מהו מכרז עבודה ?

קבלת אדם לשירות המדינה מחייבת קיומו של הליך מכרז (סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט-1959). לביצוע חובה זו נקבעו כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ"א-1961 ובהם הוראות ותנאים בדבר דרכי בחירת המועמדים. מערכת זו של הסדרים מתייחסת להליך קבלתו של מועמד חיצוני אל תוך השרות והיא ידועה בלשון העממית כ"מכרז חיצוני". הליך המכרז נועד לבחור את המועמד המתאים ביותר למשרה בתנאים של שוויון והגינות. מכאן, שכל פגם הפוגע במטרת המכרז יחשב כפגם "מהותי" היכול להביא לבטלות ההחלטה וביטול בחירת הוועדה. לא יהא זה נכון לקבוע כאן רשימה מדויקת של פגמים הנחשבים כפוגעים במטרות המכרז. דוגמה לכך יכול להיות פגם הפוגע בשוויון בין המועמדים, כגון - קיומו של מועמד "מוסכם" או "מועדף", מצב המכונה בלשון העממית "מכרז תפור". אין ספק שהעדפה לא עניינית למועמד מסויים על פני אחרים פוגעת בשוויון ומצדיקה ביטול תוצאות המכרז. בצידה של מערכת המכרז החיצוני קיימת מערכת מכרזים מקדמית המחייבת פרסום מכרז למשרה פנויה רק לציבור של עובדי המשרד הממשלתי בו משובצת המשרה או, במקרים מסויימים, בקרב כל משרדי הממשלה פנימה. מערכת מכרזים זו מעוגנת בהסכמים או הסדרים קיבוציים והיא משתקפת בהוראות פרק 11.4 לתקשי"ר. מערכת זו מוכרת בלשון העממית כ"מכרז פנימי" ו"מכרז בין משרדי". על אף הבדלים מסויימים בין שתי המערכות הללו שאינם נוגעים לענייננו (למשל - הרכב שונה במקצת של ועדות הבוחנים) אין חולק שהעקרונות העומדים ביסודן זהים. עקרונות אלה הם, בעיקרם, שניים: האחד - הצורך לבחור באדם המתאים ביותר למשרה הפנויה והשני קיומו של הליך בחירה הוגן ואובייקטיבי בתנאים של שוויון. דברים אלה ידועים וגלויים ואין בהם כל חדש. בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי מערכות המכרזים בשירות המדינה הן אבן פינה בבניין השרות. שיטת המכרזים נועדה לבנות שרות ציבורי בעל מערך של כח אדם מקצועי, איכותי וקבוע המנותק מהשפעות פוליטיות ושולל אפשרות ליצירת מוקדי כח אישיים או סקטוריאליים. כללי המכרזים - החיצוניים והפנימיים כאחד - נועדו להשיג מטרה זו. משום כך ועדות הבוחנים מורכבות מגורמים ייצוגיים האמורים לפעול בצורה עניינית ולהיות מנותקים מכל זיקה הזרה למטרת המכרז. משום כך גם פועלות ועדות הבוחנים במסגרת נציבות שירות המדינה או בפיקוחה ההדוק, כאשר נציג נציב השרות הוא חבר קבוע בועדות אלה. תפקידה של ועדת הבוחנים אינו פשוט כלל ועיקר. עליה לקבל מידע על טיבה של המשרה הפנויה, לראיין את המועמדים ולקבוע מי מהם המתאים ביותר למשרה על בסיס כישוריו, חוות הדעת שניתנו עליו, ניסיונו וההתרשמות מאישיותו. על נציב שירות המדינה, בין יתר תפקידיו וסמכויותיו, מוטלת האחריות להקפדה על אופן עריכת המכרזים לקבלת עובדים וקידומם. אין הנציב רשאי להסתפק בנורמה המקובלת בשירות המדינה באשר לאופן ניסוח החלטות ופרטיכלי הועדה וכן באשר לדרך בה מתקבלות החלטות הוועדה. על הנציב לקבוע את הנורמה ולעצבה. על הועדה לתת את דעתה לכישורים הפורמאליים, למטען הניסיון האישי של המועמד ולהתרשמות מאישיותו, כל זאת תוך שקלול המרכיבים הללו וזיקתם לדרישות המשרה ואופייה ותוך הקפדה על שוויון ההזדמנויות למועמדים ועל הגינות ההליך. הואיל ובבחינה מסוג זה קיים משקל לא מבוטל להתרשמות האישית של כל אחד מחברי הוועדה - התרשמות שהיא מטיבה סובייקטיבית - הרי לא תמיד קיימת תמימות דעים בין חבריה לגבי המועמד המתאים ביותר. יותר מכך, אופייה הייצוגי של הוועדה, בה כל חבר מייצג גורם אחר הנוגע לעניין (למשל - נציג נציבות שירות המדינה, נציג המשרד הנוגע לדבר, נציג ההסתדרות וכו'), גם הוא מהווה פוטנציאל לגיטימי לדעות וגישות שונות באשר למועמד המתאים. בסופו של דבר, ההחלטה על המועמד המתאים היא של הוועדה בלבד. סמכות הבחירה מסורה בידה, לחברי הוועדה נתון מרחב ניכר של שיקול דעת בבחירת המועמד המתאים והחלטתה מחייבת. אין אף גורם אחר, זולת ועדת הבחירה, המוסמך להחליט על התאמתו של מועמד למשרה נתונה ולא ניתן להמיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו של גורם אחר כלשהו. עם זאת, אין צורך לאמר שהחלטת ועדת בחירה נתונה תמיד לביקורת, בין פנימית ובין חיצונית, על חוקיות פעולותיה ועל דרכי התנהלותה. ביקורת זו, מעצם טיבה, מוגבלת ביותר בכל הקשור לאותם מרכיבים בהחלטת הוועדה שמקורם בהתרשמותם הבלתי אמצעית של חברי הוועדה מן המועמדים ומדעתם על התאמתם לתפקיד. ועדת הבוחנים היא גוף מינהלי. בתור שכזה, על הוועדה לפעול בגדר סמכויותיה, עליה לשקול שיקולים ממין העניין ולכלכל את צעדיה בשוויון, בהגינות, בסבירות ובשקיפות. בכל המרכיבים הללו נתונה הוועדה לביקורת של נציב שירות המדינה ולביקורת של בית הדין. הפעלת ביקורת זו אינה דבר של מה בכך שכן היא נעשית בדרך כלל לאחר שהתקבלה החלטת הוועדה על הזוכה במכרז. לפיכך, ביקורת זו צריכה להביא בחשבון לא רק את הטענות על פגמים שנפלו בהתנהלות המכרז אלא גם את משקלם של פגמים אלה אל מול הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו של העובד שנבחר לתפקיד, מכאן, שלא כל פגם שנפל בהליך המכרז מצדיק את ביטול ההחלטה וביטול בחירת הזוכה לפיה. מקובלת עלינו הנוסחה שפגם "היורד לשורש העניין" מצדיק את ביטולה של זכייה במכרז. מכרזשאלות משפטיות