פסק דין א. ההליך. זו היא עתירה מנהלית לביטול חלק מהחלטת ועדת המכרזים של עיריית סכנין (להלן: "הועדה") מיום 1.9.01 (להלן: "ההחלטה הראשונה"), לפיה הוחלט לפסול את הצעת העותרת ולבטל אותו חלק במכרז הפומבי מס' 6/2001 (להלן: "המכרז") למתן שירותי הסעות לתלמידים ו/או עובדי הוראה לשנת הלימודים תשס"ב עם אופציה לשנתיים נוספות שהוצא על-ידי משיבה 2 עירית סכנין (להלן: "העיריה"), הדן ומתיחס לקווים בעלי מספרים סידוריים 9-11 (להלן: "קווי האוטובוסים") ולצאת בנוגע לקווים אלה במכרז חדש. כמו כן, מתבקש ביטול החלטת הועדה מיום 15.9.01 (להלן: "ההחלטה השניה") שחזרה בה מפסילת הצעת המשיבה 2 - חברת טיולי נהר הירדן (להלן: "הירדן"), הכשירה את הצעתה ובחרה בה כזוכה במכרז. עוד באותו יום אישר ראש העיריה את ההחלטה השניה וביקש להכין הסכמים עם המציעים (תצהיר שאדי גנטוס ס' 21). הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו תהא זכות לעיריה לחתום על הסכם עם הזוכה ירדן, אך הסכם זה יהיה כפוף לכל החלטה אחרת שתינתן על-ידי בית-משפט זה. ב. העובדות. המכרז התיחס ל- 11 קווים שונים. לפי תנאי המכרז יכול כל מתמודד להציע הצעות לגבי חלק מהקווים או לגבי כולם. ההסעות בקווים 1-8 במכרז היו אמורות להתבצע באוטובוסים זעירים ו/או מיניבוסים ו/או רכב עם מעלון, אולם ההסעות בקווים 9-11 היו אמורות להתבצע על-ידי אוטובוסים בעלי תפוסה של עד 50 תלמידים. בסעיף 2 לתנאי המכרז נקבעו תנאי סף להשתתפות במכרז כדלהלן: "רשאים להשתתף במכרז זה אזרחי ישראל ותאגידים הרשומים, כדין, בישראל העומדים בכל התנאים המצטברים שלהלן: א. 1. הינם רשומים, כדין, כמשרד ל"הסעות" ו/או ל"הובלות" כמשמעו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה1985-. יש לצרף רשיון בר תוקף. 2. בעלי מוניות המעונינים להשתתף במכרז יוכלו לעשות זאת בתנאי שיציגו "רשיון הסעה" בתוקף מטעם משרד התחבורה. ב. בידם רשיון בר תוקף, על שמם, מאת המפקח על התעבורה, שהינם מורשים להסיע בשכר על פי תקנות משרד התחבורה והוראות הבטחון והבטיחות של משרד החינוך והתרבות. יש לצרף להצעה צילום מרשיונות הרכב המיועדים להסעה לפיהם כלי הרכב רשומים כרכב המורשה להסיע נוסעים בשכר. ג. בבעלותם או שבמשרדם רשומים כלי הרכב בכמות הדרושה לביצוע ההסעות לגבי המסלולים להם ניתנה על ידם הצעת מחיר. תשומת לב הקבלנים מופנית בנושא זה לפרק 4 בחוזה, לפיו ניתן למסור עבודה לקבלן משנה בתנאי שיעמוד בכל התנאים הנדרשים ובתנאי שניתנה לכך הסכמת הרשות המקומית, מראש ובכתב. כמו כן, תשומת לב הקבלנים מופנית לדרישה כי אם קבלן מסויים יזכה במסלולים בהיקף רחב יותר מכפי שמאפשרת כמות כלי הרכב הנמצאים בבעלותו, ולשם כך יהיה עליו להעסיק קבלני משנה, יהיה עליו להצהיר על כוונתו זו מראש, ולציין זאת מפורשות בהצעתו. על המשתתפים לצרף צילום רשיון רכב תקף המאשר את בעלותם על כלי הרכב. ד. הינם מעסיקים קצין בטיחות בתעבורה בעל כתב הסכמה וכתב מינוי מטעם מנהל גף קציני בטיחות בתעבורה במשרד התחבורה על פי תקנות