פסק דין בפניי תביעה כספית בסך של 2,407 ₪. טענות התובעת על פי הצעת הנתבע, ערכה לו התובעת ביטוח דירה, לתקופה שמיום 22.10.00 ועד ליום 31.10.01. הנתבע לא שילם את דמי הביטוח ומכאן התביעה. טענות הנתבע בבר"ל אשר נוסח ככתב הגנה, טען הנתבע, כי באוקטובר 2000 נפגש בדירתו עם סוכן ביטוח מטעם סוכנות הביטוח "פסגת מצדה" וביקש ממנו הצעת מחיר לביטוח דירתו. מאחר וסוכן הביטוח הוא בן אחותו, הסכים לחתום על הטפסים, כולל טופס תשלום פרמיה בכרטיס אשראי, וזאת כדי למנוע מהסוכן את הצורך להגיע שוב לבית הנתבע, במידה והצעת המחיר תאושר על ידו. פעולה זו, נעשתה מתוך אמון מלא בסוכן הביטוח שהוא בן משפחתו. בסוף חודש נובמבר, ביקר בדירה סוקר, ובחודש ינואר התקבלה דרישת תשלום תמוהה מחברת הביטוח. בשיחת טלפון עם סוכן הביטוח הובטח לו שהנושא יטופל. הסתבר לנתבע, כי דמי הביטוח יקרים, מפאת סעיף ביטוח אוסף הבולים שלו, ולכן ביקש הצעה כתובה, כולל הערכת השמאי, כיוון שסבר שהערכת השמאי גבוהה מערכו האמיתי של רכושו. בחודש פברואר, קיבל בדואר את פוליסת הביטוח, ומטעם סוכנות הביטוח, הובהר לו, כי הפוליסה היא למעשה הצעה, אליה מצורף מכתב הסבר לגבי הבולים. הנתבע ביקש לבטל את סעיף הבולים ולקבל הצעה מתוקנת. ביום 22.2.02, נשלחה אליו הודעה על ביטול הפוליסה. לאחר שיחה נוספת עם סוכנות הביטוח, הובטח לו שהכל בסדר, והוא ביקש הערכה מחודשת של עלות הביטוח ללא סעיף הבולים, וכן הודיע לתובעת כי הוא מבקש להתחיל את הביטוח מחודש ינואר, כאשר את הגבייה באמצעות כרטיס האשראי, ניתן יהיה לבצע, רק לאחר ביצוע הערכה מחדש. לאחר כשבוע, הגיעה אליו במקום הצעה, פוליסה מתוקנת, ללא כיסוי ביטוחי לבולים, ושסכומה לא היה זול בהרבה, וכן הובהר לו כי אין אפשרות לשנות את תאריך הביטוח. לאור זאת, כתב לסוכנות הביטוח, כי אינו מעוניין בביטוח הדירה. מאחר ולא נגבו כספים באמצעות כרטיס האשראי, ולאור מכתבו האחרון סבר שהנושא טופל כבקשתו. דיון לטענת התובעת, כפי שמפורטת בתצהיר מנהלת תחום אלמנטרי בסוכנות "פסגת מצדה", הגב' לאה ון דייק הנתבע מילא הצעת ביטוח, מסר אותה למר ארז גרא, ששימש כפקיד ביטוח בסוכנות של קרוב משפחתו וכן העביר למר גרא, טופס בחתימת ידו לחיוב הפרמיה באמצעות כרטיס אשראי. לטענת המצהירה אין ממש בטענת הנתבע, לפיה הורה לארז גרא שלא לעשות שימוש בטופס החיוב בכרטיס האשראי. לטענתה, הנתבע ביקש לבטח את דירתו, נערכה לו פוליסה, נשלח לביתו סוקר מטעם חברת הביטוח, וביום 28.1.01, נשלחה אליו הפוליסה בצרוף מכתב מסוכנות הביטוח, לעניין ייקור הפוליסה עקב הכיסוי הביטוח לאוסף הבולים. באותו מכתב צויין, כי אם ברצונו לבטל את התוספת עבור