פסק דין 1. התובעת, חברת מנולייף מנורה חברה ישראלית לביטוח חיים בע"מ (להלן: התובעת), הגישה בקשה לביצוע שיק ללשכת ההוצל"פ בת"א (תיק הוצל"פ 01-82966-96-5) כנגד מר יצחק עובדיה (להלן: הנתבע), שחתם כמושך על שיק ע"ס 35,000.- ש"ח משוך על בנק הפועלים לפקודת התובעת (להלן: השיק). הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיק (המ' 148378/96). ניתנה לנתבע רשות להתגונן והדיון עבר לפסים רגילים. 2. טענות ההגנה, שפורטו בתצהיר שצורף לבקשת הנתבע והושלמו בחקירתו בבית המשפט בעת הדיון בבקשת הרשות להתגונן ושלגביהן ניתנה לו רשות להתגונן, הן כדלקמן: א. הנתבע היה מנהלה של חברה בשם חשמל סימה (1992) בע"מ (להלן: חברת חשמל סימה), שעסקה, בין היתר, בתיווך בהשגת משכנתאות. חב' חשמל סימה החלה בעיסוק זה בעקבות פנייה של סוכנת הביטוח זהבה יוכט (להלן: גב' יוכט), שהציעה לנתבע להפנות אליה, כנגד קבלת עמלה, אנשים המעוניינים בלקיחת משכנתאות. ב. אל חברת חשמל סימה פנה אדם, שהציג עצמו בשם מרדכי רויזיס (להלן: הלווה), וזה האחרון הופנה על ידי הנתבע לגב' יוכט. בעקבות פניותיהם של הלווה ושל גב' יוכט לתובעת, הסכימה התובעת להעניק ללווה הלוואה בסך 300,000 ש"ח לערך. חברת חשמל סימה קיבלה מהלווה עמלת תיווך בסך 35,000 ש"ח. ג. באותו יום, בו קבלה החברה את דמי התיווך מהלווה, התגלה לתובעת, כי נפלה קורבן לרמאות מצידו של הלווה. התובעת פנתה לנתבע בבקשה, שיחזיר את דמי התיווך שקיבל מהלווה ושלחה אליו את מר חזי מורן, מנהל משרד חקירות, שעבד עם התובעת (להלן: השליח), לקבל לידיו את דמי התיווך הנ"ל. ד. השליח הגיע לביתו של הנתבע בשעה 02.00 לפנות בוקר. לגירסת הנתבע, אמר לו השליח, שהלווה עצור במשטרה לאחר שהתגלה, כי התחזה להיות מרדכי רויזיס בהציגו תעודה מזוייפת, וכי המשטרה מטפלת בעניין. כמו כן אמר השליח, כי ידוע למנכ"ל התובעת, שחברת חשמל סימה קיבלה דמי תיווך מהלווה, ועל כן דורשת התובעת מהנתבע לקבל את דמי התיווך בחזרה. השליח אמר לנתבע, כי אם הנתבע לא יתן לו בו במקום שיק ע"ס 35,000.- ש"ח, עלול הנתבע להיות מעורב במקרה של הונאה ולהעצר על ידי המשטרה. הנתבע נבהל ועקב הלחץ בו היה נתון מסר לשליח את השיק נשוא תביעה זו. ה. כעבור מספר ימים, פנה הנתבע לתובעת וביקש שתשיב לו את השיק, מאחר ואינועילת תביעה כנגד חברת חשמל סימה. ברור שבמקרה שלפנינו השיק נמשך כתוצאה מלחץ פסול, הנתבע רשאי היה לבטל ההתקשרות כפי שאכן עשה. 8. בסיכומי טענותיה (סע' 8) העלתה ב"כ התובעת את הטענה, כי מעסקת התיווך, בה היה מעורב הנתבע, נודף ריח של פעילות בלתי חוקית ומעורבות של הנתבע במעשה ההונאה של הלווה. טענה זו מוטב היה שלא נטענה כלל . הטענה הועלתה באופן סתמי, לא היה לה זכר בחומר הראיות ודינה להידחות על הסף . 9. משקבעתי, כי השיק נשוא התביעה נמשך ונמסר לתובעת בנסיבות שיש בהן כפייה, מתייתר הצורך לדון בטענת ב"כ התובעת בדבר חזקת התמורה המעוגנת בסע' 29(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש). 10. דוחה אני מכל וכל את ניסיון התובעת לקשור בין עסקת ההלוואה שבין התובעת ללווה לבין העסקה שבעקבותיה קיבל הנתבע דמי תיווך מהלווה. אין ולא היתה כל יריבות בין הנתבע (או חברת חשמל סימה) לתובעת. העסקה בעקבותיה קיבל הלווה כסף מהתובעת הינה עסקה נפרדת לחלוטין מהעסקה שנקשרה בין הלווה לנתבע. ביטול העסקה בין הלווה והתובעת עקב תרמית, לא גרר אחריו ביטול העסקה שבין הלווה לנתבע, ומכל מקום לא יצר יריבות (שלא היתה קיימת קודם) בין התובעת לנתבע או בין התובעת לחברת חשמל סימה. לכן, כל טענות התובעת בדבר חובת הנתבע להשיב לתובעת כספים, או בדבר חתימת הנתבע כמיטיב עבור חברת חשמל סימה דינן להידחות. 11. בשולי הדברים עלי להביע את מורת רוחי מהתנהגות התובעת, אשר תבעה הן בהוצל"פ והן בפני את מלוא סכום השיק (35,000 ש"ח). למרות שלא היתה מחלוקת, שהנתבע שילם לתובעת 15,000 ש"ח על חשבון החוב, שהתובעת טענה שהגיע לה מהנתבע, התובעת לא הקטינה את החוב בהוצל"פ עקב התשלומים שקיבלה על חשבון החוב. רק בעת החקירה הנגדית של העדים מטעמה הודתה התובעת, כי אכן שילם הנתבע לתובעת 15,000 ש"ח על חשבון החוב עוד לפני הגשת השיק לביצוע בהוצל"פ. 12. פסיקתא אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת: א. להחזיר לנתבע ההוצאות שהוציא בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מירבית מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל. ב. לשלם לנתבע על חשבון השתתפות בשכ"ט עו"ד סך 8,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. תיק ההוצל"פ יסגר. שיקיםביצוע שטר