מניה הנה נכס קנייני הניתן להעברה, מרצונו החופשי של בעל מניות בחברה. חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע חזקה על כל נייר ערך, לרבות מניה, כי הוא ניתן להעברה, בהתאם להוראות החוק (ראו הגדרות "מניה" ו"נייר ערך" בסעיף 1 לחוק, וכן את ההוראה הקבועה בסעיף 293 לחוק). עבירותם של ניירות ערך מאפשרת לבעלי המניות לממש את השקעתם בחברה, על ידי מכירת המניה לרוכש מרצון, מבלי שמימוש זה יפגע בפעילותה העסקית השוטפת של החברה. העיקרון של עבירות, או סחירות המניות, הוא מאפיין חיוני ויסודי בחברה, הדר בכפיפה אחת עם עקרון הגבלת האחריות. הבעלות הקניינית במניה הנה במובן זה שלבעלי המניות חופש פעולה לגבי דרך השימוש בהן, ולכאורה נובע מכך כי נחסמת האפשרות להתערב בהחלטות בעל הזכות הקניינית ביחס לנכס (ראו י' גרוס חוק החברות החדש 316, 487 (מהדורה רביעית, 2007); י' בהט חברות, החוק החדש והדין 788-787 (מהדורה עשירית, 2008); א' חביב סגל דיני חברות 155 (2007)). יחד עם זאת, חופש הפעולה של בעל מניות אינו בלתי מוגבל. סעיף 294 לחוק החברות מאפשר לחברה לקבוע בתקנונה הוראה המגבילה את עבירותן של מניותיה, בתנאים שתקבע. דהיינו, הוראת החוק בדבר עבירותם של ניירות ערך היא דיספוזיטיבית, וכפופה להתנאה סותרת של הצדדים. הגבלת העבירות נתפסת כחלק ממהותה של חברה פרטית, שבה יש חשיבות לזהות מחזיקי המניות (צ' כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב' 283-279 (2008); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5), 71, 90 (2001)). הפסיקה קבעה, כי צורת ההגבלה נתונה לשיקול דעת מייסדי החברה ואח"כ לבעלי המניות - ככל שיעשו כן, באמצעות שינוי התקנון כדין - ואולם משום שיש בהגבלה כדי למעט מקניינו של הבעלים, הנטייה הנה לפרש בצמצום הוראת הגבלה שבתקנון החברה (ע"א 347/62 החברה המרכזית לשיכון ובנין בע"מ נ' מפרק פלרוד בע"מ (בפירוק), פ"ד יז, 399; ע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' חאייק, פ"ד לח(2), 425; ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5), 71, 92-91 (2001)). התוקף המשפטי להגבלת עבירותן של מניות, מקום שזו כלולה בתקנון, הוא הסכמת בעלי המניות, בהיותם צד לחוזה הגלום בתקנון, גם כאשר לא היו צד לעריכתו (צ' כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות כרך ב', 280 (2008)). חוק ניירות ערך : מטרתו של חוק ניירות ערך לשמור על כללי המשחק בשוק ההון כך שהמסחר בו יהיה הוגן. עד לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות, ונכון למועד כתיבת פסק הדין של בית המשפט המחוזי, חל על הסוגיה פרק 54ט לחוק ניירות ערך. כיום, הסוגיה של קביעת הנזק בתובענות ייצוגיות בניירות ערך מוסדרת על ידי חוק תובענות ייצוגיות. בנוסף, חלות תקנות ניירות ערך (סדרי דין לעניין תובענה ייצוגית), התשנ"ב-1991. חוק ניירות ערך, וחוק תובענות ייצוגיות בהקשר של שוק ההון וניירות ערך, אין מטרתם להגן על משקיע שהשקיע בשוק ההון והפסיד את כספו. זאת, כל עוד "המשחק" בשוק ההון היה על פי הכללים. מטרת החוק היא להגן על נזקים שנגרמים מהתערבות אסורה בשוק ההון כמו הטעיה בתשקיף, כפי שהיה במקרה זה או הרצת מניות לדוגמא. עקרון הגילוי הנאות : עקרון הגילוי הנאות הוא עיקרון יסוד בדיני ניירות ערך. על כך עמדה כב' השופטת אופיר-תום בפרשת ח.ל. שירותי מימון: "לב לבו של חוק ניירות-ערך הוא עקרון הגילוי הנאות, אשר מטרתו להבטיח שוק הון יעיל, על ידי חשיפת כל האינפורמציה הרלבנטית למשקיע הסביר" (ראה ת"פ 3594/91 מדינת ישראל נ' ח.