הבולים, עליו להעביר לסוכנות בקשה בכתב. לטענתה, ביום 27.2.01, התקבל בסוכנות הביטוח מכתב מאת הנתבע, בו הוא מבקש לבטל את הפוליסה עבור הבולים, ולחייבו באמצעות כרטיס האשראי, בפריסה לתשלומים עבור פוליסת הדירה, ובהתאם לבקשתו הונפקה לו פוליסה עדכנית ללא כיסוי ביטוחי לאוסף הבולים. עדה זו, המשמשת פקידה במשרד הביטוח, העידה בחקירה נגדית, כי כל הקשר נעשה באמצעות ארז גרא, היא זו שעשתה את הפוליסה הבסיסית, לאור פנייתו של ארז גרא והוא זה שהעביר לה את המסמכים. העדה אישרה, כי לאחר ביקור הסוקר הסתבר כי על הפוליסה להיות גבוהה מ- 900 ₪. כן אישרה כי הפוליסה הופקה על הסכום הגבוה יותר מתחילת התקופה, ומעולם לא חוייב ב- 900 ₪. לגרסתה, כיוון שביקור סוקר עולה כסף לחברת הביטוח, הסוקר לא נשלח על סמך הצעה, אלא רק לאחר שהלקוח ביקש ביטוח. כמו כן העדה ציינה, כי העובדה שהנתבע חתם על טופס חיוב כרטיס האשראי שלו מצביעה על כך שביקש ביטוח. מר ארז גרא, אשר עבד בתקופה הרלוונטית בסוכנות הביטוח, המנוהלת על ידי אביו, והינו אחיינו של הנתבע, העיד בפני שעבד בסוכנות הביטוח כמנהל מכירות ביטוחים. הוא אישר, כי בפועל דאג למלא הצעות ביטוח ולהחתים לקוחות על הוראת קבע. היו לקוחות שחתמו בפניו על הצעות ביטוח שהועברו על ידו לסוכנות (עמוד 3 לפרוטוקול מיום 17.1.05.). מר גרא השיב בחקירתו, כי הצעת הביטוח לא מולאה על ידו, וכל שזכור לו הוא שקישר טלפונית בין הנתבע לסוכנות. בהמשך הוסיף, כי ייתכן ששהה בבית הנתבע למטרת ביקור, וייתכן שאסף ממנו את הטופס לסוכנות. ארז גרא, לא השיב לרוב השאלות בטענה שאינו זוכר מפאת הזמן שחלף מאז . לטענת הנתבע, ביקש מארז גרא בביתו, הצעת מחיר לביטוח הדירה, הנתבע מילא טופס הצעה ללא חתימתו, כדי שארז יוכל לבדוק את הנושא, ואם ההצעה תיראה לו ישתכלל הסכם. על פי בקשתו של ארז, הקדים הנתבע ומילא טופס חיוב באמצעות כרטיס אשראי, אותו מסר לידי ארז, עם הוראה שלא לעשות בו שימוש אלא אם תאושר על ידן הצעת הביטוח. התובעת שלחה פוליסות שונות שעלותן לא התאימה לו. היה ברור לארז, כי כל עוד ההצעה לא מקובלת על הנתבע לא יוכל לקבל את הצעת התובעת לבטחו. בכל מקרה, גם אם לטענת התובעת נשתכלל הסכם הרי היא שהביאה אותו לידי סיום, במכתבה אליו מיום 20.2.01, בו נדרש לשלם סך של 966 ₪, עבור תקופת הביטוח שמיום 22.10.00 ועד ליום 20.2.01. לאור זאת שלח הנתבע לתובעת מכתב ביום 27.2.02, לפיו בכפוף לקבלת דרישותיו להפחתת הפרמיה, יש לראות את תחילת הביטוח מיום 28.1.01. משהתברר לו שבקשותיו לא נענו, שלח ביום 8.3.01. הודעה מפורשת שאינו רוצה לרכוש את הביטוח המוצע. לטענתו מספר תעודת הזיהוי שלו וכתובת