פסק דין 1. התובעת הינה חברת ביטוח, אשר בטחה את מבוטחה, חברת "טופז, תעשיות מטבח, 1996 בע"מ" (להלן: "המבוטח" או "מטבחי טופז") לפי פוליסת ביטוח הכוללת נזקי שריפה. בסוף 1998 ערכה המבוטחת עבודות שיפוץ בסניף בבני ברק. במהלך העבודות הותקנו מערכת מיזוג אוויר, קירות, רצפות, תקרה דקורטיבית ונעשו עבודות חשמל, שכללו התקנת לוח חשמל, נקודות חשמל, תאורה, תקעים, שקעים וזאת לפי הסכם מיום 14.9.98 עם חשמלאי מוסמך - הנתבע - מר אילן חרזי. ביום 2.2.00,בסמוך לשעה 03:00, פרצה שריפה בסניף המבוטחת בבני ברק, אשר כובתה על ידי מכבי אש. כתוצאה מהשרפה נגרמו נזקים לסניף המבוטחת. שמאי העריך את נזקי המבוטח בסך 88,107 ₪ ולאחר קיזוז יתרת חוב בגין פרמיה, שילמה התובעת למבוטח סך של 58,931 ₪. 2. התובעת טוענת, כי לאור התשלום למבוטחת, קמה לה זכות שיבוב כנגד הנתבע, באשר השריפה פרצה במירווח שבין גג בית העסק לבין התקרה הדקורטיבית כתוצאה מכשל חשמלאי במתקני ואביזרי החשמל שהתקין הנתבע מעל התקרה הדקורטיבית וזאת בהסתמך על ממצאי חוקר הדליקות מטעם הנתבעת ומטעם מכבי האש. התובעת טוענת כי עבודות החשמל שנעשו על ידי הנתבע, נעשו באופן רשלני וחובבני, תוך הפר חובות חקוקות, בניגוד לחוק החשמל ותקנות החשמל, בכך שנכשל בהתקנת שנאי מתח וכבלי הזנה,פצע גידים פנימיים בכבלי ההזנה ושנאי המתח. כפועל יוצא מכך, נוצרה זליגת חשמל שהביאה להתפתחות האש ולהתפשטותה. 3. הנתבע הכחיש את טענות התובעת בטענו, כי השרפה פרצה למעלה משנה לאחר סיום עבודתו בסניף. הוא עצמו ביצע רק עבודות חשמל מסויימות וכי אם פרצה שריפה, פרצה היא כתוצאה מעבודות והתקנים שלא הוא התקין וכל עבודתו נעשתה על פי הוראות הדין ולפי ההסכם שבינו לבין התובעת. לחילופין, טוען הנתבע כי קיים אשם תורם של המבוטחת בכך שלא התקינה מערכות גילוי אש וכיבוי אוטומטי, לא ערכה ביקורת בידי מהנדס חשמל מוסמך של כל עבודות החשמל שבוצעו, בין על ידי הנתבע ובין על ידי אחרים. 4. מטעם התובעת הוגשו חוות דעת של מהנדס החשמל מר א. סלוצקי מיום 20.2.2000, ומיום 30.12.03. המהנדס סלוצקי מתאר בחוות דעתו כי סניף מטבחי טופז נסגר ביום 1.2.2000 בשעה 21:00 לערך, ובמקום נשארו לעבוד פועלי הנקיון והתאורה באולם התצוגה המשיכה לדלוק במשך כל הלילה. בשעה 03:00 לערך, פרצה שריפה במקום. המומחה מציין כי התקנת התאורה במטבחי טופז נעשתה על ידי הנתבע, וזאת לפי הסכם בין מטבחי טופז לנתבע מספטמבר 98, בו נקבע כי עבודת החשמל בסניף מטבחי טופז תבוצע בדרך מקצועית גבוהה כולל התייעצות עם מהנדס חשמל וכן ישתמשו בחומרים העומדים בתקן הישראלי, וכי מוטלת אחריות על נתבע למשך שנה מאז סיום העבודה. המומחה מציין, כי מוקד השריפה נמצא מעל תקרת הגבס הדקורטיבית המונמכת, ובמקום מותקנות מערכות תאורה מסוג PL המופעלת על ידי משנקים