מכרז ערבות בנקאית

החלטה זוהי בקשה למתן צו זמני שנושאה מכרז 1/2001 שפורסם על ידי המועצה המקומית מגאר (להלן: "המועצה") שהוגשה ביום 17/10/01. בבקשה מבוקש להורות על המועצה להימנע מהתקשרות ו/או העסקת המשיב מס' 2, שהמועצה הכריזה עליו כמי שזכה במכרז, וכן להורות כך את המשיב מס' 2. בו ביום ניתנה החלטה להשאיר את הסטטוס קוו בעניין המכרז עד לבירור הבקשה במעמד כל הצדדים. בבקשה שהתבררה ביום 31/10/01 טענו הצדדים כדלקמן: ב- 20/8/01 או סמוך לכך פירסמה המועצה את המכרז הנ"ל בו הזמינה את ציבור הקבלנים להגיש הצעות לביצוע עבודות בדרך 34 + 35 בשכונת "ראס אלח'אבייה" שבכפר מגאר. בין התנאים להשתתפות במכרז היה תנאי שאין מקום לדון בהצעה כלשהי, אם לא תצורף אליה ערבות בנקאית בגובה 5% מסכום ההצעה. המועצה החליטה כי המשיב מס' 2 זכה במכרז. מבירור שעשה המבקש עלה כי המשיב 2 לא המציא ערבות בנקאית אלא שלח הודעה בה הוא מקפיא את סכום הערבות הבנקאית בתוך כספים שהמועצה חבה לו במקום הערבות הבנקאית. המבקש טוען כי פעולת הקפאה כנ"ל מנוגדת לתנאי ברור וחד משמעי של המכרז בו נתבקשה הפקדת ערבות בנקאית; כי במועד הגשת הצעתו של המשיב 2 לא היו חשבונות מאושרים מהם ניתן להסיק כי המועצה חבה למשיב 2 כספים בגובה הערבות הבנקאית; כי המשיב 2 הגיש הצעות ל- 4 מכרזים שונים שפורסמו על ידי המועצה כולל המכרז נשוא בקשה זו ובכולם שלח הודעות הקפאה וכי הסכומים שהגיעו לו מהמועצה לא הגיעו לסכום הודעות הקפאת הכספים במכרזים השונים כתחליף לערבויות הבנקאיות. המבקש טוען לפיכך כי זכיית הצעתו של המשיב מס' 2 פוגמת קשות בעיקרון השווין וטוהר המידות וכן בעקרונות היסוד של דיני המכרזים. בתנאי המכרז צוין במפורש כי לא תידון הצעה שלא תצורף אליה ערבות בנקאית. על פי הפסיקה רק טעות טכנית ברורה על פני הערבות הבנקאית יכולה להכשיר הצעה, וכאשר הכשרת הטעות, הסטיה מהערבות הבנקאית הנדרשת מחייבת ראיות חיצוניות אין להשלים עם הטעות - הזכיה (מבני פלס חברה הנדסית לבניין ופיתוח בע"מ נ' עירית נהריה ואח' פד"י ל"ו (2) 472 - 475). בירור "הודעת הקפאת הכספים" של המשיב 2 מחייבת שורה ארוכה של בירורים לרבות חשבונות המשיב 2 אצל המועצה ולכן אין לומר שמדובר בסטיה מהערבות הבנקאית שאינה מחייבת בירור חיצוני. מנגד, טוענים המשיבים כי הקפאת כספים שהמזמין חייב למציע באמצעות הודעת הקפאה הינה הליך חוקי לחלוטין וכוחה של הודעה כנ"ל אינו פחות מצירופה של ערבות בנקאית. הם מסתמכים על בג"צ 203/75 בן יקר נ' המועצה המקומית באר טוביה פד"י כ"ט (2) 707 שם נאמר כי הפקדה במזומנים אינה פחות טובה מערבות של החוב המגיע למציע מאת בעל המכרז ואין בכך כדי לפגוע בעיקרון השווין כלפי המציעים שאינם נושיו של בעל המכרז. למשיב היו חשבונות מאושרים על ידי גזבר המועצה בעת הגשת הודעת ההקפאה על סך 257,000 ₪ וסכום החשבונות המאושרים גבוה יותר מסכום ההודעות הכלליות של ההקפאה בארבעת המכרזים של המועצה בהם השתתף המשיב 2. 