פסק דין 1. תביעתו של התובע, גרוש ואב לשני ילדים קטינים הנמצאים במשמורתם המשותפת של שני ההורים, לקצבת ילדים ולמענק לימודים מחודש יולי 2004 נדחתה על ידי מנהלת מדור ילדים של הנתבע מאחר, ולטענת הנתבע, אין התובע זכאי לתשלומים אלה, כמתחייב מפסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, ביום 13.11.2003, שבו נקבע שקצבת הילדים המשולמת על ידי הנתבע תשולם לאם הילדים ולא לתובע (להלן-ההחלטה). 2. בכתב התביעה טען התובע כי בהחלטה נקבע, בין השאר, כי "קצבת הילדים המשולמת ע"י המל"ל תמשיך לידי האם, לצורך כיסוי הוצאות אשר לא נפסק לאם עבור הוצאות אלו", וכי לשון ההחלטה ברורה וכי היא מתייחסת רק לקצבת הילדים ולא לשאר ההטבות והזכויות הניתנות על ידי הנתבע למשפחות חד הוריות. כן טען התובע כי לו התכוון בית המשפט כי כל שאר הזכויות וההטבות הניתנות על ידי הנתבע ישולמו לאם, היה מציין זאת במפורש בהחלטה. במקרה דנן, לטענת התובע, בית המשפט לא עשה כן הואיל והילדים נמצאים במשמורת משותפת, והתובע נושא בכל ההוצאות החינוכיות הבסיסיות והחריגות. עוד הוסיף וטען התובע כי אף החוק עושה הפרדה ברורה בין קצבת ילדים למענק לימודים - המענק אינו חלק מקצבת הילדים, והקריטריונים לקבלת קצבת ילדים שונים מהקריטריונים לקבלת מענק לימודים. על פי הקריטריונים הקבועים בחוק הוא זכאי למענק לימודים כ"הורה יחיד" שבחזקתו שני ילדים, ובחוק לא קיימת כל הבחנה או תנאי המתנה או המקנה את הזכאות למענק רק לאותו הורה שמקבל את קצבת הילדים. לסיכום טען התובע כי, אין זה מתפקידו ומסמכותו של הנתבע לפרש החלטות של בית המשפט ולהתחקות אחרי הכוונות הנסתרות בהחלטה, וכי דחיית תביעתו יש בה משום אי כיבוד החלטות בית המשפט. 3. בכתב ההגנה טען הנתבע כי החלטתו ניתנה על בסיס הקבוע בהחלטה שיפוטית של בית המשפט אשר דן בעניינם של התובע, ילדיו ואם הילדים ואין לו אלא לכבדו ולפעול על פיו. 4. בקדם המשפט שהתקיים בפני כבוד השופטת סמט נקבעה רשימת המוסכמות והפלוגתאות כדלקמן:- מוסכמות א. א. התובע התגרש ביום 30.3.2004. ב. ב. ביום 29.6.2004 הגיש תביעה לנתבע למענק לימודים למשפחה חד הורית לגבי הילדה השניה. ג. ג. ביום 13.11.2003 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לפיה: (1) (1) המשמורת על ידי הצדדים תהיה משותפת. (2) (2) גרושתו של התובע תקבל את קצבת הילדים מהמוסד. פלוגתאות א. א. האם התובע הוא ההורה שהילדה בחזקתו? ב. האם ניתן לקבוע כי מדובר בהורה יחיד על אף שהמשמורת משותפת בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה. ד. ד. האם במקרה שהוא אכן הורה יחיד ניתן לשלם גימלאות אחרות עבור אותה ילדה לגרושתו. 5. התובע הגיש תצהיר לתצהיר צורפה ההחלטה מיום 13.11.2003, ומכתב הדחייה. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני נחקר התובע ולתיק בית הוגש מטעם הנתבע פרוטוקול דיון מבית המשפט לענייני משפחה מיום 3.5.2004 וכן החלטת בית המשפט, מאותו מועד בה, נקבע כדלקמן:- "1. בהסכמת הצדדים, הילדים יישארו במשמורת משותפת של שני ההורים. 2. הילדים יהיו עם האם בימים ב' ו-ד' ועם האב בימים א' ו-ג'. הילדים יהיו עם כל אחד מההורים בסוף השבוע לסירוגין. בשבוע בו הילדים לנים בסוף שבוע אצל האב, יהיו עם האם ביום חמישי. בשבוע בו הילדים לנים בסוף שבוע אצל האם, יהיו עם האב ביום חמישי. 