קיזוז בגין ביטול תעודת החובה

פסק דין טענות התובעת התובעת ערכה לנתבעת פוליסת ביטוח, על פי בקשתה, לתקופה שמיום 1.11.01 ועד ליום 31.10.02. הנתבעת התחייבה לשלם את דמי הביטוח. הנתבעת נותרה חייבת לתובעת, נכון ליום הגשת התביעה, את הסך של 490.80 ₪. טענות הנתבעת מדובר בעסקה טלפונית. הפוליסה שצורפה לכתב התביעה, איננה הפוליסה הנכונה, כיוון שהפוליסה האמיתית זולה יותר. במעמד ביצוע העסקה, סוכם כי לאחר שתשלח הפוליסה המקורית יתבצעו הנחות, תישלח פוליסה סופית, והתובעת תספק לנתבעת תווי קניה בסך של 450 ₪. תווי הקניה לא סופקו כלל. טפסי הוראת הקבע לא הגיעו אל הנתבעת ולכן זו לא התבצעה. כך גם לא הגיעו אליה מכתבי התובעת המורים על הפסקת הפוליסה. בשיחת טלפון שנערכה, בה בקשה הנתבעת לחדש את הפוליסה, הובהר לה על ידי התובעת, כי לא קיבלה תווי קניה כיוון שלא ביצעה כל תשלום, וכן נדרש ממנה סכום הגבוה ב- 100 ₪ מהסכום המקורי. לאחר שהתובעת מכרה את רכבה, היא פנתה אל התובעת כדי שתבטל את תעודת החובה, וביקשה לקזז מחובה לביטוח המקיף את הסכום שמגיע לה חזרה כתוצאה מביטול תעודת החובה. הנתבעת היתה מוכנה לשלם את הסכום אותו היא חייבת אך לא מעבר לכך. לטענתה, מכיוון שחובה בגין הביטוח המקיף הוא 714 ₪, ומגיע לה קיזוז בגין ביטול תעודת החובה, בסך של 650 ₪, הר שהיה עליה לשלם סך של 64 ₪. לטענתה, על התובעת למסור לה תווי קניה, ולהחזיר לה סך של 650 ₪. דיון לטענת התובעת,סוכם עם הנתבעת כי היא תשלם את דמי הביטוח באמצעות הוראת קבע, אשר נשלחה לביתה ביחד עם קיט הרכב. משלא נתקבלה אצל התובעת, הוראת הקבע חתומה בידי הנתבעת , נשלח אל הנתבעת, ביום 18.11.01 מכתב המפרט כי קיים חוב לפוליסה מאחר ולא היו פרטי גבייה. ביום 3.12.01, נשלח מכתב התראה שני, ובו נאמר כי קיים חוב, ויש להסדירו עד ליום 3.1.02, ואם חוב זה לא יוסדר תבוטל הפוליסה. משלא יצרה הנתבעת קשר עם התובעת, בוטלה הפוליסה ביום 3.1.02. וביום 31.1.02, נשלח אליה מכתב להסדר חובה, לאחר ביטול הפוליסה, שאם לא כן יועבר הנושא לטיפול משפטי. ביום 4.2.02, התקשרה הנתבעת אל התובעת, והתעניינה בהחייאת הפוליסה, והובהר לה כי עליה להסדיר תחילה את חובה. ביום 6.3.02, התקשרה הנתבעת ובקשה לשלוח את תווי הקניה, הובהר לה כי אלה יישלחו אליה, רק לאחר העברה בנקאית כיוון שתווי הקנייה לא נשלחים למי שלא שילם מאומה על חשבון הפוליסה. ביום 23.4.02, נשלח לנתבעת מכתב המודיע לה כי החוב הועבר לטיפול משפטי. ביום 20.5.02, בקשה הנתבעת לבטל את תעודת החובה. הובהר לה כי לצורך כך עליה לשלוח אל התובעת את תעודת החובה המקורית. הנתבעת לא עשתה כן, ועל כן לא בוטלה תעודת