פקודת המכס - הפרת זכויות קניין רוחני

בשנת 1999 חוקקה הכנסת את החוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס-1999. חוק זה הביא לשינויים בחוקים שונים המסדירים זכויות של קניין רוחני. זאת, בעקבות חתימתה של ישראל על ההסכם הבינלאומי משנת 1994 הידוע בכינוי TRIPS (Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights Including Trade in Counterfeit Goods, להלן - הסכם הטריפס. סעיף 200א לפקודת המכס, אשר נחקק אף הוא במסגרת החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני, מוסיף וקובע כיצד נדרש מנהל המכס לפעול כאשר נתקבלה אצלו הודעה מבעל הזכות בדבר טובין אשר מפרים לכאורה את זכויותיו. בסעיף נקבע, כי מנהל המכס רשאי לעכב את הטובין נשוא ההודעה לתקופה ראשונית של שלושה ימי עבודה, אותה רשאי הוא להאריך, מטעמים מיוחדים, בשלושה ימים נוספים. זאת, אם מצא המנהל כי הטובין מפרים לכאורה זכות יוצרים או זכות בסימן מסחר (סעיף 200א(א)(1) לפקודת המכס). עוד נקבע בסעיף, כי המנהל רשאי ליזום בעצמו את עיכוב הטובין, כלומר בלא שקיבל הודעה בעניין זה מבעל הזכות (ראו סעיף 200א(א) לפקודת המכס הקובע כי ניתן לעכב את הטובין אף אם מצא מנהל המכס "בדרך אחרת" כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או זכות בסימן מסחר). בין אם העיכוב הראשוני נעשה ביוזמת מנהל המכס ובין אם לבקשת בעל הזכות, נדרש מנהל המכס לנקוט לאחר מכן צעדים כדלקמן: ראשית, עליו להודיע על דבר העיכוב לבעל הזכות וכן לבעל הטובין (סעיפים 200א(א)(2)-(3) לפקודת המכס). שנית, נדרש מנהל המכס להודיע לבעל הזכות כי עיכוב הטובין יבוטל אם לא יפקיד ערבות בנקאית תוך שלושה ימים ואם לא יגיש תובענה לבית המשפט בתוך עשרה ימים (סעיפים 200א(3)-(4) לפקודת המכס). סעיף 200א(ג) לפקודת המכס קובע, כי על בעל הזכות להפקיד ערבות בנקאית בסכום שקבע מנהל המכס אשר יש בו "כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב". בסעיף 200א(א)(3) לפקודת המכס הובהר, בהקשר זה, כי הערבות הבנקאית תופקד בנוסף לערבות העצמית. הנה כי כן, בדין הישראלי נקבע ההסדר הבא: אם העיכוב הראשוני של הטובין נעשה ביוזמת בעל הזכות, עליו להפקיד ערבות עצמית (דומה שהמינוח אינו מדויק; מדובר בהתחייבות עצמית). לצורך הארכת תקופת עיכוב הטובין מעבר לתקופת העיכוב הראשונה (שלושה עד שישה ימים), נדרש בעל הזכות להפקיד ערבות בנקאית. זאת, בנוסף לערבות העצמית. כמו כן, על בעל הזכות להגיש תובענה נגד היבואן. כאמור, מדובר בשני תנאים מצטברים לצורך המשך עיכוב הטובין. אם תנאים אלה לא התמלאו בתקופה שנקבעה בחוק, אמור מנהל המכס לבטל את עיכוב הטובין המפרים (סעיף 200א(ה) לפקודת המכס). עיון בהוראות החוק השונות מלמד על מספר הבדלים מרכזיים בין ההוראות הנוגעות להפקדת ערבות עצמית (בחוק זכות יוצרים ובפקודת סימני מסחר), לבין זו הנוגעת להפקדת הערבות הבנקאית (בפקודת המכס). ראשית, הערבות העצמית מיועדת לכסות נזקים שנגרמו אם התברר כי עיכוב הטובין לא היה מוצדק. לעומת זאת, ההסדר בסעיף 200א לפקודת המכס אינו מציב דרישה של "עיכוב לא מוצדק" לצורך חילוט הערבות הבנקאית. הבדל נוסף בין שני ההסדרים, הוא כי הערבות העצמית מופקדת על-ידי בעל זכות היוזם בעצמו את עיכוב הטובין, בדרך של הגשת בקשה למנהל המכס לפי חוק זכות יוצרים או פקודת סימני מסחר. מנגד, הערבות הבנקאית, אשר הפקדתה מהווה תנאי להמשך עיכוב הטובין מעבר לתקופת העיכוב הראשונה, צריכה להיות מופקדת אף על-ידי בעל זכות שלא יזם את העיכוב הראשוני. במילים אחרות, על בעל זכות להפקיד ערבות בנקאית גם כאשר מנהל המכס איתר טובין המפרים לכאורה זכות יוצרים או זכות בסימן מסחר ויזם, בעקבות זאת, את עיכובם. יצוין, כי