ביטוח שריפה - הקדמה : במקרה של ביטוח מפני סיכוני אש, על המבוטח להוכיח רק את עצם אירוע השריפה, וכאשר מבטחת רוצה לזכות בפטור מחבותה בהסתמך על סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, הנטל להוכחת קרות מקרה הביטוח במתכוון על ידי המבוטח, או מי מטעמו, מוטל על חברת הביטוח, ומידת ההוכחה הנדרשת היא על פי מאזן ההסתברות, כאשר כמות הראיות הנדרשת, משתנה לפי מהות הנושא. לפיכך, כאשר כפות המאזניים לעניין מעורבות המבוטח בגרימת השריפה הן מעוינות, זוכה המבוטח בתביעתו. (וראה גם דעת הרוב בע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661).ו ביטוח שריפה - האבחנה בין שיפוי לכינון: : בפסק דין דין ע"א 191/80 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מלון דבורה בע"מ, פד"י לה(4) 714 עמד כב' השופט בייסקי על האבחנה בין שיפוי לכינון: "כאשר מוטלת על המבטח החובה לשפות את המבוטח על נזק שקרה, מצומצמת חובה זו, בהעדר הוראות מיוחדות, להשבת המצב לקדמותו, היינו, לפצות את המבוטח על מה שהיה לו עובר לנזק, לא פחות אך גם לא יותר f. Godwin, the principles and 5(.th ed6) .u.k) ( .practice of fire insurance in theבדרך כלל, וגם בפוליסות, שעליהן נסב הדיון כאן, מצוי סעיף קימום (reinstatement clause), המעניק למבטח אופציה: לשלם פיצוי עבור הנזק הממשי או לתקן את הרכוש המבוטח ולשפצו, כך שישוב למצבו ערב הנזק. הקימום בא תחת שיפוי הנזק בתשלום ומוגבל למה שקרוי ,actual cash valueואין המבטח חייב לתת למבוטח בית חדש במקום ישן. כל שנדרש הוא להשיב את המבוטח למצבו הכלכלי שלפני הנזק, ועל-כן בשני המקרים יהא מחיר החילוף או הקימום תוך הפחתת בלאי ואמורטיזאציה. מאז מלחמת העולם הראשונה באנגליה ושנות הארבעים בארצות-הברית התפתח עיקרון נוסף, הוא עקרון הכינון. מקורו והתפתחותו של העיקרון על רקע ההתייקרות המתמדת והאינפלציה, המונעים לעתים קרובות מהמבוטח החזרת המצב לקדמותו, בעיקר כשיש לשקם בית או מפעל ישן, שהבלאי הפחית באורח מהותי את הפיצוי על הנזק. על-פי עיקרון זה ותמורת פרמיה מוגדלת מכונן המבוטח את הרכוש שניזוק, אך לא על-פי הנזק הממשי ועל-פי מצבו עובר לאירוע, אלא על-פי "ערך חדש", כלומר, לפי המחיר של היום וללא הפחתת בלאי וכדומה. משהסכים המבוטח לשלם פרמיית ביטוח מוגדלת, כדי שייכלל בפוליסה סעיף כינון, עשוי הוא לקבל מהמבטח "חדש תמורת ישן" ולאו דווקא ישן תמורת ישן". עוד נקבע כי קיימים שני תנאים לתשלום על פי ערך כינון: "לסיכום: שני התנאים, המצויים בסעיף הכינון של הפוליסות דנן, היינו, התקופה המוגבלת להשלמת הכינון וחבות המבטח לתשלום ההוצאות לאחר שהכינון נעשה בפועל, הם חלק בסיסי של ביטוח ערך הכינון, המקובלים בעסקי הביטוח כעיקרון להפעלתו". זכות תחלוף בביטוח שריפה : בהתאם להוראות סעיף 62 (א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 למבטח שפיצה מבוטח קיימת זכות תחלוף: "היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם". על פי הדין, זכות התחלוף קמה למבטח כלפי צד ג' בהתקיים שלושה תנאים: התגבשות חבות מכוח חוזה של המבטח כלפי המבוטח בהתאם לתנאי פוליסה ברת תוקף, תשלום תגמולי ביטוח בפועל למבוטח מכוח החבות, קיום זכות המבוטח כלפי צד ג' בגין פיצוי בשל אירוע הביטוח, (ראו ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לביטוח בע"מ נ' בורכרג ליינס בע"מ, פ"ד לח(3) 429,421 (1987). עקרון "התחלוף" הינו "עקרון