1. בתצהיר תשובה שהוגש על ידי יו"ר ועדת המכרזים נעשה תיקון להצהרה כי סכום החשבונות המאושרים גבוה יותר מסכום ארבעת הודעות ההקפאה של המשיב 2 שהשתתף כאמור בארבעה מכרזים. צוין שם כי לגבי המכרז הרביעי שמספרו 2/2001 לא הספיקו הכספים שעמדו לזכותו במועצה לכסות את הערבות והוא הגיש ערבות בנקאית בגובה סכום ההצעה, דהיינו על סך 66,000 ₪. 2. כאמור, היום האחרון להגשת ההצעות במכרז היה 28/8/01, וביום זה הוגשו ההצעות. לכתב התשובה מטעם המשיב 2, צורף תצהיר מ- 25/10/01 בו טען המשיב כי קיימים חשבונות מאושרים גבוהים יותר מסכום ההודעות הכללי ביתר המכרזים. הוא צירף לתצהירו את העתקי החשבונות הללו. בחשבון החלקי מס' 1 (ריכוז) נרשם כי "אישור בחשבון זה הינו לכמויות ומחירים בלבד, מחירי החריגים, תוספות וכמויות מעל 25 אחוז מכמות החוזה טעון אישור לפי הצעת מחיר. תשלום בגין חשבון זה יאושר על ידי גזבר המועצה לאחר מילוי התחייבויות הקבלן למועצה בגין האמור בחוזה". תאריך החשבון הינו 8/8/01 וחתום לידו סאלח סאלח, מהנדס. לא מופיע על גבי החשבון אישור של החשבון הנ"ל. לעומת זאת, בתצהיר התשובה של המועצה שהוגש ב- 29/10/01 מופיעות על גבי אותו חשבון המלים הבאות: "מאשר לתשלום חתימת הגזבר מ. גאנם זמן פרעון 30/9/01". תמוה בעיניי שהחשבון הזהה עם המלים "מאשר לתשלום" לא הומצא בתצהירו של המשיב 2 אלא שם הומצא החשבון שהמלים "מאשר לתשלום" אינן מופיעות עליו. שאלה היא, מתי הושמו המלים הללו ומדוע לא צירף המשיב 2 את החשבון המאושר לתשלום כאשר הגיש את תצהירו ב- 25/10/01. 3. מכל מקום, כאמור, היום האחרון להגשת ההצעה יחד עם הערבות הבנקאית היה 28/8/01. הערבות הבנקאית תופסת מיום הגשתה. פירושו של דבר שעליה לעמוד לפרעון מיום הגשתה. הודעת ההקפאה של חוב המשיב 2 למועצה מתייחסת לחוב שזמן פרעונו רק ב- 30/9/01 ומכאן שעל פניה אין הודעת ההקפאה שווה לערבות הבנקאית שכן כאמור הערבות הבנקאית תוקפה מ- 28/8/01 ואילו הודעת ההקפאה מקבלת תוכן ממשי רק מזמן הפרעון שהוא כעבור חודש. הבדל זה פוגע בעליל בעיקרון השוויון. 4. מסקירת הפסיקה עולה כי מעטים מאוד המקרים בהם הוכשרה סטיה מדרישת ערבות בנקאית והוכשרה ערבות פגומה. בתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח-1987, בצו המועצות המקומיות (א) תשי"א-1950 (תוספת רביעית) ובצו המועצות המקומית (מועצות אזוריות - תוספת שניה) בסעיף 10 שעניינו מסמכי מכרז - נמנית הערבות בין מסמכי המכרז. אכן, בפסק הדין שצוטט ע"י המשיבים בג"צ בן יקר, השתמש כב' השופט ברנזון במבחן התכליתי וכתב שם ש: "כיוון שתכליתה של ערבות בנקאית אינה אלא לתת בידי בעל המכרז ערובה ודאית ובטוחה ככל האפשר במקרה שהמציע יחזור בו מהצעתו ויימנע מלקבל את הערובה, אין ספק שהפקדה במזומנים אינה פחות טובה מערבות כזאת". בספרו של ש. הרציג דיני מכרזים נאמר בהתייחסות למבחן זה כי לא זכה לפיתוח בפסיקה וכיום ניתן לומר שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים. החריג היחיד הקיים על פי הפסיקה היום הינו החריג שנקבע על ידי כב' השופט ברק בפסה"ד מבני פלס, דהיינו טעות קולמוס בלבד בנוסח הערבות הבנקאית. 