וכן תאורת הלוגן במתח נמוך של 12 וולט, המופעלת על ידי שנאים בדידים לכל גוף תאורה ומזגן מיני מרכזי. הזנת גופי התאורה הינה בחיבור מקבילי של כבלים בחתך עובי מסויים. המומחה מציין, כי מערכת החיווט שמעל התקרה המונמכת הותקנה ללא צנרת העשויה מחומר הכבה מאליו וכי החיבורים לשנאים ולמנורות ההלוגן, בוצעו ללא חיבור גיד הארקה באשר מצא כי גיד הארקה בכל כבל קופל לאחור ולא חובר לגוף השנאי כנדרש בתקנות. החיבור לשנאי נעשה על ידי החדרת זוג גידים למהדק המיועד לחיבורו של גיד אחד בלבד ועקב כך, החיבור במהדק סובל מרפיון ומסוכן לשימוש. לגבי מערכת מיזוג האוויר, מציין המומחה כי בה לא התחוללה שריפה והיא נפגעה חיצונית. לגבי מיקום פרוץ השריפה, המומחה מציין כי היא החלה מעל התקרה המונמכת, במקום בו נמצא שנאי לתאורת הלוגן שעל גופו סימני שריפה. בבדיקה של השנאי נמצא כי בכבל המתחבר אליו (אחד מבין שניים) התחולל כשל חשמלי אשר גרם להתחממות, שריפת בידוד וקצר חשמלי. הזרם הופסק על ידי מפסק ההגנה. (מקום הכשל מופיע בתמונה שצילם המומחה). המומחה מציין, כי מערכת ההגנה פעלה בצורה תקינה לחלוטין, אולם עקב צורת החיבור ללא הארקה, לא יכולה היתה מערכת זו למנוע את השריפה. לדעת המומחה, השריפה פרצה עקב כשל בהתקנת שנאי המתח להפעלת התאורה ההלוגנית וכשל זה נובע עקב "פציעה" הבידוד של הגידים הפנימיים בכבל בעת ביצוע קילוף הבידוד החיצוני של הכבל. כתוצאה מכך התפתחה זליגה בין שני הגידים אשר הובילה לשלב התפתחות האש לשריפה של הבידוד על גבי הגידים. כתוצאה מכך התלקחו כל בידודי הכבל, כולל צינור מיזוג האוויר השרשורי שהיה מונח בסמוך אשר הביאו להתפשטות האש. 5. חוות דעת נוספת מטעם התובעת הינה של השמאי אריה פלינר, אשר מתמצת את חוות הדעת של מהנדס החשמל אשר סלוצקי ואומדת את הנזק למטבחי טופז בסך 85,862 ₪ לערך כינון בלבד. 6. הנתבע בתצהיר עדות ראשית מציין, כי כל גופי התאורה לרבות השנאים, מנורות ונורות, סופקו על ידי מטבחי טופז וכי הוא עצמו ביצע את העבודה באמצעות עובדים מוסמכים ומיומנים, אשר השתמשו אך ורק בחומרים העומדים בתקן הישראלי. העבודה שהתבקשה ממנו ובוצעה לא כללה התקנה של מתקנים לכיבוי אוטומטי של שריפות. הנתבע טוען, כי עבודתו בוצעה לשביעות רצון מטבחי טופז וחיזוק לכך נמצא בכך שהוא המשיך לבצע עבודות חשמל בסניפי המבוטחת באשדוד ובראשון לציון ובמשרדי ההנהלה ולא היה מתום בעבודתו. הנתבע בעדותו מציין כי העבודה שנעשתה על ידי עובדיו עברה ביקורת שלו שהיא ביקורת של הבידוד והארקה ומעבר לזה היתה בדיקה של מהנדס של לוח החשמל בלבד כפי שהתחייב. 