ביטוח מדחס אוויר מפני שריפה - תביעת שיבוב

פסק דין 1. מבוא עניין לנו בתביעת שיבוב על סך 142,474 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בטענה כי זו האחרונה אחראית לנזק שנגרם למבוטחת של התובעת ואשר בגינו שילמה התובעת למבוטחת תגמולי ביטוח. 2. ואלה העובדות הצריכות לעניין: א. המבוטחת, חברת פי.סי.בי (להלן: המבוטחת) הינה חברה אשר עוסקת בייצור מעגלים מודפסים. הנתבעת הינה חברה המספקת בין היתר מדחסי אוויר. ב. ביום 25.9.97 שלחה הנתבעת למבוטחת הצעת מחיר למדחס בורגי מושתק מתוצרת "אינגרסול-ראנד" (להלן: המדחס). במסגרת ההצעה פורטו תנאי האחריות למדחס כדלקמן: "מנוע חשמלי + יחידת דחיסה שנתיים מיום ההפעלה ללא הגבלת שעות. ליתרת המרכיבים שנה אחת ללא הגבלת שעות. הנעה ראשונית ע"י טכנאי החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ". (ראה נ/2 למוצגי הנתבעת) ההזמנה בוצעה ע"י המבוטחת ביום 5.10.97. ג. המדחס סופק למבוטחת במהלך אוקטובר 1997 ע"י הנתבעת. הנתבעת פרקה את המדחס בחצרי המבוטחת, הציבה אותו במקום שיועד לו והפעילה אותו. ד. ביום 1.9.98 פרצה שריפה במדחס. למקום נקראו גם אנשי הנתבעת וגם שמאי מטעם התובעת - המבטחת. עוד באותו ערב הגיע טכנאי של הנתבעת. למחרת ביום 2.9.98 הגיעו למקום הן נציג הנתבעת מר יגאל שפיץ וכן השמאי סנדובסקי וערכו בדיקותיהם. ה. במקביל, פעלה המבוטחת לשכירת מדחס חלופי על מנת שלא להשבית פעולת המפעל ולהכביר הנזקים. ו. שמאי התובעת קבע על סמך בדיקתו במקום כי המדחס ניזוק באובדן כללי ועל-כן זכאית המבוטחת לתשלום תגמולי ביטוח בשווי מדחס חדש. המבוטחת אכן רכשה מדחס חדש. 3. גדר המחלוקת הצדדים חלוקים ביניהם ראשית באשר לסיבות להתפרצות הדליקה במדחס. כפועל יוצא מכך הם חלוקים בשאלה האם התקלה מכוסה ע"י האחריות שניתנה למדחס עם רכישתו, לחיובה החוזי ו/או אחריותה שבנזיקין לנזק. שנית, חלוקים הצדדים באשר לנזק שנגרם למדחס והאם הנזק שנגרם חייב החלפת המדחס או שניתן היה לתקנו בעלות נמוכה. 4. מטעם התובעת העידו השמאי אבי סנדובסקי, מנחם לויצקי - מנהל מחלקת תביעות רכוש בנתבעת בשעתו, מר מנשה אהרוני - סמנכ"ל כספים במבוטחת ומר אורי בן גיגי עוזר מנהל מחלקת אחזקה במבוטחת. מטעם הנתבעת העידו מר יגאל שפיץ, מנהל שירות ארצי של מחלקת "אינגרסול" בנתבעת ומר בני ברוגידי מנהל מחלקת "אינגרסול" סניף חיפה והצפון של הנתבעת. כמו-כן העיד מהנדס אליקים. הסיבה לפרוץ השריפה במדחס 5. לטענת התובעת הסיבה לפרוץ הדליקה במדחס הינה כי: "עקב כשל כלשהו במדחס ו/או במפריד השמן/אוויר ו/או במערכת הבקרה והפיקוד, עלתה הטמפרטורה עד שאדי השמן התלקחו והתפוצצו תוך גרימת חור במצנן האוויר". (ראה חוו"ד סנדובסקי עמ' 10) בחוות דעתו מעלה מר סנדובסקי השערות לסיבות שהביאו לפרוץ הדליקה והן: א. המדחס עבד עם רמת שמן נמוכה אשר גרמה לעליית הטמפרטורה במפריד השמן מעל לטמפרטורה המותרת. ב. בתוך השמן נמצאו חומצות וכימיקלים אחרים שפגעו באיכות השמן ואשר רמת ההבזקה שלהם נמוכה מזו של השמן שמשמש במדחס (מסוג ULTRA COOLANT) שנקודת ההבזקה שלו גבוהה מאוד. הסיבה להימצאות אדי החומצה יכלה לנבוע מקרבת המדחס למאגר כימיקלים במפעל. 