוע הוא ההפרשות לקרן הפנסיה בגין עדכוני השכר והפסד הפנסיה שנגרם לעובדים כתוצאה מאי עדכון טבלאות השכר במועד, ככל שלא ניתן להפריש בגין עדכוני השכר לקרן הפנסיה בדיעבד. אולם, גם אם הפרו מפעלי קונצרן כור את חובתם, אין בכך כדי להטיל על נתיב חובה לשלם פנסיה על פי טבלאות שכר שלא הוחלו בפועל על עובדי קונצרן כור. 105. 59.3. שלישית, מקובלת עלינו טענת הקרן כי האמור בתקנה 13 מכוון למצב בו המעסיק מאחר בתשלום השכר או אינו משלם את השכר לעובד או משלם לו חלק מהשכר בלבד, כאשר השכר הוא "השכר המבוטח" בקרן על פי תלושי השכר של העובד ודיווחי המעסיק, ואין הכוונה לרכיבי שכר או להעלאות שכר השנויים במחלוקת משפטית בין העובד לבין המעביד. 106. 60. בהתייחס לטענת התובע כי הסכמי ההבראה של כור (נספחים 25 ו- 26 לסיכומים) קבעו כי לא תחול פגיעה בזכויות הפנסיה של עובדי קונצרן כור: נכון שהדבר נקבע בהסכם מיום 21.3.88 (נספח 25) בסעיף 3 להסכם, אולם באותו סעיף נקבע גם כי ההפרשות לקרנות השונות יחושבו "בהתאם לשכרו המלא של העובד כאילו לא נוכה כל תשלום משכרו". כלומר, על אף ההפחתה בשכר, ההפרשות לקרן הפנסיה, של מפעלי כור ושל העובדים, היו על בסיס השכר המלא ללא ההפחתה, ולכן הסכם הבראה זה לא פגע בזכויות הפנסיה של עובדי כור. לא נעשה הסדר דומה לגבי אי עדכון תעריפי השכר, דהיינו לא מפעלי כור ולא עובדי כור הפרישו בגין עדכוני תעריף השכר בשירות הציבורי שלא שולמו לעובדי כור. בכל מקרה, הסכמים אלה הם במסגרת היחסים שבין כור לבין העובדים, ואין בהם כדי להשליך על זכויות התובע מנתיב, הנגזרות מתקנות הקרן, ומהן בלבד. 107. 61. לסיכום - מכל הנימוקים כאמור לעיל, אנו סבורים שהן לפי נוסח תקנות 13 ו- 14 כנוסחן במועד זכאותו של התובע לפנסיה, ואפילו אם נחיל על התובע את תקנה 14 כנוסחה בתקנון 1983, כשיטתו, התובע אינו זכאי לכך שמשכורתו הקובעת לפנסיה תחושב על בסיס השכר בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי. 108. 62. נדגיש, כי לא נעלם מעינינו כי במשך רוב שנות חברותו של התובע בקרן הפנסיה שולמו לקרן דמי גמולים משכר שהיה מבוסס על טבלת השכר של השירות הציבורי, ואף גבוה ממנו. כמו כן, מודעים אנו לעובדה כי מתום תקופת ההבראה, ובחלק ממפעלי קונצרן כור עוד קודם לכן, שכרם של לפחות חלק מעובדי מפעלי קונצרן כור עודכן וגדל, אולם ברכיבים אחרים ולא ב"שכר היסוד" או ב"תעריף השכר" של טבלת השכר. כן עולה מחומר הראיות כי ארגון עובדי כור חדל להתקיים למעשה, וכי לא נוהל יותר מו"מ ברמה הארצית. לעובדות אלה יש השלכה על תביעתו של התובע, ובכך נדון בהמשך, בדיון בטענות בנוגע לתום הלב/העדר תום הלב של הקרן. אולם, עובדות אלה אינן יכולות לקבוע את פרשנות תקנות הקרן, אותן יש לפרש על פי תכליתן. בהקשר זה יש לזכור כי בנוסף לעובדי קונצרן כור מבוטחים בקרן הפנסיה נתיב עובדים ממקומות עבודה נוספים. לפיכך, אין לפרש את תקנות הקרן על פי הנסיבות המיוחדות שנוצרו לאור המשבר בקונצרן כור. חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים לאחר שינוי תקנה 14 109. 63. כאמור לעיל, עד לתיקון תקנה 14 היה נוהג "משטר אחד" בקרן בכל הנוגע לחישוב "המשכורת הקובעת" - הן "המשכורת הקובעת הראשונית" לפנסיה, בין אם חבר הקרן פרש לפנסיה כעובד פעיל ובין אם פרש לאחר תקופת הקפאת זכויות, והן "המשכורת הקובעת" לצורך תשלום הפנסיה השוטפת. כל "סוגי" המשכורת הקובעת חושבו ועודכנו על בסיס תעריף השכר הצמוד לדרגה בה היה מדורג העובד במועד סיום עבודתו בפועל, כפי שעודכן מעת לעת. 110. 64. בשנת 1987, במקביל לקרנות הפנסיה האחרות, שונתה שיטת עדכון הפנסיה השוטפת, והומרה מהצמדה לתעריפי השכר להצמדה למדד המחירים לצרכן. שינוי זה נעשה לטובת הגמלאים, לאחר שהתברר ששיטת העדכון הקודמת גורמת לשחיקת הפנסיה המשולמת להם. בסמוך לכך, אף שולם לגמלאי הקרן פיצוי שחיקה חד פעמי. • • תקנה 14א לתקנות הקרן. • • עדות מר אבל, ע' 15 לפרוטוקול. 111. 65. כאמור לעיל, ניתן למצוא תימוכין בנוסח תקנה 14, כנוסחה במהדורת 1983, לכך שהיא חלה הן על חישוב משכורתו הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו, והן לכך שהיא חלה על עדכון הפנסיה השוטפת בלבד. התנהגות הקרן עד לתיקון תקנה 14, תומכת במסקנה כי תקנה 14 במהדורת 1983 חלה הן על עדכון הפנסיה השוטפת והן על חישוב המשכורת הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו. מכל מקום, נוסח תקנה 14 לאחר התיקון, מתייחס בבירור רק לעדכון הפנסיה השוטפת. יחד עם זאת, כאמור לעיל, גם תקנה 13, כלשונה, אינה מסדירה את חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו. מתקנה 13(ט) עולה בפירוש כי היא מתייחסת לחישוב המשכורת הקובעת של חבר הקרן שפורש לפנסיה כעובד פעיל. 112. 66. עד לתיקון תקנות הקרן בשנת 1998, בתוקף משנת 1997, אין איפוא הסדר מפורש לחישוב המשכורת הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו. כיצד היה על הנתבעת לחשב את "המשכורת הקובעת" לפנסיה של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו לאחר שינוי תקנה 14, בשנת 1987? האם היה עליה להמשיך בחישובה על בסיס "תעריף השכר" הצמוד לדרגת החבר, השיטה שהיתה נהוגה לפני השינוי, או לחשבה בהתאם להוראות תקנה 14, כנוסחה לאחר התיקון? 