הדירה המבוטחת בפוליסה, היו שגויים אך מכיוון שלא רצה את הביטוח לא העיר זאת לתובעת. לטענתו, התובעת לא עשתה שימוש בכרטיס האשראי שלו כיוון שלא נשתכלל הסכם. בחקירתו הנגדית, אישר כי מילא את הצעת הביטוח בביתו, אך בניגוד לאמור בתצהירו, לא זכר אם מילא זאת בנוכחות ארז גרא, וסבר כי העביר את ההצעה בפקס למשרד הסוכנות. בניגוד לאמור בסעיף 45 לתצהירו מיום 25.6.03, ולפיו ביקש מאז גרא הצעת ביטוח, השיב בחקירתו, כי את ההצעה ביקש מאביו של ארז, צבי גרא. לשאלה, האם מסר את הטופס לארז כדי לחסוך ממנו לבוא שוב, ענה "נכון" (עמוד 7 לפרוטוקול מיום 17.1.05 שורה 27 ), ובהמשך ענה "אני מילאתי את הבקשה אצלי בבית , ואני לא זוכר את נתתי אותה לארז ביד או שלחתי אותה בפקס". לשאלה נוספת השיב "...ישנה אפשרות שהטופס מולא בנוכחות ארז והועבר בפקס ובנוסף נמסר לידיו. אני לא זוכר. אני יודע שכל ההתנהלות מול סוכנות הביטוח נעשתה בפקסים" בהמשך ענה (עמוד 8 שורה 23-25), "למיטב זכורני, היא (הצעת הביטוח -הוספה שלי) הועברה בפקס לא חתומה לסוכנות, וארז לא קיבל אותה ממני. בתצהירו הנ"ל בסעיף 6 הצהיר הנתבע "לפי בקשת ארז הקדמתי ומילאתי טופס חיוב באמצעות כרטיס אשראי אותו מסרתי לידיו הנאמנות עם הוראות מפורשות לא לעשות בו שימוש אלא אם אאשר את הצעת הביטוח שהוא יעביר לי" בחקירתו הנגדית כאשר נשאל "מדוע חתמת על הוראת קבע", ענה "מסיבה שונה, היה לנו ביטוח רפואי ואנחנו באחת השיחות, כדי שייגבה כסף עבור הביטוח הרפואי באמצעות כרטיס האשראי, הועבר טופס גבייה באמצעות כרטיס אשראי. בהמשך ההתכתבות מצויין שיגבו כסף על הביטוח הרפואי. מפנה לנספח ד' לבר"ל, מכתב שלי לסוכנות מיום 27.2.01(עמוד 8 שורה 15-18). בניגוד לאמור באותו סעיף 6 לתצהיר הנתבע, ולפיו, הנתבע מילא את טופס החיוב באמצעות כרטיס אשראי על פי בקשתו של ארז, השיב הנתבע בחקירה נגדית, "לא זכור לי אם הוא ביקש או מישהו מהסוכנות (עמוד 8 שורה 20). לגבי מכתבו מיום 27.2.01, הוא נספח ד' לבר"ל ובו בקשה לפרוש את התשלומים באמצעות כרטיס האשראי ל-6 תשלומים, השיב כי ביקש זאת רק לאחר ביצוע הערכה מחדש. לטענתו בקשתו לבטל את התוספת שבעמוד 13 לפוליסה, היא הכיסוי הביטוחי לבולים, באה לאחר שקיבל הצעת מחיר עם מכתב מהסוכנות, לפיו, אם יבטל את הסעיף הזה, יש סיכוי שהפוליסה תרד באלפי שקלים, לסכום ההצעה שהוא ציפה. לטענתו בעת כתיבת המכתב, לא ידע שיש ביטוח והתובעת ביטחה אותו ללא ידיעתו. המסמכים המצויים בתיק שבפני, הם: הצעת ביטוח, נספח א' לתצהיר הנתבע, שעל פי דברי הנתבע מולאה על ידו אך איננה חתומה. מכתב סוכנות הביטוח מיום 28.1.01, נספח ב' לתצהיר הנתבע, ולפיו, נשלחה