6. לטענת הנתבעת הסיבות לפרוץ הדליקה במדחס הינן: א. חוסר שמן בכמות מספקת במדחס. ב. הוספת שמן אורגני למדחס ולא מן הסוג הסינטטי שנדרש במדחס זה. כתוצאה מכך ירדה נקודת ההבזקה ואפשרה התלקחות. ג. חדירה של אדי חומצות ולכלוך למדחס בשל מיקומו בסמוך למאגר הכימיקלים. 7. ניתן לומר ששני הצדדים מסכימים על שתי עובדות. האחת קיומו של חוסר שמן במדחס. השנייה, קיומם של אדי חומצות וחומרים אחרים בשמן ככל הנראה בשל סמיכות המדחס למאגר הכימיקלים במפעל. אלו גרמו להתחממות מחד גיסא ולהורדת נקודת ההבזקה מאידך גיסא ואפשרו את פרוץ השריפה במדחס. טענת הנתבעת לפיה השתמשה המבוטחת בשמן אורגני לא הוכחה. עדי המבוטחת חזרו פעם אחר פעם על כך שלא הוסיפו שמן כלל למדחס וכי מי שהוסיף שמן היו נציגי הנתבעת אשר נתנו שירות וטיפול שוטף במדחס. עדות אנשי המבוטחת מתיישבת עם נ/10, נ/11 ו - נ/13, דוחות השירות, שמהם עולה כי טכנאי הנתבעת שערך טיפול למדחס הוסיף שמן. באחד מהדוחות נמצאת ההוראה כי על אנשי המבוטחת להוסיף שמן אחת ל - 3 ימים. מכאן ראיתי לקבוע כי שתי סיבות מצטברות הביאו להתלקחות: חוסר שמן במדחס והימצאות של אדי חומצות בשמן. האחריות לתקלות 8. חוסר שמן במדחס - לטענת הנתבעת הוסבר לאנשי המבוטחת כי עליהם לבצע בדיקת כמות השמן ולדאוג להוספתו מידי יום. ראה תצהיר מר יגאל שפיץ סעיף 12 וכן תצהיר מר בני ברוגרדי סעיף 10 ו - 12. הנתבעת אף מפנה לספר המדחס שם מצוין כי יש לבדוק באופן יומי את רמת השמן ולמלא אם צריך (ראה עמוד אחרון ל - נ/4), ספר זה נמסר לטענתה למבוטחת. מנגד טוענת המבוטחת כי האחזקה השוטפת של המדחס נעשתה אך ורק ע"י הנתבעת. הם לא קיבלו כל הוראה להוסיף שמן באופן יום-יומי אלא לבדוק ואם אין די שמן - להזמין את אנשי השירות של הנתבעת. (ראה עדותו של מר בן גיגי בתצהירו וכן בעמ' 10 לפרוטוקול שורות 24-19) בדוחות השירות מצוינות לפעמים הערות לביצוע למבוטחת. כך למשל ב - נ/9 נדרשה המבוטחת להפריד את לוח החשמל בין שני המדחסים. ב - נ/11 - דו"ח שירות מ - 10.5.98 נרשמת הערה: "יש להקפיד על מילוי שמן למדחס בכל 3 ימים בדיקת גובה שמן". בהמשך שוב מתגלה חוסר שמן ב - 17.8.98 - 14 ימים עובר לשריפה. על-פי חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת ומתוך חקירתו הנגדית עלה כי המדחס נשוא התביעה אינו צורך שמן והוא מוסיף: "איבוד השמן יכול לנבוע כתוצאה מירידה ברמת העבודה של מפריד השמן. אם מפריד השמן מתחיל לאבד מכושרו אז יש תהליך של איבוד שמן וזה הזמן להחליף את מפריד השמן. לשאלת בית המשפט - מה אורך חיים