113. 67. לדעתנו, לאחר תיקון תקנה 14, היה על הקרן להחיל את תקנה 14, בנוסח המתוקן, גם על חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו. כלומר: היה על הקרן להצמיד למדד המחירים לצרכן את המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו, וזאת החל מהמועד בו הקפיא את זכויותיו ועד למועד מימוש זכאותו לפנסיה. להלן, נפרט את הנימוקים למסקנה זו. 114. 68. כמוסבר לעיל, עוד לפני תיקון תקנה 14, הקרן חישבה את המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו על פי אותם כללים שחלו על עדכון הפנסיה השוטפת - הצמדת המשכורת הקובעת לתעריף השכר הצמוד לדרגה, ממועד הקפאת הזכויות בקרן, דהיינו מועד סיום העבודה בפועל, ועד למועד היציאה לפנסיה. לדעתנו, לאחר תיקון תקנה 14, בשנת 1987, לא היה מקום לשנות את שיטת חישוב המשכורת הקובעת של חבר שהקפיא את זכויותיו. לפיכך, היה על הקרן להמשיך לחשב את משכורתו הקובעת של חבר שהקפיא את זכויותיו על פי אותם כללים שחלו על עדכון הפנסיה השוטפת, דהיינו הכללים שנקבעו בתקנה 14. 115. 69. חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו בשיטה זהה לשיטת חישוב הפנסיה השוטפת, מתיישב עם תכלית תיקון תקנה 14 - מניעת שחיקת הפנסיה של חבר הקרן. על פי עדויות הקרן, חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו "דומה" יותר לחבר קרן שפרש לפנסיה, מאשר לעובד פעיל. זאת, במנותק מההתרחשויות בכור, וגם כאשר תעריפי השכר הצמודים לדרגות אינם מוקפאים, אלא מעודכנים מעת לעת בהסכמי העבודה. 116. 70. לעניין זה העיד מנכ"ל הקרן, מר ראובן אבל: "החברים המוקפאים מאז הקמת הקרן פרשו לפנסיה כשהגיע זמן יציאתם לפנסיה לפי הדרגה שהיתה להם ערב ההקפאה. במובן זה הם הושוו (במקור כתוב הושבו, אך צריך להיות הושוו) לזכויות הפעילים שגם הם פורשים כפעילים בהתאם לדרגתם. המציאות הראתה שלגבי הפעילים שלא היו מוקפאים הם התקדמו בדרגותיהם תוך כדי עבודתם. ועל ידי זה הפנסיה שלהם כמובן היתה מעודכנת לפי דרגותיהם החדשות שקיבלו. המוקפאים לעומתם, בצדק, גמרו להפריש לקרן לפי אותה דרגה שבה הם היו מוקפאים. קרו במשק שתי תופעות - תופעה אחת היות והפעילים בהסכמי העבודה הוסיפו דרגות כל הזמן כלפי מעלה, ממילא הדרגות הותיקות יותר, הם לא תוקנו בקידום כפי שקרה לדרגות החדשות. הם לא נשארו מוקפאות, יש להדגיש, הם תוקנו בהתאם להסכמי העבודה, אבל התיקון שלהם הוא לא היה בקנה מידה גדול. ולכן, אלה שהיו מוקפאים ופרשו לפנסיה אחרי כמה שנים, הדרגה שלהם שהיו צריכים לצאת לפיה בהתאם לתקנון היא לא קודמה יחסית כמו הדרגות החדשות שהוסיפו אותם ולכן על פניו נראתה שחיקה של אלה שהיו מוקפאים ויצאו לפנסיה בבוא המועד שלהם. השחיקה שלהם לא היתה אבסולוטית, הוא יצא על פי הכספים והדרגה שהוא הפריש עבורם ועל כך קיבל תמורה מלאה, אבל יחסית לאלה שקודמו בדרגות הוא נראה מקופח, תוסיפי במרכאות. אנחנו בקרן מידי פעם מנסים לשפר את מצבם של הגימלאים שלנו ושל הפעילים שלנו, וביוזמת ארגון הפנסיונרים, וגם ביוזמתי אם מותר לי להוסיף בצניעות, תמכתי ביוזמה, ביקשנו מהאוצר במכתב הזה, שכשם שהפנסיה צמודה למדד, גם העובדים המוקפאים במקום להיות צמודים בעת יציאתם לדרגה יהיו צמודים למדד מיום ההקפאה. וזאת משתי סיבות. סיבה ראשונה המציאות הראתה שבגלל תוספות דרגות שמוסיפים מידי פעם לסולם הדרגות, כלל הדרגות במשך השנים מתקדמות פחות מאשר המדד. סיבה אחת". • • עדות מר אבל, פרוטוקול ע' 15 עד ע' 16. • • וראו גם: תשובת הקרן לשאלון, ע' 3, פסקה ראשונה. 117. 71. מעדויות מר אבל ומתשובת הקרן לשאלון עולה כי ללא קשר להקפאת השכר בכור, שכמובן תרמה להחרפת השחיקה, הצמדת משכורתו הקובעת לפנסיה של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו לתעריף השכר הצמוד לדרגתו, שוחקת את הפנסיה שהקרן משלמת לו, מהסיבות שפורטו בעדותו של מר אבל ובתשובה לשאלון (קידום בדירוג של העובדים הפעילים והוספת דרגות חדשות לסולם הדירוג, תוך הזנחת עדכון "הדרגות הישנות"). אם מטרת תיקון תקנה 14 הינה למנוע את שחיקת הפנסיה של חברי הקרן, הרי לאור הדמיון בין חבר שהקפיא את זכויותיו לבין חבר שפרש לפנסיה, יש להקביל את החבר שהקפיא את זכויותיו לחבר שפרש לפנסיה. 118. 72. לאור הדמיון הרב בין חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו בקרן לבין פנסיונר של הקרן, הצמדת המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו אינה סותרת את עקרון השוויון ואינה יוצרת אפליה לטובת חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם. כידוע, הפליה קיימת במקום בו נוהגים באופן שונה בין שווים. משקבענו כי חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו דומה יותר לפנסיונר של הקרן ושונה מחבר פעיל של הקרן, שהרי אינו מוסיף להתקדם בדירוג או בשכר, יישום עקרון השוויון מחייב דוקא החלת תקנה 14 על חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו. 119. 