פסק דין 1. השאלה היחידה העומדת לדיון בעניין שלפני היא שאלה של פרשנות פוליסת ביטוח, דהיינו - האם "מקרה הביטוח" נשוא הפוליסה שבמחלוקת אירע בתוך תקופת חלותה של הפוליסה, אם לאו. 2. העובדות שאינן במחלוקת: הנתבעת ביטחה את התובע בפוליסה לביטוח חיים לתקופה שמיום 1.2.86 ועד 1.2.03 (להלן: הפוליסה). הפוליסה כוללת "ביטוח נוסף למקרה גילוי מחלת הסרטן". על פי הפוליסה זכאי התובע לסכום כספי נקוב במקרה של גילוי מחלת הסרטן. בחודש מאי 2002 נעשה לתובע צילום חזה שהראה "צל" בקוטר של 1 - 1.5 ס"מ בחלק העליון של הריאה הימנית, שלא נצפה בצילום קודם. במאי 2003 ביצע התובע צילום חוזר ובעקבותיו בדיקת CT ביום 11.8.03 ואז נצפתה הגדלה של ההצללה על הריאה. ב-18.9.03 עבר התובע כריתה של האונה הימנית העליונה בה אובחנה ההצללה. בבדיקה פתולוגית הוברר שמדובר בתהליך סרטני. מה שנצפה אצל התובע בשנת 2002 - היה גידול סרטני ממאיר. את כל המוסכמות הרפואיות שהובאו לעיל ניתן ללמוד מחוות דעת מומחי שני הצדדים פרופ' אלירז ופרופ' קטן. 3. הפוליסה הפוליסה בה התקשרו הצדדים בענייננו היא "ביטוח נוסף למקרה גילוי מחלת הסרטן". ברישא לפוליסה נכתב: "החברה תשלם למבוטח או למוטב/ים במקרה של גילוי מחלת הסרטן כמוגדר להלן סכום ביטוח נוסף עבור ביטוח "מאבק בסרטן"." (הדגשה שלי - מ.נ.) סעיף 1 לפוליסה עניינו "הגדרת מחלת הסרטן וקביעתה": א. המבוטח ייחשב כחולה אשר נתגלתה בו מחלת סרטן ממאירה אם נקבע כי קיים בגופו (ברקמה ו/או ברקמות גופו ו/או במערכת הלימפטית שלו ו/או במערכת הדם שלו) גידול ממאיר המאופיין על ידי גידול בלתי מבוקר ומופשט של תאים ממאירים. סרטן כמשמעותו לעיל כולל בתוכו את מחלות הוצ'קין ולוקמיה. ב. אין מחלת הסרטן במשמעות ביטוח נוסף זה כוללת את:... (הסעיף מונה 4 סוגי מחלות)(שלי - מ.נ.). ג. גילוי סרטן כמוגדר לעיל יזכה את המבוטח ו/או המוטב/ים בסכום ביטוח "מאבק בסרטן", בכפוף לקבוע בסעיף 4 ב' להלן, רק אם יקבע על ידי אבחנה חד משמעית של רופא פתולוג מוסמך, כאשר החלטתו מבוססת על קריטריון של קיום מצב מוחלט של ממאירות, וכאשר זו נתמכת בהוכחה מיקרוסקופית של בדיקת הרקמות על ידי ביופסיה ו/או של בדיקת דגימות הדם הנוגעות בדבר (כאשר מדובר בסרטן הדם)". (ההדגשות שלי - מ.נ.). סעיף 4 לפוליסה דן ב"התחייבות החברה" וקובע כדלקמן: "א. התחייבות החברה לתשלום תקום אם תתגלה מחלת הסרטן ובתנאי שהגילוי ארע במשך התקופה ולאחר תקופת ההמתנה ובטרם מלאו למבוטח 65 שנה. ב. אחריות החברה לתשלום תיווצר בתנאי מפורש כי בנוסף לקביעת האבחנה על גילויו של גידול ממאיר במשמעות ההגדרה של ביטוח "מאבק בסרטן" היה המבוטח בטיפול רפואי ממשי של כריתה (טיפול ניתוחי - כירורגי) ו/או טיפול כימוטרפי ו/או בטיפול הקרנתי ו/או בטיפול הורמונלי ו/או בטיפול משולב של הטיפולים כאמור לעיל. ג. גילוי ואבחנה בלבד, ללא טיפול רפואי כמצויין לעיל בס"ק ב' לא יזכו המבוטח בסכום הביטוח על פי ביטוח "מאבק בסרטן"... ה. נפטר המבוטח במשך תקופת הביטוח ולאחר תקופת ההמתנה הוכח בבדיקה לאחר המוות (autopsy) כי סיבת המוות הישירה והראשונית היתה כתוצאה ממחלת הסרטן תשלם החברה למוטב את סכום ביטוח "מאבק בסרטן". (הדגשות שלי - מ.נ.) 4. המחלוקת סעיף 1 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1984 קובע כי: "חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב." מקרה הביטוח על פי הפוליסה הוא "גילוי מחלת הסרטן" אצל המבוטח. לאור העובדות המוסכמות, השאלה הדורשת הכרעה בענייננו היא מהו "גילוי" לצורך "מקרה ביטוח" על פי הפוליסה - המועד בו נצפה הצל בריאת התובע לראשונה (מאי 2002) או המועד בו אובחן התובע כחולה סרטן על פי בדיקה פתולוגית (ספטמבר 2003). אם המועד הראשון הוא הקובע, כי אז אירע מקרה הביטוח בתוך תקופת חלותה של הפוליסה, והוא זכאי לתגמולי ביטוח על פיה. אם המועד השני הוא הקובע, כי אז הפוליסה פקעה קודם לקרות מקרה הביטוח, הפוליסה אינה חלה עוד על התובע, והוא אינו זכאי לתגמולים על פיה. 5. בע"א 8972/00 שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נז(4) 317, נדונה בבית המשפט העליון שאלה דומה, על רקע פוליסה כמעט זהה לזו נשוא הדיון שלפני. באותו עניין היה המנוח מבוטח מדצמבר 87' בפוליסת חיים שכללה הרחבה וכיסוי ביטוחי, בין היתר, כנגד מחלת הסרטן. עם שינוי מקום עבודתו, ביטל המנוח, בין היתר, את הפוליסה הנ"ל, שהתבטלה ביום 1.4.94. ביום 24.4.94 נודע למנוח, כי לקה במחלת הסרטן. ביום 15.1.95 שלח המנוח למבטחת הודעה על ביטול הודעת הביטול של הפוליסה. ביום 24.1.95 נפטר המנוח. אשת המנוח עתרה לבית המשפט שיחייב את המבטחת לשלם לה את ערך הפוליסה, בין היתר, עקב כך שהתברר כי המנוח חלה בסרטן עוד בטרם ביטול הפוליסות על ידו. טענה זו נתמכה בחוות דעת מומחה רפואי, לפיה לקה המנוח בסרטן לפני 16.3.94, דהיינו המחלה קיננה בגופו בעת ששלח את הודעת הביטול. עובדה זו לא היתה במחלוקת. באותו עניין נקבע בפוליסה, כי הביטוח מכסה מקרה של "גילוי מחלת הסרטן אצל המבוטח במשך תקופת הביטוח". לאחר מכן נקבע בסעיף 2 לפוליסה, תחת הכותרת "הגדרת מחלת הסרטן וקביעתה" כי "המבוטח ייחשב כחולה אשר נתגלתה בו מחלת סרטן ממאירה אם נקבע כי קיים בגופו... גידול ממאיר המאופיין על ידי גידול בלתי מבוקר ומפושט של תאים ממאירים..." (ר' פסק הדין בעמ' 834) (סעיף זה זהה לסעיף 1 