הצעת חוק אנרגיה סולארית

הצעת חוק אנרגיה מתחדשת, התשס"ט-2009 (להלן:"חוק אנרגיה סולארית") פרק א': מטרת החוק מטרת החוק 1. מטרתו של חוק אנרגיה סולארית לקבוע יעדים לאומיים ולוח זמנים ליישומם, לשם הפעלתם של מקורות אנרגיה מתחדשים במערך ייצור החשמל בישראל, ובכך לענות על הצורך בייצור אנרגיה באמצעים מקומיים תוך כדי הפחתת פליטת המזהמים הנוצרים עקב ייצור חשמל, לשפר את מאזן התשלומים הלאומי על ידי חסכון ביבוא ולהגדיל את הוודאות באספקת אנרגיה. פרק ב': פרשנות הגדרות 2. (א) בחוק אנרגיה סולארית - "אנרגיה מתחדשת" - אנרגיה המופקת ממשאב טבעי בדרך שאין בה כדי לפגוע בכמותו ובאיכותו של אותו משאב טבעי, או שניצולו לצורך זה עדיף, מבחינה סביבתית, על פני אי ניצולו; "חוק משק החשמל" - חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996; "משאב טבעי" - שמש, רוח ומים, וכן חומר אורגני, תופעות טבע וכוחות טבע אחרים; "מתקן אנרגיה מתחדשת" - מתקן לייצור חשמל או תחנת כוח שמתקיימים בהם שני אלה: (1) האנרגיה המשמשת לייצור החשמל היא אנרגיה מתחדשת; (2) שיעור האנרגיה המתחדשת לא יפחת מ-70 אחוזים מהכמות הכוללת של האנרגיה המיוצרת במתקן; לענין זה, שימוש בדלק מאובנים (Fossil Fuel) בהליך ייצור החשמל ייעשה לצורכי תמיכה בלבד, ושיעורו לא יעלה על 30 אחוזים מהכמות הכוללת של האנרגיה המיוצרת; "צרכן" - כהגדרתו בחוק משק החשמל; "רישיון" - רישיון הניתן לפי חוק משק החשמל; "רישיון הולכה", "רישיון הספקה" ו-"רישיון חלוקה"- כהגדרתם בחוק משק החשמל; "ערכי טבע" - מערכות אקולוגיות ככלל וכל מרכיב בהן בפרט, לרבות בעלי חיים, צמחים, נופים, מרחבים פתוחים נטולי תשתיות, תופעות טבע, מסלולי נדידת ציפורים וכיוצא באלה; "הרשות" - הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל כהגדרתה בחוק משק החשמל; "השר" - שר התשתיות הלאומיות. (ב) לכל מונח בחוק אנרגיה סולארית תהייה המשמעות הנודעת לו בחוק משק החשמל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. פרק ג': יעדים לאומיים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יעדים לאומיים שנתיים 3. (א) שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת יהיה בהתאם ליעדים הלאומיים השנתיים לקביעת מכסה מינימלית לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת מכלל החשמל המיוצר על ידי כלל יצרני החשמל (בחוק אנרגיה סולארית - יעדים לאומיים שנתיים): (1) עד שנת 2010 - 1%; (2) עד שנת 2011 - 2%; (3) עד שנת 2012 - 3%; (4) משנת 2013 ואילך - 4%, ובכל שנה שלאחריה - בתוספת של 1%, עד לשיעור של 20% עד שנת 2030. (ב) בעל רישיון הספקה יספק כמות חשמל מאנרגיה מתחדשת שלא תפחת מ- 10% מכמות החשמל לגביה ניתן לו רישיון הספקה. תכנית לאומית ודיווח שנתי 4. (א) השר יכין תכנית לאומית לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שבה יפורטו הפעולות לביצוע לשם עמידה ביעדים הלאומיים השנתיים. (ב) השר יגיש לכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון אודות היקף ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ואודות העמידה ביעדים הלאומיים השנתיים. פרק ד': העדפת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת מתן עדיפות במתן רישיון 5. (א) הרשות רשאית, בהתייעצות עם השר, לקבוע כללים למתן עדיפות במתן רישיון חדש, למבקש רישיון שיתחייב לייצר חשמל מאנרגיה מתחדשת, לרכוש או להוליך חשמל כאמור. (ב) הרשות