73. נכון, כי במשך תקופה קצרה, תקופת הקפאת השכר בכור, התוצאה עשויה להיות שמשכורתו הקובעת של חבר שהקפיא את זכויותיו תהיה גבוהה ממשכורתו הקובעת של חבר הקרן שהמשיך לעבוד כעובד פעיל עד למועד פרישתו לפנסיה. אולם, תוצאה זו נובעת מהנסיבות המיוחדות ששררו בקונצרן כור במשך תקופה קצרה, והיא קיימת רק לגבי עובדים שהקפיאו את זכויותיהם ממש בתחילת תקופת ההקפאה של כור ופרשו לפנסיה לפני או בסמוך לתום תקופת ההבראה בכור. ככל שמדובר בחברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם מספר שנים לפני תחילת תכנית ההבראה של כור - סביר ששכרם נשחק בין מועד הקפאת הזכויות לבין מועד תחילת תכנית ההבראה. ככל שמדובר בעובדים שמועד זכאותם לפנסיה היה מספר שנים לאחר תום תכנית ההבראה של כור - הרי שככלל, שחיקת שכר העובדים הפעילים במפעלי כור תוקנה, באמצעות תשלום מענקים, תוספות מפעליות וכו'. את תקנות הקרן יש לפרש על פי תכליתן, ועל פי המציאות הקיימת בדרך כלל ובנסיבות רגילות, ולא על פי נסיבות מיוחדות ששררו אצל חלק מהמעבידים חברי הקרן, וגם זאת במשך תקופה קצרה בת מספר שנים. 120. 74. לסיכום - לדעתנו, החל מיום 1.4.87, מועד תחולת תיקון תקנה 14, היה על הקרן לחשב את המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו, בהתאם לכללים שנקבעו בתקנה 14, דהיינו הצמדה למדד ממועד הקפאת הזכויות ועד למועד היציאה לפנסיה. האם הקרן פעלה בחוסר תום לב? טענות התובע 121. 75. חלק ניכר מסיכומי טענותיו המפורטים מקדיש התובע לטענה כי הקרן פעלה בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת הנאמנות אותה היא חבה לחברי הקרן. למעשה, טוען התובע מעבר לטענת העדר תום לב: התובע טוען כי הנהלת הקרן קיבלה "החלטה אסטרטגית", והפעילה תכנית כוללת, אותה הוא מכנה "התרמית הגדולה", אשר מטרתה היתה שחיקת הזכויות הפנסיוניות של אותו חלק מחברי הקרן אשר נאלצו לפרוש מעבודתם לפני גיל זכאותם לפנסיה, והקפיאו את זכויותיהם בקרן. 122. 76. שלבי התכנית הכוללת להם טוען התובע הם: 122.1. 76.1. תיקון תקנה 14 בשנת 1987, ויצירת מצב בו לא היה הסדר מפורש לחישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים; 122.2. 76.2. התכחשות הקרן לעצם עובדת המחיקה, כאשר הקרן טענה כי לא חל שינוי לעניין חישוב המשכורת הקובעת של המוקפאים. לעניין זה מפנה התובע לכך שהקרן טענה שלא חל שינוי באופן חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים. 122.3. 76.3. הטעיית הציבור, בטיעון שתקנה 13 לתקנות הקרן קובעת את אופן חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים; 122.4. 76.4. העלאת טיעון בדבר "עקרון השוויון", בין המוקפאים לבין "עובדים פעילים", שנועד ליצור לגיטימציה לשחיקת המשכורת הקובעת של המוקפאים. בהקשר זה מפנה התובע לטענותיה של נתיב בהליך שהתנהל ברשות השיפוט בעניינו של רוזנבלט מיכאל (נספח 10 לסיכומי התובע), שעיקרן שאין מקום שמצבו של חבר שהקפיא את זכויותיו בקרן יהיה טוב יותר ממצבו של חבר שעבד עד למועד פרישתו לפנסיה, ושכרו הוקפא. 122.5. 76.5. הצמדת המשכורת הקובעת לפנסיה לטבלאות שכר פיקטיביות, דהיינו טבלאות השכר שהוקפאו עם תחילת תכנית ההבראה של כור בצירוף תוספות היוקר ששולמו במשק, ללא שהדבר עוגן בתקנון הקרן, בסתר, תוך הכחשת עצם המעשה. 122.6. 76.6. הימנעות מנקיטת פעולה לתיקון שחיקת המוקפאים עד לשנת 1996. 123. 77. עוד טוען התובע כי הקרן יכלה לנקוט מספר צעדים לפתרון הבעיה שנוצרה: 124. 77.1. לתבוע מכור עם תום תקופת ההבראה הפרשי דמי גמולים רטרואקטיבית, בגין עדכון טבלאות השכר. 125. 77.2. להמיר את שיטת חישוב המשכורת הקובעת לפנסיה מ"שלוש שנים אחרונות" לשיטת "הממוצעים" ביחס לשכר הממוצע במשק. 126. 77.3. להפעיל את תקנה 15 לתקנות הקרן, אשר קובעת כי חישוב המשכורת הקובעת של חבר הקרן אשר עבר או הועבר לעבודה מסוג אחר, המכניסה פחות, בנסיבות מסוימות, תחושב לא על פי משכורתו בשלוש השנים האחרונות, אלא כממוצע של שתי תקופות עבודתו, על פי הנוסחה הקבועה בתקנה. 127. 77.4. לחלק את הנטל האקטוארי שנוצר כתוצאה מהקפאת השכר בכור בין כל חברי הקרן ולא להטילו על עובדי כור בלבד, או רק על חברי הקרן עובדי כור שהקפיאו את זכויותיהם. 128. 78. נציין, כי בסעיף 12.9 לסיכומי הטענות מביא התובע "עובדות" שהן ההסבר הנכון למניעי נתיב בפרשת "התרמית הגדולה". לא מצאנו לנכון לצטטן, שכן הן ברובן ספקולציות, ובכל מקרה לא הונחה לטענות אלה תשתית עובדתית בראיות שהיו בפני בית הדין. טענות הנתבעת 129. 79. כנגד זאת טוענת הקרן כי לאורך כל הדרך פעלה בתום לב בהתאם לחובת הנאמנות שחלה עליה כלפי חברי הקרן, כמפורט להלן. 130. 80. כל טענות התובע בנויות על טענה שגויה של התובע, לפיה תקנה 14 לתקנות הקרן הסדירה הן את נושא הצמדת המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים והן את עדכון הפנסיה השוטפת. 131. 81. טענתו של התובע אינה תואמת את סדר האירועים הכרונולוגי. תקנה 14 לתקנות תוקנה בתוקף מיום 1.4.87, עוד בטרם החלה תכנית ההבראה בכור, ולכן ודאי שהתיקון לא היווה חלק מ"תכנית כוללת" לשחיקת הפנסיות של המוקפאים. 132. 82. שחיקת המשכורת הקובעת לפנסיה של התובע ויתר חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם היא תוצאה של תהליך שתחילתו בתקופת ההבראה של כור, והקפאת השכר בתקופת ההבראה, וסופו ההתפתחויות שחלו בכור לאחר תקופת ההבראה - פירוקו של ארגון עובדי כור, ומעבר מניהול מו"מ "ברמה הכורית" והסכם קיבוצי שחל על כלל עובדי כור לניהול מו"מ ברמה המפעלית והסכמי עבודה מפעליים ו/או הסכמי עבודה אישיים. כפועל יוצא מכך - לא עודכנו טבלאות השכר ששימשו בסיס לחישוב המשכורת הקובעת לפנסיה של העובדים המוקפאים. 