התעבורה. על המשתתפים לפרט את שמו המלא, מס' תעודת הזהות, כתובתו ומס' רשיון קצין הבטיחות, בנספח ג' לחוזה, ולצרף את צילום רשיון קצין הבטיחות בתעבורה. בסעיף 3.2 לתנאי המכרז המדבר על תוכן ההצעה, נאמר: "המחיר בהצעה יכלול את ההוצאות, מכל מין וסוג שהוא, הכרוכות במתן שירותי ההסעה והמשתתף לא יהא זכאי לכל תשלום נוסף מעבר למחיר שיקבע בהצעתו. בהצעה יפורטו מספר כלי הרכב, סוגם, והמחיר המבוקש לכל כיוון". סעיף 3.4 קובע: "המחירים שיצוינו על ידי המשתתף בהצעתו יהיו נכונים למתן שירותי הסעות במשך שנת לימודים אחת מיום 1.9.2001 ועד ליום 30.6.2002 בהתאם לכל אחד מהמסלולים המפורטים במפרט הסעות ומחירים. במקרה של חודשי לימודים נוספים (יולי-אוגוסט) לתלמידי החינוך המיוחד בחופשת הקיץ מתחייב המסיע להמשיך לבצע את ההסעות באותם תנאים. למחירים שיוצעו על ידי המשתתף בהצעתו יתווספו רק ההתייקרויות שתאושרנה על ידי התחום להסעות והצטיידות במשרד החינוך והתרבות, בכפוף להנחיות המינהל לכלכלה ולתקציבים במשרד החינוך ואגף התקציבים במשרד האוצר ו/או המפקח על התעבורה במשרד התחבורה בגין התקופה שלאחר יום 1.8.2001". באשר לחובת צירוף ערבות בנקאית נקבע בסעיף 4.1 כדלקמן: "ערבות בנקאית שהוצאה על ידי בנק, לבקשת המשתתף, בסכום השווה ל- 10% מסכום ההצעה לא כולל מע"מ, ובכל מקרה לא פחות מ- 5,000 ש"ח. "סכום ההצעה" לענין סעיף זה משמע - התשלום היומי בכל אחד מהמסלולים להם הוגשה הצעה X 220 יום. הערבות תהא צמודה למדד המחירים לצרכן (כללי), לפקודת הרשות המקומית, בהתאם לנוסח הערבות הרצ"ב (נספח ה') קיום תנאי המכרז, בתוקף לתקופה של 90 יום מהמועד האחרון להגשת הצעות במכרז. הרשות המקומית תהיה רשאית להגישה לגבייה כל אימת שהמשתתף לא יעמוד בהתחייבויותיו על פי תנאי מכרז זה. אי המצאת ערבות בנקאית, כאמור, תביא לפסילת ההצעה. ערבות זו תוחלף בעת חתימת החוזה בערבות המפורטת בסעיף 7.7 לחוזה". בסעיף 10.2 הנוגע לבחינת ההצעות נאמר: "הרשות המקומית רשאית לא להתחשב כלל בהצעה שהיא בלתי סבירה מבחינת מחירה לעומת מהות ההצעה ותנאיה, או בשל חוסר התייחסות מפורטת לסעיף מסעיפי המכרז שלדעת הרשות המקומית מונע הערכת ההצעה כדבעי". סעיף 10.3 קובע: "אין הרשות המקומית מתחייבת לקבוע את ההצעה הזולה ביותר, או כל הצעה שהיא כזוכה. כן רשאית הרשות המקומית לפצל את הזכייה בין מספר המשתתפים". על המשתתפים במכרז היה לחתום על טופס "הצהרת המשתתף" הכוללת את האימרה הבאה: "אנו מצהירים, כי אנו עומדים בכל התנאים הנדרשים מהמשתתפים במכרז כי הצעתנו זו עונה על כל הדרישות שבמסמכי המכרז, וכי אונ מקבלים על עצמנו לתת את שירותי ההסעה בהתאם לתנאים שבמסמכי המכרז". הקווים 9-11 תוארו במסמך העיריה הנקרא "קווי ההסעות - אגף החינוך והתרבות תשס"ב" כדלקמן: "9. קו מסח'נין למשגב: הסעת תלמידים מסח'נין למשגב באוטובוס עד 50 תלמידים הלוך וחזור. 10. קו מסח'נין לאעבלין: הסעת תלמידים מחוננים מסח'נין לאעבלין באוטובוס עד 50 תלמידים הלוך וחזור, יום אחד בשבוע. 