הקדמה : סעיף 125 (א) לחוק המקרקעין כי רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו. ולא זו בלבד, אלא שהמחוקק מכיר באפשרות העקרונית לרכוש זכויות במקרקעין בהסתמך על מירשם שגוי (סעיף 10 לחוק המקרקעין). עליונותו של המירשם מוצאת את ביטוייה אף בזכותו של כל אדם לעיין במירשם. בהינתן האמור, לא בנקל יתיר המחוקק התעלמות מן המירשם. נראה כי הנטייה לפחֵת מערכו של המירשם גוברת, שעה שהסתתרות מאחוריו משמשת למטרה בלתי כשרה, אשר המחוקק אינו חפץ ביקרה ומבקש לשרשה. רישום עסקאות נוגדות: סעיף 9 לחוק המקרקעין מציג את הפרמטרים לפיהם נבחנת העדיפות בין שתי העסקאות הנוגדות, כאשר הכלל הבסיסי מעניק את הבכורה לעסקה שנעשתה ראשונה בזמן. יחד עם זאת אין מדובר בהכרעה חד משמעית, ובהתקיים התנאים המפורטים בסיפא, יכול ויזכה דווקא הקונה השני בזמן. התנאים הנדרשים הם: תום לב, תמורה והשלמת הקניין על ידי רישום העסקה במרשם. רישום משכון: סעיף 1(א) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, מגדיר את מהות המשכון כך: "מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב, הוא מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב". ככלל, כוחו של המשכון יפה בין הצדדים להסכם שיצר אותו - החייב והנושה. תוקפו של המשכון כלפי נושים אחרים של החייב מותנה בפעולות נוספות המנויות בסעיף 4 לחוק המשכון. לענייננו, רלבנטי סעיף 4(3) לחוק המשכון, לפיו משנרשם המשכון אצל רשם המשכונות, כוחו יפה גם כלפי נושים אחרים של החייב. רישום המשכון ברשם המשכונות נעשה על פי הוראות תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד-1994. על פי תקנה 5 לתקנות המשכון, רישום משכון ברשם המשכונות נעשה באמצעות הגשת "הודעת מישכון", ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה לרבות נספחיו, לפי העניין, ללשכת רשם המשכונות. אדם המבקש למשכן נכס שבבעלותו כערובה לחיוב שנטל על עצמו, ימלא את הטופס האמור, ויגישו לרשם המשכונות, ואם מבקש הוא למשכן נכס שבבעלותו כערובה לחיוב של אחר, יצויין דבר המישכון ב"הודעת המישכון", ובעל הנכס יירשם במאגר רשם המשכונות כאילו הוא עצמו היה החייב, וזאת בנוסף לחייב הרשום בהודעה (תקנה 7 לתקנות המשכון). רישום עסקת מכר מקרקעין ללא תמורה: בית המשפט פסק כי עסקת מכר מקרקעין ללא תמורה - ככול עסקה במקרקעין - חייבת ברישום וכל זמן שזו לא הושלמה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עיסקה (סעיף 7(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. קיים קושי להכיר במתן הבטחה להקניית מתנה עתידית או בעשיית עסקה במקרקעין בהיעדר יסוד הכתב על סמך עדויות בעל פה, דווקא משום שדרישת הכתב בעסקאות מקרקעין היא דרישה קונסטיטוטיבית להבדיל מדרישת כתב ראייתית. כאשר דרישת הכתב היא ראייתית הרי שבהיעדר כתב ניתן להיזקק לדרכי הוכחה אחרות כמו עדויות למשל. מקרקעיןרישום מקרקעין