7. מטעם הנתבע הוגשה חוות הדעת של המהנדס לייב לוינסון (הוגשה ביום 10.6.2002) אשר מציין בחוות דעתו כי המקום בו ארעה השריפה אינו מקום המהווה סכנה מוגברת כנזכר בתקנות החשמל (התקנת כבלים), תשכ"ז-1966 המומחה מציין, כי הטענה שגיד הארקה לא חובר, אינה ניתנת לבדיקה במועד שהוא למעלה משנתיים אחרי ארוע השריפה, ואין בכך רלבנטיות לעניין התרחשות השריפה. הארקה עצמה אינה מיועדת למנוע שריפה אלא למנוע התחשמלות בלבד. האש פרצה ללא קשר לחיבור או אי חיבור גיד ארקה ובעת ההתלקחות טרם נוצר קצר. הקצר נוצר לאור השרפה ולא גרם לשריפה. בדיקה של שנאי אחר וזהה לשנאי המעורב לכאורה בדליקה, מגלה כי המהדק בשנאי מתאים גם לחיבור של שני גידים כפי שהותקנו, וסביר יותר להניח כי הכבל המזין שהותקן על ידי הנתבע ואשר יכול לשאת למעלה מפי 40 מההספק של נורת ההלוגן של 50 וואט, לא היווה מקור ההתחממות והדלקה, אלא שהסיבה הנפוצה לארועים דומים היא דווקא התחממות של השנאי עצמו, עניין שלנתבע לא היתה יכולה להיות כל השפעה עליו. המומחה מטעם הנתבע מציין כי קיים ספק רב אם לאחר שריפה ניתן לזהות כשל של "פציעה בגיד" וזאת ללא שמישהו בדק ממצא זה בשטח. קרבת הכשל הנטען של "פציעה בגיד" לשנאי עצמו מצביעה הסתברותית שסביר שהתחממות השנאי שסופק על ידי המבטחת היא שגרמה לשריפה. בעדותו מציין כי אין הוא יודע את גורם השריפה ואינו יודע אם השריפה ארעה כתוצאה מהתחממות שנאי. לדבריו אף אם "פצוע" ציפוי של גיד מוליך, אם הוא מצוי באוויר החופשי, לא יארע קצר אלא אם ישנם שני גידים פצועים ומוליך, או מים שיחברו בין הגידים הפצועים. 8. מנהל סניף המבוטחת מר נחמן הרשקוביץ בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע, מציין כי עבודות החשמל של הנתבע בוצעו בסניף לפני השריפה וגם אחריה. המבוטחת פנתה לקבל הצעה לביצוע מערכת כיבוי אש אך לא התקינה בסניף מערכת כיבוי שכזו. מנהל הסניף מציין כי הסניף סבל מתופעה עונתית של חדירת מים מן הגג, בדיוק באזור בו ארעה השריפה. הרטיבות גרמה לקצרים חוזרים ונשנים ולשם פתרון הבעיה הוזמנו חשמלאים שונים (לא הנתבע - ד.ג) שפתרו הבעיה באופן נקודתי מדי פעם. מנהל הסניף מפנה למכתביו מיום 3.2.00 ומיום 13.2.00 לעניין חדירת המים ונזילות מתוך מנורות "הספוט" ומצויין שיתכן והם גרמו לשריפה. בעדותו מציין כי היו שתי תקופות של חדירת מים, האחת של החורף בסוף 1998 והשניה בחורף 1999 ותחילת שנת 2000. חדירת המים היתה קיימת גם במועד עדותו והיא מהתקרה העליונה. לאחר השריפה שהסירה חלק מהתקרה האקוסטית, ניתן היה להבחין בחורים שבגג מעל התקרה האקוסטית. העד מציין כי המים טפטפו מהמנורות בתקרה ומפתח השרות בדיוק באזור ממנו פרצה השריפה.. הנזילות גרמו לקצרים ועל פי הוראת מנכ"ל המבוטחת היה מזמין חשמלאי שהוא חבר של המנכ"ל (שאינו הנתבע - ד.ג.). מנהל החנות מציין כי התריע בפני בעלי הנכס בעל פה ובכתב אודות הנזילות וגם במכתב ששלח ביום 3.2.00, למחרת השריפה, מציין הוא את הנזילות שהיו ימים ספורים לפני מועד השריפה. 