לפוליסה). בסעיף 5(א) לפוליסה שם, נקבע ב"התחייבויות החברה" כי "התחייבות החברה לתשלום תקום אם תתגלה מחלת הסרטן ובתנאי שהגילוי ארע במשך התקופה ולאחר תום תקופת ההמתנה..." (סעיף זה זהה לסעיף 4 (א) לפוליסה). בסעיף 5(ב) לפוליסה נקבע, כי אחריות החברה תיווצר "בתנאי מפורש כי בנוסף לקביעת האבחנה על גילויו של גידול ממאיר במשמעות ההגדרה של ביטוח "מאבק בסרטן" קיימת המלצה רפואית של אונקולוג או כירורג לקבלת טיפול רפואי מידי לכריתה (טיפול ניתוחי - כירורגי) או טיפול כימוטרפי ו/או טיפול הקרנתי ו/או טיפול הורמונלי ו/או טיפול משולב של הטיפולים האמורים." (הסעיף זהה כמעט לגמרי לסעיף 4(ב) לפוליסה). סעיף קטן ג' קובע, כי גילוי ואבחנה בלבד, בלא טיפול רפואי, לא יזכו את המבוטח בסכום הביטוח (סעיף זה זהה לסעיף 5(ג) לפוליסה) (ר' עמ' 834-835 לפסק הדין בעניין שלזינגר). כב' השופטת פרוקצ'יה קבעה באותו עניין בהסכמת כב' המשנה לנשיא לוין: "ממקבץ הוראות אלה עולה בבירור כי החוזה הגדיר את "מקרה הביטוח" לצורך תשלומי תגמולי הביטוח כארוע של גילוי ואיבחון מחלת הסרטן בתוך תקופת הביטוח ואף לא הסתפק בכך לצורך שכלול החבות לתשלום תגמולי הביטוח אלא דרש גם קיום המלצה לטיפול או טיפול ממש בדרכים שהוגדרו בפירוט רב. (בענייננו יש דרישה מחמירה יותר - טיפול ממשי ולא די בהמלצה - מ.נ.) מכאן, כי "מקרה הביטוח" המגבש את זכות המבוטח בענייננו הוא, למצער, גילוי ואיבחון מחלת הסרטן בתוך תקופת הביטוח ולא עצם קינונה של המחלה בגוף המבוטח. זו נקודת המוצא לחבותה של המבטחת. יוצא, איפוא, כי המועד הקובע להתרחשות מקרה הביטוח איננו מועד קיומה של המחלה אלא מועד גילוייה, ולכך נוספים תנאים שונים הנדרשים לצורך גיבושה של אחריות החברה לתשלום תגמולי הביטוח." (ההדגשה במקור - מ.נ.) עוד נפסק באותו עניין, כי: "סביר אף להניח כי הצדדים התכוונו להגדיר את "מקרה הביטוח" בדרך האמורה כדי להשיג גורם של וודאות ביחס לזכויותיהם ולחובותיהם ההדדיות. שהרי חבות לתשלום תגמולי ביטוח המתבססת על עצם קיומה של מחלה מקננת - אף שאין מודעים לקיומה - עלולה לזרוע אי ודאות וחוסר בטחון רב ביחסים המשפטיים בין הצדדים משהדבר מחייב להתחקות במבט לאחור על מועד תחילתה של המחלה בגוף המבוטח - מהלך שהוא קשה ואינו תמיד בר-ביצוע. לכן, ניסוח "מקרה ביטוח" בענייננו מושתת על יסוד גילוייה של המחלה כתנאי להתקיימותו של הארוע הביטוחי, ויש בכך כדי להלום את הציפיות הסבירות של הצדדים, ובמידה רבה גם את הצורך בוודאות כעניין של מדיניות ביטוחית רצויה (השווה ע"א 15/86 חיצוב סחר ופיתוח בע"מ נ' מנורה, חברה לביטוח, פד"י מב(4) 666). בנסיבות אלה, אין מקום לטענת המערערת במישור פרשנות חוזה הביטוח, המבקשת להחיל את חבות המבטח מכח חוזה זה על עצם קיומה של מחלת הסרטן בגופו של המבוטח, להבדיל מגילוייה של המחלה, כאמור." (ההדגשות במקור - מ.