##מהי פוליסת "ביטוח עבודות קבלניות" ?## פוליסת ביטוח עבודות קבלניות היא פוליסה על בסיס אירוע ( Occurrence Basis), היינו הצדדים לחוזה הביטוח מגדירים " מקרה ביטוח" כאירוע המזיק או המעשה הרשלני שאירע במהלך תקופת הביטוח (ע"א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ). ##תכנון לקוי - ביטוח עבודות קבלניות:## על משמעות הכללתם של נזקים תוצאתיים בגין תכנון ליקוי בגדרי הפוליסה, ועל הכפפתם לדרישה בדבר קיומו של אירוע ביטוחי, עמד גם המלומד י' קיהל, בהתייחסו לדוגמה קרובה מאד לענייננו, בספרו ביטוח הנדסי בישראל (תשנ"ח): הרחבת הפוליסה לכלול אף את תוצאותיו של תכנון לקוי אל לה להטעות את המבוטח לגבי אופי הכיסוי: הביטוח מכסה אובדן או נזק פיסי ממשי לעבודות ההקמה, ואין הוא מיועד להשבת הוצאות כספיות לתיקון כשלי תכנון שלא גרמו נזק פיסי כזה. נדגים: בעת הקמת מבנה משרדים בן חמש קומות... נעשו טעויות במיקום המבנה... כתוצאה מכך היה צורך להמשיך את הבנייה, מעל לפני הקרקע, בשינויים מסוימים בתכניות, ובעלויות נוספות ניכרות... המבוטח טען כי מדובר בנזקים כספיים שנגרמו עקב תכנון או עבודה לקויים. תביעתו נדחתה הואיל ולא נגרם כל נזק פיסי ממשי לעבודות ההקמה, וכל שנדרש היו הוצאות נוספות לתיקון הכשל. גם אם היה צורך בהריסת חלקים מן העבודות לא היה הדבר נחשב כנזק פיסי תאונתי, שנגרם על-ידי כשל, אלא כמעשה יזום שתכליתו תיקון הכשל... (שם, בעמ' 181). המלומד ע' עמיחי הסביר והדגים זאת בספרו ביטוח עבודות קבלניות: תכנון לקוי "אובדן או נזק הנגרמים כתוצאה מתכנון לקוי". חריג זה מוציא מכלל כיסוי מכל וכל, נזק הנובע מתכנון לקוי. תכנון לקוי משמעותו: תכנון כושל אשר גרם לנזק פיזי לפרוייקט. תכנון לקוי הוא באחריותו של מתכנן היסודות, התמיכות, הקורות והתקרות. הוא יכול לחול על האדריכל, הוא יכול לחול על חשב הכמויות ועל כל אחד מהמהנדסים היועצים לפרוייקט... ביטוח אחריות מקצועית כפוף לחריגים עשוי לתת פתרון לבעיה זו... יחד עם זאת, יש מקום לבטל חלקית חריג זה ולהגביל את החריג כך שהוא יוגבל לאותו חלק פגום בלבד או הקטע בו נמצא הליקוי התכנוני. לדוגמא, עמוד המשמש כתמיכה לתקרה שתוכנן באופן לקוי יגרום להתמוטטות התקרה. תהא אפוא התמוטטות התקרה מכוסה בעוד שהתמוטטות העמוד בלבד לא תהיה מבוטחת. מקובל לבצע את ביטול החריג תמורת פרמיה נוספת. על משמעות הכללתם של נזקים תוצאתיים בגין תכנון ליקוי בגדרי הפוליסה, ועל הכפפתם לדרישה בדבר קיומו של אירוע ביטוחי, עמד גם המלומד י' קיהל, בהתייחסו לדוגמה קרובה מאד לענייננו, בספרו ביטוח הנדסי בישראל (תשנ"ח): הרחבת הפוליסה לכלול אף את תוצאותיו של תכנון לקוי אל לה להטעות את המבוטח לגבי אופי הכיסוי: הביטוח מכסה אובדן או נזק פיסי ממשי לעבודות ההקמה, ואין הוא מיועד להשבת הוצאות כספיות לתיקון כשלי תכנון שלא גרמו נזק פיסי כזה. נדגים: בעת הקמת מבנה משרדים בן חמש קומות... נעשו טעויות במיקום המבנה... כתוצאה מכך היה צורך להמשיך את הבנייה, מעל לפני הקרקע, בשינויים מסוימים בתכניות, ובעלויות נוספות ניכרות... המבוטח טען כי מדובר בנזקים כספיים שנגרמו עקב תכנון או עבודה לקויים. תביעתו נדחתה הואיל ולא נגרם כל נזק פיסי ממשי לעבודות ההקמה, וכל שנדרש היו הוצאות נוספות לתיקון הכשל. גם אם היה צורך בהריסת חלקים מן העבודות לא היה הדבר נחשב כנזק פיסי תאונתי, שנגרם על-ידי כשל, אלא כמעשה יזום שתכליתו תיקון הכשל... (שם, בעמ' 181). ##החובות של המפקח