9. בשלב מאוחר של שמיעת העדויות בבית המשפט הומצא דו"ח חקירת דליקה של חוקר השריפות מטעם שרותי כבאות והצלה בני ברק. הדו"ח מציין מיקום מוקד האש "מערכת חשמל של מיזוג אויר בתוך תעלה מעל לתיקרה אקוסטית" וכי "השריפה התפשטה לעבר : מערכת חשמל לתאורה". החוקר מציין כי באותו דו"ח סיבת השריפה הינה קצר חשמלי. 10. בעקבות המצאת דו"ח חקירת הדליקה של שרותי הכבאות, בעת שמיעת העדויות הוגשה חוות דעת משלימה של המהנדס סלוצקי מטעם התובעת. בחוות הדעת המשלימה הוא מציין כי לאחר שקרא את דו"ח החקירה של חוקר השריפות מטעם שרותי הכבאות כבר ב- 13.6.00 הסביר לחוקר השריפות כי נפלה טעות יסודית בדו"ח החקירה, באשר מערכת החשמל של מיזוג האויר אינה נמצאת במקום השריפה באשר בתעלות מיזוג האויר לא עוברים חוטי חשמל. לדבריו יתכן ומיקום השנאי בתוך מובלעת בקרבת תעלת המיזוג ויציאת העשן ממערכת תעלות המיזוג גרמה לטעותו של חוקר השריפות. 11. בחקירתו בבית המשפט הודה חוקר השריפות מטעם שרותי הכיבוי מר אליהו אריה, כי מאחר וראה עשן היוצא דרך תעלת מיזוג האויר, הסיק כי מקורו במערכת המיזוג מבלי שבדק את מערכת מיזוג האויר. לפי עדותו של חוקר השריפות, האש החלה מהתקרה המפרידה בין שתי הקומות, בין קומת הקרקע של אולם התצוגה של הלפרין לזאת של מטבחי טופז ומכאן שלכאורה פרצה ברצפת אולם התצוגה של המבוטחת. החוקר מציין כי התאורה לא דלקה כי זה היה באמצע הלילה אך זאת העיד שלא מתוך זכרונו. כאשר הוצג בפני העד שעובד נקיון עסק אותה עת בנקיון ובאותה עת החלה "אש עוממת" השיב החוקר" "אם היתה אש עוממת, במקרה זה לא היתה אש עוממת, כי כשהוא הוזמן כבר האש פרצה, היא לא היתה עוממת, הוא ראה את האש ועשן והריח את הריח". בהמשך תיקן והעיד כי השריפה נתגלתה מפעולת גלאי העשן. חוקר הדליקות מציין כי אם היתה השריפה כתוצאה מקצר, הרי שקצר מפיק חום גבוה וגורם לשריפה מיידית "בקצר האש מתחילה במהירות". לגבי הרעיון שמדובר בשריפה שהחלה כתוצאה מזליגת זרם מציין חוקר הדליקות "יש שריפות שמתחילות מזליגת זרם אבל זה לא במקרה הזה. זליגה קוראת במתח גבוה, במתח נמוך לא מוכר לי. אני לא יודע את התהליך של זליגה במתח נמוך. אם החיבורים הם לא חזקים ואם אתה קורא לזה זליגה אז יכול להיות. אם פצעו את החוט חשמל עצמו תוך הסרת הבידוד יכולה להיות זליגה. חוט אחד לבד לא יכול לחמם והשאלה גם איזה חוט. רק אם הוא פוגע בפאזה יכולה להיות בעיה. אני קבעתי לפי מה שהבנתי וראיתי שזה היה קצר חשמלי ומכך פרצה השריפה. האש התחילה בין שתי הקומות כלומר בתקרה של הלפרין/רצפה של טופז והעשן והאש עלו למעלה ויצאו מהקירות והרצפה של טופז. התקרה העליונה מעל מטבחי טופז לא רלבנטית". חוקר הדליקות חוזר ומציין כי מוקד השריפה היה ברור וזה רצפת אולמי טופז. 12. המסקנה מתוך דו"ח חוקר הדליקות שהיה בשטח בשעת הדליקה ואחריה כי מקור פרוץ השריפה שונה לחלוטין ממה שקבע המומחה מטעם התובעת. למעשה החוקר מציין כי האש פרצה בין קומת הקרקע לקומה הראשונה ואילו המהנדס סלוצקי מציין את מקור השריפה כתקרת הקומה הראשונה. המהנדס סלוצקי בעדותו הנוספת, לאחר המצאת דו"ח חוקר הדליקות אינו זוכר אם ראה את דו"ח מכבי האש לפני כתיבת חוות דעתו הראשונה או אחריה. 