החובה המקורית. לטענתה, הנתבעת הייתה מבוטחת בביטוח מקיף אך לא שילמה מאומה תמורתו. התובעת נסמכת בין השאר על תמליל שיחות בינה לבין הנתבעת. עד התובעת יצחק אלגרנטי, העיד בפני בחקירתו, כי הנוהל לביטול תעודת חובה, הנו, שעל המבוטח, המבקש את ביטול התעודה, לשלוח את תעודת החובה המקורית, בצירוף מכתב בקשה לביטולה, בחתימת הלקוח ופרטיו המזהים. במקרה שלקוח מאבד את התעודה המקורית, עליו לחתום על הצהרה לפיה אבדה לו תעודה החובה, להעבירה לתובעת וכן לצרף טופס העברת הבעלות ברכב. עד התובעת השיב, כי אילו הייתה הנתבעת עומדת בנוהל זה, הייתה עומדת לזכותה יתרה בסך של כ- 700 ₪. כיוון שלא עמדה בנהלים לא עומדת לזכותה כל יתרה שהיא. העד השיב,כי ביום 20.5.02, הנתבעת השאירה הודעה טלפונית, שברצונה לבטל את ביטוח החובה. נמסרו לה הנהלים לביטולו ולא הייתה כל הודעה ממנה. רק ביום 14.6.02, פנתה הנתבעת שוב, בבקשה להקפיא את ביטוח החובה (הוא ת/1). הוסברו לה נוהלי ההקפאה, ולפיהם עליה לשלוח מכתב עם תעודת החובה המקורית, ובמידה ויחלפו 45 יום ממכירת הרכב ועד לרכישת רכב חדש, יהיה מגיע לה החזר בגין אותה תקופה. באותה שיחה היא הבטיחה לשלוח את תעודת החובה בדואר. העד השיב, כי לא הייתה מצד הנתבעת כל בקשה, לקזז את סכום ביטוח החובה מסכום הביטוח המקיף. ובכל מקרה הנתבעת לא החזירה את תעודת הביטוח המקורית. העד הסביר שהנתבעת לא נתבקשה למלא הצהרה על אובדן תעודת הביטוח, כיוון שהיא הבטיחה לשלוח אותה לתובעת ולא ציינה שזו אבדה לה. משלא הובא לידיעת מי מטעם התובעת, כי לטענת הנתבעת, תעודת החובה אבדה לה, לא הוצעה לנתבעת הדרך החליפית לביטול תעודת ביטוח החובה. עוד השיב העד, כי ניתן לשלוח את תעודת ביטוח החובה של רוכש הרכב, ביחד עם הצהרה שתעודת הביטוח המקורית של המבוטח אבדה. לגרסתו, תעודת ביטוח החובה של רוכש הרכב, הגיעה לתובעת רק בחודש דצמבר 2004. דהיינו, כשנתיים לאחר הגשת תביעה זו. בינתיים גדלו ההוצאות, עקב הגשת התביעה ועל כן לא הוחזר לה סכום ביטוח החובה. הנתבעת טוענת כי הוראת הקבע לא הגיע אליה, ולאחר שהגיעו אליה מכתבי התובעת, בהם היא הודיעה לה כי הביטוח בוטל, היא יצרה קשר עם התובעת , כיד לחדש את הביטוח. התובעת הודיעה לה שלא ניתן לעשות זאת וכי עליה לרכוש פוליסה חדשה, שהיא יקרה מהקודמת. לטענתה, לאחר שמכרה את רכבה, פנתה אל התובעת, כדי שזו תקזז מסכום חובה לתובעת, את החזר ביטוח החובה שמגיע לה. לטענתה, לרוכשת הרכב, תעודת ביטוח חובה החל מיום 16.5.02. והיא כן שלחה לתובעת תצהיר על אובדן תעודת ביטוח החובה. הנתבעת , בחקירתה הנגדית לא ידעה לענות על השאלה, האם ביום 14.6.02, ביקשה להקפיא את פוליסת ביטוח החובה. כשהוצג לה מכתב בחתימתה ת/1, אישרה שמסמך זה הוא בכתב ידה וחתימתה, במכתב זה כותבת הנתבעת: "הנדון: הקפאת ביטוח חובה לאורנה X, ת.