תקופת ההתישנות בתביעות של מבוטח כנגד חברת הביטוח

המחוקק משיקולים כלכליים בחר לקצר תקופת ההתישנות בתביעות של מבוטח כנגד חברת הביטוח. מהותה של תקופת ההתישנות הקצרה של 3 נשנים הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח היא מאחר ותקופת ההתיישנות הכללית של שבע שנים אינה מתאימה לתביעות מבוטח או מוטב נגד מבטח. הסעיף בא להגן על המבטח מפני תביעות שהובאו זמן רב אחרי קרות מקרה הביטוח, אך הוא מגן גם על מבוטח שאיחר בתביעתו פחות משלוש שנים. בית המשפט פסק כי חוק ההתיישנות חל גם במקום שדין קובע תקופת התיישנות פלונית, השונה מהתקופה הבסיסית הקבועה בחוק ההתיישנות. הטעם לגישה זו הוא כפול, מעשי ועיוני גם יחד. הטעם המעשי הוא זה: כל הסדר של התיישנות מעלה רשימה ארוכה של שאלות, שהן טבעיות לעצם ההסדר. חוק ההתיישנות עוסק בשאלות אלה. אם תימנע תחולתו של חוק ההתיישנות, יהא על המחוקק ליתן תשובה על שאלות אלה בכל חוק בנפרד. כך, למשל, על מי מוטל הנטל לטעון התיישנות, ומה השפעתה של תרמית מצד הנתבע על תקופת ההתיישנות, והאם רשאים הצדדים להסכים על תקופת התיישנות שונה מזו הקבועה בחוק? כדי למנוע את הצורך בחזרה על עקרונות אלה בכל חוק וחוק הקובע תקופת התיישנות מיוחדת, עדיף הוא, מהבחינה המעשית, לראות בחוק ההתיישנות 'מסגרת כוללת של דנים', מעין 'מטריית התיישנות', החלה בכל מקרה בו נקבעת תקופת התיישנות, אלא אם כן תחולתו נדחית מכוח הסדריו של החוק המיוחד. כל תקופת התיישנות, בין אם "רגילה" ובין אם "מקוצרת", כפופה להוראותיו הכלליות של חוק ההתיישנות. למעשה, עדיפותה של הוראת ההתיישנות של סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח נובעת לא רק מהיותה דין ספציפי - Lex Specialis - אלא גם מהוראת סעיף 27 לחוק ההתיישנות, שלפיה "אין חוק זה בא לפגוע בתקופת-התיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה ואכן, "דין אחר", הוא חוק חוזה הביטוח. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. משמעות המונח "תביעה" בהקשר זה היא, תביעה לתגמולי ביטוח כנגד המבטח המוגשת לבית המשפט. קיצורה של תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לתגמולי ביטוח והעמדתה על שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח, יצר בעיה מיוחדת לגבי ביטוחי האחריות. יסוד הבעיה בחוסר הסימטריה הקיים בין תקופות ההתיישנות של תביעות הצד השלישי והמבוטח, מחד, ובהוראתו של סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, כי מקרה הביטוח בביטוח אחריות חל ביום שבו נולדת עילת התביעה של הצד השלישי נגד המבוטח, מאידך. במצב דברים זה, עלול המבוטח למצוא עצמו מול שוקת שבורה, שהרי כאשר תביעת הצד השלישי נגדו תוגש לאחר חלוף שלוש שנים ממקרה הביטוח, תביעתו שלו כלפי המבטח כבר עלולה להתיישן. אמנם ייתכן שלמבוטח תקום במקרה כזה עילה חוקית המצדיקה את הארכת תקופת ההתיישנות, אך כדי להסיר כל ספק נחקק סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו: "סייג להתיישנות", הקובע, כי "בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח". פוליסהחברת ביטוח