ביטוח אחריות מקצועית

בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (25.12.2003) נדונה שאלת תקפות הפוליסה על בסיס תביעה (claims made) לאור סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח שעניינו מהותו של ביטוח אחריות. כבוד השופט ריבלין קבע בפסק הדין (סעיף 11), כי הגדרות מקרה ביטוח, בביטוח אחריות, מתחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון, הינו הגדרת מקרה ביטוח כאירוע המזיק או המעשה הרשלני שאירע במהלך תקופת הביטוח (פוליסה על בסיס אירוע). סוג זה מתיישב עם האופן שבו הוגדר מקרה ביטוח בסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח. אלא שסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח אינו מנוי בין ההוראות הקוגנטיות של חוק חוזה הביטוח ולפיכך חופשיים הצדדים לחוזה הביטוח להגדיר את מקרה הביטוח באופן אחר. בהתאם לכך, יש גם תוקף לסוג השני של הגדרת מקרה ביטוח, לפיו מוגדר מקרה הביטוח כדרישה או תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי נגד המבוטח במהלך תקופת הביטוח (פוליסה על בסיס תביעה). בהקשר זה ניתן להפנות, לדוגמא, להחלטתו של כבוד השופט שפסר מבית משפט השלום בבאר-שבע מיום 2.4.2006 בבש"א 5672/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קיפר מערכות ואבטחה בע"מ במסגרתה נדונה תקפות הפוליסה על בסיס הגשת תביעה, בה נקבע: "באשר לטענת אי תקפות: ככלל, דעתי היא, שיש לתת לכוחות השוק לפעול את פעולותיהם וכי עקרונית לא יטה בדרך כלל בית המשפט להתערב, בקביעותיהם של הצדדים בחוזה שנערך בינהם. במובן זה, מאמץ אני את הגישה לפיה תכליתו של התנאי לביטוח על פי תביעה, מתייחס לכיסוי הביטוחי עצמו שמעניקה הפוליסה ואינו קשור כלל לסעיף 70, שכן עקרונית, עצם הגשת התביעה על ידי הצד השלישי כנגד המבוטח, מהווה את מקרה הביטוח עצמו, ואם נפלה כזו בתוך תקופת הביטוח -לא תתיישן. המדובר איפוא בעצם הגדרת המושג "מקרה ביטוח", היינו מהו המוצר הביטוחי, ולא תקפות הפוליסה, הא ותו לא. לאור זאת, ומשמציע השוק שני סוגי מוצרים לביטוח, האחד פוליסות מסוג Occurrence Basis והשני מסוג Claims Made Basis, אין לעדיפותן או נחיתותן כלפי המבוטח, שום שיקול בקבלתן או פסילתן, שכן המדובר במוצר הביטוחי עצמו שנמכר, היינו בהגדרת החוזה עצמו אותו סיכמו הצדדים בינהם, בשוק חופשי, ללא קשר לשאלת התקפות או ההתיישנות, וממילא בלא שהדבר מנוגד לחוק. הפרשנות האמורה תואמת גם את תכליתו של ההסכם. פרשנות תכליתית כאמור, צריכה להיעשות איפוא עפ"י הקונספציות המקובלות בדיני פרשנות חוזים בכלל ופרשנות חוזי ביטוח בפרט. בעניין זה לא קשה לשער יתרונות חוזה ביטוח על בסיס Claims Made על פני רעהו (כמו גם להיפך - הכל לפי העניין של הצדדים), ועל כן אין לשלול כי זה אכן היה אומד דעתם של הצדדים בעת שכרתו את ההסכם בינהם. לאור האמור, אין יסוד לדעתי לטענה בדבר אי שמירת זכויות המבוטח לקבל ממבטחו את השיפוי שרכש. זהו בדיוק השיפוי שרכש, וכל שהיה עליו לעשות הוא לרכוש כמקובל "פוליסת זנב" - פוליסת המשך לכיסוי ארועים ביטוחיים שארעו בסמוך לתום התקופה, או לאחריה, ואשר התביעה הוגשה לאחר סיומה הפורמלי. לאור האמור ברור איפוא, כי הפוליסה אינה תקפה לתביעות שהוגשו מעבר לתקופה שנקבעה בה, אף אם הארוע עצמו אליו מתייחסת התביעה נוגע לתקופה הנדונה". ראה לעניין זה גם: ת.א ( שלום - ת"א) 216534/02 גינזבורסקי עדי נ' מועצה אזורית ברנר (מיום 31.10.2004); ת.א (שלום - ב"ש) 1976/04 החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ נ' יוסי בן ארי (מיום 17.8.2009).ביטוח אחריות מקצועיתביטוח אחריות