133. 83. בתקופת תכנית ההבראה של כור, נשמר השוויון בין החברים המוקפאים והחברים הפעילים, והמשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים נשחקה באותו שיעור בו נשחקה משכורתם הקובעת של העובדים הפעילים. מתום תקופת ההבראה, באופן הדרגתי, החל להיווצר פער בין המשכורת הקובעת לפנסיה של חברי הקרן שפרשו לפנסיה כחברים פעילים (אשר קיבלו תוספות שכר מפעליות ואישיות), לבין חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם. רק בשנת 1996 פנה ארגון גמלאי הנתבעת לקרן בבקשה לטפל בבעיה זו, ובהמשך לכך פנתה נתיב למשרד האוצר ויזמה את שינוי התקנון, דהיינו הצמדת המשכורת הקובעת של המוקפאים למדד. 134. 84. חובתה של הקרן היא לשמור על ערך הפנסיה המשולמת לחבר הקרן ולא לשמור על ערך שכרו. לפיכך, ככל שכתוצאה משחיקת שכרו של חבר הקרן נשחקת הפנסיה המשולמת לחבר הקרן, האחריות לכך אינה מוטלת על הקרן. 135. 85. בהתייחס לטענת התובע כי על הקרן היה לתבוע מכור דמי גמולים נוספים עם תום תקופת ההבראה, הרי הקרן זכאית לתבוע מהמעסיק דמי גמולים בגין השכר ששילם לעובדיו בפועל, ולא בגין שכר שאולי המעסיק היה צריך לשלם לעובד. בהקשר זה הפניתה הקרן את תשומת הלב לכך כי על פי פסק הדין בעניין טלרד, שאלת חבותם של מפעלי כור להחיל על עובדיהם את טבלאות השכר בתום תקופת ההבראה היא מורכבת וסבוכה. 136. 86. התובע לא הוכיח את היסוד הנפשי של "תרמית" של חברי הנהלת הקרן שפעלו לשינוי התקנון. הקרן פעלה בתום לב, על פי הבנתה את הוראות התקנון. 137. 87. אין לנתבעת סמכות להפחית מזכויות חברי הקרן האחרים, על מנת להקטין את שחיקת הפנסיה של התובע. כמו כן, לא ניתן רטרואקטיבית לשנות את שיטת קביעת "המשכורת הקובעת לפנסיה" משיטת "שלוש שנים אחרונות" ל"שיטת הממוצעים". 138. 88. תקנה 15 אינה רלבנטית ואינה ישימה לסיטואציה של "הקפאת שכר". 139. 89. כאמור, לטענת הנתבעת, חובתה היחידה היא לשמור על ערך הפנסיה המשולמת לחבר הקרן, ולשם כך אף תוקנה תקנה 14 לתקנות הקרן. אולם, בנסיבות החריגות שנוצרו, לנוכח שחיקת השכר של חברי הקרן המוקפאים עובדי קונצרן כור, פעלה הנתבעת "בתחום לא לה", דהיינו לשינוי תקנון הקרן ולהוספת סעיף 13(י) לתקנות הקרן. 140. 90. הנתבעת פעלה בהתאם לפרשנותה את הוראות התקנון. גם אם טעתה, פעלה בתום לב. הכרעה 141. 91. ייאמר מיד, כי איננו מקבלים את טענת התובע, כי הנהלת הקרן קיבלה "החלטה אסטרטגית", והפעילה תכנית כוללת (אותה הוא מכנה "התרמית הגדולה") אשר מטרתה היתה שחיקת הזכויות הפנסיוניות של אותו חלק מחברי הקרן אשר נאלצו לפרוש מעבודתם לפני גיל זכאותם לפנסיה, והקפיאו את זכויותיהם בקרן. 142. 92. באשר למניעים לשינוי תקנה 14: כאמור לעיל, כל קרנות הפנסיה ההסתדרותיות ולא רק נתיב שינו את שיטת הצמדת הפנסיה השוטפת, והמירו אותה מהצמדה לטבלאות השכר להצמדה למדד המחירים לצרכן. זאת, מתוך כוונה להיטיב עם הגימלאים, לאחר שהתברר כי הצמדת הפנסיה השוטפת לשכר מביאה לשחיקת הפנסיות המשולמת להם. • • עדות ראובן אבל, ע' 15 - 16 לפרוטוקול. 143. 93. יתר על כן. על פי המסמכים שצורפו לתצהירו של מר עוזי דגן מיום 14.5.2002, שינוי תקנה 14 לתקנות הקרן נעשה בשנת 1988, עוד בטרם ניתנה הסכמת האיגוד המקצועי להקפאת תעריפי השכר, הסכמה שניתנה במכתבו של מר הברפלד בשנת 1989. גם אם הקשיים בקונצרן כור החלו לפני שנת 1989, נראה לנו, שאין בסיס לייחס לחברי הנהלת נתיב יכולת לחזות בשנת 1988 את העתיד ואת ההתפתחויות שיחולו בכור משנת 1989 ואילך (הקפאה מוחלטת של תעריפי השכר, פירוק ארגון עובדי כור, הפיכת כור לחברת אחזקות וכו'). 144. 94. איננו מקבלים גם את הטענה כי הקרן יצרה בכוונה מצב בו לא היה הסדר מפורש להצמדת המשכורת הקובעת למוקפאים, וכי הקרן הכחישה עובדה זו בחוסר תום לב, מתוך כוונה להטעות את הציבור. כאמור לעיל, עד לשינוי תקנה 14, כל "משכורת קובעת" בקרן (התחלתית, של חבר שהקפיא את זכויותיו ולצורך תשלום הפנסיה השוטפת) היתה צמודה ל"תעריף השכר" של דרגתו של החבר. כפי שתואר לעיל, בפועל הקרן המשיכה לנהוג לגבי חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו בדיוק באותו אופן בו נהגה לפני תיקון מס' 14 - דהיינו הצמדת המשכורת הקובעת לתעריף השכר הצמוד לדרגה בה היה מדורג העובד במועד הקפאת זכויותיו בקרן. זאת, על פי פרשנותה לתקנה 13, שחלה לדעתה הן על קביעת המשכורת הקובעת לפנסיה ההתחלתית של עובד פעיל והן על קביעת המשכורת הקובעת לפנסיה ההתחלתית של עובד שהקפיא את זכויותיו. אילו תעריפי השכר של עובדי כור היו מתעדכנים בשיעור גבוה יותר משיעור תוספות היוקר ששולמו במשק, היתה הקרן מחילה עדכון זה גם על חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם בקרן. לפיכך, טענת הקרן (או "הודאת" הקרן, כפי שמכנה זאת התובע), לפיה לא חל כל שינוי בכללים לקביעת הפנסיה ההתחלתית לאחר שינוי תקנה 14 משקפת את האופן בו נהגה הקרן בפועל. איננו רואים גם מקום להאשים את הקרן ב"הטעיית הציבור", בטיעונה שתקנה 13 היא התקנה הקובעת את אופן חישוב הפנסיה של חברים שהקפיאו את זכויותיהם. אמנם, איננו מקבלים פרשנות זו של הקרן, אך היא אחת מאפשרויות הפרשנות הלגיטימיות לתקנה, ונעשתה בתום לב. 145. 