אליו, על ידי סוכנות הביטוח, הפוליסה, ביחד עם דו"ח סוקר. במכתב זה מובהר לנתבע, כי ביטוח אוסף הבולים, המפורט בעמוד 13 לפוליסה, מייקר את הפוליסה, ואם ברצונו לבטל (הדגשה שלי) זאת יש להעביר את הסוכנות בקשה בכתב. מכתב דרישת תשלום מיום 22.2.01, נספח ג' לתצהיר הנתבע, אשר נשלח מטעם ב"כ התובעת את הנתבע, ובו תאריך פקיעת הביטוח. מכתב מטעם הנתבע אל סוכנות הביטוח, מיום 27.2.01, נספח ד' לתצהיר הנתבע, ובו מפרט הנתבע, כי בהמשך לשיחתו עם ארז גרא, הוא מבקש לבטל את התוספת עבור ביטוח הבולים. כמו כן מבקש הנתבע באותו מכתב, לאחר ביצוע הערכה מחדש, לבצע את התשלומים באמצעות כרטיס אשראי בפריסה ל-6 תשלומים. לגבי דרישת התשלום שנשלחה אליו (נספח ג' הנ"ל), הוא כותב: "במכתב מצויין תאריך תחילת הביטוח מיום 22.10.00, תאריך זה אינו מובן מאחר והשמאי ביקר בדירה בסוף נובמבר וההצעה נשלחה אלי על ידי רונית בתאריך 28.01.01. לאישור בצירוף מכתב. אבקש לעדכן את תאריכי הביטוח ולהתאים את תקופת הביטוח מינואר 2001. אנו ממשיכים לקבל בקשות לתשלום הביטוח הרפואי של חברת הפניקס פוליסה מס' ..... לטיפולך מדוע אין הגביה נעשית באמצעות כרטיס האשראי...." מכתב מאת הנתבע לסוכנות מיום 8.3.01, נספח ה' לתצהירו, ובו הוא מודיע כי אין ברצונו לרכוש את ביטוח הדירה שהוצע לו על ידי הסוכנות. בגרסת הנתבע, סתירות וטענות שאינן יכולות לדור זו עם זו בכפיפה אחת, ואלה פורטו באריכות לעיל. על פי האמור בתצהירו, הוא נפגש עם אחיינו ארז גרא בדירתו, וביקש מארז הצעת ביטוח לדירה. ארז הסביר לו שכדי לקבל הצעה, עליו למלא טופס "הצעה לביטוח לבית ולמשפחה". הנתבע מילא פרטים כדי שארז יוכל לבדוק את הנושא, ולא חתם עליה. בסעיף 6 לתצהירו, הוא מאשר, כי על פי בקשת ארז, הוא הקדים ומילא טופס חיוב באמצעות כרטיס אשראי, אותו מסר לארז עם הוראה לא לעשות בו שימוש אלא את ההצעה תאושר על ידו. אינני מקבלת את טענת הנתבע כי מסר את כרטיס האשראי כדי שישולם באמצעותו הביטוח הרפואי. הוא הודה מפורשות בתצהירו כי עשה כן, לצורך תשלום ביטוח הדירה באם הצעת התובעת תאושר על ידו. בהתנהגותו, כפי שפורטה לעיל ותצויין בהמשך, הוא הסכים להצעת הביטוח ואישר אותה. ביום 28.1.01, נשלח אליו נספח ב' לתצהירו, מטעם סוכנות הביטוח שבהנהלת גיסו, אביו של ארז, ומקום עבודתו של ארז גרא, אשר לו צורפה, על פי המפורט בו, פוליסת ביטוח הדירה ודו"ח הסוקר.