של מפריד שמן במדחס כאמור, אני משיב בדרך כלל לאחר 5,000 ש"ע. בדרך כלל זה בטיפול השלישי". אם אמרנו שכבר ב - 10.5.98 נרשמת הערה כי יש להוסיף שמן ובשלב זה (נ/11) כמות שעות העבודה שעבד המדחס עומדת על כ - 4,000 ₪ הרי שבטיפול הבא היה צורך בהחלפת מפריד השמן לפי חוות דעתו של מר אליקים. יתרה מכך כאשר ב - 17.8.98 שוב נמצא חוסר בשמן ושעות העבודה עמדו על כ - 6,000 ש"ע הייתה חובה על הנתבעת להחליף את מפריד השמן. משלא עשתה כן התרשלה הנתבעת בטיפול שנתנה למדחס, טיפול שאליו הוזמנה ובגינו גבתה אף תשלום. (ראה נ/13 א'). מכאן שלפי חוו"ד המומחה מטעמה לא פעלה הנתבעת כיאות וחשפה את המדחס לתקלה עקב ירידת כושרו של מפריד השמן. למען ההגינות יש לציין שבאותה נשימה טען מר אליקים כי חוסר השמן ואיבוד כושרו של מפריד השמן אינם קשורים לשריפה. (ראה דבריו בעמ' 23 לפרוטוקול) אלא שדבריו אלו אינם מתיישבים אפילו עם דברי נציגי הנתבעת עצמם - מר יגאל שפיץ ומר בן גיגי. על-כן ראיתי לקבוע כי חוסר השמן שנוצר במדחס נגרם באשמה של הנתבעת אשר פעלה ברשלנות ו/או בניגוד למה שהתחייב ממנה כנותנת שרות של טיפולים שוטפים למדחס. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהמבוטחת הוזהרה לפחות ביום 10.5.98 שעליה לדאוג לבדוק את כמות השמן ואם צריך לדאוג להוספתו בכל שלושה ימים. משהעידו אנשי המבוטחת שלא הוסיפו שמן בעצמם אף פעם - אף בהתנהגותם יש משום אשר תורם. שיעור האשם התורם ידון בהמשך. 9. הימצאותם של אדי חומצה בשמן שני הצדדים הצביעו על מיקום המדחס כגורם ליניקה של אדי חומצות ממאגרי הכימיקלים שבסמוך. אנשי הנתבעת טוענים כי התריעו בפני אנשי המבוטחת כי המקום בו הוצב המדחס אינו ראוי. כך למשל בתצהירו של מר יגאל שפיץ, סעיף 10: "יש לציין, עם זאת, כי בשלב מסוים נוכחנו כי המבוטחת מיקמה את המדחס במקום שאינו ראוי והתרענו על כך בפניה - מתוך איכפתיות גרידא וכשירות טוב, אולם המבוטחת לא שעתה להתרעתנו זו". בהמשך הוא מבהיר שבסמוך לאחר אספקת המדחס ערך ביקור במפעל המבוטחת ומצא כי סככת המדחסים ממוקמת בסמוך לבריכות החומצות ועל-כן התריע בפני מנהל האחזקה שהמיקום בעייתי. (ראה סעיפים 18-16 לתצהירו) בסככת המדחסים עמד מדחס נוסף מתוצרת "אינגרסול ראנד" שנמכר למבוטחת ע"י הנתבעת עוד קודם לכן וכן מדחסים נוספים. בעדותו של מר ברוגרדו נמצאת גרסה דומה. (ראה סעיף 11 לתצהירו). אלא שחרף הסכנה שבהצבת המדחס בסמוך למאגרי הכימיקלים לא טרח איש מהנתבעת להעלות עניין זה על הכתב כפי שעשו כאשר מצאו תקלה כזו או אחרת - ראה דוחות השירות השונים. יתרה מכך, אנשי הנתבעת הכירו את מיקום המדחס כבר עובר להצבתו שכן באותו מקום בסמוך כבר ניצבו שני מדחסים נוספים שסופקו ע"י הנתבעת עובר למדחס נשוא התביעה. אחד מאותם מדחסים הוא מסוג דומה למדחס נשוא התביעה. ראה עדותו של יגאל שפיץ בעמ' 20 לפרוטוקול וכן עדותו