5. בשנים האחרונות המגמה הינה להקפיד בצורה מוחלטת ודווקנית על קיום תנאי הערבות וזאת כדי לשמור על השוויון בין המציעים השונים ולמנוע היווצרות של פרצות ותמרונים בקיום תנאי הערבות ככתבם וכלשונם ובמועדם. (בג"צ 788/76, 376 גוזלן ואח' נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פד"י ל"א (1) 505. הסיבה לכך נעוצה, בין היתר, לא רק בכך משום שעסקינן במועצה ציבורית שההגינות וטוהר המידות חייבים להיות נר לרגליה בהתיחסותה לכל המשתתפים במכרז אלא משום שתנאי המכרז הינם גם תנאים בין כל המשתתפים בינם לבין עצמם וזכותו של כל אחד מהם שכל האחרים יקיימום ככתבם וכלשונם. 6. ההלכה כיום היא כי במקרה בו נדרשת העמדת ערבות בנקאית במכרז חובה על המשתתף במכרז להגיש עם הצעתו ערבות בנקאית (בג"צ 789/79 האחים ברשי בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם). בית המשפט פסק שם כי מקום שבהצעה למכרז צורף צ'יק עצמי או מזומן במקום ערבות כנדרש בתנאי המכרז - יש בכך כדי לפסול את ההצעה מאחר ולא עמדה בתנאי המכרז. 7. הקפדה על עמידה בתנאי הערבות הבנקאית נובעת מכך שבערבות זו יש כדי להצביע על רצינותו של המציע במכרז ועל חוסנו הכלכלי. כאשר משתתף אחד אינו ממציא ערבות בנקאית ובוחר לבצע "הקפאת כספים" של חובות המגיעים לו אצל המציע, יש בכך כדי לעורר ספק מה בחוסנו הכלכלי. 8. העמדת ערבות בנקאית איננה שקולה לקבלת אישור מהרשות המקומית על הקפאת כספים ולפיכך היא פוגעת בעיקרון השויון בין המשתתפים. האחד טורח להשיג ערבות בנקאית במועד ולהוציא הוצאות כספיות הדרושות לכך, והשני לא. ערבות בנקאית הינה אוטונומית לכל דבר והמועצה יכולה לפנות לבנק ולדרוש את העברת הכספים כל אימת שהמציע לא עמד בהתחייבויותיו בעוד שהקפאת כספים איננה אוטונומית. המועצה רשאית להעלות טענות קיזוז בגין ביצוע העבודות שנעשו על ידי המציע וכאמור גם בנוסח האישור קיימת הסתייגות לגבי הסכום שאושר באופן שניתן להבין שלמרות האישור יכולות לבוא בשלב מאוחר יותר הסתייגויות. הסכום שהוקפא שייך למשיב ולפיכך הן המועצה והן נושים אחרים של המשיב יכולים לעקל אותו (אינני מקבלת את המסמך של "המחאת חוב" שהוגש על ידי המועצה לאחר גמר הדיון). 9. לאור הנימוקים שציינתי לעיל, לא נראה לי כי יהא זה משיקולים של צדק ושל חוק שאין מקום להתערב בהחלטת המועצה להעניק הזכייה במכרז למשיב מס' 2. אי לכך, אני משאירה את הצו הזמני שנתתי ב- 17/10/01 על כנו. אני מורה, כאמור בבקשה למתן צו מניעה זמני, על המשיבה 1 להימנע מהתקשרות עם המשיב מס' 2 ו/או עם צד כלשהו, בחוזה כלשהו, על סמך מכרז 1/2001 שפורסם על ידה ו/או להימנע מעבודות כלשהן בפרוייקט נשוא המכרז, ו/או להימנע מהעסקת צד כלשהו, לרבות המשיב מס' 2, מעבודה כלשהי בפרויקטים נשוא המכרז, כל עוד לא החליט בית המשפט הנכבד אחרת. וכן על המשיב 2, להימנע מנקיטת צעד כלשהו המבוסס על המכרז ו/או הקשור בפרוייקט נשוא המכרז, ו/או על תוצאות המכרז דהיום, ו/או המורה לו להימנע מהתקשרות עם המשיבה מס' 1 בחוזה ו/או בהתקשרות אחרת כלשהי, המבוססת ו/או הנובעת מהמכרז הנ"ל ו/או הקשורים לפרוייקט נשוא המכרז. מכרזערבות בנקאיתבנקערבות