נ.)(ר' עמ' 835 לפסק הדין). 6. ב"כ התובע טוען לאיבחון הילכת שלזינגר מענייננו, ואלה טעמיו: המערכת העובדתית בשני המקרים שונה מהותית. שלזינגר המנוח ביטל הפוליסות ופדה אותן לפני גילוי מחלת הסרטן. הבדיקה הרפואית הראשונה שגילתה כי המחלה מקננת בגופו נערכה לאחר ביטול הפוליסות. לא היתה וודאות מבחינה רפואית, כי מחלת הסרטן בה לקה החלה לפני ביטול הפוליסות. ב"כ התובע טען גם כי מבחינה משפטית, אין זהות בין הפוליסות. לטענתו בפוליסה נשוא הדיון מוגדר "מקרה ביטוח" בסעיף 1 א' בלבד. סעיף 1.ב. שעניינו מחלות שאינן "סרטן" וסעיף 1.ג. שעניינו זכאות המבוטח לפיצוי רק אם אושרה המחלה בבדיקה פתולוגית - הם חריגים ל"מקרה הביטוח". סעיף 4.ג. הקובע שגילוי ואבחנה בלבד ללא טיפול לא יזכו המבוטח בסכום הביטוח גם הוא מהווה חריג לכיסוי ואינו חלק מהגדרת "מקרה הביטוח". בפוליסה הנדונה, הדרישה שמקרה הביטוח יתרחש במשך תקופת הביטוח מצומצמת לגילוי עצמו, כאמור בסעיף 4 א' לפוליסה. לעניין פרשנות הפוליסה, טוען עוד ב"כ התובע בתמצית: הגידול נצפה בבדיקות שנערכו לתובע במאי 2002, בתקופת הביטוח. אין מחלוקת, כי בדיעבד ידוע שאותו גידול היה ממאיר; אין חובה שהבדיקה הפתולוגית לצורך סעיף 1.ג. לפוליסה תיערך בתקופת הביטוח; סעיף 4.ב. לפוליסה קובע שלא די באבחנה אלא יש צורך בטיפול ממשי - ואולם די בכך שהמחלה עצמה התגלתה בתקופת הביטוח. סעיף 4.א. קובע מפורשות כי תנאי הוא שהגילוי אירע במשך תקופת הביטוח; במקרה של דו משמעות, יש לפרשת פוליסת ביטוח כנגד המבטח. תמצית טענות הנתבעת: כל האמור בפרשת שלזינגר יפה לענייננו. מחלת התובע אובחנה לאחר תום תקופת הביטוח ולכן לא ארע "מקרה הביטוח" במשך תקופת הביטוח. מועד האיבחון על פי פרופ' קטן הוא ביום הניתוח ביום 18.9.03 - עד אז היה רק חשד; אין משמעות לכך שהיום, בדיעבד, יודעים שמה שנצפה במאי 02' היה גידול ממאיר; מעבר לדרוש, לא רק שדרישת ה"גילוי" לא מתקיימת, גם תנאי סף נוספים לא התקיימו בתובע - בסעיפים 4(ב) ו- 4(ג) לפוליסה - לא ניתן טיפול כלשהוא לתובע במהלך תקופת הביטוח. יש לפרש את ס"ק (ב) ו-(ג) לאור מיקומם לאחר ס"ק (א) הקובע, שהגילוי צריך להיות בתקופת הביטוח, שגם הטיפול צריך להינתן תוך תקופה זו; על פי כללי הפרשנות, אם לא ניתן לגבש אומד דעת סובייקטיבי של הצדדים, יש לפרש חוזה על פי תכליתו האובייקטיבית - התכלית הטיפוסית המתחשבת באינטרסים המקובלים של צדדים הוגנים ליחס חוזי. 7. בפוליסה בעניין שלזינגר, לא היו סעיפים מקבילים לס"ק 1(ב), ו-1(ג) לפוליסה. סעיף 1(א) היה (שם סעיף 2) וכך גם סעיפים 4 (א) - (ג) ו- (ה) (שם סעיפים 5(א) - (ה)) (בסעיף 4(ב) יש שינוי קל לעומת סעיף 5(ב) אך זה אינו מהותי). 