חוק יום העצמאות 1. ה' באייר - יום העצמאות (תיקון: תש"י, תשי"א, תשי"ד, תשס"ד) (א) הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל "יום העצמאות" שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה. (ב) אם יום ה' באייר יחול בשבת, יוחג יום העצמאות ביום ג' באייר של אותה שנה. אם יום ה' באייר יחול ביום ששי בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ד' באייר של אותה שנה. אם יום ה' באייר יחול בשני בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ו' באייר של אותה שנה. (ג) יום העצמאות יהיה יום שבתון. 2. הוראות ראש הממשלה (תיקון: תשט"ז) (א) ראש הממשלה מוסמך להורות הוראות בדבר הנפת דגלים וקיום חגיגות-עם ביום העצמאות. (ב) על אף האמור בסעיף 1(ג), מוסמך ראש הממשלה להורות הוראות בדבר קיום עבודה ושירותים, שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות, וכן את שעותיהם וסדריהם באותו יום. 3. סמלי יום העצמאות (תיקון: תשי"ח) ראש הממשלה רשאי בתקנות לקבוע סמלי יום העצמאות ולהסדיר את השימוש בהם. חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953 (להלן:"חוק יום השואה") 1. רשות זכרון יד ושם מוקמת בזה בירושלים רשות זכרון, יד ושם - (1) לששת המיליונים מבני העם היהודי שהוכרעו בקדושת מעונים לטבח ולאבדון על ידי הנאצים ועוזריהם; (2) לבתי-אב מבית-יעקב שהושמדו ונחרבו על ידי הצורר; (3) לקהילות, לבתי-כנסת, לתנועות ולארגונים, למוסדות ציבור, תרבות, חינוך, דת וחסד שנחרבו ונהרסו מתוך מזימת רשע למחות את שם ישראל ותרבותו מתחת השמים; (4) לעוז-רוחם של יהודים שמסרו את נפשם על עמם בקדושה ובטהרה; (5) לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי-מחתרת בישובים וביערות שחרפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו; (6) למסכת הגבורה של נצורי גיטאות ולוחמיהם שקמו והציתו אש המרד להצלת כבוד עמם; (7) למאבקם הנשגב והמתמיד על סף האבדון של המוני בית ישראל על דמותם האנושית ותרבותם היהודית; (8) למאמצי ההעפלה של הנצורים, שלא פסקו, ולמסירותם ולגבורתם של אחים שנחלצו להצלת השרידים ולשחרורם; (9) ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים. 2. תפקיד יד ושם וסמכויותיו (תיקון: תשמ"ה, תש"ס) תפקידו של יד ושם הוא לאסוף אל המולדת את זכרם של כל אלה מבני העם היהודי שנפלו ומסרו את נפשם, נלחמו ומרדו באויב הנאצי ומעוזריו ולהציב שם וזכר להם, לקהילות, לארגונים ולמוסדות שנחרבו בגלל השתייכותם לעם היהודי, וכן להנציח את זכרם של חסידי אומות העולם; למטרות אלה יהיה יד ושם מוסמך - (1) להקים מפעלי-זכרון ביזמתו ובהנהלתו; (2) לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה; (3) להשריש בארץ ובעם כולו את היום שנקבע על ידי הכנסת כיום הזכרון לשואה ולגבורה ולטפח הווי של אחדות זכרון לגבוריה ולקרבנותיה; (4) להעניק לבני העם היהודי שהושמדו ונפלו בימי השואה והמרי אזרחות זכרון של מדינת ישראל, לאות היאספם אל עמם; (4א) להעניק לחסידי אומות העולם אזרחות כבוד, ואם הלכו לעולמם - אזרחות זכרון של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם; (4ב) להקים מפעל זיכרון להנצחת זכרם וגבורתם של ותיקי מלחמת העולם השניה, שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו; (5) לאשר ולהדריך מפעלים העושים להנצחת זכרם של קרבנות השואה וגבוריה או לשתף פעולה עם מפעלים כאלה; (6) לייצג את ישראל במפעלים בינלאומיים שמטרתם הנצחת זכרם של קרבנות הנאצים וחללי המלחמה בהם; (7) לעשות כל פעולה אחרת שתידרש לשם ביצוע תפקידו. 