צויין במכתב זה מפורשות, כי עקב ייקור הפוליסה, בגין אוסף הבולים "לכן אם הינך מעוניין לבטל זאת יש להעביר אלינו בקשה בכתב" הנתבע, לא הציג בפני כל מסמך, בו הוא מודיע לסוכנות הביטוח ו/או לתובעת, כי אינו מעוניין בביטוח, או כי אינו מאשר הוצאת הביטוח, טרם שיאשר את ההצעה, ו/או כל הודעה אחרת, בה מביע הוא מחאה, על הוצאת פוליסת הביטוח טרם שאישר את ההצעה. הנתבע גם לא המציא כל ראיה לכך ששלח את הפוליסה חזרה לסוכנות הביטוח או לתובעת, וביקש לבטלה מיידית עקב טעות בהוצאתה. לאחר שנשלח אליו מכתב דרישת תשלום מיום 22.2.01, הוא נספח ג' לתצהירו, שלח הנתבע לסוכנות הביטוח מכתב מיום 27.2.01 הוא נספח ד' לתצהירו, ובו אין כל טענה נגד דרישת התשלום. כל שמפורט בו, הוא שבהמשך לשיחה עם ארז, הוא מבקש לבטל את הכיסוי הביטוחי לבולים, וכן כי הוא מבקש לשלם את הפוליסה באמצעות כרטיס האשראי, ב- 6 תשלומים. הנתבע, בפסקה השלישית למכתב, מזכיר את מכתב דרישת התשלום , לא תוקף דרישה זו ו/או מבקש לבטלה, אלא רק תמה על תאריך תחילת הביטוח, שהוא 22.10.00 ומבקש לשנותו לינואר 2001. אכן, במכתב זה מצויין שגם את הביטוח הרפואי ניתן לשלם באמצעות אותו כרטיס אשראי, אך אין בכך של איסור לשלם בו את הביטוח מושא התביעה שבפני. נהפוך הוא, יש במכתב אישור לשלם את דמי הביטוח אלא שהתובעת מתבקשת לפרוש זאת ל- 6 תשלומים. כאן המקום לציין כי על פי המפורט במכתב זה, מדובר ביטוח של חברת הפניקס, אשר לא ברור מתי הוצא והחל ממתי נכנס לתוקף. הנתבע לא כותב דבר לגבי תום תקופת הביטוח, מה שתואם את המפורט בכתב הגנתו והוא שבסוכנות הביטוח הובטח לו ש"הכל בסדר" לגבי המכתב של חב' הביטוח. מי שנכח, על פי תצהיר הנתבע, בעת מילוי טופס הצעת הביטוח, והחתימה על ההוראה לתשלום בכרטיס אשראי, ארז גרא, לא נחקר על ידי הנתבע, בשאלה, האם אכן קיבל הוראה מהנתבע, שלא לעשות שימוש בהוראת התשלום, אלא אם הנתבע יאשר את הצעת הביטוח שארז גרא יעביר לו. (סעיף 6 לתצהיר הנתבע). כאמור ארז גרא לא נחקר בשאלה זו, לא העיד דבר בעניין זה, ואף לא נשאל, מדוע כן העביר את הוראת התשלום לתובעת, לכיסוי הפוליסה מושא התביעה שבפני, למרות, מה שטוען הנתבע, כי נתן לו הוראה מפורשת שלא לעשות כן. כל שהשיב ארז גרא לשאלה "...אני אומר לך שהטפסים האלה שהראיתי לך נחתמו אצל הנתבע בבית בנוכחותך" , היה "אני מזהה כתב של צבי גרא, מנהל הסוכנות. יכול להיות שאני היית שם בעת שמולאה ההצעה ולקחתי ממנו את הטופס. הייתי שם למטרת ביקור, ויכול להיות שאספתי ממנו טופס לסוכנות" (עמוד 4 שורה 26 לפרוטוקול). ובהמשך ענה ארז גרא "אני לא זוכר שאמרתי לו לחתום בפניי. אין לי אחריות למה שהנתבע אומר". לשאלה "הוא נתן לך איזו שהיא הוראה לגבי כרטיס האשראי", השיב "אני לא זוכר, מדובר לפני שנתיים שתיווכתי בין שני אנשים". (עמוד 5 שורות 9-10). כמו כן השיב כי שם סוכן הביטוח הרשום בהצעת הביטוח "צבי גרא, זה אבא שלי, הוא