של מר ברוגרדו: "... בין המדחס 60 כ"ס למדחס שנשרף הם רכשו עוד מדחס 100 כ"ס, זהה למדחס נשוא התביעה". (עמ' 26 למטה לפרוטוקול). אם הייתה סכנה של ממש בהצבת המדחסים בסמוך למאגרי הכימיקלים מדוע באה ההתרעה רק לאחר הצבת המדחס השלישי הוא המדחס נשוא התביעה? עוד לא ברור מדוע בעת פריקת המדחס והתקנתו ע"י אנשי הנתבעת לא עלתה התרעה זו? מר מנשה אהרוני מהתובעת טען בתצהירו כי הנתבעת מעולם לא פנתה למבוטחת בטענות לגבי המיקום של המדחס. ראה סעיף 27 לתצהירו. כך גם עולה מתצהירו של מר בן גיגי: "לאורך כל תקופת תחזוקת והפעלת המדחס במשך כ - 11 חודש לא הוזהרנו ולא הושמעה כל טענה ע"י הנתבעת בדבר מיקומו הלקוי או המסוכן של המדחס. יתרה מזאת ליד המדחס מוקם מדחס נוסף שסופק ע"י הנתבעת הפועל ותקין עד היום. רק לפני כ - 6 חודשים הועבר עקב התרחבות המפעל". (ראה סעיף 15 לתצהירו) מר בן גיגי לא נשאל דבר בעניין זה ועדותו זו לא נסתרה. לעומת זאת משנשאל מר שפיץ על מעורבותו במדחס נשוא התביעה השיב תחילה כך: "המעורבות שלי האישית התחילה ברגע שקרתה תקלה במכונה והוזעקתי ע"י מנהל המחלקה שביקש שאני אתן חוות דעתי מקצועית מה קרה... אתה אומר לי שאם כך שלפני התקלה במדחס לא הייתי מעורב בכל הנוגע למדחס הזה, אני משיב לך שנכון". רק לאחר מכן מוסיף העד: "אחרי שהמכונה הותקנה הייתי במקום בעקבות ביקור שנאלצתי לעשות שם, כי המכונה הותקנה במקום לא נכון ליד בריכת חומצה. זה היה לפני שהייתה תקלה. זה לא היה באזור עיסוקיי השוטפים". (ראה עדותו עמ' 17 לפרוטוקול). (ההדגשה שלי - ח.ו.ו.) בעדותו של מר שפיץ סתירות פנימיות. תחילה טען שכלל לא היה מעורב במדחס עד לתקלה. או אז נזכר שנאלץ לבקר במפעל מהסיבה שהמדחס הוצב בסמוך למאגרי הכימיקלים. כלומר מן דהוא הסב תשומת ליבו לכך. אלא שבתצהירו ציין שהוא זה שעלה על הבעייתיות שבהרכבת המדחסים למאגרי הכימיקלים. אין זאת אלא שאף אנשי הנתבעת לא היו ערים לבעייתיות שבהצבת המדחסים, לרבות המדחס נשוא התביעה, בסמוך למאגרי הכימיקלים עובר לתקלה ועל-כן לא התריעו על כך. ראיתי אם כן לקבל עדות אנשי המבוטחת שהתרעה כאמור לא ניתנה להם עד לקרות הנזק. האחריות להסב תשומת לב המבוטחת לרגישות של המדחס להימצאותו בסמוך לאגני חומצות הייתה מוטלת על הנתבעת בהיותה הגורם המקצועי שמכר את המדחס ונתן את הטיפולים בו. זאת במיוחד כאשר הנתבעת היא זו שפרקה את המדחס והציבה אותו בחצרי המבוטחת כאשר היא מכירה את סככת המדחסים מזה זמן רב. (המדחס הקודם נרכש ב - 1993, היינו כ - 4 שנים עובר להצבת המדחס נשוא התביעה). על-כן ראיתי לקבוע שהנתבעת היא האחראית לכשל שבהצבת המדחס סמוך למאגרי הכימיקלים. 