ז. X מבקשת להקפיא את ביטוח הרכב" הנתבעת אישרה, כי אמרה לפקידת התובעת, בשיחת הטלפון, שתעודת החובה בידה והיא תשלח אותה אל התובעת. היא לא זכרה לענות האם הוסברו לה נוהלי הקפאת הביטוח. הנתבעת לא זכרה, כיצד שילמה את ביטוח החובה. בהמשך ענתה "אז הנה, עובדה שרציתי לשלם. זו אפשרות שניה. או שבקשתי לשלם או שביקשתי לקזז". כאן המקום לציין, כי הנתבעת הסתמכה על התמליל בעת שחקרה את עד התובעת, ולשאלתה בעת שחקרה את עד התובעת "ב25.5.02, כשאמרתי לך לקזז הייתה צריך להגיד לי למלא הצהרה" השיב העד "ברגע שאמרת שתשלחי את תעודת החובה המקורית לא היתי אמור לדעת שאין לך אותה ולהציע לך חלופות". (עמוד 9 שורה 8 לפרוטוקול). בהמשך אישרה שלא שילמה עבור הביטוח המקיף כיוון שלא היה לה אמצעי תשלום. הנתבעת לא זכרה אם ביחד עם תעודת החובה, קיבלה הוראת קבע לתשלום בבנק. התובעת צירפה לתיק בית משפט תמליל ערוך על ידי חברת סטנוגרמה, בצירוף תצהיר של גב' יוליה גוטמכר, ולפיו מדובר בתמליל קלטת של שיחה שלה עם הנתבעת, מיום 28.7.02. על פי התמליל הנתבעת (עמוד 6 שורה 22) משיבה שהיא תשלח את תעודת החובה. הגב' יוליה מטעם התובעת הסבירה לה , שיש לשלוח את תעודת החובה המקורית כדי להקפיא את הביטוח. בשיחה , אומרת לה הגב' יוליה מפורשות, שהביטוח לא הוקפא. כן הוסבר לנתבעת בשיחה, כי רק אם הייתה מבטלת את הביטוח, היה עומד לזכותה סכום יתרת הביטוח. הוסבר לנתבעת באותה שיחה, כי ההקפאה הייתה לעניין הביטוח המקיף ולא לעניין ביטוח החובה. כאמור לעיל הנתבעת עצמה הסתמכה על התמליל בעת שחקרה את עד התובעת. הנתבעת, ניסתה להתחמק מתשובה לשאלה, האם בחודש דצמבר 2004, (דהיינו לפני כשלושה שבועות , תוספת שלי), פנתה לתובעת וביקשה את החזר ביטוח החובה, והיא ענתה "לא זוכרת" ולשאלה "מה את לא זוכרת? אם הייתה שיחה או אם אמרת לו?" השיבה "לא זוכרת שזה התנהל בכלל". לשאלה הבאה "מתי לראשונה העברת את ההצהרה על אובדן" השיבה "מתי שהתבקשתי, 6.12.04". דהיינו שהנתבעת בפועל אכן שוחחה עם מי מטעם התובעת, בדצמבר 2004. ככלל נחה דעתי מגרסת התביעה ולפיה, מהמקובץ בפסק דיני זה עולה, כי הנתבעת הזמינה פוליסת ביטוח מקיף לרכב שבבעלותה, ולא שילמה את דמי הביטוח. עקב אי תשלום, לא נמסרו לה תווי הקניה, אותם יכולה הייתה לקבל רק לאחר תשלום לתובעת. הנתבעת, בקשה להקפיא את הפוליסה, אך לא עמדה בנהלים, ולפיהם היה עליה לשלוח את מקור ביטוח החובה. הנתבעת אישרה בחקירתה, שביקשה להקפיא את הביטוח