תביעה תוספת עבודה במשמרות

פסק דין 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובע סכום של 149,662 ₪ בגין תוספת עבודה במשמרות, וכן שעות נוספות בגין עבודה בשעות נוספות במשמרת שלישית. לגרסת התובע הוא עבד בטיטוא רחובות ובאיסוף אשפה, בעיקר במשמרת השלישית. כן נטען שהנתבעת העסיקה התובע בשעות נוספות במשמרת השלישית אך לא שילמה לו תוספת של 50% על אותן שעות נוספות. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, נטען שהתובע אינו זכאי לתוספת משמרות, זאת על פי חוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות, אשר על פיה הוגשה התביעה. מפנה לפרק תנאי שירות בחוקת העבודה (סעיף 5.8) לפיו נדרש שהעובדים יתחלפו במשמרות, תנאים שלא קויימו אצל התובע. כמו כן התובע קבל סכום נוסף קבוע בשיעור של 4 שעות עבודה מידי יום שבהן לא עבד כלל. בנוסף, התובע ישן על זכויותיו לפיכך הוא מנוע מלתבוע הזכויות. כמו כן ישנה התייחסות לשעות עבודת התובע, לפיהן, קבל סכומים ביתר שיש להחזירם מהטעם, שעבד עד שעה 7:30 בעוד שהדרישה היתה שיעבוד עד 11:00. כן נטען שהתובע עבד בנוסף לעבודתו אצל הנתבעת במקומות עבודה שונים לכן סיים עבודתו בשעה 7:30. כן הוכחשו הסכומים הנתבעים הואיל ולא פורטו, וכן הוכחשה הדרישה לזכות לפיצויי הלנה. 3. להלן העובדות הנוגעות לענין: א) התובע הנו עובד הנתבעת במח' התברואה בתפקיד טיטוא רחובות ואיסוף אשפה. ב) בד"כ עבד התובע במשמרת שלישית ובמהלך משמרת זאת בצע את עבודתו. ג) במהלך שנות עבודתו נעשו שינויים במסגרת שעות עבודה, לעיתים נדרש התובע להתחיל בשעה 2:00, 3:00, 4:00 ומכאן שינוי בשעות יום העבודה. ד) התובע לא החתים כרטיס עבודה בתחילת העבודה, אך בסיומה החתים כרטיס. ה) למרות שתחום המשמרת השלישית הנו משעה 22:00,אין כל ודאות ו/או הוכחה שהתובע החל לעבוד בשעה זאת,והתובע מאשר זאת בעדותו בבית הדין, ותמציתה, שאין הוא יכול לומר בעת מתן עדותו באיזה מועדים התחיל לעבוד בשעה 22:00 (ראה עמ' 1 שורות 15-17; עמ' 2 שורות 1-5). ו) בפועל עבודתו של התובע היתה לפי הספק, בקבלנות, דהיינו עם גמר תכנית העבודה לאותה משמרת התובע מסיים עבודתו לאותו יום, ובכלל זה גם עובדי המשמרת. מכאן, הגמישות שנתנה לעובדי המשמרת בשעת תחילת העבודה, אך בסיומה נדרשו להחתים כרטיס. ו)(1) לגרסת מנהל מח' התברואה שעות המשמרת השתנו כדלהלן (ראה נ/4): "(1) בתקופה 8/4/93 - 3/10/95, נקבעו שעות העבודה משעה 3:00 בבוקר ועד לשעה 11:00 בבוקר. (2) בתקופה 3/10/95 - 7/7/95 נקבעו שעות העבודה של התובע משעה 2:00 בבוקר ועד לשעה 10:00 בבוקר. (3) החל מיום 7/7/97 ואילך אמור היה התובע לעבוד משעה 4:00 בבוקר ועד השעה 12:00 בצהרים". (2) למרות שעות המשמרת כאמור גרסת מנהל מח' התברואה הנה שהתובע לא עבד אותה מכסת שעות שנקבעה לו אך למרות זאת שולמה לו תמורה כאילו עבד אותן שעות, וגם קבל בתמורה שעות נוספות. ז) משכורותו של התובע כללה גם