95. התובע טוען למעשה כי כבר בשנת 1989, או לכל הפחות בראשית שנות התשעים, ניתן היה לצפות את ההתפתחויות שחלו במערכת יחסי העבודה ובמערכת השכר בקונצרן כור. ואכן, יש לציין, בהערכה רבה, כי התובע, שאינו מומחה בביטוח פנסיוני אלא עובד ופנסיונר מן השורה, ראה את הנולד כבר בסוף שנת 1991, ופנה בעניין זה הן למזכ"ל ההסתדרות והן להנהלת נתיב, ואף נפגש עם הנהלת נתיב. במכתב התובע מיום 7.12.91 מתאר התובע הן את תהליך השחיקה שחל עד למועד המכתב, וחשוב יותר - את תהליך השחיקה הצפוי כתוצאה משינוי מערכת יחסי העבודה בכור - מתן תוספות מפעליות וההחלטה להנהיג בכל מפעלי כור מדיניות שכר עצמאית. • • מכתב התובע מיום 7.12.1991, נספח 19 לסיכומי התובע, ובמיוחד סעיף 12 למכתבו. • • תשובות הקרן לשאלון - ע' 18. 146. 96. למרות האמור במכתבו של התובע לנתיב, איננו מקבלים את טענת התובע, כי הנהלת הקרן פעלה על יסוד תכנית כוללת שגיבשה לשחוק את הפנסיה המשולמת לחברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם. לעניין זה מקבלים אנו את עדויות מר אבל ומר דגן, כי הנהלת הקרן סברה, בתום לב, שבתקופה בה מוקפא שכרם של העובדים הפעילים, מצבם של המוקפאים אינו רע משל הפעילים ואין מקום לפעולה מצדה. על פי עדותם, הקרן לא צפתה מראש את מימדי השחיקה של הפנסיה של המוקפאים, הניחה כי הקפאת תעריפי השכר תהיה זמנית, לתקופה קצובה של תכנית ההבראה, וכי לאחר מכן יחזרו תעריפי השכר להתעדכן במתכונת שהיתה נהוגה קודם לכן. רק בתקופה שהחל מתום תקופת ההבראה, 1.1.93, ובמשך מספר שנים לאחר מכן, התבררו ההשלכות שיש לשינויים שחלו במערכת יחסי העבודה ובמערכת השכר של קונצרן כור על זכויות חברי הקרן הקרן שהקפיאו את זכויותיהם. זאת ועוד. משנתבררו ההשלכות שיש לשינויים שחלו בכור על זכויות הפנסיה של חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם, פעלה הקרן לתיקון המצב ולשינוי תקנון הקרן. • • עדות ראובן אבל, ע' 16 לפרוטוקול. • • עדות עוזי דגן, ע' 31 לפרוטוקול. • • תשובות הקרן לשאלון, ע' 6 (תשובה 4.3 א), ע' 7 (תשובות ח 1-2), ע' 10 (תשובה ז), ע' 18 (תשובות ב- יד). 147. 97. זאת ועוד. הפרשנות שניתנה על ידינו לתקנות הקרן שונה מהפרשנות שהיתה מקובלת על הקרן. בעוד שאנו סוברים שיש להחיל את תקנה 14 על חישוב משכורתו הקובעת לפנסיה של חבר שהקפיא את זכויותיו, סברה הקרן שיש לחשבה על בסיס תעריף השכר הצמוד לדרגתו של החבר. גם בעניין זה, אנו מקבלים את טענת הקרן כי פעלה בתום לב, וכי אם טעתה בפרשנות התקנות - טעתה בתום לב ולא מתוך רצון לקפח את חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם. 148. 98. לסיכום - אנו דוחים את טענת התובע כי הקרן או הנהלת הקרן פעלו על פי "החלטה אסטרטגית" ומתוך "תוכנית כוללת" להביא לשחיקת הפנסיה של חברי הקרן עובדי קונצרן כור שהקפיאו את זכויותיהם. 149. 99. אולם, אין בדחיית טענת התובע כדי ליתן תשובה מלאה לשאלה אם הקרן נהגה בתום לב. כידוע, מבחנו של עקרון תום הלב הוא בעיקרו אוביקטיבי, במובן זה שעניינו צורת התנהגות הנקבעת לפי אמות מידה כלליות, שעל פיהן מסיקים מהי ההתנהגות הראויה שיש לצפות לה מצד לחוזה. • • הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי (מהדורה שניה), ע' 173. • • שלו, דיני חוזים (מהדורה שניה), ע' 52. 150. 100. כאמור, מסקנתנו היא שפירושן הנכון של תקנות הקרן חייב הצמדה למדד של המשכורת הקובעת של חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם בשיטה שנקבעה בתקנה 13(י) החל מיום 1.4.87, מכוח תקנה 14, ולא היה צורך בשינוי התקנון. אולם, גם אם טעינו במסקנה זו, אנו סבורים שמכוח חובת תום הלב היה על נתיב לשנות או לפעול לשינוי שיטת חישוב "המשכורת הקובעת" לפנסיה של חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם, וזאת במועד מוקדם יותר מיום 1.1.97. 151. 101. על יסוד חומר הראיות שבפנינו, כאשר אנו מחילים את המבחן האוביקטיבי, נראה לנו שהקרן לא קיימה את חובת תום הלב כלפי חברי הקרן שהקפיאו את זכויותיהם בקרן. מחומר הראיות שבפנינו, נראה לנו שעל הקרן היה "לאתר" במועד מוקדם יותר את התופעה של שחיקת המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים עובדי קונצרן כור, וכפועל יוצא מכך - לפעול לתיקונה במועד מוקדם יותר. אם התובע, שאינו מומחה לביטוח פנסיוני, אלא עובד ופנסיונר מן השורה, יכול היה כבר בשלהי שנת 1991 לצפות את המשך השחיקה במשכורת הקובעת לפנסיה של חברי הקרן המוקפאים ואת ההשלכות שיהיו לשינוי מערכת יחסי העבודה בכור ממערכת ארצית למערכת מפעלית, ולהבחין כי תקנות נתיב מבוססות על עקרונות שאינם רלבנטיים (אחידות השכר במפעלי כור), ודאי שגם הנהלת הנתבעת, שלה המומחיות, ולרשותה אקטוארים, רואי חשבון וכו', יכולה היתה להבחין ולאתר את תופעת השחיקה בפנסיה של המוקפאים. זאת ועוד. כעולה מעדותו של מר אבל (שצוטטה בסעיף 70 לעיל), הקרן היתה מודעת לכך שהפנסיה של המוקפאים נשחקת גם כאשר אין הקפאה של תעריפי השכר. לנוכח כל זאת, על הקרן היה לנקוט פעולה לתיקון המצב במועד מוקדם יותר. 152. 