רשאית, בהתייעצות עם השר, לשנות להוסיף או לגרוע תנאים ברישיון של בעל רישיון או בתנאים להגשת בקשה לקבלת רישיון, אשר הוגשה טרם תחילתו של חוק אנרגיה סולארית, לצורך מתן עדיפות לייצור, רכישה או הולכת חשמל שייוצר מאנרגיה מתחדשת, והכל לפי כללים שקבעה, בהתייעצות עם השר. (ג) בכללים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייקבעו נסיבות שבהתקיימן תהייה הרשות רשאית לתת הוראות לעניין רישיון מסוים או עסקה מסוימת אף בסטייה מהוראות הכללים. (ד) כללים שקבעה הרשות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. פרק ה': העדפת רכישת חשמל מאנרגיה מתחדשת קביעת תעריפי חשמל שיוצר מאנרגיה מתחדשת 6. (א) הרשות רשאית לקבוע תעריפים לרכישת החשמל שייוצר מאנרגיה מתחדשת על ידי בעל רישיון הולכה, רישיון חלוקה או רישיון הספקה, באופן שישקף העדפה לחשמל מאנרגיה מתחדשת על פני מקורות אנרגיה אחרים. (ב) הרשות רשאית להפחית את תעריפי הולכת חשמל מאנרגיה מתחדשת, אם סברה, כי הוצאות ההולכה מאנרגיה מתחדשת נמוכות מהתעריף הקבוע לכך, בין דרך כלל ובין באזור מסוים, או ממקור ייצור מסוים, או משיקולים לאומיים אחרים. ייצור עצמי של אנרגיה מתחדשת 7. (א) צרכן רשאי להתקין בביתו מתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ללא צורך בקבלת רישיון בהתאם לכללים שקבעה הרשות. (ב) הרשות רשאית לקבוע תעריפים לרכישת חשמל שיוצר מאנרגיה מתחדשת על ידי צרכן, לרבות לעניין תמריצים כלכליים, באופן שישקף העדפת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת על פני מקורות אנרגיה אחרים. (ג) מדידת חשמל בייצור עצמי המיוצר מאנרגיה מתחדשת תיעשה בנפרד ממדידת חשמל המיוצר ממקורות אנרגיה אחרים. (ד) בסעיף זה, "צרכן" - לרבות ועד בית, חברת ניהול או כל גוף אחר המאגד מספר צרכני חשמל. פרק ו': שונות שמירת הטבע 8. ביצוע הוראות חוק אנרגיה סולארית יהיה כפוף להגנה על ערכי הטבע ולשמירתם, תוך שאיפה למזעור הפגיעה בהם. היעדר סף ייצור 9. על אף האמור בכל דין, לא תוגבל כמות הייצור של חשמל במתקן אנרגיה מתחדשת. תחולה על המדינה 10. חוק אנרגיה סולארית יחול גם על המדינה. ביצוע ותקנות 11. השר ממונה על חוק אנרגיה סולארית, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. תקנות וכללים ראשונים 12. תקנות וכללים ראשונים לפי חוק אנרגיה סולארית ייקבעו בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של החוק. שמירת דינים 13. הוראות חוק אנרגיה סולארית באות להוסיף על הוראות חוק משק החשמל ולא לגרוע מהן. דברי הסבר חוק אנרגיה סולארית מדינת ישראל משופעת בקרינת השמש, בידע רב שנצבר בשנים של מחקר ופיתוח ובמיוחד בטכנולוגיה חלוצית מוכחת פרי פיתוח ישראלי אשר הביאה להקמתה של תחנת הכוח הסולארית בקליפורניה כבר לפני 20 שנה. ישראל משמשת דוגמא חיובית לשימוש נרחב בדודי השמש אשר התאפשר הודות לחקיקה חשובה משנות ה-80. עם זאת, לא נעשה די לניצול הפוטנציאל האדיר הגלום בקרינת השמש בישראל. מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד לייצר חשמל מאנרגיות ממקורות מתחדשים בשיעור של 2% עד לסוף שנת 2007. למרבה הצער, עד לסוף שנה זו לא עלה השיעור בפועל על 0.1%. אנרגית השמש מספקת מענה לבעיות סביבתיות הן במישור המקומי והן במישור הגלובלי. במישור המקומי - החשמל הקונבנציונאלי מזהם את האוויר, הים, היבשה ומי התהום. במישור הגלובלי - החשמל הקונבנציונאלי פולט לאוויר גזי חממה הגורמים להאצת