3. בימים א' ו-ג' לסירוגין, ובימי ה' לסירוגין, בהם הבת ש. לנה בבית האב, תבחר היא בעצמה אם ברצונה להמצא בבית האב לאחר גמר הלימודים, או להגיע בשעה 18:30. בימים הבת עם האם, תהיה האם בבית בגמר הלימודים. 4. לגבי הבן שגב, האם תאסוף אותו ממקום חינוכו ותביאו לביתה בכל הימים. בימים שהבן לן אצל האב, ייקח האב את הבן מבית האם בשעה 18:30, אולם ביום ג' תביא האם את הבן לבית האב בכפוף לכך שהיא ממשיכה להתגורר במקום מגוריה הנוכחי. 5. הילדים ישהו במחצית החגים והחופשות עם כל אחד מההורים, לסירוגין. הסדרי הראייה בסופי שבוע יהיו החל מיום ו מגמר הלימודים ועד יום א בבוקר וכל הורה אשר הילדים נמצאים עמו בסוף השבוע, יביא אותם למקום חינוכם. 6. בימים בהם לא מתקיימים לימודים מכל סיבה שהיא, יהיה הבן שגב אצל כל אחד מהורו, במחצית הזמן". (ההדגשות לא במקור) 6. בחקירתו הנגדית אישר התובע כי מה שכתוב בהחלטה מחודש מאי 2004 משקף את המצב העובדתי כפי שהוא היום בהתייחס למשמורת על הילדים. לשאלת באת כוח הנתבע: "ז"א שהילדים נמצאים עם האמא שלהם כל יום עד השעה שש וחצי, ובימים שהם לנים אצלך, הם מגיעים אליך בצורה כזאת או אחרת"? ענה התובע: "זה שונה לגבי הבן ולגבי הבת, לגבי הבן, בימים שהוא ישן אצלי, אני אוסף אותו בין השעה ארבע לשעה שש, ולגבי הבת בימים שהיא לנה אצלי, היא מגיעה אלי עצמאית בזמנה הפנוי, בדרך כלל זה לאחר בית הספר". (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 1-3). בהתייחס לדברי התובע בתצהירו על פיהם הוא הוכר במס הכנסה ובעירייה כהורה יחיד, נשאל התובע אם יש לו מסמכים על כך וענה כי אין לו מסמך רשמי מאחר ולא ביקש זאת מהרשויות, אולם ציין כי בתשלום הארנונה יש הנחה ובתלוש השכר יש לו נקודות זיכוי. 7. בתום הדיון הודיעה באת כוח הנתבע כי תודיע לבית הדין באשר לעמדתה על אופן המשך ההליכים בתיק. בהמשך לדיון ההוכחות הגיש התובע לתיק בית הדין מסמכים המעידים כי התובע הוכר על ידי מס הכנסה והעירייה כהורה יחיד. ביום 8.1.2006 הודיעה לבית הדין באת כוח הנתבע כדלקמן:- א. א. מענק לימודים משולם להורה יחיד, על פי הוראות החוק. ב. ב. על פי הוראות החוק, ככלל אין כפל גמלאות, ובענייננו ילד אחד אינו יכול לזכות את שני הוריו ב- 2 מענקי לימודים, ועל כן לא ניתן לשלם מענק לימודים לכל אחד מההורים, וכן לא ניתן לפצל את המענק לשניים. ג. ג. לפיכך, השאלה היחידה העומדת לדיון, לעמדת הנתבע, הינה למי לשלם את המענק. לעמדת הנתבע, מענק לימודים משולם להורה המקבל קצבת ילדים, כל עוד אין החלטה אחרת של בית המשפט לענייני משפחה. ד. ד. בענייננו היות והאם מקבלת את קצבת הילדים, משולם לה המענק, זאת לנוכח בדיקת הסדרי הראייה על ידי פקידת הנתבע, לפיה הילדים נמצאים בפועל יותר אצל האם. ה. ה. לפיכך כל עוד אין החלטה אחרת של בית משפט מוסמך, לא ניתן לשלם לתובע את המענק. ו. ו. יחד עם זאת הנתבע אדיש בשאלה למי ישולם המענק, ואם התובע מסכים לטענת הנתבע בנוגע לשאלה העומדת לדיון, סבור הנתבע כי המקום הראוי להתדיינות זו הינו בית המשפט לענייני משפחה, והנתבע יכבד כל החלטה שתינתן בנוגע