נזיקי, שמקורותיו מצויים בדיני עשיית עושר ולא במשפט. תכליתו היא למנוע התעשרות שלא כדין מחייב אשר צד ג' פרע את חובו.... תחלוף הינו החלפתו של אדם על-ידי אחר בהקשר של טענה, תביעה או זכות משפטית, כך שהמחליף יורש את זכותו של המעביר על כל מרכיביה (י' אנגלרד, א' ברק, מ' חשין תורת הנזיקין הכללית 658-657; י' ויסמן חוק המשכון תשכ"ז-287 (1974) 1967; Black's Law Dictionary (6th Ed., 1990) 1427; Jowitt's Dictionary of English Law (2ed. Ed., 1977) 1712-1713) . ... תחלוף מכוח דין - להבדיל מתחלוף הסכמי - הינו העברת זכויותיו של אחד לאחר, הנקבעת בדין" (כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן רע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואח' נ' קופת חולים מכבי ואח', פ"ד נז(3) 49 72-73 (2003)). מקורו של עיקרון התחלוף בעיקרון הכללי שהרשלן שגרם לנזק חייב לפצות את הניזוק על הנזק שגרם באשמתו. לעתים לניזוק יש פוליסת ביטוח המכסה את הנזק שנגרם. העובדה שהניזוק מבוטח ושהמבטח שילם לו, איננה משחררת בדרך-כלל את המזיק מהצורך לשאת בתוצאות עוולתו. סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח מקנה, איפוא, למבטח ששילם למבוטח זכות תחלוף והוא זכאי לתבוע את המזיק. מן העבר האחר, בהיות עקרון התחלוף מקרה פרטי של מניעת התעשרות שלא כדין בתחום דיני הביטוח מבוטח אינו זכאי להיפרע מצד שלישי, בגין נזקים שבגינם כבר נפרע מהמבטח (תא (י-ם) 8449/05 רחמים אליאספור נ' ראובן מזרחי). כפי שנקבע בפסיקה, שלילת זכות התחלוף של המבטח יכולה להימצא בדין או בהסכם. שלילת זכות התחלוף מכוח דין, מצויה בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח הקובע, כי ההוראות בעניין תחלוף לא תחולנה כשמקרה הביטוח נגרם בידי אדם שמבוטח סביר לא היה מבקש ממנו פיצוי או שיפוי מחמת קירבה משפחתית או יחסי עובד-מעביד. לעתים זכות התחלוף נשללת על-פי הוראות שבהסכם - בין הסכם בין הניזוק למזיק, ובין הסכם בין המבטח למבוטח. שלילת זכות התחלוף מהווה חריג לשני העקרונות שפורטו לעיל: העיקרון שהמזיק הרשלן נושא בתוצאות עוולתו והעיקרון שקיומו של ביטוח בידי הניזוק איננו משחרר את המזיק. ביטוח שריפה מכוונת : סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 קובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו". השאלה על מי הנטל להוכיח שהמבוטח גרם במתכוון (או שלא במתכוון) למקרה הביטוח, העסיקה רבות את הפסיקה, והובעו בה דעות שונות שאותן סקרה לאחרונה השופטת ע' ארבל בפסק דינה בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על (2006)(4) 64) (להלן: "פסק דין המגן"). בפסק דין המגן אומצה הגישה שהביע הנשיא שמגר בפסק הדין בע"א 1845/90 סיני נ' מגדל, פ"ד מז(5) 661 (1993) הגורסת שנטל השכנוע להוכחת "היסוד השלילי" רובץ לעולם על המבטח. בית המשפט עמד על הטעמים לאימוץ גישה זו ובהם: חזקת החפות הקובעת כי רוב האנשים הם שומרי חוק ואינם מבצעים עבירות, הרצון לצמצם, בטווח הארוך, את כמות הטעויות המשפטיות בתנאי אי ודאות, יכולתו העדיפה של המבטח לפזר את הנזק, ציפיותיו הסבירות של המבוטח, החשש שחברות ביטוח תנצלנה את היתרון הדיוני הטמון בהעברת הנטל אל המבוטח, והעובדה שגישה זו מתיישבת באופן טוב יותר עם אופיו הצרכני המובהק של חוק חוזה הביטוח שמטרתו להגן על המבוטח מפני כוחו העדיף של המבטח (פסק דין המגן, שם בעמ' 74-77). תביעת שיבובכינוןשיפויביטוח שריפהשריפה