102. השאלה באיזו מידה רשאית היתה הקרן, על דעת עצמה, ללא אישור האוצר, לתת פרשנות שונה לתקנות הקרן מהפרשנות שנתנה בעבר, או לקבוע עקרון של הצמדה למדד של המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים מכוח חובת תום הלב החלה עליה, היא שאלה סבוכה. משלא שמענו טענות בעניין זה, ולא שמענו את עמדת משרד האוצר, לא נכריע בה בהליך זה. 153. 103. אולם, גם אם נקבל את עמדת הקרן שהיה עליה לנקוט בדרך של שינוי התקנון, או לקבל את אישור משרד האוצר לפרשנות שונה של התקנון, הרי מששונה תקנון הקרן, לא היתה שום סיבה לשנותו בתוקף מיום 1.1.97 בלבד, ולהפלות בין המוקפאים שפרשו לפני מועד זה לבין המוקפאים שפרשו לאחריו. לטענת נתיב, אישור משרד האוצר לשינוי תקנות הקרן והוספת סעיף 13(י) לתקנון ניתן בתחולה מיום 1.1.97 בלבד. יתר על כן. לטענת הקרן בתשובות לשאלון, משרד האוצר הוא שהכריע בעניין התאריך, כאשר משרד האוצר סירב להחלה רטרואקטיבית מלאה של התקנון. (ע' 16 לתשובות לשאלון, ס"ק ה). גם מר אבל בעדותו טען כי משרד האוצר אישר את התקנון בתחולה מיום 1.1.97 בלבד, "המועד בו התחלתי את הדיונים עם האוצר" (פרוטוקול ע' 16). עם זאת, יש לציין כי לא הובאו ראיה או מסמך כי הקרן פנתה וביקשה כי תחולת התיקון תהיה ממועד מוקדם יותר, או כי האוצר עמד על כך ששינוי התקנון יהיה מיום רק מיום 1.1.97 ואילך. 154. 104. אפילו אם נכונה טענת נתיב, כי ניתן אישור האוצר לתיקון בתוקף מיום 1.1.97, אין בכך כדי "להכשיר" את התוצאה, היוצרת הפליה בלתי מוצדקת בין חברי הקרן שפרשו לפני יום 1.1.97 לבין חברי הקרן שפרשו לאחר מועד זה. בדב"ע שנ/ 6-8 ראובן גרנט נ' נתיב קרן הפנסיה של פועלי מפעלי משק ההסתדרות ועובדיו בע"מ (פד"ע כג 104) קבע בית הדין הארצי: "אכן, הלכה פסוקה היא כי זכותו של מבוטח בקרן פנסיה נקבעת על- פי המצב המשפטי ביום האירוע המזכה. ואולם, כפי שפורט בפסקה 8 לעיל, בית הדין יבחן את תוכנם של שינויים בתקנון קרן הפנסיה על פי עיקרון תום הלב, כנדרש לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". 155. 105. אנו סבורים, שהן מכוח חובת תום הלב והן מכוח חובתה של הקרן לנהוג בשוויון כלפי עמיתיה, יש להחיל את תיקון התקנון - הוספת תקנה 13(י) - רטרואקטיבית, כאשר תחולתו תהיה מהמועד בו הוקפאו תעריפי השכר של הדרגות בקונצרן כור, שעל פי פסק דין להב, חופף את המועד של הקפאת תעריפי השכר בסולל בונה, ומשקף את המועד בו הוקפאו טבלאות השכר למגזר הגדול המבוטח בנתיב - מגזר המשק ההסתדרותי. 156. 106. באשר לטענת התובע כי הקרן יכלה לנקוט באמצעים שונים אחרים, כמפורט בסעיף 77 לעיל, אנו מקבלים את טענת הקרן כי אמצעים אלה לא היו ישימים, לאור הוראות תקנות הקרן. 157. 107. כללו של דבר - לעניין אופן חישוב המשכורת הקובעת של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו, אנו קובעים כי: 158. 107.1. על פי פירושן הנכון של תקנות הקרן, החל מיום 1.4.87, מועד שינוי תקנה 14, יש לחשב את המשכורת הקובעת לפנסיה של חבר הקרן שהקפיא את זכויותיו על בסיס "המשכורת הקובעת" במועד הקפאת הזכויות, כאשר משכורת זו תוצמד למדד ממועד הקפאת הזכויות ועד למועד היציאה לפנסיה. 159. 107.2. הקביעה כי תקנה 13(י) חלה על חברי הקרן שפרשו מיום 1.1.97 יוצרת הפליה פסולה ונגועה בחוסר תום לב. לפיכך, יש להחיל את תקנה 13(י) על כל חבר קרן שהקפיא את זכויותיו בקרן, החל מהמועד בו הוקפאו תעריפי השכר בקונצרן כור. 160. 108. התובע מתנגד נמרצות לתוצאה אליה הגענו, ואף הסביר באריכות בסיכומי הטענות מטעמו מדוע אין מקום "לאמץ" בעניינו את הפתרון של הצמדת המשכורת הקובעת למדד. עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע גם לא תבע כסעד חלופי הצמדת משכורתו הקובעת לפנסיה למדד. לאור זאת, נראה לנו שמנועים אנו מלפסוק לתובע סעד שלא ביקש בכתב התביעה, ואפילו התנגד לו, ולחייב את הנתבעת לחשב את הפנסיה שלו על פי האמור לעיל. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהנתבעת היא גוף ציבורי, ובהתחשב בכך שהתוצאה אליה הגענו זהה לתוצאה אליה הגיעו שני מותבים בבית דין זה (אם כי מנימוקים שונים), ולאור ההלכה שנפסקה בדב"ע מח/ 3-120 אל על נ' רובינשטיין, (פד"ע כ 493), נראה לנו שמן הראוי שהנתבעת תיישם לגבי התובע את החישוב הנכון על פי פסק הדין, על אף העובדה שהתובע לא עתר לסעד זה בכתב התביעה. שיעור הפרמיה במשכורת הקובעת טענות התובע 161. 109. מאז הצטרפותו לנתיב כללה משכורתו רכיב שכר קבוע בשם "מקדמה על חשבון שכר עידוד". רכיב זה היה מכונה בשם פיקטיבי, ולאמיתו של דבר היווה חלק משכרו הרגיל. 162. 110. במועד סיום עבודתו, שיעורו של רכיב זה היה 15% מהשכר הכולל. בתחילת עבודתו, שיעור הרכיב הזה היה נמוך יותר מ- 15%, אולם ב- 10 השנים האחרונות לחברותו בנתיב, שיעורו היה 15% מהשכר הכולל. 163. 111. על פי תקנה 13(ד) לתקנות נתיב מהדורת 1989, היה התובע זכאי לכך שרכיב זה ייכלל במשכורתו הקובעת לפנסיה בשיעורו המלא, שכן חישוב שיעור הרכיב במשכורת הקובעת לפנסיה נעשה עפ"י שיעורו הקבוע במשכורת במשך 10 השנים האחרונות שלפני הפרישה. 164. 