ושהבטיחה לשלוח את מקור תעודת ביטוח החובה. רק לאחר שנתיים מיום הגשת התביעה, בדצמבר 2004, פנתה אל התובעת, מבלי שהזכירה בפנייתה, כי עומד ותלוי דיון משפטי, וביקשה לקבל החזר ביטוח החובה, תוך שהיא מציגה את תעודת החובה של רוכש הרכב. הנתבעת לא זכרה לענות על רוב השאלות עליהן נשאלה, וניסתה להתחמק מתשובות ענייניות. עם זאת, היא אישרה, לאחר שאלות חוזרות, כי אכן הוסברו לה נוהלי הקפאת הביטוח, וכן כי הבטיחה שתשלח את מקור תעודת החובה לתובעת. משלא עשתה כן, לא עמדה בנוהלי הקפאת ביטוח, והתובעת לא בצעה הקפאה בפועל. הנתבעת לא הציגה בפני כל ראיה לטענתה, כי הודיעה לתובעת שמקור התעודה אבד, לא הציגה בפני תצהיר אובדן התעודה, ו/או אישור לפיו שלחה לתובעת, טופס העברת בעלות הרכב, ביחד עם תעודת ביטוח חובה של רוכש הרכב. רק בחודש דצמבר 2004, שלחה הנתבעת לתובעת, את ביטוח החובה של רוכש הרכב, דהיינו כשנתיים לאחר שנפתח תיק בית המשפט. הנתבעת הודתה בחקירתה, כי הודיעה לתובעת שמקור תעודת הביטוח בידה, והיא תשלח אותו אליה, לצורך הקפאת הביטוח. היא גם הודתה שבפועל לא עשתה כן. יתרה מכך, גם לגרסתה, רק בחודש דצמבר, בחרה בחלופה האחרת להודה על ביטול/הקפאה של התעודה, והיא הדרך של העברת תעודת ביטוח החובה של רוכש הרכב. לא ברור אם לתעודה זו, צורף תצהיר אובדן תעודת הביטוח המקורית וכן טופס העברת בעלות. לאור התנהלות הדברים, כפי שפורטו בהרחבה בפסק דיני זה, אני מקבלת את גרסת התביעה, ולפיה, הנתבעת לא שילמה את דמי פוליסת ביטוח מקיף עבור רכבה. הנתבעת לא הייתה זכאית לתווי קניה, כיוון שלא שילמה לתובעת כל סכום שהוא. הנתבעת אישרה שלא שילמה לתובעת כלל, תמורת הביטוח, כך שלא יכולה לדרוש את תווי הקנייה. הנתבעת, אישרה, שביקשה לבצע הקפאת ביטוח, וכך גם פרטה במכתבה מיום 14.6.02, הוא ת/1. הנתבעת לא פעלה על פי הנהלים, לא העבירה את תעודת ביטוח החובה, ו/או תצהיר על אובדן ביחד עם טופס העברת בעלות, ותעודת ביטוח החובה של רוכש הרכב. נהפוך הוא, הנתבעת אישרה כי הבטיחה לתובעת לשלוח את התעודה המקורית אך לא עשתה כן. משכך, התובעת בצדק, לא הקפיאה ו/או ביטלה את ביטוח החובה ולכן התובעת לא היתה אמורה להחזיר לנתבעת כל סכום שהוא. לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה במלואה. הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בסך של 490 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין, מיום הגשתה, 20.1.03, ועד לתשלום בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת, הוצאותיה, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1500 ₪ בצירוף מע"מ. מסמכיםקיזוז