10. אשם תורם כפי שציינתי לעיל, ראיתי לקבוע כי מקצת האחריות להוספת שמן מוטלת גם על המבוטחת. אמנם לא הוכח בפני שהמבוטחת קיבלה את ספר המדחס נ/4 אך אין חולק שקיבלה לידיה את דו"ח השירות נ/11. מההוראה בדו"ח זה לא יכלה המבוטחת להתעלם. יחד עם זאת, עיקר האשם רובץ לפתחה של הנתבעת שחרף העובדה שמפריד השמן היה בסוף דרכו, לא טרחה להחליפו בעת שהסתבר כי הוא מאבד שמן. בשוקלי את מידת האשם התורם ראיתי להעמידו על 10%. מכאן שהנתבעת אחראית ל - 90% מהנזק. הנזק 11. התובעת טוענת כי על-פי חוות דעת שמאי מטעמה, מר סנדובסקי, היה המדחס באובדן מוחלט. אי לכך שילמה התובעת הן את עלות המדחס החדש והן את עלות שכירת מדחס חלופי עד לרכישת המדחס החדש. סה"כ שילמה התובעת למבוטחת 138,046 ₪ נכון ליום הגשת התביעה וכן נשאה בהוצאות שמאי בסך 4,428 ₪ נכון למועד הגשת התביעה. 12. הנתבעת טוענת כי הנזק שנגרם למדחס הינו קטן ועומד בגבולות 10,000 ₪. לטענתה מר סנדובסקי כלל לא בדק את המדחס ולא פירק אותו ומכאן שקביעתו הינה שרירותית. עוד טוענת הנתבעת כי המבוטחת כלל לא הייתה מוכנה לתת לנתבעת לתקן את המדחס ולהשמישו אלא עמדה על החלפתו במדחס חדש. 13. על-פי התמונות אכן עולה כי אין מדובר בשריפה שכילתה את כל המדחס. הנזק נראה על-פי התמונות נקודתי. גם אנשי המבוטחת לא טענו כי מדובר בדליקה שנמשכה זמן רב. מר סנדובסקי אישר בחקירתו כי כלל לא בדק את המנוע של המדחס על מנת לוודא אם נפגע מהשריפה. הוא גם לא טרח לפרק את המדחס. ובהמשך: "אתה שואל אותי איך אני טוען שהמנוע נשרף אם לא בדקתי אותו לא פירקתי אותו, אני משיב לך שמנוע שעבר את החוויה הטראומטית של האש בתוך חלל בית המדחס, ראוי היה לפרקו, להביא אותו לבית מלאכה לפירוק מנועים, לבצע בדיקה בבית המלאכה הכוללת גם בדיקת ציפוי הלקה של המוליכים, הייתי בודק את המייסבים שלו, את מערכת התמסורת והייתי בודק את המדחס עצמו". (ראה תשובתו בעמ' 6 שורות 9-5 לפרוטוקול) משנשאל על ידי בית המשפט מדוע לא לקח את המדחס לבדיקה השיב כך: "אני מגיע למקום, ברשותי הפוליסה של התובעת שיש בה גם אובדן רווחים למבוטחת. כאשר הגעתי ראיתי שהמבוטחים פעלו בדרך נבונה ושכרו מדחס. ביררתי את העלויות של שכירת המדחס ומצאתי שהעלות לחודש היא 25,000 ₪. ידעתי מתוך הנתונים שקיבלתי במקום שעלות מדחס חדש היא כ - 100,000 ₪ וכרגע עמדה בפני האפשרות להחליט מה עושים. באמצעות המבוטחים ביקשתי מהם שיפנו מיד בכתב לנתבעת ויתריעו בפניהם שחוסר של מדחס במפעלם זה חמור מאוד שיגישו להם הצעה לתיקון או להספקה של מדחס חדש. בדיעבד ידוע לי שיצאו שני מכתבים כאלה". (ראה עדותו עמ' 6 שורות 24-15 לפרוטוקול. ההדגשה שלי - ח.ו.ו.) 14. עיון במכתבים ששלחה המבוטחת מ - 8.9.98 ו - 13.9.98 מלמד כי היא עומדת על קבלת מדחס חדש וכלל אינה מעלה את האפשרות של תיקון המדחס. (נספחים ד' ו - ה' לתצהיר התובעת). מר סנדובסקי ציין כי כלל לא ידע שהתקבלה הצעה לתיקון המדחס. מעדותו של מר לויצקי שהיה מנהל מח' תביעות תל"ם (תעשיות לקוחות מיוחדים) ניתן היה להתרשם כי המבוטחת נחשבה לקוח מכובד בתובעת. מכאן גם ניתן ללמוד על יחס מקל כלפי דרישותיה של המבוטחת. 