8. הפוליסה מגדירה ברישא את מקרה הביטוח - מקרה של "גילוי מחלת הסרטן כמוגדר להלן". סעיף 1 לפוליסה מגדיר מהו אותו "גלוי מחלת הסרטן" הקבוע בהקדמה, וכותרתו "הגדרת מחלת הסרטן וקביעתה". ס"ק (א) מגדיר מתי ייחשב המבוטח כחולה שהתגלתה בו מחלת סרטן ממאירה. ס"ק (ב) קובע אילו מחלות אינן נכללות בגדר סרטן. ס"ק (ג) מתנה תשלום סכום הביטוח, עקב גילוי כמוגדר בס"ק 1, (שכן כתוב שם "גילוי סרטן כמוגדר לעיל") ב"אבחנה חד משמעית". משמע - מקרה הביטוח מוגדר ברישא לפוליסה ובסעיף 1 (א). סעיף 4 (א) לפוליסה קובע שהחבות לתשלום על פי הפוליסה קמה אם גילוי המחלה כמפורט בסעיף 1 לפוליסה, אירע במשך תקופת הפוליסה. משמע - אם האמור בסעיף 1 לפוליסה שעניינו "גילוי המחלה" - התקיים בתקופת הביטוח. 9. ענייננו שונה מעניין שלזינגר בכך שההצללה, שלאחר מכן הסתברה כתהליך סרטני, נצפתה כבר במהלך תקופת הביטוח. בעניין שלזינגר לא היתה כל אינדיקציה חיצונית למחלה לפני שאובחנה, לאחר ביטול הפוליסות. האם "גילוי" ההצללה בתקופת הפוליסה, מהווה "גילוי" כזה המקים את "מקרה הביטוח" על פי הפוליסה. ובהתאמה, האם די בגילוי כזה במשך תקופת הביטוח, אפילו התנאים שבסעיף 1 ג' לפוליסה - "אבחנה חד משמעית" ובסעיף 4 ב' - "טיפול רפואי ממשי של כריתה", ארעו לאחר תקופת הביטוח, כפי שאין מחלוקת שאירע בענייננו. בעניין שלזינגר, סברה כב' השופטת פרוקצ'יה כי מקרה הביטוח מושתת על יסוד גילוי המחלה כתנאי להתקיימות הארוע הביטוחי, וכי יש בכך להלום ציפיות סבירות של הצדדים ומדיניות ביטוחית רצויה שיש בה ודאות, שכן חיוב בתקבולי ביטוח על פי מחלה מקננת שקשה להתחקות במבט לאחור על מועד תחילתה, זהו מהלך קשה שאינו תמיד בר ביצוע. הדגש באותו עניין הושם על ה"גילוי" והדבר בא לידי ביטוי בהדגשת ההטייה של מילה זו לאורך פסק הדין של כב' השופטת פרוקצ'יה. נראה לי, כי לאור גילוי הביטוי החיצוני של המחלה בענייננו עובר לפקיעת הפוליסה, יש מקום לאבחן העניין שלפני מעניין שליזנגר. הביטוי החיצוני של מחלת הסרטן יש בו משום נקודת זמן ברורה וחד משמעית לצורך קביעה שעניינה קרות מקרה הביטוח. אינני סבורה, כי יש מקום לתלות את קיום הכיסוי הביטוחי, למקרה הביטוח, במועד שרירותי כמו מועד האבחנה של הפתולוג ו/או מועד הכריתה. אפשר להניח מקרה היפותטי שבו התגלה ממצא בצילום יום לפני פקיעת הפוליסה, ובאותו יום נקבעה בדיקת ביופסיה לשבוע מאוחר יותר, שאז יש אבחנה חד משמעית של המחלה, או לחילופין, מקרה