מנכ"ל הסוכנות" מכל האמור לעיל עולה, כי בניגוד לעדותו של הנתבע, הרי שארז גרא, לא זכר כלל כי קיבל כל הוראה שהיא מהנתבע לעניין אי מימוש הוראת התשלום. לשיטתו כל תפקידו היה לקשר בין הנתבע וסוכנות הביטוח, ולהעביר את הטפסים מהנתבע, עת היה בביתו בביקור מקרי, לסוכנות. אין להתעלם מהעובדה, שמנהל סוכנות הביטוח, הוא אביו של ארז גרא וגיסו של הנתבע. אם אכן היתה כוונה מצד הנתבע שלא לממש את הוראת התשלום, הרי שהנתבע היה דואג לכך שההוראה לא תמומש, באמצעות בני משפחתו, אשר להם מסר את אותה הוראה. לאור כל המפורט בפסק דיני זה, אני קובעת, כי למרות שהנתבע לא חתם על ההצעה, בהתנהגותו, הסכים לפוליסה שהוצאה לו, תוך כדי שינויים שהוא מבקש שייעשו בה לעניין אוסף הבולים. הוא הסכים לדרישת התשלום שהועברה אליו על ידי התובעת, ורק ביקש לשלמה ב- 6 תשלומים באמצעות אותו כרטיס אשראי, המפורט בהוראת התשלום שנתן לתובעת. לאור כל זאת אני קובעת, כי בהתנהגותו השתכלל הסכם בינו לבין התובעת. על פי מכתב התובעת מיום 28.1.01, היתה לנתבע אופציה לבטל את הכיסוי הביטוחי לאוסף הבולים שלו, והא עשה כן. התובעת לא נתנה לו אופציה לשנות את תחילת מועד הביטוח, ולכן לא היה באפשרותו לשנות מועד זה. יתרה מכך, על פי האמור ב "כתב ההגנה" המצורף לבר"ל, סעיף 9: "לאחר שבוע, הגיעה אלי פוליסה מתוקנת.....והסתבר לי....וכי אין באפשרותן לשנות את תאריך תחילת הביטוח". על פי נספח ג' לתצהיר הנתבע, הרי שבהודעת התובעת מיום 22.2.01, (ואשר נשלחה לאחר דו"ח הסוקר ), מפורט כי הפוליסה בוטלה ביום 20.2.01, ועד ליום ביטול חובו של הנתבע הינו 966 ₪. לעניין ביטול הפוליסה במכתב הנ"ל, הרי שהנתבע, בסעיף 7-8 ל"כתב ההגנה" מפרט, כי לאחר שקיבל את מכתב התובעת מיום 22.2.01, ובו הודעת הביטול, הוא דיבר שוב עם סוכנות הביטוח, ונאמר לו כי: "הכל בסדר ועל (כנראה הכוונה ל- "אל" - הוספה שלי - א.פ) לי לדאוג בנוגע למכתב מחברת הביטוח. על פי הנחייתם בקשתי הערכה מחודשת..." מכאן שהנתבע ביקש מסוכנות הביטוח שהפוליסה לא תבוטל וקיבל אישור לכך מהסוכנות. אלא שביום 8.3.01, שלח לסוכנות הביטוח מכתב, לפיו אינו מעוניין בביטוח. מכתב זה נוסח כ"אין ברצוני ורכוש את הביטוח " אך נוכח העובדות וקביעתי כי היה ביטוח, יש להניח שכוונת הנתבע היתה לבטלו. אשר על כן אני מקבלת את התביעה בחלקה. הנתבע ישלם לתובעת את דמי הביטוח בגין הפוליסה מושא התביעה שבפני, לתקופה שמיום 22.10.00 ועד ליום 8.3.01, כשהם צמודים ונושאי ריבית כדין מיום 22.10.00 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת את הוצאותיה, וכן שכ"ט בסך 1,750 ₪ בצירוף מע"מ. אשראיכרטיס חיוב (אשראי)