במקרה דנא נעשה עיכובם הראשוני של הטובין ביוזמת מנהל המכס. מן החומר שבפנינו עולה, כי מטעם זה לא נדרשה המשיבה להפקיד ערבות עצמית. תפיסת מוצרים במכס : תפיסת מוצרים החשודים כמטעים את ציבור הצרכנים ו/או מפרים זכויות קניין רוחני ובכלל זה מדגם, כבר בהגיעם לנמלי הים של ישראל הינה דרך יעילה ביותר למניעת שיווק מוצרים מזויפים בישראל, ואין ספק שפעולה כזו מתיישבת עם האינטרס הציבורי הגלום במניעת שיווק מוצרים המטעים את הציבור ו/או מפרים זכויות קניין רוחני . עם זאת,מנהל המכס אינו רשאי לנקוט בצעד כזה הפוגע בזכות הקניין, ללא הסמכה בדין. על כן יש לבחון האם הוראות החוק הרלבנטיות מסמיכות את מנהל המכס לעכב טובין החשודים כמטעים את ציבור הצרכנים ו/או מפרים מדגם. סעיפים 7ד לפקודת זכות יוצרים, 69 א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 ו - 200א עד 200ה לפקודת המכס, נוספו על פי הוראות החוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס - 1999 שפורסם ביום 30.12.1999 ונכנס לתוקף ביום 1.1.2000 (להלן: "חוק התיקון"), שמטרתו "להתאים את חוקי הקנין הרוחני לדרישות הסכם ארגון הסחר העולמי בדבר היבטים הקשורים לזכויות בקניין רוחני" (להלן: "הסכם הטריפס"). סעיפים 7ד לפקודת זכות יוצרים ו - 69א לפקודת סימני מסחר, עוסקים במתן הודעה למנהל המכס בדבר הפרה של זכות יוצרים או סימן מסחר, ובדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון צוין כי סעיפים אלה מחילים את הוראות סעיפים 51 עד 53 ו - 60 להסכם הטריפס. סעיף 200א (א) מסמיך את מנהל המכס להורות על עיכוב שחרור טובין מפרים, וזו לשונו: "עיכוב טובין מפרים (א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים, או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר, ינקוט צעדים כדלקמן: (1) יורה לעכב את שחרור ההעתקות או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן-טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים; (2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית; (3) יודיע לבעל זכות היוצרים או לבעל סימן מסחר (להלן-בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי סעיף 7ט(ד) לפקודת זכות יוצרים או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר, כאשר ניתנה הודעה; (4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט. (ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א) (4) ב-10 ימים נוספים. (ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א) (3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב. (ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות. (ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם. (ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם." מלשון סעיף 200א לפקודת המכס עולה כי מנהל המכס הוסמך לעכב טובין רק אם מצא כי "קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר". משטרח המחוקק ופירט את המקרים בהם רשאי מנהל המכס לעכב טובין ולא נקט בהסמכה כללית לעכב טובין המפרים זכות קניין רוחני, סביר להניח שלא התכוון להסמיך את מנהל המכס לעכב טובין המטעים את ציבור הצרכנים ו/או מפרים מדגם ו/או מפרים זכות בסימן מסחר מוכר היטב. מסקנה זו נתמכת בכך שבפרק ב' לחוק התיקון קיימת התייחסות למדגמים ולתיקון פקודת הפטנטים והמדגמים, אולם פרק זה אינו כולל הוראה מקבילה להוראות שבפרק א' ובפרק ד' בחוק התיקון בעניין מתן הודעה למנהל המכס במקרים של הפרת זכות יוצרים או הפרת סימן מסחר. הוא הדין ביחס להפרת סימן מסחר מוכר היטב הנזכר בפרק ד' לחוק המתקן אולם , אולם לא נכלל בתיקון סעיף 69א לפקודת סימני מסחר. קניין רוחניפקודותמכס