להורה לו יש לשלם. בתגובתו ציין התובע כי הוא מתנגד להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת משיקולים כלכליים ומשיקולי יעילות. עוד הוסיף וציין התובע כדלקמן:- א. הנתבע הוא זה שאמור להוציא הודעת צד ג לאם, הליך שמטרתו לכבול את האם להכרעה שתיפול במשפט שבין התובע לנתבע. ב. התובע סבור, בניגוד לעמדת הנתבע, כי השאלה העומדת לדיון היא לא השאלה למי לשלם את המענק, אלא האם יש לשלם לתובע את המענק, או במילים אחרות, האם התובע עונה על הקריטריונים הקבועים בחוק להענקת המענק. ג. בהמשך לכך, עלה הצורך לברר שתי סוגיות, האחת, האם התובע הינו "הורה יחיד" על אף המשמורת המשותפת, ואם התשובה לכך חיובית, האם ניתן לפצל גימלאות והטבות בין ההורים, כך שהאם תמשיך לקבל את קצבת הילדים, והתובע יקבל את מענק הלימודים. ה. ה. בסעיף 320 לחוק נקבע כי לא ניתן לשלם מענק פעמיים בגין אותו ילד, אולם לא נקבע בו שלא ניתן לפצל אותו לשניים. ו. ו. אין כל מניעה חוקית לפצל גמלאות בין ההורים כך שהורה אחד יקבל קצבת ילדים והשני יקבל את מענק הלימודים, אלא שהנתבע באופן שרירותי משלם להורה שמשולמת לו קצבת הילדים גם את מענק הלימודים אלא אם יש החלטה אחרת של בית משפט. ז. ז. על פי הסדרי הראייה הילדים נמצאים חצי מהזמן עם האם וחצי מהזמן עם התובע, מלבד זאת אין זה רלוונטי מאחר והנתבע מסכים שהתובע עונה להגדרה של "הורה יחיד". ח. ח. לאור העובדה שאין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הינו "הורה יחיד" ולנוכח העובדה כי אין מניעה חוקית לפצל הטבות כך שהאם תקבל את קצבת הילדים והתובע יקבל את מענק הילדים, וכל עוד אין החלטה אחרת מפורשת של בית המשפט לענייני משפחה המורה לנתבע לשלם את המענק לאם - יש לקבל את התביעה ולהורות לנתבע לשלם לתובע את המענק. בתשובה הודיעה באת כוח הנתבע כי הנתבע לא הסכים בשום שלב כי התובע הוא "הורה יחיד", כי על פי עמדת הנתבע לא ניתן לפצל את המענק לשניים וכי המענק משולם להורה המקבל את קצבת הילדים, וכי אם הילדים אינה צד ג ולפיכך הנתבע לא יכול לצרפה. 8. הצדדים סכמו טענותיהם בכתב. לאחר שעיינתי בכתבי בי-דין, בתצהיר התובע, במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, בפרוטוקול הדיונים ובסיכומי הצדדים, אני קובעת כדלקמן:- 8.1 סעיף 74(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "הורה יחיד" הוא כמשמעותו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 (להלן-חוק משפחות חד הוריות). חוק משפחות חד הוריות מגדיר "הורה יחיד" כדלקמן:- "...תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה: (1) (1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו; (2) (2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו. (א) (א) הוא חי בנפרד מבן זוזו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות. (ב) (ב) היא עגונה כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי... (ג) (ג) היה חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות.... (ד) (ד) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים..." על פי ההלכה הפסוקה, התכלית חוק משפחות חד הוריות, "היא לתת הגנה והטבות מסויימות