##הקדמה ## קיימות שתי קבוצות של חיקוקים המסדירות מתן קצבאות או תגמולים לבעלי נכות. קבוצה אחת מעניקה קצבאות נכות ומוסדרת בחוק הביטוח הלאומי. בקבוצה זו כלולים, בין היתר, נכי תאונות עבודה וקטגוריה כללית של נכות. הקבוצה השניה מעניקה תגמולים המוסדרים בחיקוקים ספציפיים. כך למשל כלולים בקבוצה זו נכי צה"ל, נכי רדיפות הנאצים ונפגעי פעולות איבה. על מנת לזכות בתגמולים על-פי החוק על התובע להוכיח התקיימותם של מספר תנאים: ראשית, על התובע להוכיח כי התרחשה פעולת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים. שנית, עליו להוכיח כי התקיימה פגיעה, דהיינו כי הוא נפגע. שלישית, שומה על התובע תגמולים להוכיח קשר סיבתי בין פגיעתו לבין פעולת האיבה. לאחר שיוכיח את שלושת יסודות אלו תקבע הרשות המאשרת כי הוא נפגע פעולת איבה ותפנה אותו למוסד לביטוח לאומי להוכיח קיומה של נכות, דרגתה וגובה התגמול לו הוא זכאי. ##חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה## חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 נועד, כשמו וכתוארו, לזכות בתגמולים מי שנפגעו מפעולות איבה של האויב. ענייננו זו-הפעם אין הוא בזכויותיו של הנפגע לתגמולים - באלו, כמובן, עיקר החוק - אלא ברשויות המוסמכות על-פי החוק, וביתר דיוק: בחלוקת הסמכויות בין הרשויות השונות המפעילות את החוק בחיי היום-יום. שתי רשויות עיקריות הן המניעות את החוק: רשות המכונה "רשות מאשרת" והמוסד לביטוח לאומי (מל"ל), ועיקר המחלוקת בין בעלי-הדין נסוב על השאלה איזו משתי רשויות אלו אמורה לקבוע ולהכריע אם נתקיים קשר סיבתי בין פעולת איבה מסויימת שאירעה לבין פגיעה שפלוני נושא בה: האם המחזיקה בסמכות היא אותה רשות מאשרת או האם היא המל"ל. המשיבים סוברים כי הסמכות היא בידי הרשות המאשרת ואילו העותרת טוענת כי הסמכות היא בידי המל"ל. ובשאלה זו שומה עלינו להכריע. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 נועד לזכות בתגמולים מי שנפגעו מפעולות איבה של האויב. לתגמול זכאי "נפגע שכתוצאה מפגיעת איבה נגרמה לו נכות" (סעיף 4 לחוק). סעיף 1 לחוק מגדיר נפגע כמי שנפגע פגיעת איבה והוא מקיים אחת מהחלופות המוזכרות בהגדרה, תושב ישראל או אזרח ישראלי, ובמקרים מסוימים גם למי שנפגע בזמן שהותו בישראל והוא אינו תושב או אזרח ישראלי. ##הגדרת "פגיעת איבה" בחוק ## (1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם (לכולם ייקרא להלן - כוחות אויב); (2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור; (3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת. ##הרשות המאשרת## החוק מכונן רשות מאשרת "שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה" (סעיף 10(א) לחוק). על-פי פרשנות הפסיקה אלו הן סמכויותיה של הרשות המאשרת: ראשית לכל, הרשות המאשרת חייבת להשתכנע ולקבוע אם ואם לאו נתקיים התנאי של "פעולת איבה" כתיאורה באחת מפיסקאות ההגדרה של "פגיעת איבה": פעולת איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה וכו'. שנית, שומה עליה על הרשות המאשרת להחליט אם פלוני התובע נושא ב"פגיעה". המושג "פגיעה" אינו ניתן לפירוש סביר אלא כפגיעה שנפגע בה אדם, וזה אכן פירושו. שלישית, הוטל עליה על הרשות המאשרת לקבוע אם נתקיים קשר סיבתי בין פעולת איבה לבין אותה פגיעה שנפגע בה אדם: פגיעה מפעולת איבה, פגיעה בשגגה עקב פעולת איבה ופגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה. אם הוכחו שלושה יסודות אלה, כי-אז נגרמה לתובע "פגיעת איבה". וכל קומפלקס זה הוא בסמכותה של הרשות המאשרת. לאחר שהרשות המאשרת מכירה באדם כנפגע איבה עובר הטיפול למוסד לביטוח לאומי, שם בוחן רופא או ועדה רפואית קיומה של נכות, דרגתה וגובה התגמול לו זכאי הנפגע. כן מוסמך המוסד לביטוח לאומי לקבוע האם מתקיימת אחת מחלופותיה של ההגדרה "נפגע", דהיינו האם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראלי, או עונה לאחת החלופות האחרות בחוק. אישורה של הרשות המאשרת או של ועדת העררים כי המדובר ב"פגיעת איבה" הוא, כאמור, תנאי מקדמי לכל תביעה לפי החוק בפני המוסד (סעיף 12 לחוק), שבפניו יתברר דבר התקיימותם של יתר התנאים המקיימים את הזכאות לתגמולים - בין היתר: היות התובע "נפגע" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, וכי הפגיעה נגרמה עקב פגיעת האיבה או כתוצאה ממנה. ##ועדת עררים## סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע זכות ערר תוך 60 יום על החלטת הרשות המאשרת בפני ועדת עררים. ועדת העררים מורכבת מיושב ראש שהוא שופט ומשניים או ארבעה חברים שממונים על-ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה. נפגעי פעולות איבה