13. המהנדס סלוצקי בעדותו מציין כי למד על כך שהנתבע הוא שביצע את עבודות החשמל מפי איריס שעבדה אצל המבוטחת. הוא עצמו לא שאל את איריס, או אנשים אחרים, האם היו תקלות קודמות לשריפה במערכת החשמל לאחר השיפוץ. הוא לא מצא צורך לברר אם היו תקלות קודמות לאחר סיום עבודת הנתבע ואם חשמלאים אחרים התעסקו במערכת החשמל במקום פרוץ השריפה מאז התקנתה בידי הנתבע ועד למועד השריפה. המהנדס סלוצקי חוזר ומציין כי בכל המתקן היתה נקודת כשל אחת ויחידה וזאת הנקודה שבה הותך מוליך הנחושת. לדבריו, כאשר קיים כשל בבידוד של המוליך ויש חום, או לחות, או נזילת מים, הדבר יכול להיות סיבה לארוע השריפה. יש לציין כי הכשל בבידוד לא היה בחיבור של הגידים למהדק בשנאי. המהנדס סלוצקי מציין כי מפסק זרם דלף אינו מגן כנגד התחשמלות. כדי להפעיל מפסק הפחת צריך זליגה מינימלית של 30 מילי אמפר ואם אין זליגה המגיעה לסף זה מפסק הפחת לא ינתק את החשמל. 14. השמאי מטעם התובעת מר אריה פלינר בעדותו מציין כי לא בדק אם מערכת התאורה טופלה בין מועד השיפוץ שנעשה בסניף המבוטחת לבין מועד השריפה. 15. לא הוכח בפני בית המשפט כי הנתבע הוא זה שגרם במעשה או מחדל לפרוץ השריפה ומסקנה זו עולה מהראיות שבפני בית המשפט. הנתבע אמנם התקין את מערכת החשמל לרבות התאורה בסוף 1998, אולם לאחר שסיים את מלאכתו היו תקלות רבות במערכת החשמל אשר התבטאו בנזילות מים ובקצרים אשר הצריכו תיקונם על ידי חשמלאים אחרים ולא בידי הנתבע. תקלות אלו היו בדיוק באזור בו פרצה השריפה לטענת המומחה מטעם התובעת. יש להזכיר כי הנתבע טען כי אחרים טפלו במערכת החשמל אחריו וטענה זו התחזקה בעדות מנהל סניף מטבחי טופז. חוקר השריפות שהיה במקום תוך כדי השריפה מציין כי השריפה החלה ברצפת סניף המבוטחת ולא בתקרת סניף המבוטחת, ואילו המומחה מטעם התובעת, שלא היה בשעת השריפה, מציין כי השריפה החלה בתקרת סניף המבוטחת. אין בידי בית המשפט להכריע בסוגיה זו באשר על פני הדברים יש עדיפות לנוכחות חוקר השריפות בשעת השריפה ומייד לאחריה לעומת המומחה מטעם התובעת שהיה במקום לאחר כבוייה. עובד הנקיון שהיה בסניף המבוטחת בשעת פרוץ השריפה ויכול היה להביא פרטים טובים ומדוייקים לגבי מוקד השריפה, לא הובא לעדות על ידי התובעת והמומחה מטעם התובעת לא תשאל אותו כלל. כפי שהובהר בתצהירו ומעדותו של מנהל סניף מטבחי טופז באזור בו פרצה לטענת התובעת השריפה, היו