מעמדו של סוכן ביטוח : בהתאם לקבוע בסעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 רואים את סוכן הביטוח כשלוח של חברת הביטוח לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח. ההיקף המוחשי של חובת הנאמנות המוטלת על השלוח, אינה זהה בכל המקרים, היא תלויה בטיב היחסים שבין השולח לבין השלוח. המסגרת הנורמטיבית, המטילה על סוכני ביטוח, חובת זהירות מוגברת מפני הטעית הלקוח וחובת גילוי מוגברת - תיבחן בכל מקרה לגופו, על פי התשתית הראייתית. ההלכה הכירה כי במערכת היחסים שבין סוכן ביטוח ומבוטח, יש לבחון את הנסיבות הנתונות של הדיאלוג הפרטי, המסויים, שהתקיים בין השניים, דהיינו לבחון את הנסיבות הקונקרטיות בהן נערך כל ביטוח ואת המידע שקיבל המבוטח המסויים. חובותיו של סוכן הביטוח בשלב המשא ומתן : לסוכן הביטוח מגוון של חובות כלפי המבוטח. החובות כלפי הלקוח משתנות בהתאם לשלב בו מצויים הצדדים: שלב המשא ומתן; התקופה החוזית טרם קרות מקרה הביטוח; והתקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח. מטבעו של העניין אתמקד בשלב המשא ומתן לקראת חתימתו של חוזה ביטוח. מסקירת הפסיקה בערכאות השונות נראה כי הנטייה היא להטיל היקף חובות רחב יחסית על סוכן הביטוח גם בשלב המשא ומתן: כך נקבע כי סוכן ביטוח מחויב לוודא שהלקוח אכן אינו מעוניין לחדש את הפוליסה שלו בחברת הביטוח בעקבות דרישת מיגון חדשה ומחמירה של חברת הביטוח, לאחר שהדברים נשארו עמומים בפגישה בין הצדדים. עם זאת, נקבע כי לו הבין המבוטח שסוכן הביטוח והמבטח אינם מתכוונים לעשות דבר לשינוי דרישתו המחמירה של המבטח, הרי שלא היתה מוטלת על הסוכן והמבטח כל חובה לוודא שהמבוטח יחדש את ביטוחו, שכן "אין הנתבעת צריכה לדאוג לענייניה של התובעת יותר מאשר התובעת עושה זאת בעצמה" (ת"א (שלום ירושלים) 22967/99 מ.ב.ש.ק חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ נ' אייזנברג ( 31.3.04)). בעניין אחר נקבע כי על סוכן הביטוח לבחון עבור המבוטח את ההצעות הטובות ביותר ולוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק (ת"א (שלום ירושלים) לוין נ' חבזו (לא פורסם, 12.8.02)). כן נקבע כי על סוכן הביטוח למנוע מן המתקשר בחוזה ביטוח לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה, ולמצער להתריע בפניו על סיכון זה. לפיכך עליו להימנע מכתיבת תשובות מטעות בשאלון מטעם חברת הביטוח (ע"א 3214/98 שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ, פ"ד נח(4) 445 (2004)). עיקרן של חובותיו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח עוסק בחובות גילוי והסבר שונות. חובות אלו נובעות מחובת תום הלב החלה על כל משתתף במשא ומתן לאור ס' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (ראו ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 (1983); שחר ולר ביטוח 715 (כרך ראשון, 2005) (להלן: ולר)). במסגרת חובה זו נקבע כי על סוכן הביטוח לגלות את עיני הלקוח ולהסביר לו את ההבדל בין הביטוח שביקש מחברת הביטוח לבין מה שקיבל (ע"א 846/76 עטיה נ' "אררט" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לא(2) 780 (1977)). כן נקבע כי על סוכן הביטוח לפרוש בפני המועמד לביטוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות כל מידע רלבנטי בקשר לצורות התקשרות שונות אפשריות (ת"א (מחוזי ת"א) 2668/99 (בש"א 5092/00) מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' בורובסקי ( 10.4.00)). שינוי פוליסה על-ידי חברת הביטוח לאחר שכבר נוצרה שגרה קבועה של נוסחי פוליסה מחייב את המבטח וסוכן הביטוח להעמיד את המבוטח על השינוי ולא להסתמך על כך שהמבוטח יקרא את הפוליסה כל שנה מחדש (ע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז(3) 589 (1983)). מנגד, נקבע כי סוכן הביטוח אינו חייב להודיע למבוטח על כוונת המבטח שלא לחדש את הפוליסה (ע"א (מחוזי ת"א) 1533/01 סירי נ' קאן סוכנות לביטוח בע"מ (לא פורסם, 10.9.03)). עוד נקבעה חובת הסבר של סוכן הביטוח והמבטח למתקשר אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון חריגים לכיסוי הביטוחי (ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2) 749 (1995); ע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746, 763 (1999)), ויש הסבורים כי יש להטיל נטל הסבר עובר לכריתת החוזה על כל מידע שהוא קל להבנה ולהסבר, כגון תניות מיגון בביטוח רכוש (ולר, בעמ' 252-256; וראו ת"א (קרית גת) 996/95 מויאל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ ( 5.2.98); ת"א (אשדוד) 1435/96 דנן נ' הפניקס הישראלי - חברה לבטוח בע"מ (לא פורסם, 26.10.98)). עם זאת, יש שסברו כי האחריות על סוכן הביטוח והמבטח היא רחבה מדי ומגיעה לכדי אחריות מוחלטת, ואף אינה מתחשבת כלל במודעות המבוטח, דבר אשר עלול לפגוע גם בחברות הביטוח אך גם במבוטחים אשר יאלצו להיחשף להגדלת דמי הביטוח (דודי שוורץ וריבי שלינגר דיני ביטוח בעמ' 365, 375-376 (2005)). יש לציין כי חובות אלו והיקפן הרחב יחסית נובעים מאופיו ומהותו של חוזה הביטוח ומהיחסים בין סוכן הביטוח והמבטח למבוטח. בעניין אחר עמדתי בהרחבה על מאפייניה המיוחדים של מערכת היחסים החוזית בין מבטח למבוטח: פערי הכוחות העמוקים בין הצדדים הנובעים ממקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח; היותו של נשוא חוזה הביטוח ממכר מופשט וערטילאי שטיבו אינו נהיר במדויק למבוטח; העובדה שמדובר בדרך כלל בחוזה אחיד; מורכבותו של חוזה הביטוח. לצד זאת הזכרתי את חיוניותו של הביטוח בחברה המודרנית, מעורבותו של גורם שלישי בכריתת החוזה, ועוד (ע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה ז"ל ( 8.2.06)). אף ביחסיו של המתקשר עם סוכן הביטוח נוצרת ציפייה אצל הלקוח כי הסוכן ישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, דבר המצדיק הטלת חובת גילוי רחבה יחסית על סוכן הביטוח (ולר, בעמ' 715-716). כל אלו מצדיקים הטלת חובות אמון וגילוי רחבות על סוכן הביטוח והמבטח לצורך הגנה על הלקוח. עם זאת, יש להיזהר מלהרחיב את חובות סוכן הביטוח והמבטח לעבר אחריות מוחלטת, ויש להגביל את היקפן של חובות אלו לחובות אשר באות להגן על הלקוח בשל מאפייניה המיוחדים של מערכת היחסים החוזית כאמור. הרחבה מעבר לכך תיפגע לא רק בסוכני הביטוח ובמבטחים אלא גם בציבור המבוטחים שעלות ההרחבה תגולגל אליו באמצעות הגדלת הפרמיות המשולמות על ידו. סוכן ביטוחמשא ומתן