11. הסעת תלמידי תיכון, באוטובוס עד 50 תלמידים הלוך וחזור". העותרת היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית והסעה מיוחדת באוטובוסים זעירים. ירדן הגישה אף הצעה במכרז הנ"ל. משיב 3 (להלן: "מונג'ד") הינו תושב סכנין. עם פתיחת תיבת ההצעות ביום 25.8.01, התברר, כי למכרז ניגשו שלוש מתמודדות. העותרת, הגישה הצעה לגבי כל 11 הקווים. עם זאת, היא ציינה, שאת הקווים 9-11 היא תבצע באמצעות קבלני משנה. היא צירפה אישור של חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע"מ (להלן: "חברת הנסיעות") שבו נאמר, כי במידה והעותרת תזכה "אנו נגבה אותה בכל כמות של אוטובוסים - -". עוד היא צירפה להצעתה, רשיון להפעלת משרד להסעות מיוחדות באוטובוסים זעירים. ירדן הגישה הצעה בקווים 9-11 בלבד. חברה שלישית הגישה הצעה לגבי קווים 1-8 בלבד. קווים שאינם נשוא העתירה הנוכחית המתמקדת בקווים 9-11 בלבד. הצעת העותרת בקווים 9-11 היתה זולה בהרבה מהצעת ירדן. שלוש ההצעות הועברו לחוות דעת משפטית של עו"ד מוחמד אבו-יונס. הוא המליץ בין היתר, לפסול את הצעת ירדן בשל צירוף ערבות בנקאית בסכום חסר. הוא הציע גם לפסול את הצעת העותרת לגבי קווים 9-11, עקב חוסר רשיון הפעלה להסעות מיוחדות באוטובוסים ממשרד התחבורה והסתפקות בהצגת רשיון להפעלת הסעות מיוחדות באוטובוסים זעירים בלבד. בהחלטה הראשונה מיום 1.9.01 של ועדת המכרזים היא החליטה לאמץ את חוות הדעת של עו"ד אבו יונס, בין היתר, לפסול את הצעת ירדן ולפרסם מכרז חדש לגבי מסלולים 9-11. בין העיריה לבין העותרת נחתם חוזה לגבי קווים 1; 2; 4-8. ביום 10.9.01 נטל מונג'ד את הערבות הבנקאית שהגישה ירדן. ביום 15.9.01 התקיימה ישיבה נוספת של הועדה. בינתיים, התחלף היועץ המשפטי והיועץ המשפטי החדש עו"ד גנטוס, המליץ לבטל את ההחלטה הראשונה של הועדה בכל הקשור לירדן, שכן הוא סבר שהערבות הבנקאית עונה על הדרישות. עם זאת, סבר שאם תאומץ הצעת ירדן, יהיה על הועדה לנמק החלטתה נוכח המחירים הגבוהים יחסית שבהצעת ירדן. ועדת המכרזים החליטה להמליץ על קבלת הצעת ירדן שלמרות שהינה ההצעה היחידה היא כשירה, ועם זאת הוחלט על מינוי ועדת משא-ומתן שתפעל להורדת המחירים שלו. נוהל משא-ומתן עם ירדן שהבשיל לכלל הסכמה. ירדן הוכרזה בישיבה מיום 22.9.01 כזוכה והחל מ- 21.9.01 החלה ירדן לבצע את ההסעות בקווים 10-11. העיריה החליטה כמו כן (ואין חולק כי הדבר נעשה מטעמים עניניים), שלא לבצע ההסעות בקו 9 באמצעות אוטובוסים, אלא באמצעות טרנזיטים. העותרת מבצעת למעשה קו זה. ג. עיקרי טענות העותרת. 1. הצעת העותרת היא כשרה, שכן בתנאי המכרז מותר לבצע את ההצעות באמצעות קבלן משנה בהתמלא תנאים מסוימים שכולם התקיימו במקרה הנוכחי. 