תשלום עבור שעות נוספות כפי שהדבר הובהר ע"י מנהל מח' תברואה בתצהירו (סעיף 3 לנ/4). ח) החל משנת 2001 מסגרת שעות עבודת עובדי האשפה הנה, משעה 24:00 - 7:00 וממועד זה גם משולמת להם תוספת משמרת שלישית בשיעור של 50% (ראה עמ' 4 שורות 28-30 ). ט) על הצדדים חלה חוקת עבודה לעובדי רשויות מקומיות (להלן: "חוקת העבודה") הקובעת בסעיף 5.3 (עבודה במשמרות) כדלהלן: 5.8.1 "עבודה במשמרות" משמעותה עבודה שבה מועסק העובד, המבוצעת ביחידתו לפחות בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום, והעובדים מועסקים בהן לחילופין. 5.8.2 שעות העבודה במשמרות תהיינה: (א) משמרת ראשונה משעה 06:00 עד שעה 14:00 (משמרת יום); (ב) משמרת שנייה משעה 14:00 עד שעה 22:00 (משמרת ערב); (ג) משמרת שלישית משעה 22:00 עד שעה 06:00 (משמרת לילה) שעה שמינית במשמרת לילה תיחשב כשעה נוספת. 5.8.3 עובד, לרבות עובד זמני, שממלא תפקיד הכרוך בעבודה במשמרות, זכאי לתשלומים המפורטים להלן: (א) עובד המועסק במשמרת ראשונה (משמרת יום) אינו זכאי לכל תוספת תמורת עבודתו במשמרת זו ויקבל את משכורתו הרגילה; (ב) עובד המועסק במשמרת השנייה או השלישית, זכאי בעד זמן עבודתו במשמרות האמורות לתוספת הקבועה המפורטת בסעיפים 5.8.5 ו- 5.8.6 בהתאמה. 5.8.6 (6) מספר שעות העבודה במשמרת השלישית נקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה ל- 7 שעות, ונחשבות כיום עבודה בתחום זה. עובד המועסק בתחום המשמרת השלישית לא יותר מ-7 שעות, זכאי בעד זמן עבודתו באותו תחום לתוספת של 50% ממשכורתו הכוללת. עבד עובד שעה שמינית במשמרת השלישית, תיחשב שעה זו כשעה נוספת, והעובד יהיה זכאי, בעד שעה זו לסכום המשולם לשעה במשמרת השלישית 150% כשהוא מוכפל ב- 1.25 (דהיינו סה"כ 187.5%). 4. (א) העידו בפנינו התובע, מספר עדים מטעמו, וכן מנהל מח' התברואה אשר נחקרו חקירה נגדית על תצהיריהם, כמו כן צורפו מסמכים שונים בצירוף לתצהיריהם ובלעדיהם. (ב) חוקת העבודה מחייבת את הרשות המקומית לשלם לעובד תוספת למשמרת שנייה או שלישית, הואיל והתובע עבד במשמרת שלישית, התוספת הינה 50%. טענת ב"כ הנתבעת כי כדי שהתובע יזכה בתוספת הוא צריך להתחלף מפעם לפעם במשמרות בעוד שהוא עובד במשמרת אחת דינה להידחות, וזאת על פי קריאת יתר סעיפי חוקת העבודה ולא רק סעיף ההגדרות, וכן התייחסות לתכלית אותם סעיפים. (ג) כפי שעולה מפרק העובדות החל משנת 2001 נקבעה מסגרת שעות עבודה למשמרת השלישית והעובדות מקבלים תוספת של 50%. בהתייחס לאמור לעיל יש טעם בטענת ב"כ התובע בסיכומיו, שאם הכירה הנתבעת בזכות התובע ועובדים אחרים בתוספת משמרת החל מ- 2001 הרי אין כל סיבה שלא תכיר באותה זכות שזכאי לה התובע בעבר, ולו מהטעם, שהמסגרת המשפטית, דהיינו, חוקת העבודה שעל פיה זכאי התובע לאותה זכות לא השתנתה. (ד) טענת ב"כ הנתבעת כי אף אם התובע זכאי לתוספת עבור המשמרת השלישית, הרי הוא זכאי לתוספת יחסית משום שאף פעם