עורכי דין המתמחים בסטארטאפים מייצגים ומייעצים ליזמים העוסקים בין היתר בהקמה, ביזום ובניהול חברות טכנולוגיה. ##מהו התהליך של השקעה בחברת סטארטאפ של קרן השקעות ?## ישנם 3 שלבים של השקעה בחברת סטארט-אפ: פיתוח מאפס, מוצר בשלבי פיתוח שאינו מוגמר, מוצר מוגמר. בדיקת נאותות למוצר אינה בהכרח בדיקה טכנולוגית כי אם בדיקת השוק הפוטנציאלי למוצר, אשר בעיקרה מבוססת על שיחות עם היזמים וניסיון להבין את המוצר והערך שלו ללקוחות. התהליך כולל בדרך כלל פגישות עם היזמים, מספר רב של פגישות תוך ניסיון להבין את המהות של המוצר שרוצים להביא לשוק ומה המוצר, ניסיון להבין את המוצר והערך שלו ללקוחות וניסיון להבין את גודל השוק. תהליך שלוקח בדרך כלל בין 2 ל- 6 חודשים. בסיום של התהליך הזה בדרך כלל נחתם מזכר עקרונות ראשון ומיד אחריו נכנסים למשא ומתן שלוקח כחודש ימים על ההסכם הסופי. ##הסכם השקעה בחברת סטארטאפ:## ייעוץ משפטי של עורך דין סטארטאפ נדרש במיוחד במגעים עם משקיעים חיצוניים פוטנציאליים, ביניהם קרנות הון סיכון לצורך חתימה על מזכר עקרונות לביצוע ההשקעה. עורכי דין המתמחים בסטארטאפים מנהלים את המשא ומתן על נוסחם של הסכמי ההשקעה הסופיים, בהתאם למדיניות העסקית של החברה ולאחר קבלת חוות דעת משפטית בענייני מיסוי במיוחד כאשר מדובר בהשקעה של חברה זרה. סכום ההשקעה הינו בתמורה להקצאת מניות של החברה. בשלב מאוחר יותר ייתכן שיחתם הסכם השקעה נוסף (המתבסס לעיתים על הסכם ההשקעה הראשון). במסגרת הסכמי השקעה בחברת סטארט אפ, נחתמים בד"כ גם הסכמי העסקה שבהם מפורטים התפקידים של בעלי הסטארט אפ (מנכ"ל החברה, סמנכ"ל בחברה וכו'). ##מהלך פעילות החברה:## במהלך פעילותה של החברה נערכות ישיבות דירקטוריון שבהן מחליטים לגבי ניהול החברה, משיכת משכורות ותפקידי העובדים בה. יתכנו מקרים שבהם מתקבלות החלטות לסיים העסקה של עובדים מסויימים, על מנת לנשלם מהחברה. ##הצעת חוק אנג'לים:## השקעות ההון הופסקו כתוצאה מהמשבר העולמי הכלכלי. ולא היו קרנות אמריקניות שמשקיעות בקרנות הישראליות, בחברות הסטארט-אפ הישראליות. הצעת החוק לתיקון פקודת מס ההכנסה המכונה "חוק אנג'לים", עוסקת במשקיע, שיכול להיות משקיע ישראלי או משקיע זר שמשקיע בתעשייה הישראלית מ-25,000 שקלים עד 10 מיליוני שקלים, בחברות ישראליות או בחברות שהן לא ישראליות, אבל 70% מהעובדים של החברות האלה הם עובדים ישראלים בתחום ההיי-טק, יהיה זכאי לקיזוז מס ברגע ההשקעה על רווחי הון. כלומר, אדם שהרוויח בבורסה או בדרך כזאת או אחרת רווחי הון וחייב לשלם מס, יכול ללכת ולהשקיע בתעשיית ההיי-טק והמס יתקזז, וזה הופך להיות השקעה אטרקטיבית, וזאת במטרה למלא את הקרנות שמשקיעות בחברות סטארט-אפ. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קיזוז הפסד הון במועד ההשקעה בחברה עתירת ידע) התש"ע-2010 (להלן:"חוק אנג'לים") תיקון סעיף 92 1. בפקודת מס ההכנסה, בסעיף 92, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השקעה שביצע אדם בחברה עתירת ידע שהיא חברה פרטית, שעיקר פעילותה בישראל, תקוזז כאילו היתה הפסד הון לפי הוראות סעיף קטן (א); ואולם, הפכה ההשקעה כאמור להפסד הון כמשמעותו בפקודה זו - לא יהיה האדם זכאי לקיזוז נוסף בגינו; לעניין סעיף קטן זה - "השקעה" - השקעה בסכום שאינו עולה על עשרה מליון שקלים חדשים ואינו פוחת מ-25 אלף שקלים חדשים, ובלבד שסך אחזקותיו בחברה לא עולה על 49%; "חברה פרטית" - כהגדרתה בחוק החברות, כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999 "עיקר פעילותה בישראל" - שבעים אחוזים מהשכר המשולם על ידה משולם לתושבי ישראל. (2) היתה ההשקעה בשיעור העולה על 10 מליון שקלים חדשים או בשיעור פוחת מ-25 אלף שקלים חדשים - יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי סכום ההשקעה העולה או הסכום היורד לפי העניין. (3) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים לקבלת הקיזוז המפורט בסעיף קטן זה; וכן יהא רשאי לקבוע סוגים נוספים של חברות שהוראות אלה יחולו לגביהן.". דברי הסבר חוק אנג'לים המשבר הכלכלי יצר מצב בו חברות עתירות ידע ובעלות פוטנציאל עצום לכלכלת ישראל, משוועות למימון ובהיעדרו עלולות להיסגר. עד היום נסמכו חברות שכאלה בעיקר על מימון שהגיע מקרנות הון סיכון, אך בעקבות המשבר הכלכלי חלה ירידה דרסטית ומדאיגה בהיקף השקעותיהן של קרנות אלו כאמור בחברות הישראליות. בהצעת חוק זו מוצע לתקן את ההוראה בדבר מועד ההכרה בהפסד, כך שבמקום להכיר בהפסד במועד סגירת החברה, ההפסד יוכר כבר במועד ההשקעה. יחד עם זאת, במקרה של היווצרות רווח הון כתוצאה מההשקעה יחושב המס לרבות הפסד שהוכר, כך שהמשק אינו מפסיד בטווח הבינוני והארוך. עוד מוצע שההוראה תחול על חברות שעיקר פעילותן בישראל, כך ששבעים אחוזים מהמשכורות המשולמות יהיו לתושבי ישראל. הדבר יביא לכך שחלק ניכר מכספי ההשקעה יוחזרו למשק על פי הוראותיו של חוק מס הכנסה. כן מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע את ההוראה לגבי חברות בנות שחברות האם שלהן מממנות את הפעילות של מחקר ופיתוח בחברות הבנות שמרבית פעילותן בישראל ואולם אינן עומדות בהגדרה "עיקר פעילותן בישראל". התיקון המוצע יביא לעידוד השקעה של גורמים פרטיים בחברות עתירות ידע שמרכז פעילותן בישראל ובכך יסייע לשמר את המוביליות של ישראל בתחומי ההיי טק ויחזק את תעשיית ההיי טק כתעשייה מובילה בישראל וכפועל יוצא יעודד את המשך הצמיחה במשק. עורך דיןמחשבים ואינטרנטייעוץ משפטיהיי טק