2. הצעת ירדן פסולה, מאחר ודבקו בה תרמית והונאה. הצעת ירדן היא פיקציה ובפועל מונג'ד הוא זה האמור לבצע את ההסעות בקווים 9-11. העותרת הזמינה דו"ח של חברת חקירות אשר קבע ממצאים אלה: ביום שישי, ה- 5.10.01 בוצעה הסעת התלמידים בקו 10 באוטובוס שבבעלות מונג'ד, נושא לוחית רשוי מס' 87-560-00 והרשום בחברת הסעות צלמון בע"מ. האוטובוס חונה סמוך לביתו של מונג'ד. באותם זמנים רלוונטים, בעוד מונג'ד מסיע באוטובוס שאינו רשום כלל על שם ירדן, וממילא לא נכלל בין האוטובוסים אותם הציעה ירדן בהצעתה, היו האוטובוסים שנותרו עדיין בבעלותה ובחזקתה של ירדן, עסוקים באיסוף עובדים מאיזור דיר-חנא, עראבה וסחנין והסעתם לבתי המלון בטבריה. בצהרי אותו יום, בוצעה ההסעה על-ידי האוטובוס הנ"ל, כשהוא נהוג בידי אחיו הצעיר של מונג'ד. באותם שעות היו האוטובוסים של חב' נהר הירדן עסוקים עדיין בהחזרת הפועלים ממלונות טבריה לכפרי האיזור. בבוקר יום שבת, ה- 6.10.01, בוצעה הסעת התלמידים בקו 11 על-ידי אותו אוטובוס מס' 87-560-00 נהוג בידי מונג'ד בכבודו ובעצמו. לא זו אף זו, מסתבר, כי מתוך ארבעת האוטובוסים שירדן הציגה בהצעתה כאוטובוסים המתעתדים לבצע את ההסעות, שלושה נמכרו זה לא מכבר לצדדים שלישיים זרים, החזקה בהם הועברה זה מכבר, שניים מהם מבצעים בשעות הרלוונטיות הסעות פועלים מכפרי האזור לנהריה ואילו אוטובוס שלישי שנמכר לתושב מזרח י-ם מבצע הסעות באזור רמאללה. עוד התברר, כי אחד מארבעת האוטובוסים שהוצג בהצעת המשיבה, שכאמור, עסקה בקווים בעלי תפוסת 50 תלמידים לאוטובוס, אינו אוטובוס כלל אלא מידיבוס בעל מספר מקומות מקסימלי של 26 תלמידים. נראה, כי באותו יום שבת, חש מונג'ד או מי מטעמו כי מתבצעים עיקובים ו/או תצפיות על מעשיו, שכן באותו היום התקשר מונג'ד למנהל העותרת עימאד (להלן: "עימאד"), איים עליו, דרש במפגיע להפסיק את התצפיות עליו, ואף דרש את סרטי ההקלטה ותשלילי הצילום. התפתחות זו גם מסבירה את העובדה התמוהה, כי לאחר שבבוקר יום השבת בוצעה ההסעה באוטובוס הרשום על שם הסעות צלמון בע"מ, לפתע בצהרי היום בוצעה ההסעה על-ידי אוטובוס מספר 37-881-00 השייך לירדן, האחרון מתוך הארבעה שהוצעו על-ידי ירדן שנותרו בבעלותה. 3. ירדן באמצעות מונג'ד, נטלה חזרה את הערבות הבנקאית והחזירה אותה לבנק מרכנתיל. 4. הערבות הבנקאית שהוגשה על-ידי ירדן פגומה, שכן הוגשה בסכום חסר. ירדן לא תקפה את סבירות תנאי המכרז באשר לדרך חישוב הערבות הבנקאית. לגבי הדרך הנכונה לחישוב סכום הערבות הבנקאית הנדרשת יש להעדיף את חוות הדעת של עוה"ד אבו-יונס על זאת של עו"ד גנטוס. 5. הועדה שקלה שיקולים זרים, תוך שחבריה נתונים ללחצים פוליטיים מכיוונים שונים. 6. בהנחה שתיפסל הצעת ירדן והצעת העותרת תשאר כהצעה יחידה, עדיין יש לקבל את הצעתה, שכן הכלל שפותח בפסיקה הוא שיש לקבל גם הצעה יחידה בנתון למקרים חריגים. מה גם שבמקרה הנוכחי הצעת העותרת נמוכה בעשרות אחוזים מזו של ירדן ונוכח היריבות המרה בין מציעים אלה אין חשש לקנוניה בין המציעים. 7. מאידך, אם תוכשר הצעת ירדן, יש להעדיף את הצעת העותרת בשל פער המחירים המשמעותי בין הצעתה לזו של ירדן. 8. אם תפסל הצעת העותרת והצעת ירדן תשאר כהצעה היחידה, הרי החריג שלפיו יש לפסול את הצעתה הוא כאשר מן הנסיבות עולה המחיר המוצע על מחיר השוק. ד. טענות המשיבים. 