112. בתקנון "נתיב" מהדורת 1993 יזמה נתיב שינוי מפלה בכללים לחישוב שיעור הפרמיה במשכורת הקובעת לפנסיה, וגרמה בכך להרעת תנאי הפנסיה, בעיקר של המוקפאים ושל החברים הותיקים. על פי הנוסח החדש, יש לחשב את שיעור הפרמיה במשכורת הקובעת לפנסיה לפי השיעור הממוצע במשך כל תקופת החברות, ולא רק ב- 10 השנים האחרונות, וכתוצאה מכך הוקטן שיעור הרכיב במקרה שלו מ- 15% ל- 12.17%. 165. 113. רכיב הפרמיה היה רכיב שכר מקובל לעובדי כור הוותיקים, ולעומת זאת רכיב פחות מקובל לעובדים חדשים. שינוי התקנון יוצר הפליה לרעת חברים וותיקים, שכן הוא מקטין את אחוז הפרמיה הנכלל במשכורת הקובעת לפנסיה. 166. 114. נתיב גם מסרה לו מידע כוזב, כאשר על פי מכתבה + תדפיס מחשב מיום 21.2.96 מוכרת לו פרמיה בשיעור של 15% (נספחים 32 ו- 33 לסיכומים), ואילו במכתבה מיום 23.12.96 (נספח 34 לסיכומים) מוכרת לו פרמיה בשיעור של 12.17% בלבד. טענות הקרן 167. 115. תיקון תקנה 13(ד) לתקנון במהדורת 1993 לא שינה את הכללים לחישוב שיעור הפרמיה במשכורת הקובעת לפנסיה, אלא רק הבהיר וחידד את שיטת החישוב שבוצע בפועל כל השנים על ידי הקרן ועל פי החלטות ועד הפועל של ההסתדרות. 168. 116. רכיב שכר העידוד הינו רכיב בלתי קבוע ולכן נכלל בשכר הקובע לפנסיה על פי ערכו בממוצע רב שנתי משוקלל, על פי אחת משתי האפשרויות הבאות, בין לפני תקנון 1993 ובין לאחריו: 169. 116.1. במידה והעובד מקבל רכיב שכר עידוד בשכרו למשך תקופה של עד 10 שנים - רכיב זה יכלל במשכורת הקובעת לפי ממוצע רב שנתי של רכיב זה משוקלל באופן יחסי ל- 10 שנים. 170. 116.2. במידה והעובד מקבל רכיב שכר עידוד במשך תקופה של למעלה מ- 10 שנים - רכיב זה יכלל במשכורת הקובעת לפי ממוצע רב שנתי רגיל. 171. 117. באשר לשוני בין המכתבים נספחים 32 ו- 34 לסיכומים: במכתב נספח 32 צוינה "המשכורת המבוטחת", שהיא המשכורת ממנה משולמים דמי גמולים, ולא "המשכורת הקובעת" לפנסיה, שמחושבת רק סמוך לפרישתו של החבר לפנסיה. מאחר ולאורך השנים חלים שינויים ב"משכורת המבוטחת", אין הקבלה בין "המשכורת המבוטחת" לבין "המשכורת הקובעת". בכל מקרה, זכויות התובע לפנסיה נגזרות מהוראות התקנות, ואין המכתב נספח 32 לסיכומים יכול להקנות לו זכויות שאינן מגיעות לו על פי התקנות. הכרעה 172. 118. הקטעים הרלבנטיים מתקנה 13(ד) לתקנות הקרן מהדורת 1989 הם: ד. שילוב שתי התוספות האמורות בפיסקאות ב ו- ג הנ"ל (שעות נוספות גלובאליות ופרמיות) במשכורת הקובעת ייעשה כדלקמן: (1) עפ"י החלטות המחלקה לאיגוד מקצועי ו/או הועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית התחילו מפעלים להפריש דמי תגמולים לקרן בגין פרמיות מדודות ומבוקרות מאז 1/71 ובגין פרמיות מוסכמות ושעות נוספות גלובאליות מאז 1/77 ( כל תאריך מאלה ייקרא להלן, לפי העניין, בשם "התאריך הקובע"). (2) חבר הקרן אשר הפרשת מלוא דמי התגמולים לגביו לקרן מאחת התוספות הנ"ל נעשתה החל מהתאריך הקובע לגבי אותה תוספת, שילוב אותה תוספת במשכורתו הקובעת הינו הדרגתי ויגיע להכללה מלאה לאחר 10 שנות תשלום דמי תגמולים בגין אותה תוספת. חבר הפורש לפנסיה לאחר שנה מהתאריך הקובע - נהנה מהכללה של 10% מהתוספת, לאחר תקופת הפרשה של שנתיים לקרן בגין אותה תוספת - נהנה מהכללה של 20% מהתוספת, וכן הלאה. (3) חבר הקרן שהצטרף כחבר לקרן לאחר התאריך הקובע, או שבתאריך הקובע כבר היה חבר בקרן אך לא נהנה מתשלום תוספת כנ"ל ע"י מעסיקו, או נהנה מתשלום תוספת כנ"ל ע"י מעסיקו אך לא הופרשו בגינה לקרן דמי תגמולים, ובתקופה כלשהי לפני פרישתו או לפני פטירתו הופרשו לקרן דמי תגמולים בגין תוספת כנ"ל - תנהג הקרן בחישוב הפנסיה כדלקמן: התוספת הנוגעת בדבר תיכלל במשכורתו הקובעת לפי ממוצע של כל חדשי חברותו בקרן מאז התאריך הקובע לגבי אותה תוספת או מאז מועד הצטרפותו לקרן, הכל לפי המאוחר, ועד פרישתו לפנסיה או פטירתו. 173. 119. הקטעים הרלבנטיים מתקנה 13(ד) לתקנות הקרן מהדורה 1993 הם כמפורט להלן (השינויים מנוסח התקנות במהדורה 1989 מודגשים): ד. שילוב שתי התוספות האמורות בפסקאות ב' ו- ג' נ"ל (שעות נוספות גלובאליות ופרמיות) במשכורת הקובעת ייעשה כדלקמן: (1) עפ"י החלטות המחלקה לאיגוד מקצועי ו/או הועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית התחילו מפעלים להפריש דמי תגמולים לקרן בגין פרמיות מדודות ומבוקרות מאז 1/71 ובגין פרמיות מוסכמות ושעות נוספות גלובאליות מאז 1/77 ( כל תאריך מאלה ייקרא להלן, לפי העניין, בשם "התאריך הקובע"). (2) ייערך חישוב היחס שבין כל אחת מהתוספות הנ"ל לבין שכר החבר ללא התוספות (להלן: "השכר הרגיל") בכל שנה. עם פרישת החבר לפנסיה או עם פטירתו ייערך חישוב של ממוצע היחסים לגבי כל תוספת עפ"י תקופות אלה: א) לגבי חבר שהצטרף לקרן בתאריך הקובע או לפניו: הממוצע יחושב עפ"י התקופה שחלפה מהתאריך הקובע לגבי כל תוספת עד לפרישתו או לפטירתו אך לא פחות מעשר שנים. ב) לגבי חבר שהצטרף לקרן לאחר התאריך הקובע, או שבתאריך הקובע כבר היה חבר אך המוסד המעסיק לא שילם את התוספת ובתקופה כל שהיא לפני פרישתו או פטירתו הופרשו תגמולים בגין התוספת: הממוצע יחושב עפ"י התקופה שחלפה מהתאריך הקובע לגבי כל תוספת או מתאריך הצטרפות החבר לקרן - הכל לפי התאריך המאוחר יותר, עד לפרישתו או לפטירתו, אך לא פחות מעשר שנים. (3) התוספות ייכללו במשכורת הקובעת במכסה כיחס שבין ממוצע היחסים לגבי כל תוספת כאמור בפסקת משנה (2) לעיל לבין השכר הרגיל. 