ויתור על זכויות בחוזה עבודה : בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי אי תוקף לויתור על זכויות המגן של העובדים באמצעות חתימה על חוזה עבודה שכן מדובר בזכויות שהוקנו לעובד מכוח חוק הבא להגן עליו. זכות מעין זו אינה ניתנת לוויתור, לא ויתור מפורש ובוודאי לא וויתור מכללא. ככל שהתרחבה רשת משפט העבודה, המסדיר, חדלו יחסי עבודה ותנאי עבודה להיות תלויים בחללו שלל 'רצון הצדדים', ונהיו יותר ויותר שזורים ונתמכים ברקמת הוראות חוק והסכמים שתרמו לתקנת הציבור, שכן הוראות אלה היו גם לתועלת המעבידים, שראו בביצוען ערובה להתחרות הוגנת בינם לבין עצמם, ומשק המדינה אף הוא יצא נשכר מקיום תנאי עבודת משופרים ומתוקנים יותר. ויש לזכור עוד שהוראות חוק אלה, המקנות זכויות לעובד, נתונות להשגחתו של מנגנון הפיקוח הממשלתי, והמפר אותן עשוי לתת על כך את הדין במשפט הפלילי. מכאן שוויתור עובד על זכות מעין זו מהווה פגיעה בסדר הציבורי, ואין לו תוקף מחייב. וכשם שידו לא היתה ביצירת הזכות, בקיומה, בשמירה עליה, כן לא יוכל העובד למחוק אותה במחי יד. ההסתמכות של העובד על חוזה עבודה : זכויות המוקנות לעובדים מעוגנות בדיני חוזים, שכן לעובדים מוקנות זכויות חוזיות כאשר הצד שנגד עומד לשנות בו תנאי יסוד מהותי. בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי עובדים פועלים, במשך השנים, תוך הסתמכות על היחסים הקיבוציים והאישיים שנקבעו בינם לבין מעסיקם. ההסתמכות היא חלק בלתי נפרד מן ההתנהגות האנושית והחברתית. פעולותיהם של אנשים נעשות בתגובה לפעולות אנושיות או מצבים עובדתיים הנקרים בדרכם. תגובה זו סומכת את עצמה על הנחות פעולה שונות - שמצב הדברים הנוכחי הוא כפי שנחזה להיות, שמצב דברים מסוים יהיה קיים גם בעתיד וכדומה. במלים אחרות: תכנונן של פעולות עתידיות נעשה בהסתמך על עובדות, ועובדות אלה כוללות גם התנהגויות אנושיות אחרות. אנשים פועלים (או נמנעים מלפעול) בהסתמך על התנהגות של זולתם. השאלה היא, האם ההכרה בכך צריכה להשפיע על המערכת הנורמטיבית, כך שמי שהסתמך יהיה מוגן ומי שגרם להסתמכות יישא באחריות כלפיו. חוזה עבודה עם מעביד חדש : בית הדין לעבודה פסק כי הוראות החוק בדבר רציפות הזכויות אינן נשענות על קיומו של חוזה עבודה בין העובד לבין המעביד החדש, אלא על המשכה של העבודה באותו מקום עבודה, למרות חילופי המעבידים. אם המשיך העובד לעבוד באותו מקום עבודה, נשמרות זכויותיו, ואין הוא צריך להוכיח לשם כך כי נוצר חוזה עבודה חדש בינו לבין המעביד החדש או שהוסכם במפורש על שמירת הזכויות. מובן שאין בכך כדי למנוע מהעובד לטעון, כי למרות שהעסק עבר מיד ליד הוא נותר עובדו של המעביד המקורי וכי קיים הסכם מפורש בנדון. עם זאת נדמה, כי מקום בו העובד מודע לכך שהעסק הועבר לידי מעביד אחר והוא ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה במשך תקופה ארוכה, יש להניח, כי בכך הוא הביע את הסכמתו לקיום יחסי עובד-מעביד בינו לבין הבעלים החדש של העסק חוזה עבודהחוזה