1. בדין נפסלה הצעת העותרת, באשר לאוטובוסים הציבוריים שהיא הציגה יש רישון לסיור ולא להסעה מיוחדת. הסעות תלמידים אינן הסעות סיור אלא הסעות מיוחדות. 2. קו 9, הומר מקו המבוצע באוטובוסים, לקו המבוצע באוטובוסים זעירים והוא מבוצע הלכה למעשה על-ידי העותרת. 3. בהתאם לסעיף 2א'1 לתנאי המכרז, על המשתתף במכרז להיות רשום כדין כמשרד להסעות להובלות. הרשיון ניתן לגבי סוג רכב ספציפי ואין מדובר ברשיון כללי, לכן, הדרישה מן העותרת כי יהיה לה רשיון להסעות מיוחדות באוטובוסים מעוגנת בחוק. יש שני סוגי רשיונות להסעות מיוחדות: האחד, מתיחס לאוטובוסים זעירים ואחד לאוטובוסים ומאחר ולעותרת אין רשיון להסעות מיוחדות באוטובוסים, אין היא עומדת בתנאי המכרז. 4. ברשות העותרת אין גם מספר מספיק של אוטובוסים בכמות הדרושה לביצוע ההסעות נשוא הדיון. היא גם לא יכולה לרשום אוטובוסים במשרד, מן הטעם כי אין ברשותה רשיון להסעות מיוחדות באוטובוסים. 5. אין העותרת יכולה להסתמך על קיומה של החברה מנצרת. העסקת קבלן משנה מתאפשרת רק לאחר שהמציע זוכה במכרז לפי נתוניו הוא. העותרת גם לא הגישה להצעתה מסמכים מהם עולה, כי קבלן המשנה עומד בתנאים הנדרשים. 6. אין מקום לפסול את הצעת ירדן. בענין זה רשאית היתה הועדה, בטרם הגישה את המלצותיה לראש העיריה, לשנות את דעתה תוך הסתמכות על חוות דעת שונה. הפרשנות שניתנה בחוות הדעת השניה לסעיף בתנאי המכרז המדבר על חישוב ערך ההצעה לענין גובה הערבות הבנקאית, היא הפרשנות הנכונה ולא זו שניתנה בחוות הדעת הראשונה. ה. דיון ומסקנות. דין העתירה להדחות. ואלה נימוקי: 1. כעקרון, בית-המשפט לענינים מנהליים, כמוהו כבג"צ, אינו ממהר להחליף את שיקול דעתו במקום זו של הרשות המנהלית שהחלטתה עומדת למבחן הביקורת השיפוטית. 2. כלל נוסף שיש להביאו בחשבון הוא, כי בפרשנות תנאי הסף במכרז, יש לבחור בדרך של פרשנות ליברלית הנותנת הזדמנות להשתתפות במכרז למספר רב ככל האפשר של מציעים (ראה ע"א 4605/99 (חי') אלישרא מערכות אלקטרוניות נ. רשות שדות התעופה פיסקה 11 לפסה"ד; ה"פ 688/97 (ת"א) פסטרנק נ. משטרת ישראל מפי כב' השופטת סירוטה; ה"פ (חי') 1827/95 נורדן אנרגיה (1993) בע"מ נ. חברת החשמל תק-מ"ח 96(2) 972). עם זאת, יש ליתן לתנאי המכרז פרשנות העולה בקנה אחד עם לשון הכתוב והתכלית הכלכלית והאחרת שעמדה לנגד עורך המכרז, הכל לפי מהות המכרז ותוכנו. 3. לא שוכנעתי מחומר הראיות שהובא בפני, כי ועדת המכרזים פעלה מתוך שיקולים זרים, או במשוא פנים. עצם העובדה שהועדה שינתה את עמדתה, אין לראות בה פגם. ההחלטה במכרז היא תהליך דו שלבי. בשלב הראשון, מחליטה ועדת המכרזים על תוכן המלצתה בפני ראש הרשות ובשלב השני, מחליט ראש הרשות אם לאמץ את המלצות ועדת המכרזים, אם לאו. המלצות הועדה מתגבשות סופית רק עם העברתן לראש הרשות ולא קודם לכן. במקרה הנדון, הועברו המלצות הועדה לראש העיר רק ביום 25.9.01 (ראה נספח לתצהיר מוסטפא אבו ריא מטעם העיריה). במכתב זה, לא העלימה הועדה מראש העיר את החלטתה הראשונה ואת השינוי שחל בעמדתה, כך שיכול היה ראש העיר, לו רצה בכך, לאמץ לחיקו דוקא את ההחלטה הראשונה. 