ל. שירותי מימון בע"מ, דינים שלום כרך יז', 304). זרימה חופשית של אינפורמציה, באופן כזה שכל קונה ומוכר יודע תמיד את כל מה שנעשה בשוק, מביאה לקיומה של תחרות משוכללת בו, המהווה תנאי הכרחי ליעילותו של כל שוק, ובכלל זה שוק ההון. חשיפת ציבור המשקיעים בשוק ההון לאינפורמציה אמינה מקיפה ורציפה, כך שהאינפורמציה מגולמת במהירות במחיר ניירות הערך, מביאה את השוק לשווי משקל בנקודה שבה מפיקים השחקנים בו-המציעים, מחד, והמשקיעים, מאידך- תועלת מקסימלית. עקרון הגילוי מאפשר למשקיע הקטן מהציבור להשקיע את כספו על בסיס אותה אינפורמציה המצויה ברשותו של איש עסקים מבוסס. הגילוי מביא לשוויון בנגישות למידע, שהופך משותף לכל, ובכך גדלה מידת ההוגנות השוררת בשוק. שוק הון הוגן ושוויוני, המושך אליו את ציבור המשקיעים, הוא שוק שבו קיימת שאיפה מתמדת של החברות הנסחרות ובעלי השליטה בהם לצמצם פערי מידע. (ראה ב' אופיר-תום, שוק ההון דרכים להסדרתו ומקומה של האמת בו, ספר שמגר, כרך ג' (תשס"ג-2003) 405, 408-407). על הקשר בין עקרון הגילוי לבין עקרון ההגינות, עמד ר' עדיני בספרו דיני ניירות ערך (תשס"ד- 2004) באומרו: "עקרון ההגינות מחייב, כי בעלי הידע והמידע, קרי- החברה הבורסאית ובעלי השליטה והעניין בה, ישתפו את ציבור המשקיעים כולו במידע המצוי בידיהם ובאופן זה יצטמצמו, ככל האפשר, פערי המידע בין ה'מקרובים' לבין ה'משקיע הקטן'" (שם, בעמ' 40). חובת הגילוי, מרתיעה את בעלי השליטה בחברות הנסחרות מפני ניצול לרעה של כוח שליטתם, ומפני ביצוע פעולות מניפולטיביות בשוק. כפי ציין הנשיא ברק ברע"פ 4827/95 ה.ג. פולק בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 97, חובת הגילוי נועדה בסופו של דבר להקנות לציבור המשקיעים אמון בשוק ההון: "חובת גילוי זו מבוססת בעיקרה על ההכרה בחשיבותה של זרימת מידע מלאה בין המשתתפים בשוק ההון. היא באה להבטיח, כי ההשקעה בשוק ההון תהיה על בסיס נתונים אמיתיים ומהימנים ככל האפשר. היא באה למנוע קבלת החלטות על בסיס מידע שגוי. היא באה למנוע מעשי מרמה. היא באה לשמור על אמון הציבור (שם, בעמ' 105; וראה גם ע"א 5320/90 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פ"ד מו(2) 818, 831). ברם, עקרון הגילוי, על אף חשיבותו הרבה, אינו עיקרון מוחלט אלא יחסי (ראה ע"א 93 / 1928 רשות ניירות ערך נ' גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ, מט (3) 177, 187). עקרון זה נדרש לאיזון מול אינטרסים מנוגדים השואפים לצמצמו ולהגבילו והמבקשים לשמור בסודיות מידע הנוגע לתאגיד עצמו או לבעלי השליטה והעניין בו. כך נפסק בנוגע להיקפה של חובת הגילוי במסגרת פרסום תשקיף בשוק הראשוני בע"פ 595/93 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' מידת ישראל, דינים מחוזי, כרך לג(1), 205: "מטרת הגילוי המוטלת על חברה שניירות הערך שלה נסחרות בבורסה, היא להביא לאיזון אינטרסים, כאשר מחד, עומד הצורך להגן על ציבור המשקיעים הפוטנציאלי ולהביא לידיעתו פרטים חשובים בעת הוצאת התשקיף, ומאידך, הרצון לשמור גם על האינטרסים הכלכליים של החברה המנפיקה" (סעיף 5 לפסק הדין). המלומד א' אברמזון עומד במאמרו "תחזיות ו'מידע רך' בחברה הציבורית - החובה לגלות ועקרונות האחריות המשפטית", משפטים כב 55, על הצורך לאזן בין עלותו של הגילוי השוטף בשוק המשני לבין תועלתו: "מול האינטרס של המשקיעים לדעת קיים האינטרס של התאגיד להעמיד את היקף המידע שהוא מגלה לציבור המשקיעים, הסוחרים בניירות-הערך שלו, על בסיס סביר. בסיס זה נקבע בהתאם לשיקולי המדיניות המשפטית שיקולים אלה מאזנים את עלות הגילוי מול תועלתו והם מאפשרים לתאגיד, גם זה הנסחר בבורסה, לשמור על אינטימיות מסחרית מינימלית ... החלת חובה משפטית לגלות כל מידע מהותי או חשוב תוך כדי הצטברותו היתה מטילה חובה שעלותה לתאגיד - ובסופו של דבר למשקיעים ולחברה כולה - גדולה (שם, בעמ' 74-73)". דיני חברותשאלות משפטיותשוק ההון / ניירות ערךמניות