2א. יום ציון הניצחון (תיקון: תש"ס, תשס"ח) (א) יום הניצחון על גרמניה הנאצית יצוין מדי שנה, על פי הוראות שתורה הממשלה (להלן - יום ציון הניצחון) בין השאר, בארגון תהלוכת ניצחון ממלכתית אשר תיערך בירושלים; השר לקליטת העלייה ממונה על ארגון תהלוכה כאמור. (ב) יום ציון הניצחון יחול ביום 9 במאי, ואולם אם חל יום ציון הניצחון ביום חג, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד הימים כאמור, רשאית הממשלה לקבוע שיום ציון הניצחון יחול סמוך ליום 9 במאי. 3. יד ושם - גוף מאוגד יד ושם הוא גוף מאוגד, זכאי להתקשר בחוזים, לרכוש ולהחזיק נכסים ולהוציאם מרשותו ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא-ומתן אחר. 4. מוסדות יד ושם המוסדות המנהלים של יד ושם יהיו מועצה והנהלה. 5. תקציב יד ושם השתתפות אוצר המדינה בהקמתו והחזקתו של יד ושם תיקבע בתקציב המדינה; יד ושם יפעל על פי תקציבו הוא, אשר ההכנסות לכיסויו יבואו מהשתתפות זו, ומהשתתפות של מוסדות וארגונים לאומיים וציבוריים, מפעליו ושירותיו, מתשלומי חברים, מינויים ותומכים, מעזבונות, הקצבות ותרומות, וכן מכספים ואמצעים חמריים אחרים שיגייס באישור הממשלה. 5א. פטור ממסים (תיקון: תשס"ד) (א) דין רשות זכרון, יד ושם כדין המדינה לענין תשלום מסים. (ב) על אף האמור בכל דין, כל עסקה של רשות זכרון, יד ושם וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים למדינה או לרשות מקומית. 6. תקנון יד ושם חבר הממשלה שיוסמך על ידיה לבצע חוק יום השואה (להלן- השר) יתקין באישור הממשלה את תקנון יד ושם ותקפו מיום פרסומו ברשומות. 7. הוראות התקנון (תיקון : תשמ"ה) בתקנון ייקבעו - (1) הרכב המועצה, דרך הקמתה, סמכויותיה וסדרי כינוסה; (2) הרכב ההנהלה, דרך הקמתה, סמכויותיה ודרכי עבודתה; (3) הדרכים והסדרים לזימון ועידות וכינוסים; (4) תנאים לקבלת אזרחות כבוד ואזרחות זכרון וסדרי הענקתן; (5) האמצעים לציון השתתפותם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו, של חיילים ולוחמי-מחתרת יהודים ונצורי-גיטאות; (6) סדרי הכנת התקציב ואישורו, והוראות בדבר המשק והנהלת כספים; (7) הוראות אחרות שהשר יקבע כנחוצות לקיומו של יד ושם כרשות-זכרון. 8. תקנות השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק יום השואה. חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998 1. כ"ח באייר - יום ירושלים (א) הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "יום ירושלים". (ב) יום ירושלים הוא יום בחירה; לצורך סעיף זה, "יום בחירה" - יום שהבחירה בידי העובד לצאת לחופשה או לעבוד; בחר העובד ביום חופשה, יובא היום במנין ימי החופשה שלו. (ג) שר החינוך רשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו ליום ירושלים. 2. עצרת מרכזית ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עצרת מרכזית לפתיחת יום ירושלים. 3. הוראות ראש הממשלה ראש הממשלה רשאי לקבוע את סוגי העובדים, סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם ביום ירושלים, כן רשאי הוא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום זה. 4. סמלי יום ירושלים ראש הממשלה רשאי לקבוע סמלים ליום ירושלים ולהסדיר את השימוש בהם. ירושליםחוק יום העצמאותחוקניצולי שואה