כלפי הקבלן:## החובות הקונקרטיות של המפקח כלפי הקבלן, נגזרות מכך שמטרתו העיקרית של המפקח היא להגן על אינטרס המזמין. על המפקח להיות זמין עבור הקבלן על מנת שהאחרון יוכל לבקש ולקבל ממנו אישורים והוראות לגבי מהלך העבודה. על הקבלן "להציף" בעיות שעולות במהלך העבודה ולקבל את אישור המפקח לפעולות כאלה ואחרות הקשורות לאופן ביצוע העבודה, להתקדמותה, ולשינויים וחריגות מהמוסכם בין הקבלן למזמין. זה הצד ה"פאסיבי" בעבודתו של המפקח. לעבודתו של המפקח גם צד "אקטיבי", כמי שאמור ליזום בדיקות ולבחון בשטח, אם העבודה מתנהלת על פי הנדרש. למפקח יש סמכויות נרחבות בקשר להתאמת המלאכה. חוזי בנייה רבים אוסרים על הקבלן לכסות או להסתיר חלקי המבנה המיועדים להיות מכוסים או מוסתרים טרם הודיע הקבלן למפקח על השלמתם ויאפשר לו לבדוק את התאמתם, המפקח מוסמך לערוך דגימות ובדיקות ומדידות - זמיר לעיל בעמ' 475-476. חובת זהירות מושגית קיימת בין בעל מקצוע לבין אלה היכולים להיפגע מפעולותיו המקצועיות, וחובה זו חלה על מפקח מטעם המזמין גם כלפי הקבלן עליו הוא מפקח. לכן, אני נכון להניח, שכאשר המפקח מורה לקבלן לבצע עבודתו בדרך מסויימת, או מורה לקבלן להרוס ולבצע מחדש חלק מהעבודות, או מתעלם מבקשת הקבלן ליתן הבהרות לגבי אופן הביצוע, הוא עשוי לחוב ברשלנות, אם יימצא כי ההנחיות שנתן או לא נתן לקבלן גרמו לנזק. ## פוליסת ביטוח "כל הסיכונים":## בפוליסת ביטוח מסוג כל הסיכונים, על המבוטח להוכיח כי נגרם לו אובדן או נזק. ככלל, המבוטח אינו נדרש להוכיח את סיבת האובדן או הנזק או את דרכי התרחשותם. וכך שנה הנשיא ( כתוארו דאז) מ' שמגר באחת הפרשות שנדונו בבית המשפט העליון: "....על המבוטח להראות, כי הנזק שנגרם לרכוש המבוטח נופל לגדרו של הכיסוי הכללי שבפוליסה, ובכלל זה כי הנזק היה פרי אירוע תאונתי כלשהו. ברם, בדרך כלל תהא קיימת חזקה לכאורית, כי הנזק או האובדן נגרמו עקב אירוע תאונתי, והמבוטח ייצא ידי חובתו בהוכחת הנזק או האובדן בלבד:.....עם זאת, תיתכנה נסיבות בהן לא תתקיים חזקה כאמור, ועל המבוטח יהא להראות, לפי מאזן הסתברויות רגיל, כי מסתבר יותר שהנזק הינו פרי אירוע תאונתי. גם מקום בו מתקיימת החזקה הנ"ל, יכול המבטח לסתור אותה בראיות, ושוב היא לא תסייע ל מבוטח בעול ההוכחה המוטל עליו." בע"א 5775/02 נווה גן (א.כ) בנייה ופיתוח השקעות בע"מ נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ פ"ד נח(2) 307 (להלן: "הלכת נווה גן"). "אין משמעה של הפוליסה המכונה "כל הסיכונים" כפשוטה - לאמור, כיסוי ביטוחי מלא לכל הסיכונים ... היקף הכיסוי הביטוחי מגודר בדרכים שונות. אכן, גם 'ביטוח כל הסיכונים' אינו ביטוח בלתי-מוגבל, כי אם ביטוח החל בתוך הגבולות שתוחמים לו מצד אחד, ההגדרה הכללית של הנזקים המבוטחים ומצד אחר, החריגים המנויים בפוליסה". ברגיל, על המבוטח להוכיח את האירוע המכוסה על ידי הפוליסה ועל המבטח להוכיח את קיומם של החריגים - ע"א 497/85 אשר אשל ואח' נ. פיליפ גאבל ריט ואח' פ"ד מב(1) 89. בביטוח כל הסיכונים על המבוטח להוכיח את התרחשות מקרה הביטוח, קרי, האובדן או הנזק, וכי הנזק נופל לכיסוי הכללי בפוליסה ונובע מאירוע תאונתי. במקרים כאלה קיימת בדרך כלל חזקה לכאורית, שהנזק נגרם עקב אירוע תאונתי ועל המבטח הנטל לסתור חזקה זו - ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ. סולל בונה בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 311 קבלןביטוח עבודות קבלניות