4. האם צדקה ועדת המכרזים בהחלטתה לפסול את הצעתה של העותרת לגבי קווים 9-11? לענין זה יש לברר תחילה אם הדרישות במכרז צריכות להתמלא בעותרת עצמה, או שמא די בכך שהן באו לכלל סיפוקן ב"קבלן המשנה". למקרא סעיף 2 לתנאי המכרז אני סבור, כי: התנאי בדבר רישום כדין כמשרד להסעות או להובלות כאמור בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה1985- (להלן: "הצו"), צריך להתקיים במציע עצמו ואין די שיתקיים אצל קבלן המשנה. אשר לכמות כלי הרכב: בעקרון, צריכה להיות בבעלות המציע (או ברישום במשרדו) כמות מספקת של כלי רכב לביצוע כל ההסעות ועם זאת, יכול הוא להציע שחלק מההסעות יבוצעו על-ידי קבלן משנה, אך כאן יש שיקול דעת לרשות אם לקבל את קבלן המשנה, אם לאו. ההגיון שמאחורי הוראה גמישה זו נעוץ לדעתי בכך שניתן לאשר את ההצעה לגבי כל הקווים או לגבי חלקם ואין הגיון שהמציע יאלץ לרכוש כמות גדולה של אוטובוסים, מקום שלא ברור מה יהיה היקף הזכייה. יש עוד להוסיף, שעל פי סעיף 4.3 לחוזה המיועד לחתימה על ידי הזוכה, צריך גם קבלן המשנה לעמוד בתנאים שבסעיפים 1; 2 לתנאי המכרז ובעיקר להיות רשום כמשרד להסעות. 5. כאן נשאלת השאלה, אם העותרת רשומה כדין כמשרד להסעות או להובלות לסוג ההסעות הנדרש בקווים 9-11 וכאמור תנאי זה צריך להתקיים בה עצמה. הרשיון שהוצג על-ידי העותרת הוא "רשיון להפעלת משרד להסעות מיוחדות באוטובוסים זעירים". ממסמך קווי ההסעות של העיריה, עולה, כי בקווים 9-11 נדרשים אוטובוסים רגילים ולא אוטובוסים זעירים (והשוה קווים 4; 5; 6; 7; 8 שכולם מדברים על אוטובוס זעיר). ברור שהרשיון של המשרד צריך להיות רלבנטי לסוג ההסעות האמורות להתבצע והרשיון של העותרת לאוטובוסים זעירים אינו רלבנטי לקווים 9-11 החייבים להתבצע באמצעות אוטובוסים רגילים. בסעיף 2 לצו נאמר, כי "לא יעסיק אדם בהסעת סיור בהשכרה או בהסעה מיוחדת אלא אם כן נתן לו המפקח רשיון להסעות לפי פרק ב' (משרד להסעות ד.ב.) ובהתאם לתנאיו". כאמור, המכרז עוסק בהסעות מיוחדות ולא בהסעות סיור. אוטובוס מוגדר בסעיף 1 לצו כמשמעות "אוטובוס ציבורי בתקנות התעבורה התשכ"א1961-". אוטובוס מוגדר בסעיף 1 לתקנות התעבורה כ"רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס". בהמשך של אותו סעיף מופיעה הגדרה נפרדת של "אוטובוס זעיר" והוא בעל תכונות מיוחדות ובמיוחד לא ניתן להסיע בו יותר מ- 15 נוסעים פרט לנהג. מאחר והמכרז דרש אוטובוס (שאין לו כאמור הגבלה של 15 נוסעים), הרי הרשיון למשרד ההסעות שברשות העותרת אינו עונה על הדרישות. 