15. מר יגאל שפיץ בדק את המדחס יום לאחר השריפה ומצא כי ניתן להחליף אלמנטים ספורים ולהשמיש את המדחס. עוד עלה כי מר שפיץ בדק את המנוע עם מכשיר מגר ומצא כי לא נפגע. מר ברוגדרו העיד כי ניהל שיחות עם יוסי גולן מהמבוטחת והבהיר לו שלדעתם ניתן לתקן המדחס ביום עבודה אחד אלא שיוסי גולן עמד על קבלת מדחס חדש כפי שגם טען השמאי סנדובסקי. מר גולן לא זומן להעיד כלל. 16. חוות דעתו של מר סנדובסקי לא יכולה לעמוד. לו היה השמאי לוקח את המדחס לבדיקה ומפרקו ומוצא לאחר מכן שכל חלקיו נשרפו ו/או שתיקון הנזקים עולה כדי מדחס חדש ו/או אינו כלכלי - היה מקום לקביעתו כי המדחס באובדן מוחלט. אלא שלא כך הם פני הדברים. השמאי סנדובסקי הגיע לקביעתו הנחרצת על סמך בדיקה חיצונית בלבד ובעצם רק מהתבוננות במדחס. עיון בתמונות שהוא עצמו צילם מלמד כאמור כי האזור הפגוע נראה ממוקד וישנם מקומות שכלל לא נראים פגועים. גם הטענה כי בשל עלות שכירת מדחס חלופי ראוי היה לאפשר למבוטחת רכישת מדחס חדש - אינה טענה. לו הייתה המבוטחת מאפשרת תיקון המדחס והדבר היה לוקח אפילו חודש - כי אז הייתה פועלת להקטנת הנזק - (זאת אפילו לפי מחירי השכירות עליהם דיבר מר סנדובסקי). אין נזק בשיעור 10,000 ₪ ובצרוף 25,000 ₪ שכירות של חודש כעלות מדחס חדש בשווי 110,000 ₪ לפני מע"מ! 17. על-כן ראיתי לקבוע כי התובעת כשלה בהוכחת טענתה שהמדחס היה באובדן מוחלט ונדרש היה להחליפו בחדש. משכך, זכאית התובעת רק לעלות הנזק שנגרם בפועל. התובעת לא הביאה כל חוות דעת באשר לעלות תיקון המדחס. משכך ראיתי לקבל טענת הנתבעת כי עלות התיקון הייתה עומדת על 10,000 ₪ לפני מע"מ. באשר לשכירת מדחס חלופי עד לתיקון המדחס הפגוע - ראיתי לקבל את עלות השכירות של חברת באומל לפיה שכירות של חודש עומדת על 25,900 ₪ לפני מע"מ. הצעת הנתבעת נ/17 אינה מלמדת דבר. מדובר במדחס קטן יותר מזה נשוא התביעה. (מדובר על מדחס SSRMH45 ואילו המדחס נשוא התביעה הינו SSRMH75). באשר למשך הזמן שהייתה זקוקה המבוטחת למדחס חלופי - ראיתי להעמידו על שבועיים, זאת למקרה שניסיונה של הנתבעת לתקנו במקום לא יצלח. 18. מכאן שסה"כ הנזק המאושר הינו 10,000 ₪ - תיקון המדחס ו - 13,000 ₪ שכירת מדחס לשבועיים וסה"כ 23,000 ₪ נכון לספטמבר 1998. סכום זה צמוד להיום ונושא ריבית עומד על 34,470 ₪. 19. סוף דבר ראיתי לקבוע כי הנתבעת אחראית לנזק שנגרם למדחס. ראיתי לקבוע את האשם תורם של המבוטחת על 10%. מכאן שסה"כ הנזק עומד על 34,470 ₪ נכון למועד פסק-הדין. לאור קביעותיי אלו, לא ראיתי להוסיף ולדון בטענות נוספות שהעלתה התובעת בכל הנוגע למקור החובה של הנתבעת לפצותה. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 31,023 ₪ כחלקה בנזק. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ ומע"מ כחוק. תביעת שיבובשריפה