174. 120. עיון בתקנות הקרן הנ"ל מעלה כי צודקת הקרן בטענתה כי לא חל שינוי בשיטת חישוב הכללת הפרמיה במשכורת הקובעת לפנסיה, כתוצאה משינוי נוסח התקנון במהדורת 1993. 175. 120.1. התובע הצטרף לקרן ביום 1.9.78, דהיינו לאחר "התאריך הקובע" (1/77) על פי תקנה 13(ד)(1). 176. 120.2. אילו היו חלות על התובע תקנות הקרן מהדורת 1989, היתה חלה עליו תקנה 13(ד)(3) לתקנות 1989 ולא תקנה 13(ד)(2) לתקנות 1989. בפסקה שניה של תקנה 13(ד)(3) נקבע במפורש כי התוספת הנוגעת בדבר תיכלל במשכורת הקובעת לפנסיה לפי ממוצע של כל חודשי חברותו בקרן מאז הצטרפותו לקרן, ועד פרישתו לפנסיה או פטירתו. 177. 120.3. התקנות שחלות על התובע בהדורת 1993 הן תקנה 13(ד)(2)(ב) ו- 13(ד)(3) לתקנות. על פי תקנה 13(ד)(2) יש לחשב את הממוצע על פי התקופה שחלפה מתאריך הצטרפות התובע לקרן עד לפרישתו של התובע לפנסיה או לפטירתו. על פי תקנה 13(ד)(3) התוספת נכללת במשכורת הקובעת במכסה כיחס שבין ממוצע היחסים כפי שחושב על פי תקנה 13(ד)(2) לבין השכר הרגיל. 178. 120.4. העולה מהאמור לעיל הוא שעל פי נוסח התקנות בשתי המהדורות, מהדורת 1989 ומהדורת 1993, הכללת הרכיב "מקדמה על חשבון שכר עידוד" במשכורת הקובעת של התובע לפנסיה היא על פי ממוצע התוספת במשך כל חודשי חברותו בקרן מאז הצטרפותו לקרן. לפיכך, אין יסוד לטענת התובע כי שינוי נוסח התקנות במהדורת 1993 שינה את אופן הכללת הרכיב "מקדמה על חשבון שכר עידוד" במשכורת הקובעת שלו. 179. 121. יש לציין כי גם בדברי ההסבר לתיקון (מסמך ד' שצורף לתצהירו של עוזי דגן מיום 24.5.2001) נאמר: "התיקון המוצע בא להתאים את הוראות תכנית הפנסיה בנושא שילוב שעות נוספות גלובליות ופרמיות במשכורת הקובעת להחלטות הועדה המרכזת של הסתדרות מ- 11.4.70 המנהיגות תשלום פנסיה על פרמיות, ומ- 1977 המנהיגות תשלום פנסיה על תשלום בעד שעות עבודה גלובליות. למעשה הקרן נהגה ונוהגת עפ"י החלטות אלה ובהכללתן בתכנית הפנסיה אין משום שינוי". 180. 122. אשר למכתב הקרן נספח 32: בניגוד לנטען על ידי ב"כ הקרן, במכתב הנ"ל ניתן לתובע פירוט של הפנסיה המגיעה לו מ"נתיב". בסעיף 2 למכתב נאמר במפורש כי הפנסיה מחושבת על המשכורת המפורטת בתדפיס הנספח (הכוללת מקדמה על חשבון שכר עידוד בשיעור של 15%), ואף נעשה חישוב מספרי של הפנסיה שתגיע לתובע מנתיב. אולם, צודקת הקרן בטענתה כי זכויותיו של התובע לפנסיה נגזרות מתקנות הקרן ולא ממכתב זה או אחר של הקרן. משהחישוב שנערך במכתב הקרן נספח 34 לסיכומי התובע הוא החישוב הנכון על פי הוראות התקנות, אין לחייב את הקרן לשלם לתובע פרמיה בשיעור גבוה יותר, רק משום שבמכתב קודם של הקרן נפלה טעות. בהקשר זה נציין, כי תקנה 41כו (ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), תשכ"ד - 1964, אוסרת על קופת גמל להקנות לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם שולם עבורם. 181. 123. לסיכום: תביעתו של התובע להכללת רכיב "מקדמה על חשבון שכר עידוד" במשכורת הקובעת בשיעור של 15% נדחית. סוף דבר 182. 124. תביעתו של התובע לחישוב ה"משכורת הקובעת" על בסיס השכר הצמוד לדרגה 46 + בדירוג מהנדסים בשירות הציבורי נדחית. 183. 125. הדרך הנכונה לחישוב משכורתו הקובעת של התובע לפנסיה היא הצמדת המשכורת הקובעת למדד מיום הקפאת זכויותיו בקרן הפנסיה ועד למועד זכאותו לפנסיה. זאת, על יסוד שני נימוקים: 184. 125.1. לאחר תיקון תקנה 14 בשנת 1987, היה על הקרן לחשב את המשכורת הקובעת לפנסיה של המוקפאים על פי הוראת תקנה 14. 185. 125.2. החלת תיקון תקנה 13 לתקנות הקרן, אשר הוסיף את תקנה 13(י) לתקנות הקרן רק על מוקפאים שפרשו מיום 1.1.97 ואילך נגועה בהפליה פסולה ואינה סבירה. לפיכך, יש להחיל גם על התובע את תקנה 13(י) לתקנות הקרן, על אף שמועד זכאותו לפנסיה הוא מיום 1.2.96. 186. 126. כיון שהתובע לא עתר לסעד חלופי של הצמדה למדד בכתב התביעה, ואף התנגד לו, אין באפשרותנו לפסוק לו סעד זה. למרות האמור, מן הראוי שהקרן תחיל על התובע את האמור בסעיף 125 לעיל. 187. 127. תביעתו של התובע להכללת הרכיב "מקדמה על חשבון שכר עידוד" במשכורת הקובעת בשיעור של 15% נדחית. 188. 128. הוצאות 189. 128.1. כאמור בתיאור ההליך, ההתדיינות בהליך זה היתה ארוכה וממושכת. התקיימו ישיבות רבות, והוגשו על ידי שני הצדדים מסמכים רבים. 190. 128.2. אין ספק, שהעובדה שהתובע אינו מיוצג גרמה לקשיים רבים, הן לקרן והן לבית הדין. 191. 128.3. מצד אחד תביעתו של התובע נדחתה, אולם למעשה צדק התובע בטענה העקרונית כי חישוב משכורתו הקובעת כפי שנעשה על ידי הקרן אינו נכון. רק משום שהתובע לא כלל בתביעתו סעד חלופי, הוא לא זכה בתביעתו העיקרית. 192. 128.4. עוד יש לציין כי בקשות לגילוי מסמכים שהגיש התובע נתקבלו, ונקבע בהחלטות כי הוצאות בגינן יובאו בחשבון בפסיקת ההוצאות בסוף ההליך. 193. 128.5. בהתחשב בכל האמור לעיל, וכן בהיותו של התובע פנסיונר, החלטנו שלא לחייב אף צד בהוצאות. 194. 128.6. לפיכך, אין צו להוצאות. משכורתהשכר הקובע / משכורת קובעתפנסיה