6. מעבר לצורך יוער, שלקבלן המשנה, אמנם רשיון להסעות מיוחדות לאוטובוסים ולהסעות סיור, אך ברשותו אוטובוסים שלפי רשיונותיהם (נספח ד' לסיכומי העותרת) נועדו לסיור ולא להסעה מיוחדת כנדרש ולכן ספק, אם ניתן לבצע בהם הסעות מיוחדות של תלמידים. בסעיף 18(ב) לצו נקבע, כי כל רשיון יציין את סוג ההסעה שלגביו ניתן הרשיון. בסעיף 19(6) נאמר, כי תנאי למתן רשיון הוא שלרשות "מספר כלי רכב כאמור בצו זה או בהוראות המפקח לענין סוג ההסעה ברכב שהמבקש יפעיל במשרד להסעות". הצו מבחין בין הסעה מיוחדת והסעת סיור: "סיור" - כהגדרתו בצו, משמעותו "סיור של קבוצת נוסעים במקומות שונים בשכר או בתמורה אחרת בליווי והדרכה של מורה דרך שניתן לו רשיון לפי תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)" התשכ"ו1967-. "הסעה מיוחדת" - מוגדרת כ"הסעה שבה עומדים אוטובוס או טיולית לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו". לכן, כדין נפסלה הצעת העותרת. העובדה שהעותרת אינה יכולה לזכות אינה מונעת ממנה לתקוף את זכייתה של ירדן (ע"א 8416/99 איי.איי.אם. אלקטרוניקס נ. מפעל הפייס פד"י נ"ד(3) 425, 430). 7. האם היה מקום לקבלת הצעת ירדן? בענין זה יש לדון תחילה בטענת העותרת, כי עם נטילת הערבות ביום 10.9.01 ויתרה למעשה ירדן על זכייתה. העובדה הנטענת, לפיה נטל מונג'ד בשם ירדן את הערבות הבנקאית שצורפה להצעת ירדן והחזיר אותה לסניף בנק מרכנתיל סכנין, לא הוכחשה. בע"א 7699/00 טמג"ש חברה לניהול ופיתוח פרוייקטים בע"מ נ. רשות הניקוז קישון נקבע ברוב דעות (השופטים: ט. שטרסברג-כהן וא. לוי נגד דעתו החולקת של השופט מ. חשין), כי צד שהפסיד במכרז והחזיר לעצמו את הערבות הבנקאית, אינו יכול לזכות במכרז. לדעתי, אין הלכה זו חלה על עניננו. ראשית, משום שבעניננו, עמדתה של ועדת המכרזים בהחלטה הראשונה התיחסה במישרין לכתב הערבות של ירדן אותו ראתה כחסר ערך מאחר והוא היה בסכום נמוך מהנדרש. לכן, מבחינת ירדן לא היה טעם בהשארת כתב ערבות "פגום" לכאורה בידי המזמין. בנסיבות אלה, בניגוד לפרשת טמג"ש, אין לראות בפעולה משום ויתור (וראה פיסקה 9 לפסק דינה של כב' השופטת שטרסברג-כהן). שנית, וזה העיקר: הצד השני לחוזה הנספח הנוגע להליך המכרז, קרי המזמין, לא ראה בפעולה של נטילת הערבות ויתור מצד ירדן, אלא להיפך, קבע את זכייתה של ירדן, תוך שהוא מכריז שהחלטתה הראשונה של ועדת המכרזים היתה מוטעית וכי כתב הערבות שהוגש הוא כשר. לשון אחרת, המזמין שאתו נכרת החוזה הנספח, "ויתר" על האופציה לראות בפעולת נטילת הערבות משום ויתור ובחר להמשיך לראות את עצמו קשור בחוזה הנספח עם ירדן, וזאת בהבדל מפרשת טמג"ש שבה המזמין הודיע למציע שנטל את הערבות שלא הוא הזוכה. בהבדל מפרשת טמג"ש, אין ירדן נמצאת ביריבות עם המזמין ואין היא משחרת לפתחו של ביהמ"ש בטענות שנפל פגם במכרז, אלא להיפך, דבקה היא בהליכי המכרז ועם ההודעה על הזכייה נקשר עמה קשר חוזי מחייב. החזרת הערבות באה לאחר שהמציע השלישי (סע דליה) כבר נפסל ולא הראה כל סימנים שהוא טוען שלא כדין נפסל. בנסיבות מיוחדות אלה, סבורני, שאין מקום לפסול את זכיית ירדן רק בשל נטילת כתב הערבות. 