בו נעשתה ביופסיה ואובחנה המחלה יום לפני פקיעת הפוליסה, והכריתה נקבעה לשבוע מאוחר יותר. אינני סבורה, כי פרשנות דווקנית - לפיה רק אם האיבחון וגם הכריתה נעשו לפני פקיעת הפוליסה, יש תוקף לפוליסה - היא סבירה. אינני סבורה, כי פרשנות זו עולה מפסק הדין בעניין שלזינגר. גם במקרה של היעדר אבחנה במועד הגילוי בתקופת הפוליסה, עקב רשלנות רפואית, לא מוצדק בעיני לשלול תגמולי הביטוח מן המבוטח. מקובל עלי, כי אכן הצדדים לחוזה הביטוח מתכוננים להגדיר את "מקרה הביטוח" באופן שמשיג ודאות ביחס לזכויותיהם וחובותיהם ההדדיות. אני סבורה, כי ודאות זו קיימת, מקום שיש גילוי פוזיטיבי של תופעה סרטנית בתקופת הביטוח, אפילו האבחנה ו/או הטיפול נעשו לאחריה, ובלבד שנעשו. הכלל הוא כי "פוליסת ביטוח כמו כל חוזה טעונה פירוש לפי כוונות הצדדים וכוונתם זו יש להסיק מלשון המסמך; וכשיש ספק בדבר פירושה של פוליסת ביטוח שנערכה והוכנה והובאה על ידי חברת הביטוח יש לפרשה נגד החברה לטובת המבוטח" (ר' ע"א 682/82 יוסף נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז (3) 589 בע"מ' 603 - מדברי השופט כהן בע"א 196/69). ואולם, כלל הפרשנות נגד המנסח אינו עומד לבדו: "אפילו יש לה פוליסה מספר משמעויות לשוניות - דבר שהוא תדיר למדי לאור חוסר הדיוק שבלשון - ניתן לרוב לבחור במשמעות (משפטית) אחת ויחידה באמצעות הכלל הפרשני בדבר תכלית הפוליסה, ואין תכולה לכלל הפרשני המשני בדבר פירוש לטובת המבוטח". ר' עמ' 4688 כהן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' (טרם פורסם). בענייננו, כאמור, תכלית הפוליסה - לשלם תגמולי ביטוח לאדם שאובחן כחולה סרטן וטופל עקב כך ובלבד שגילוי המחלה היה בתוך תקופת הביטוח. מועד הגילוי צריך להיות מועד ברור שייצור ודאות משפטית באשר לקרות מקרה הביטוח. נראה לי שגילוי ביטוי חיצוני ראשוני למחלת הסרטן, מהווה נקודת זמן הולמת לצורך הקביעה כי המחלה התגלתה. מועד זה ודאי כמו מועד האיבחון הראשוני. מששתי פרשנויות אפשריות, מקיימות את תכלית הפוליסה - שרק הגילוי צריך להיות בתקופת הביטוח, או גם האבחנה והטיפול - אני סבורה, כי יש להעדיף הפרשנות הראשונה, שהיא לטובת המבוטח, באופן שמקיים את חיובה של הנתבעת - המנסחת. פירוש זה גם צודק יותר בעיני ויש להעדיף אותו. סוף דבר - אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא תגמולי הביטוח עפ"י הפוליסה, סכום שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. בנסיבות הענין, שהצדדים טענו בכתב בשאלה המשפטית בלבד, אני מחייבת את הנתבעת לשאת בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח + מע"מ. רפואהביטוח מחלהסרטן