התובע לא השלים משמרת שלימה, טענה זאת דינה להידחות, מהטעם, שכפי שהוכח בפנינו שיטת העבודה במח' התברואה היתה לפי הספק, דהיינו, "גומרים הולכים", אם זאת שיטת העבודה, הרי אין שיטת זאת באה לפגוע בזכות העובד, אלא מטרתה לייעל העבודה. מנהל מח' התברואה בהגינותו התייחס לשיטת העבודה בעדות בפנינו (ראה עמ' 5 שורות 11-14): "תשומת לבי לסעיף 3 (1) עד (4). אני נשאל אם הוא עבד במשך שנים מחצית מן הזמן שהקצבתי לו מה עשיתי נגדו. אני משיב: אני אחראי לנקיון העיר. עבודת האשפה הינה שאלה של הספק. לכן אני הנחיתי אותם בעל פה שבמידה והם גומרים את העבודה מצידי הוא חופשי. הואיל והוא יכל גם למשוך את הקטע המוטל עליו גם ל- 10 שעות". (ה) בנוסף, בשעה שהנתבעת הכחישה זכות התובע לתוספת עבור משמרת שלישית אין היא יכולה לאחוז בטענה לעבודה חלקית. בטענה היה ממש אם בפועל היתה משולמת התוספת אפילו בחלקיותה, דבר שלא נעשה בעניינינו. (ו) גם טענת ב"כ הנתבעת, לפיה, התובע קיבל במהלך שנות עבודתו שעות נוספות רבות ואלה מהוות פיצוי עבור התובע דינה להידחות, מהטעם, שלא הוכח כי מדובר בתוספת משמרת שזכאי לה התובע בהתאם לחוקת העבודה. (ז) בהתייחס לאמור לעיל התובע זכאי לתוספת של 50% עבור משמרת שלישית בסכום של 115,483 ₪ שלא הופרך. (ח) לענין השעות הנוספות - (1) בהתאם להלכה הפסוקה, תביעה לתשלום עבור שעות נוספות הנה תביעת ממון ועל העובד מוטל הנטל להוכיח אותן שעות נוספות שעבד, ונטל זה לא הורם ע"י התובע בנסיבות הענין, והסתמכות התובע על תשלום שעות נוספות בתלושי המשכורת גם היא אינה מסייעת לתובע בנסיבות הענין. (2) כעולה מהעובדות, התובע לא יכל להצביע על שעת התחלת העבודה אלא רק על סיומה. (3) בהתאם לחוקת העבודה, וכן חוק שעות עבודה ומנוחה, כדי שהתובע יזכה לשעה נוספת הוא צריך להוכיח כי עבד שעה שמינית במשמרת שלישית, מכאן יש ללמוד שהעובד השלים את מלוא המשמרת, דהיינו עבד לפני כן 7 שעות, ועובדה זאת לא הוכחה, מהטעם, ששיטת העבודה היתה בקבלנות, לפיכך, גם לא היתה הקפדה מצד הנתבעת על תחילת שעת העבודה. בהתייחס לאמור לעיל, יש חוסר תום לב מצד התובע לתבוע שעות נוספות על משמרת שלא הושלמה. (4) לענין תשלום השעות הנוספות שקבל התובע במהלך עבודתו, מהראיות שהוצגו בפנינו לא ברור מדוע התובע קבלן, וזאת על סמך דוחות הנוכחות בהן רשומה רק שעת יציאה. בכל מקרה תשלום זה אינו מעולה ואינו מוריד לעניינינו הואיל ואינו מהווה הוכחה כי התובע עבד את מלוא המשמרת השלישית ועבודתו גלשה לשעה שמינית. (5) בהתייחס לאמור לעיל, דין התביעה לשעות נוספות להידחות. 5. המסקנה מהאמור לעיל שיש לחייב הנתבעת לשלם לתובע תוספת משמרת שלישית בסכום של 115,483 ₪ כשסכום זה נושא הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ואילך. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כשסכום זה נושא הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שעות עבודה ומנוחה