נזילות מים רבות דרך גופי התאורה שמעל אחד מהם פרצה השריפה. לצורך תיקונם של הליקויים הובאו חשמלאים מלבד התובע. (סעיפים 4 - 5 לתצהירו עמ' 67 לפרוטוקול מיום 3.12.03). המומחה מטעם התובעת אינו מתייחס כלל לסוגיה זו, כמו שאינו מתייחס, באשר לא ידע, כי חשמלאים נוספים טפלו בחשמל עקב קצרי חשמל שארעו מעת לעת עקב נזילות מים מהתקרה. לכן כל ההנחה שהניח המומחה שהנתבע גרם לפציעת גידי מוליכי החשמל שהביאה לזליגת חשמל אין לה על מה להשען. חיזוק לכך נמצא גם בכך שבמקומות אחרים שעבד הנתבע לא היו "פציעות" בבידוד גידי החשמל (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 3.12.03). בנוסף, המומחה מטעם התובעת מונה את כל הליקויים שמצא במערכת החשמל מבלי שהם כלל רלבנטיים לארוע השריפה. הנתון היחיד הרלבנטי הינו זליגת החשמל והתחממות התיל המוליך ולכן חיבור חוט הארקה לשנאי אינו רלבנטי לעצם פרוץ השריפה, מה גם שהמומחה מטעם התובעת בעצמו מאשר כי החשמל נותק ומערכת ההגנה פעלה כשורה. גם החיבור של זוג גידים לתוך מהדק השנאי אינו רלבנטי למקרה שבפני באשר אין טענה ולא הוכח כי החיבור היה רופף או כי במקום זה היה כשל שהביא לשריפה. המהנדס סלוצקי טוען כי מדובר באזור סכנה מוגבר ולכן היתה צריכה להיות צנרת או גידים שהבידוד כבה מאליו. מעבר לכך שלא הוכח כי צנורות מיזוג האויר בין מוקד האש והם נצתו. הטענה של אזור סכנה מוגבר הינה טענה בעלמה. המומחה מטעם התובעת מציין בחוות דעתו כי התפתחות האש היתה בבידוד על גבי הגידים וכל יתר הנזקים שהתחוללו היו בשל פיח אשר נוצר בעת שריפת הבידוד. המהנדס סלוצקי בסעיף 4 לחוות הדעת כותב כי במערכת מיזוג האויר לא התחוללה שריפה והיא נפגעה חיצונית מהשריפה אשר התחוללה בסביבתה לרבות שריפה של מספר צינורות שרשורים סמוך למוקד. לא הובאה ראיה כי צנורות מיזוג האויר היו מוליכי האש אלא שהוכח בפני בית המשפט כפי שקבע המהנדס סלוצקי : "...סביר מאד להניח שבעקבות העשן אשר התפזר משנאי המתח שממנו החלה השריפה נגרמה פליטת עשן דרך פתחי מיזוג האויר". יוער כי המומחה מטעם התובעת כשנוח לו קובע כי האש פרצה כפי שסובר המומחה מטעם הנתבע בשנאי וכשנוח לו מצביע על הקצר בתיל המוליך מספר סנטימטרים מהשנאי מבלי שידייק ויאחוז בגרסה אחת סדורה. באמרת אגב אציין כי המדובר בשריפה שפרצה בליל חורף ומששני המומחים מסכימים כי רטיבות או לחות יכולים להביא במגעם עם חוטי החשמל לפרוץ השריפה, קיימת סבירות שזו הסיבה לשריפה באשר פגעה בגידים הפצועים ולא הוכח כי הפציעה של הגיד ארעה בשל מעשיו של הנתבע, נדחית התביעה. המבוטחת לא דאגה להתקנת אמצעי כיבוי בין קבועים ובין ניידים שהיו יכולים למזער את הנזק וגם בכך התרשלה. לאור האמור התביעה נדחית והתובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חשמלשריפה