8. ומכאן, לשאלה, האם נפל פגם בערבות שהגישה ירדן? בתנאי המכרז נקבע בסעיף 4.1 כדלקמן: "ערבות בנקאית שהוצאה על ידי בנק, לבקשת המשתתף, בסכום השווה ל- 10% מסכום ההצעה לא כולל מע"מ, ובכל מקרה לא פחות מ- 5,000 ש"ח. "סכום ההצעה" לענין סעיף זה משמע - התשלום היומי בכל אחד מהמסלולים להם הוגשה הצעה X 220 יום. הערבות תהא צמודה למדד המחירים לצרכן (כללי), לפקודת הרשות המקומית, בהתאם לנוסח הערבות הרצ"ב (נספח ה') קיום תנאי המכרז, בתוקף לתקופה של 90 יום מהמועד האחרון להגשת הצעות במכרז הרשות המקומית תהיה רשאית להגישה לגבייה כל אימת שהמשתתף לא יעמוד בהתחייבויותיו על פי תנאי מכרז זה. אי המצאת ערבות בנקאית, כאמור, תביא לפסילת ההצעה. ערבות זו תוחלף בעת חתימת החוזה בערבות המפורטת בסעיף 7.7 לחוזה". הערבות שהגישה ירדן היתה על סך 20,000 ש"ח. בחוות דעת של עו"ד אבו-יונס שאותה מאמצת העותרת, נאמר לגבי הצעת ירדן, כי סה"כ סכום ההצעה, היינו התשלום היומי בכל אחד מהמסלולים להם הוגשה ההצעה מסתכם בסכום של 1,210 ש"ח וסכום זה יש להכפיל ב- 220 ואז מגיעים ל- 26,600 ש"ח ולא 20,000 ש"ח, שהוא הסכום נשוא הערבות שהוגשה ולכן לפי גישה זו, הערבות פגומה באשר היא הוגשה בסכום נמוך מדי. לעומת זאת, לפי פרשנותו של עו"ד שאדי גנטוס שהועדה אימצה בהחלטתה השניה נאמר, כי מאחר וקו 10 אינו לפי תנאי המכרז לא היה אמור להיות מופעל מידי יום אלא רק פעם אחת בשבוע. אין הגיון להכפיל את ההצעה לגבי קו זה ב- 220, שהרי מכפיל זה מבוסס על ההנחה כי קו מסוים מופעל 220 יום בשנה ובסופו של דבר הערבות מתיחסת לערך הריאלי של ההצעה. בשאלה זו, נראית לי יותר עמדת המשיבים מעמדת העותרת. פרשנות תנאי מכרז, כמו פרשנות כל מסמך משפטי, מכוונת בראש ובראשונה לעמוד על התכלית שעמדה לנגד המנסח או המנסחים (השוה ה"פ (י-ם) 218/94 י.ב.מ. ישראל נ. מדינת ישראל משרד הבטחון (לא פורסם)). הפרשנות אותה אימצה ועדת המכרזים היא פרשנות המצויה במיתחם הסבירות ואין סיבה לפסול אותה. 9. אשר לטענות העותרת המתבססות על דו"ח חקירה בענין תצפיות ומעקבים מיום 5.10.01, הרי מדובר באירועים שאירעו לאחר שאושרה זכיית הירדן על-ידי ראש העיריה. לא הוכח שמכירתם הנטענת של אוטובוסים היתה לפני מועד אישור הזכייה. גם אם נכון כל האמור בדו"ח החקירה, אין בכך הוכחה שבמועד הגשת ההצעה כבר תוכנן מראש על-ידי הירדן, שאוטובוסים ימכרו, או שיעשה שימוש באוטובוסים של מונג'ד. לכן, על פני הדברים, לא הוכחה מרמה, אלא מדובר לכל היותר בהפרת התחיבויות חוזיות על ידי הזוכה במכרז לאחר הזכיה וכידוע, השלב החוזי מתחיל במועד בו הודע לזוכה על זכייתו (בג"צ 632/81 מיגדה בע"מ נ. שר הבריאות ואח' פד"י ל"ו(2) 673 פיסקה 8). על הפרות מעין אלה ספק אם עדיין שולטים דיני המכרזים והשאלה היא, האם למציע שלא זכה "זכות עמידה" לטעון כי הזוכה במכרז אינו עומד בתנאים החוזיים בינו לבין המזמין (השוה ה"פ (חי') 30384/97 חבר נ. הנהלת בתי המשפט והאסמכתאות המצוטטות שם). העותרת לא התיחסה כלל לשאלה זו, ולא הביאה כל אסמכתא הנוגדת את העמדה שהבעתי בפרשת חבר. בשים לב לכל האמור, אני דוחה את העתירה. העותרת תשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לעיריה ולירדן (לכ"א לחוד) בסך של 10,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. מכרזהסעה מיוחדתאוטובוס