משבר האקלים. מדינות רבות בעולם כבר אימצו את מקורות האנרגיה המתחדשים ובכלל זה גם מדינות מתפתחות. מדינות בעלות קרינת שמש פחותה בעוצמתה מזו שבישראל, כגון גרמניה, יפן, ספרד, קליפורניה ואוסטרליה, מצאו לנכון להנהיג מדיניות ממשלתית תומכת, הן באמצעות תמריצים עקיפים והן באמצעות השקעה תקציבית ישירה. גם מדינות פחות מפותחות כגון מצרים, אלג'יריה ומרוקו מצויות בהליכים מתקדמים להקמת תחנות כוח סולאריות. אפילו סין מתעתדת להפוך למעצמה בתחום אנרגיית הרוח. יתרונות האנרגיה הסולארית למשק הישראלי הינם רבים ומתבטאים בתחומים רבים ובהם: אנרגיה ותשתיות - עצמאות אנרגטית, גיוון סל הדלקים וחסינות מפני עליית מחירי הדלקים. בריאות וסביבה - מניעת תחלואה ומוות, הגנה ושיפור איכות האוויר, הקרקע, הים ומאגרי מי-התהום. תעסוקה וחברה - יצירת מקומות תעסוקה מגוונים ואיכותיים, העצמת איזורי הפריפריה. צמיחה כלכלית - שיפור מאזן התשלומים ואי-תלות בגורמי חוץ, הזרמת הון זר למשק הישראלי, פיתוח ענף ייצוא מבוקש. יחסי חוץ - עמידה בהתחייבויות בינלאומיות, שיפור תדמיתה ומעמדה של מדינת ישראל. עליית מחירי הדלקים - האמרת מחירי הפחם והנפט, ותנודתיות המחירים בטווח הארוך, שכן ישראל מייבאת את כל הדלקים שלה. פרוטוקול קיוטו - שנכנס לתוקף השנה, ועליו חתומה גם ישראל, מתגמל כלכלית מדינות וגופים עסקיים אשר יפתחו פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה - שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן האיחוד האירופי, והן מדינות מתפתחות אשר נהנות מתמיכות ומענקים. לכן, השקעה באנרגיה סולארית הינה כדאית היום יותר מתמיד. הצעת החוק קובעת יעדים לאומיים שנתיים ליצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. היעדים נמוכים מאלה שהוצבו במרבית מדינות העולם המערבי, אך לאור העובדה שישראל מפגרת בהרבה אחרי מדינות העולם, נקבעו יעדים הדרגתיים, לצד חיוב שר התשתיות הלאומיות בהכנת תכנית לאומית להשגת יעדים אלה, וכן חובת דיווח שנתי לכנסת על ההתקדמות להשגת היעדים. כמו כן, קובעת הצעת החוק עקרונות פעולה מחייבים ותמריצים, על מנת לקדם את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ובהם: העדפת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, העדפת רכישתו של חשמל מאנרגיה מתחדשת והגמשת התנאים לייצור חשמל עצמי באופן שיהפוך את הנושא לנגיש וכדאי לצרכני חשמל. בפיתוח תשתיות מסוימות ובהפעלתן עוללים להיפגע ערכי טבע שונים, לדוגמה: שטחים נרחבים של מערכות אקולוגיות מדבריות עלולים להיפגע בהקמת תחנת כוח סולארית, ציפורים נודדות עלולות להיפגע מטורבינות להפקת אנרגיית רוח, וכיוצא באלה. הצעת החוק, בניגוד להצעות חוק קודמות ברוח דומה, מכירה בחשיבותם של ערכי טבע שעלולים להינזק מכל פעילות תשתית שהיא, ומחייבת מזעור הנזק לערכי הטבע בעת קביעת מיקום למתקן אנרגיה מתחדשת. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת רומן ברונפמן ועמרי שרון (פ/3261), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/688/17), על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ודב חנין (פ/958/17) על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/2683/17), על ידי חברי הכנסת אופיר פינס-פז ודב חנין (פ/3791/17) ועל ידי חבר הכנסת יוסי ביילין וקבוצת חברי כנסת (פ/3959/17); הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/267/18). הצעות חוקאנרגיהאנרגיה סולארית