למשפחות חד הוריות, שבהן הנטל הכספי, התפקודי והרגשי הכרוך בגידול ילדים הוטל על אחד ההורים בלבד. עיקרון מתקיים לגבי הורה שהוא לא נשוי (רווק, גרוש, אלמן) ואין לו בן זוג ידוע בציבור. באשר לזוג נשוי, קיימת חזקה כי ישנו שיתוף של שני בני הזוג בכל הנטל הכרוך בגידול וטיפול בילדים. אולם, לפי נוסח החוק, כפי שהוא תוקן, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, בנסיבות מסוימות ..." (בל (נצ) 1058/03 לנדאו סיגלית נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). 8.2 התובע גרוש ואב לשני ילדים קטינים הנמצאים במשמורתם המשותפת של התובע וגרושתו, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 13.11.2004. בהחלטה זו נקבע גם, בין השאר, כי "קצבת הילדים המשולמת ע"י המל"ל תמשיך להשתלם לידי האם, לצורך כיסוי הוצאות אשר לא נפסק לאם עבור הוצאות אלה". בהחלטה זו לא נקבע דבר בהתייחס למענק לימודים. 8.3 ביום 29.6.2004 הגיש התובע תביעה לנתבע למענק לימודים למשפחה חד הורית לגבי הילדה ש. 8.4 הנתבע משלם את מענק הלימודים לאם, לעמדתו, מאחר והיא זו שמקבלת את קצבת הילדים. 8.5 השאלה הראשונה העומדת להכרעתנו היא, האם התובע הוא ההורה שהילדה בחזקתו. כעולה מההחלטות בית המשפט לענייני משפחה - הילדה ש. אינה בחזקתו של התובע אלא במשמורת משותפת של שני ההורים. 8.6 השאלה השני העומדת להכרעתנו היא, האם ניתן לקבוע שהתובע הוא "הורה יחיד" למרות המשמורת המשותפת. כאמור תכלית חוק משפחות חד הוריות היא לתת הגנה והטבות למשפחות חד הוריות שבהן הנטל הכספי, התפקודי והרגשי הכרוך בגידול ילדים הוטל על אחד ההורים בלבד. לאור תכליתו של החוק, משבענייננו אין המדובר, כעולה מהחלטות של בית המשפט לענייני משפחה, בהטלת נטל כספי, תפקודי או רגשי רק על התובע - אין לראותו כ "הורה יחיד" שבחזקתו מצויה הילדה ש., ועל כן דין תביעתו, בכל מקרה, להידחות. 8.7 למעלה מהצורך, נוסיף ונציין כי, סעיף 74(ב) קובע כי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), בתחילת כל שנת לימודים ישלם הנתבע מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה (2), בין השאר, להורה יחיד, בעד כל אחד מילדיו. (א). סעיף קטן (ב1) קובע כדלקמן:- "המוסד ישלם את מענק הלימודים בתחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנת לימודים או בחודש ספטמבר שבתחילת אותה שנת לימודים, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית" כמתחייב מהאמור לעיל, לא ניתן לשלם מענק לימודים לכל אחד מההורים. מאחר ומענק הלימודים שולם בתקופה הרלוונטית לגרושתו של התובע אין על הנתבע לשלמו גם לתובע. יודגש כי קביעה, על פיה, יש לשלם את המענק לתובע, תפגע בזכויותיה של האם, וזאת מבלי שניתנה לה אפשרות להתגונן. יתרה מזאת, קביעה המתייחסת לעבר עלולה אף ליצור לה חוב אצל הנתבע. 8.8 משהנתבע אדיש למי ישולם מענק הלימודים, אנו סבורים כי בית המשפט לענייני משפחה, בכל מקרה, הוא הערכאה המוסמכת לקבוע, למי מההורים ישולם המענק במסגרת ההסדר הכספי שבין התובע לבין גרושתו. 9. סוף דבר 9.1 התביעה נדחית. 9.2 אין צו להוצאות. 9.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. קטיניםמענק לימודיםקצבת ילדיםמענק